תגובות (26 תגובות ב-13 דיונים)
13. אין שום דבר רע בלהיות לבד
17/03/16 | 01:29
12. כל מילה אמת- כאילו כתבת עלי...
אני סובל בזוגיות שלי. לא כיף לי. לא טוב לי. ממש לא עבור זה התחתנתי. עם אשה שצועקת, לא מכבדת אפילו במינמום. וכמה שאני משתדל להיות טוב ולהימנע ממריבות, היא כאילו תוכננה להיות בדיוק ההיפך. נגד משפחתי, אחי ואחותי. מקללת ועולבת בכל הזדמנות.
אילו רק יכולתי לדעת מראש...
טעות שהתחתנתי עם אשתי. כאשר מראש הייתי עיוור לברבריות שלה. לצעקות. להתנשאות הבלתי נגמרת.. קיבלתי בהמה בהתגלמותה. לצערי אני מפחד לעשות צעד לגירושים. יש 3 ילדים. ואני רק חושב על הקריעה במזונות בבית משפט ומעדיף להישאר ולאכול את הצפרדע ההרסנית שיש לי בבית.
הלואי ויהיה לי את הכוח!!!
14/03/16 | 08:54
והיא מריחה את הפחד הזה
תגיד לה שלא מקובל עליך הצעקות שלה. תגיד לה שאם היא צועקת אתה קם והולך. לך לחברים להתאוורר.
20/03/16 | 23:58
לא פשוט, יש יותר נשים רעות מגברים רעים, בדוק
צריך לקום ולהעדר רבות מהבית, ללכת כמה לילות להורים, ולודיע לה שככל שהצעקות וכו' יחריפו, בתור עונש אתה הולך ליותר ימים.
את הצעקות וכד אתה שומר למקרה שהחלאה תכחיש אם יהיה גירושים.
ובמקרה של גירושים אתה תובע אותה על עוגמת נפש וכו' עם ההקלטות.
21/04/16 | 02:37
11. מדויק
מדויק להפליא!! עצוב במהותו
12/03/16 | 21:14
10. לא התחתנתי, כי אני לא מוכנה ולא רוצה להתחייב לחיים משותפים עם גבר והמשפחה שלו, אין לי עצבים
12/03/16 | 14:08
9. הכתבות שלך הרסניות במהותן !!!!
12/03/16 | 13:26
8. מדוייק!
12/03/16 | 09:44
7. לא רק צריך לבדוק את הבן או בת הזוג אלה גם את המשפחה!
הסיבה לגירושין שלי היא בעיכר המשפחה שלו שהתערבו סכסכו הכניסו אותי בכוח לסכסוכים המשפחתיים שלהם והרגשתי כבר שהחיים שלי יוצאים משליטה!! בעיכר שכבר נהיו לנו ילדים ואחרי מיליון שיחות עם בעלי שלא עזרו , המצב רק הדרדר! ואז הבנתי שאם אני רוצה חיים יציבים בעיכר לילדים שלי אני צריכה לעשות מעשה! וגם כדי להראות להם (לילדים) שכל אחד הוא אדריכל לגורלו שידעו שלכל מעשה יש תוצאה!! אז חתחתי ועשיתי סוף למירמור, ומרוצה מזה!
11/03/16 | 19:09
6. אם רק ידעת כמה אתה צודק
11/03/16 | 16:14
5. הפחד אכן מוצדק
שמעו סיפור ואשמח לשמוע תגובות: לפני שמונה חודשים נפרדתי מגבר שאני מאוד אוהבת אחרי 3 שנים של און אנד אוף, כשבשנה האחרונה הרגשנו שהצלחנו להגיע ליציבות יחסית, דיברנו על חיים משותפים, הוא הבטיח מעבר למגורים משותפים וילד, אבל ברגע האמת הוא התחיל להסס, מה שהוביל אותנו לטיפול זוגי ופרידה ביוזמתי ובעידודה החד משמעי של המטפלת. ידעתי שאין לי הרבה ברירות אם אני רוצה משפחה בחיים האלו (אני בת 37) ויחד עם הכאב העצום הייתי מאוד חזקה ונחושה. פתחתי לראשונה בחיי כרטיס באתר היכרויות והוצפתי לחלוטין בפניות (אני יפה ומושכת) יצאתי לדייטים שלא עניינו אותי כהוא זה ובשלב מסויים החלטתי שהשיטה הזאת לא בשבילי וויתרתי. למרות שאני לא סובלת מחוסר תשומת לב גברית, ככל שהזמן עובר אני יותר ויותר מתגעגעת לאקס, אני ממש סובלת מכאבי לב קשים ומבואסת מזה שאנחנו לא ביחד. החיבור בינינו מדהים ואני לא מבינה איך ויתרתי על הקשר הזה. הייתי צריכה לנשוך שפתיים, להתעקש ולהישאר איתו ואני בטוחה שבשלב מסויים הוא היה מתרצה. יכול להיות שאני עושה אידיאליזציה וטועה, אבל גם יכול להיות שאני צודקת ואז יוצא שגם אני לבד וגם פיספסתי את אהבת חיי....
11/03/16 | 14:10
תקראי
משפט לחיים ששמעתי פעם ממישהי.. אנחנו לא מתחתנים עם האהבות הגדולות בחיינו, אלא עם האהבות הקטנות..
11/03/16 | 15:44
תודה דנה
זה משפט עצוב בעיני, אבל כנראה שנכון.
זה הזכיר לי את השיר הזה:
לֹא טוֹב שֶׁתִּהְיֶה הָאַהֲבָה
גְּדוֹלָה מֵהַחַיִּים
עֲדִיפָה אַהֲבָה בְּגֹדֶל הַחַיִּים
שֶׁכְּשֶׁיִּתְנַשְּׁקוּ הָאַהֲבָה וְהַחַיִּים
אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יִצְטָרֵךְ לְהִתְכּוֹפֵף מְאֹד
עֲדִיפָה אַהֲבָה גְּמִישָׁה,
שֶׂמִּתְנַשֶּׁמֶת, מִתְרַחֶבֶת, מִתְכַּוֶּצֶת
עִם הַחַיִּים,
אַהֲבָה שֶׁיּוֹדַעַת לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ סֶדֶק
כְּשֶׁהַדֶּלֶת סְגוּרָה,
אוֹ לִרְבֹּץ עַל הַמִּפְתָּן בְּשֶׁקֶט
בִּידִיעָה שֶׁהַדֶּלֶת אָכֵן תִּפָּתַח,
אַהֲבָה שֶׁמַּיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ
כִּי הִיא עַצְמָהּ מַיִם
מַיִם חַיִּים
12/03/16 | 02:21
גם אני הייתי בסיטואציה דומה
כשהבנתי שאני לא מתגעגע לאדם איתו הייתי, אלא להרגשה שהייתה לי, לשמחה ולציפיות העתידיות שלנו. רק אז הצלחתי לפתוח את הראש והלב וכיום אני נמצא במקום שטוב לי והרגש גבר פי 100 מהפעם הקודמת.
11/03/16 | 20:19
תודה
זה נותן לי תקווה ומחמם את הלב
12/03/16 | 02:22
למה את כל כך רוצה ילד??
הרבה מחברותיי התגרשו אחרי ילדים כי זה הרס להן את הקשר. אני ובן זוגי עשינו ילד אחד והחלטנו שלא עוד,זה כמעט גמר אותנו ולפני זה הכל היה נהדר. סתם הלכנו לעשות ילד מתוך לחץ.. אף אחד מאיתנו לא ממש רצה בזה.
11/03/16 | 23:40
תשובה
יותר משאני רוצה ילד, אני לא רוצה להיות בלי ילד. המחשבה הזאת מבעיתה אותי. אני מבינה שזה קשה, ואני רואה אנשים שחווים את מה שאת מספרת עליו, אבל אני רואה גם דוגמאות אחרות, של זוגות שפורחים במסגרת של חיי משפחה והילדים מסבים להם אושר. אני רוצה להאמין שזה יעניק לי משמעות חדשה לחיים ושתהיה לי חוויה חיובית... אין לדעת.
אגב, כל הכבוד לכם שהפסקתם אחרי אחד כשהבנתם שזה לא בשבילכם, זה לא מובן מאליו ואני מכירה את הלחצים לילד שני ושלישי וכו'. סחתיין
12/03/16 | 02:35
לילי תקראי...
הייתי באותה סיטואציה כמוך....מבטיחה לל שאין לך מה להצטער אםילו לרגע ..מחכה לך עתיד טוב יטתר...כי ברגע שמנסין לשנות בנאדם וזה לא זורם טבעי זה מתכון לאסון..שיהיה בהצלחה וכמו בשיר תהייה לך אהבה הרבה יותר גדולה
12/03/16 | 04:41
תודה חן :)
אמן והלוואי שאת צודקת
13/03/16 | 00:31
מבין ומתחבר
מבין אותך לחלוטין, אבל אם ויתר סימן שזה היה חסר סיכוי מלכתחילה.
מבטיח לך שתצליחי למצוא בבוא העת משהו חדש ומוצלח לא פחות, קצת סבלנות ופתיחות יביאו לשינוי. אני עדיין מחפש את האחת ותמיד יש בליבי תקווה.. אולי זו את ??;)
12/03/16 | 06:53
חמוד אתה!
אמן ותודה! אולי באמת :)))
13/03/16 | 00:32
ללי אני מאוד מעריכה אותך על האומץ לעזוב למרות האהבה
את ניצחת את הפחד פעם אחת ומכאן והלאה את יכולה לנצח אותו שוב ושוב, ולחיות באומץ עם הבחירה שלך. חיבוטים הם חלק מהחיים ולעולם לא נוכל לדעת מה היה אם ולכן שאפו שהצלחת לבחור מתוך הבנה שהדרך שם כבר חסומה בשבילך (ואל תזלזלי באותו רגע של הבנה, אין יותר אמיתי ממנו)
13/03/16 | 03:25
4. קלעת בו למצב שלי. פחד מלעשות את מה שאני רוצה
וצידוקים למה אני נשארת במקום( אחד מהם הוא אולי אי חושבת לא נכון, אולי אני רואה מעוות) מה עושים מפה ואילך לאחר שמכירים בפחד ומודעים אליו?
11/03/16 | 13:45
3. מאמר מושלם
11/03/16 | 12:48
2. אוי כמה שזה נכון,אני כבר 17 שנים סובל בזוגיות ומפחד להתגרש.
11/03/16 | 12:01
1. עדיף לא להיכנס לזוגיות מלחתחילה
11/03/16 | 11:23