"זאת ניתן לראות גם במצב בו אחד ההורים ישראלי", אומרת עו"ד אירנה רוזנברג, "לא משנה אם מדובר בילד של זוג מעורב, גרים, בני זוג של יהודים שאינם אזרחי ישראל, יש חשיבות גדולה לפעול לפי הוראות משרד הפנים בכדי לקבל את ההכרה והזכות להפוך לאזרח ותושב ישראל". מוסיפה עו"ד רוזנברג. 

ובכל זאת, כאשר מ', בנו של אזרח ישראלי לשעבר, רצה לעלות ארצה עם אשתו הגיורת, הוא הבין כי העובדה שאביו היה ישראלי כבר לא תסייע לו באופן מיידי, על אף רצונו לקבוע את מקום מושבו בארץ. מה שהפך את סוגיית המעבר לארץ הקודש למורכבת יותר הייתה העובדה כי אשתו הגיורת היא במקור מוסלמית בעלת אזרחות מרוקאית. "אביו של מ' התגורר באנגליה ומ' מעולם לא נרשם על ידי אביו כאזרח ישראלי לאחר לידתו, כנדרש על פי חוק. המשמעות של השתלשלות האירועים האמורים היא ש-מ' נכנס להגדרה של מועמד לעלייה תחת הגדרות עולה חדש – ועולים חדשים צריכים להוכיח את יהדותם או את זכאותם לעליה לפי חוק השבות. מ' נאלץ בעל כורחו ללקט מסמכים ולרדוף אחר גלגלי הבירוקרטיה המייאשים, על מנת לקבל את האישור המיוחל לעבור לישראל ולחיות בה באופן חוקי", מסבירה עו"ד אירנה רוזנברג, שותפה מנהלת במשרד 'כהן-דקר-פקס-ברוש' משרד עורכי דין', המתמחה ועוסקת בדיני הגירה ומשפט מנהלי. "כאמור, בהתחשב בעובדה כי מדינת מוצאה של אשתו של מ' היא מדינה מוסלמית, המצב הסתבך שבעתיים. משפחת האישה ניתקה עימה כל קשר במיוחד כאשר התגלה להם כי היא עברה גיור אורתודוכסי, מתנהלת כדתיה לכל דבר ועניין, והקריבה המון לטובת היהדות. משרד הפנים אינו לוקח זאת בחשבון, בעיני משרד הפנים האישה לעולם תישאר חשודה ותסבוכת זאת תותיר את בני הזוג עם קושי להפוך לתושבי קבע בישראל. המצב של מ' ואשתו אינו היחיד ואינו עומד לבדו, ישנם מקרים רבים עם סיטואציות דומות וניתן לראות כי המגמה עוד צפויה להתעצם".

הדד ליין הוא גיל 28

ביום 01.09.2021 התקבלה החלטה לפיה אין להכניס ארצה ילדים של אזרחים ישראלים שאזרחותם לא הוסדרה, למעט מקרים חריגים. מדובר במתן תוקף לחוק שחוקק לפני עשורים רבים, לאור מגפת הקורונה. השלכות ההחלטה היא שישראלים המבקשים להגיע לישראל עם ילדיהם מחויבים לבצע רישום ברשות האוכלוסין או בשגרירות ישראל במדינה בה הם שוהים. "משמעות הדבר היא שמדינת ישראל מגבילה את האפשרות של ילדים לישראלים להיכנס לישראל עם דרכון זר ומעתה ילדים ישראלים יכולים להיכנס ארצה רק אם יש להם דרכון ישראלי" מסבירה עו"ד רוזנברג, "עד ליום 01.09.2021 יכלו ההורים הישראלים להצהיר שירשמו את ילדיהם ביום מן הימים במרשם האוכלוסין, אולם תקופה זו הסתיימה ואנו מקבלים פניות של ישראלים המבקשים בקשות והיתרים חריגים לכניסה לארץ עם ילדיהם".

לדברי עורכת הדין רוזנברג, הורים ישראלים צריכים לרשום את ילדיהם הקטינים כאזרחים ישראלים, כאשר הילדים יגיעו לגיל 18 יוכלו לעשות כן בעצמם אולם גם זאת לתקופה מוגבלת ורק עד שיגיעו לגיל 28. לאחר מכן, ובמידה ולא התבצע רישום במרשם האוכלוסין, יאלצו אותם בגירים להוכיח את יהדותם או את זכאותם למעמד מתוקף חוק השבות, ורק כך יוכלו לקבל מעמד חוקי בארץ ולהוציא דרכון ו/או אזרחות ו/או אישור תושבות. 

היכן מתגוררים המתגיירים?

לפני למעלה מעשור הקשיחה מדינת ישראל והרבנות הראשית את מדיניות ההכרה בבתי דין לגיור בתפוצות, כתוצאה מכך, לא כל אדם שעבר גיור נחשב כזכאי לעליה. למעשה, רק גרים שעברו תהליך גיור של לפחות שנה אחת בקהילה מוכרת, יחד עם מעבר של מבחני בית הדין, ונשארו לאחר מכן לפחות שנה נוספת בקהילה יהודית מוכרת, זכאים להתחיל הליך עלייה. "קיימים שלושה סוגי גיור: אורתודוכסי, רפורמי וקונסרבטיבי – שלושתם לכאורה מוכרים לצרכי גיור, אך לא כל בית דין הוא בית דין אשר מוכר על ידי מוסדות המדינה. קרי שאם אדם עובר גיור אורתודוכסי בחו"ל ובית הדין אינו מוכר למשרד הפנים ו/או הסוכנות היהודית אזי שגיור זה לא יוכר לצרכי אזרחות", מסבירה עו"ד אייזנברג, "אדם שהתגייר אמור לעמוד בקריטריונים על מנת שיכירו בגיור שלו אפילו אם הגיור נעשה בבית דין מוכר. יש נטייה לחשוב שאחרי הגיור הגר יוכל מייד לעשות עליה, אולם המציאות מוכיחה אחרת ונוצרות לא מעט בעיות משפטיות. מכיוון שלא כולם עושים גיור אורתודוכסי, מתעוררת במשרד הפנים שאלת כנות הגיור – אנשים נשאלים מדוע בחרו גיור רפורמי או קונסרבטיבי אם הם מעוניינים להיות יהודים. מדוע לא אורתודוכסי? זאת שאלה מפלה ואין לשאול שאלות מסוג זו. 

בדומה למתואר ייצגנו זוג חד מיני אשר עבר חוויה לא פשוטה לאחר שסיים את הליך הגיור והגיש בקשה לעלייה לאחר מכן. בני הזוג התגיירו באופן אינדיבידואלי, עמדו בכל שלבי הגיור ובכל הקריטריונים הנדרשים. לאחר השלמת הגיור והשתייכות לקהילה היהודית כנדרש, הגישו בני הזוג בקשה לעלייה והתיק הועבר לפקיד במשרד הפנים לבחינת הבקשה. כאשר הפקיד הבין כי מדובר בבני זוג חד מיניים אשר מתכננים לחיות בישראל כזוג החלו בני הזוג להידרש לספק מסמכים נוספים, להוכחות שאין בנמצא, ושבדרך כלל לא מבקשים בבקשות עליה שמבקשים בני זוג דו מיניים, או משפחות יהודיות שמבקשות לעלות ארצה. כך לדוגמא במהלך הריאיון לעליה ארצה בני הזוג נשאלו כיצד הם מתכננים 'להיות יהודים' אם הם זוג חד מיני". שאלה כזאת מלבד העובדה כי הינה מפלה וגזענית הינה שאלה שאינה עניינית שכן הליך עליה אמור לברר את כנות הגיור ותוקפו ותו לו". 

כאשר הגרים מגיעים ממדינות מוסלמיות ההליך הופך למורכב עוד יותר. לדברי עו"ד רוזנברג, ישנם קשיים רבים המוערמים על מתגיירים ממדינות מוסלמיות, "מניסיוני קשה יותר לקבל הכרה ממשרד הפנים עבור אנשים שהתגיירו ומגיעים ממדינות מוסלמיות. בעיני זה צריך להיות הפוך, האנשים האלה מסכנים הרבה כדי להצטרף לעם היהודי, הם מסכנים את חייהם, מתנתקים ממשפחותיהם, רבים מהם מקריבים המון כדי ללכת אחרי הצו המצפוני שלהם, ולמרות כל זאת נתקלים בבעיות רבות בשל הקשיים שמערימים עליהם. במשרד הפנים יש ספק בכנות הגיור שלהם, נכון שקיימים כאן גם שיקולים ביטחוניים וכדו', אולם על משרד הפנים לבחון כל מקרה לגופו. ייצגנו פעם אדם שהגיע במקור ממצרים אולם שהה בתווך 8 שנים בארה"ב, למרות שאותו אדם עבר גיור כשר וכדין, העובדה כי במקור הגיע ממצרים הקשתה על ההכרה בגיור שלו. אנו מנהלים הליכים משפטיים רבים בכדי להביא צדק לאותם אנשים המגיעים ממדינות מוסלמיות שהוכיחו לאורך שנים את רצינות כוונתם להצטרף לעם היהודי". 

עו"ד אירנה רוזנברג
עו"ד אירנה רוזנברג, שותפה מנהלת, סניף ירושלים, כהן, דקר, פקס, ברוש - משרד עורכי דין

עו"ד רוזנברג מוסיפה שאנשים מברית המועצות לשעבר נתקלים גם הם לא פעם בקשיים לא מעטים בשל אי הכרה בגיור שלהם, כאשר גם כך הליך הגיור במדינות אלו אינו קל בלשון המעטה. "בעבר היינו מדינה שהושיטה יד לכל מי שעשה מאמצים להצטרף אליה ולעם היהודי ולהגיע לישראל מהתפוצות, היום המגמה הזאת התהפכה, היא מלאה בחשדנות, מערימה קשיים, לפעמים פועלת באופן אוטומטי מבלי לבחון לעומק את האדם שבכל מאודו רוצה להצטרף לעם ולמדינה שלנו. המדינה צריכה להסתכל על מי שרוצה להגיע אליה מהסיבות הנכונות ולא להסתכל עליו כעל 'מספר בקשה', אלא כעל בן אדם, תוך הקשבה אמיתית וכנה למניעים שלו".

 

ראיון עם עו"ד אירנה רוזנברג, שותפה מנהלת, סניף ירושלים, כהן, דקר, פקס, ברוש - משרד עורכי דין