הסכם גירושין כמו כל הסכם שנערך בין שני צדדים המגיעים להסכמות לאחר  מו"מ ביניהם, מביא בחשבון  את אומד דעת הצדדים  ומביא לידי ביטוי את גמירות דעתם . לאמור בני הזוג  במסגרת ההסכמות ביניהם נוטלים התחייבויות ומקנים זכויות הדדיות בעת איזון משאבים ביניהם ובהתאם לחופש ההתקשרות בחוזים. הכלל העומד בבסיס הסכם הגירושין הוא עקרון השוויון בין שני בני הזוג, ככל שלא נקבע אחרת בהסכם ממון מפורש, שנערך קודם למועד הנישואין. בהסכם הגירושין קיים אלמנט נוסף ייחודי, המקנה לו תוקף משפטי מחייב והוא אישורו של ההסכם על ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת. היינו, ע"י בית משפט לעניני משפחה או בית הדין הרבני. הערכאה המשפטית המוסמכת  בטרם תאשר את ההסכם על ידי מתן תוקף של פסק דין, תברר האם , הצדדים כורתים את הסכם ביניהם מדעת, ללא כל כפיה ולאחר שהם מבינים את ההשלכות המשפטיות הנובעות מההסכם.

 על פי רוב, בני זוג מנהלים ביניהם הליכי מו"מ על מנת להגיע בסופו של יום להסכם כולל, הטומן בחובו אינטרסים שונים לבר משפטיים, רגשיים, וכלכליים . כך למשל בן זוג מוותר על חלקו בדירת המגורים על מנת שילדיו, יוכלו להמשיך ולהתגורר באותה סביבת מגורים. ברי, כי הליך הגירושים, משפיע על כל התא המשפחתי  ולצורך הקלה ולו במקצת, ייתכנו ויתורים כאלו ואחרים מטעם מי מהצדדים.

אין חולק אפוא, כי שעה שבני הזוג חתמו על הסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין בערכאה המוסמכת, צד אחד להסכם, לא יוכל לתקוף את תקפותו של הסכם הגירושין מהעילות החוזיות המוכרות. דהיינו, סיכויו של צד להסכם גירושין לבטל את הוראותיו או לבטל ויתורים שערך או לבטל הקניות שנתן לבן הזוג האחר במסגרת אותו הסכם, הנו קלוש ומהווה משימה כמעט בלתי אפשרית.

עו"ד ליאור מרקוביץ (צילום: אוהד דיין, יח"צ)
עו"ד ליאור מרקוביץ | צילום: אוהד דיין, יח"צ

קיימת מציאות משפטית, כפי שיתואר להלן, שבה ענף משפטי אחד משתלב בענף משפטי אחר ומשפיע על תוצאות ההסכמות שבני זוג עורכים ביניהם מדעת ומרצון ולא בהכרח מתוך כוונה להונות צד ג' כלשהו.

קיימות סיטואציות בהן חוק חדלות פרעון[1], ישנה את הסכמות בני הזוג בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין . כך למשל סעיף 220 לחוק חדלות פרעון המעגן הוראות לביטול עסקאות הגורעות מנכסי הנשייה, קובע, כי בית המשפט של חדלות פירעון יכול לבטל עסקאות שנערכו שנתיים עובר להליך חדלות פירעון ובנסיבות מסויימות עסקאות הנערכות בין קרובים ארבע שנים עובר לצו פתיחת ההליכים, בהתקיימם של התנאים הבאים:

(א)    הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה בחסר (אינה הולמת).

(ב)    מועד ביצוע הפעולה נעשה שנתיים עובר לפתיחת ההליכים או ארבע שנים עובר למועד מתן הצו בעסקאות בין קרובים.

(ג)      בעת הפעולה החייב היה חדל פירעון או הפעולה גרמה לחייב להיות חדל פירעון. יובהר עוד, כי קיימת חזקה , הניתנת לסתירה שהחייב היה חדל פירעון.

הנה כי כן, בית המשפט של חדלות פירעון יכול לבטל הקניה בהסכם גירושין לאחר ארבע שנים ממועד חתימת הסכם הגירושין, ככל שכנגד אחד מבני הזוג נפתח צו פתיחת הליכים ובנסיבות שתוארו לעיל. 

כפי שצויין, בקשה מעין זו, יכולה להיות מוגשת על ידי הנאמן או נושה בלבד,  שכן החייב מנוע מלהעלות טענה כזו עת  מוחזק הוא כמי  שכבר ויתר על אותו נכס. ראה לעניין זה  ע"א 7274/21[2] שניתן ביום 15/11/2021 בבית משפט העליון, הקובע  כי הסמכות לבטל הענקות, נועדה להגן על נושי החייב ולא על החייב עצמו, שהרי הוא כבר ויתר על הנכס ואלמאלא חדלות הפרעון, לא יכול היה לתבוע השבתו[3]

אם כך הנאמן, שבפניו מוצג הסכם גירושין, צריך לבחון את אומד דעתם של הצדדים בעת כריתת הסכם הגירושין ולאזן בין הזכויות והחובות של בני הזוג בהסכם ולהתנתק מיתר השיקולים הלבר כלכליים, שהנחו את בני הזוג.

כך למשל שני בני זוג העורכים הסכם גירושים לגבי רכושם, זכויותיהם הממוניות וחובותיהם. בבעלות בני הזוג שתי דירות, דירה אחת גדולה יותר ודירה שניה צנועה יותר. הבעל לשעבר מנהל חברה, לאישה זכויות סוציאליות וכאמור קיימות משכנתאות על הנכסים וחובות שרשומות על שם אחד מבני הזוג וכן חובות משותפים.

בני הזוג מסכימים, בזו הלשון:

(א)    הדירה הגדולה תועבר לבעל והדירה השניה תועבר לאישה .

(ב)    החברה על המוניטין, זכויותיה וחובותיה, תועבר לבעל בעוד הזכויות הסוציאליות שנצברו על ידי האישה, ישארו בבעלותה.

(ג)      הבעל ישא בכל חובות בני הזוג מכל סוג שהוא, הן הרשומות על שמו, הן הרשומות על שם שני בני הזוג, והן הרשומות על שם האישה בלבד.

(ד)    הבעל ישא בתשלומי המשכנתא הרובצת על דירתו והמשכנתא הרובצת על דירתה של האישה, כפי שאלה חולקו בהסכם הגירושין.

(ה)    ככל שהבעל לשעבר, לא ישלם את תשלומי המשכנתא או חובות בני הזוג, כי אז תוכל האישה למנות כונס נכסים מטעמה לצורך מכירת דירת הבעל לשעבר.

בני הזוג לשעבר לא העריכו את שוויים של הנכסים באמצעות שמאות רלוונטית ולא קיבלו חוות דעת אקטוארית לענין זכויות וחובות בני הזוג ממקום העבודה או מהחברה.

לימים וכפי שקורה לא אחת בהתחייבויות כבדות מאין אלו, הבעל לא יכול היה לשאת בכל ההוצאות ופנה לקבלת צו פתיחת הליכים בבית משפט. היות שלא שילם את המשכנתא של הדירה הקטנה יותר שהועברה לבעלות האישה לשעבר, פנה הבנק למשכנתאות לצורך מינוי כונס נכסים מטעמו.

במקרה המתואר , הנאמן לנכסי החייב (הבעל לשעבר) צריך לבחון בעין כלכלית שוויונית, האם חלוקת הנכסים בין בני הזוג , נעשתה בצורה צודקת, שוויונית והוגנת. במקרה המתואר לא התעורר כל חשד של חוסר תום לב בעריכת הסכם הגירושים  ולא התעורר חשד שההסכם נועד כדי להונות את נושי בן הזוג לשעבר, ההסכם נעשה  משיקולים  אחרים לגיטימיים.  מאידך, אין בשיקולים אלו לבדם כדי למנוע מהנאמן  בחינת הפגיעה במסת נושי החייב.

הפעולה שהנאמן היה צריך לנקוט במצב זה הוא קבלת שמאויות של נכסי המקרקעין. לעניו החברה היה ברור, כי ניעדרת היא שווי כלכלי  שעה שהובילה בסופו של יום להליך של חדלות פירעון.

בית משפט השלום בתל אביב בפני כב' השופט ד"ר סעדון בהחלטתו [4] מיום 09/02/2022, נדרש  להכריע בסוגיית תוקפו של הסכם גירושים אל מול מצבת נשייה של החייב. בהחלטה זו,  קיבל בית המשפט בקשה של נאמן לביטול עסקה הגורעת מנכסי הנשייה.  בית המשפט ניתח את האינטרסים של הצדדים בעת חתימת הסכם הגירושין. שם הבעל לשעבר שהפך לחייב בהליך ויתר על חלקו בדירת המגורים תמורת ויתור האישה על זכויות בדירה של בן זוגה לשעבר. בית המשפט קבע אפוא במקרה הספציפי, כי לא הוכח ששווי מניות החברה של החייב היו בעלות ערך כלכלי המהווה תמורה עבור הוויתור בדירת המגורים.

יוצא אפוא, כי בית המשפט של חדלות הפירעון יכול במקרים מסוימים לבטל הסכמות לגיטימיות בין בני זוג בהסכם גירושין, ככל שכלכלית בני הזוג לא איזנו את הזכויות והחובות מבחינה שוויונית.

על מנת למנוע הישנות של מקרים אלו מומלץ לערוך הסכמי גירושין בצורה מושכלת ולתמוך את ההתחשבנויות הכלכליות בחוות דעת אקטוארית או בנימוקים אקטואריים ובחוות דעת של שמאים מוסמכים בתחום. כן לציין התמורה של נכס הניתן בעבור אותו ויתור.

ניסוח הסכם בצורה מקצועית, יכולה למנוע הישנות של מקרים בהם פועל נאמן בעתיד לביטול עסקאות הגרועות מנכסי הנשייה.

הכותב הוא ליאור מרקוביץ ממרקוביץ ושות' משרד עורכי דין 


[1] חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018
[2] ע"א 7274/21 מיכאל בלולו נ' אורית ברהולץ סיטון בלולו, פורסם במאגר נבו.
[3] ראה פסקה 9 לפס"ד בלולו לעיל
[4] חדל"פ (ת"א) 16858-01-20 עו"ד גולדבלט נ' בראייב