תגובות (5 תגובות ב-2 דיונים)
2. לא מסכימה עם מיכל
היי
לדעתי בשאלה של הנגינה זה לא כ"כ נכון, אסור להורים לחייב את הילד לעשות משהו שהוא לא רוצה. אני בת 15 וגם אני ניגנתי בפסנתר כ7 שנים והחלטתי לפרוש לפני שנתיים, בגלל שהיה לי עומס וגם קצת "ירד" לי מזה... בקיצור ההורים זרמו והסכימו ועובדה עכשיו אני מנגנת ומלחינה שירים וכותבת ומנגנת גם קלאסי בלי חוג ובלי כלום, כי רק אחרי שמפסיקים עם זה אז יודעים להעריך עד כמה זה חשוב לך, ואם לא אוהבים את זה וזה לא חשוב אז גם אם תהיה הפסנתרן הכי מוכשר בעולם לא תהיה לזה משמעות כי אתה לא תיהנה מזה. למשל הייתה לי חברה שההורים שלה הכריחו אותה ללכת ללמוד פסנתר ובגלל שהם הכריחו אותה היא פשוט שנאה את השיעורים! אז בגלל זה אני אומרת את דעתי, למרות שאני עוד צעירה ולא אימא או משהו כזה: תנו לו לעשות מה שהלב שלו רוצה. אם הוא באמת אוהב את זה-הוא עוד יחזור לזה. ההפסקה פה היא לא משמעותית. ואם הוא לא אוהב את זה-איזה טעם יש לו להמשיך בזה?
גאיה
18/07/10 | 23:24
1. בנוגע לנגינה. למדתי לנגן על פסנתר מגיל 7
זה התחיל כגחמה של ילדה בכיתה ב'. ההורים שלי המקסימים אצן-רצו לרכוש עבורי פסנתר ואז, לפני 23 זה עלה הון כסף. אחרי חודשים בודדים הרגשתי שמיציתי אבל היה עלי המון לחץ גם מהמורה וגם מההורים לא לבזבז את הכישרון. שנים ניגנתי וסבלתי מכל רגע. לאחר 5 שנים, בהגיעי לגיל מצוות ביקשתי כמתנה מהורי לאפשר לי להפסיק לנגן.
היום אני לא זוכרת ולו אקורד אחד. מהטראומה.
אי אפשר להכריח! אם זה בדמו של ילד הוא יחזור לזה בשלב אחר של חייו!!!
20/05/10 | 13:28
מסכימה
אני איתך. אצלי גם סבתא וגם אמא מורות לפסנתר ויש סטיינוי כנף בסלון. למדתי חמש שנים (בין גילאי חמש לעשר) ואז נמאס לי. אף אחד לא לחץ עלי להמשיך. אז היום אני לא יודעת פסנתר, אבל מנגנת להנאתי על גיטרה. ילד שבאמת מוזיקאי בדם ירצה להמשיך. אולי עכשיו, אולי אחרי כמה שנים. אני לא חושבת שיש ילד שיאשים את הוריו שלא הכריחו אותו לעשות משהו שהוא בסך הכל אמור להיות להנאתו. אחותי, אגב, המוכשרת מבין כולנו ניגנה שנים פסנתר, עברה אחר כך לכינור והתקדמה יפה גם בזה, והיום? היום היא פיזיותרפיסתית, וטוב לה עם זה. לא כדאי לקדש דברים כאלה, זה סתם עושה אנטי.
21/05/10 | 09:55
ניגון בפסנתר
לדעתי כן צריך לשכנע ילד שינגן,
מהנסיון שלי, הבן שלי בן 9 וכל הזמן הוא אומר שהוא רוצה להפסיק, זה רק כדי להרגיש ולרכוש תשומת לב, כאשר הוא מנגן אפשר לראות איך הוא נהנה וגאה בעצמו, פשוט שהוא יגדל הוא יהיה יותר רציני, צריך לתת לו לנגן ולא ללחוץ עליו לנגן כל יום 3 שעות אלא יום כן יום לא ומספיק 40 דקות. הכל ברוח טובה.
אין שום טראומה עם יש תמיכה והכל נעשה באהבה ועזרה רבה לילד הכל תלוי בהורים.
תודה שולי.
22/05/10 | 23:20
מזוית של אמא למתבגר
הילד שלי המאוד מוכשר שנים התאמן 'בכוח' - כל אימון היה מאבק, ובכל זאת כשהייתי שואלת אותו מתוסכלת: רוצה להפסיק? סירב. היום בן 16 מנגן קלאסי וג'אז, יש לו להקה והוא מלחין ועוסק בזה כל הזמן. המורה הרוסיה שלו כל הזמן אמרה לי: אין ילד שאוהב להתאמן, כשהם מגיעים לגיל 14-15 הם מחליטים לבד אם להמשיך או להפסיק, אבל כדי להגיע להישגים אין ברירה, וחייבים להתחיל בגיל מאוד צעיר, ולכן צריך לשבת איתם ולהתאמן. הבעל שלי התנגד - מה את מכריחה אותו. אבל את שכרי אני מקבלת כיום כי הילד מחבק אותי ואומר לי תודה שהכרחתי אותו, היום המוזיקה היא חייו.
13/06/10 | 19:29