גאווה
תגובות (92 תגובות ב-52 דיונים)
2. כל הכבוד לאבא !!!!
שלמרות דעותיו ולמרות התדהמה והבשורה המפתיעה הוא קיבל את הילד , ומיד הגיב בצורה חיובית כלפיו. ממש לא מובן מאליו. הייתי רוצה אבא כזה.
* דניאלה   05/12/11 | 14:35
1. כאבא...לאמא...
היציאה של סתיו מהארון לא היתה באמת יציאה מהארון כל עוד אביו לא ידע... טובת הילד היתה כן ליידע את האבא...וחבל שלא עשית זאת... כמו שהחלטת אחרי חצי שנה להודיע לאחים , היית צריכה להודיע גם לאבא !!!! מאוד לא מכובד היה להודיע לאב במעמד זה.(כ 5 שנים לאחר שאת ידעת ... )..וציפית ממנו לעכל ידיעה כזו בשניה אחת , בעוד שאת בעצמך מספרת שהידיעה היתה קשה עבורך...רעדת כולך...בכית...וכמעט התמוטטת...
* עומר   05/12/11 | 14:32
זה לא התפקיד שלה - זה התפקיד של סתיו
אם אני מספר לאמא שלי משהו (וגם ההורים שלי לא חיים ביחד), זה בגלל שהרגשתי שאני יכול לשתף אותה. אם הייתי רוצה, הייתי מספר לאבא שלי. אותו הדבר כאן!
* אורון   09/12/11 | 14:44
הילד החליט לשתף רק את האמא...אבל
היא החליטה על דעתה בלבד לספר לאחים שלו , ולאבא לא !!!
* אוהד   09/12/11 | 15:30
נתנה צ'אנס לסתיו לדבר בשם עצמו...
היא נתנה לסתיו צ'אנס לספר לאביו במקומה, היא ראתה שהיה לו קשה מידי אז היא עשתה את זה במקומו.. בדיוק מה שאני הייתי עושה..
* אחת..- את מדהימה!   09/12/11 | 16:50
קלעת בול !!!! תודה
* ציפי   09/12/11 | 17:55
על טובת הילד אני שומרת לאורך כל השנים
אך ורק טובת הילד !!! שוב הסביר שלילדי הודעתי כי מצאתי לנכון לשתף אותם כי הם היו מעורבים בחיים של סתיו , לא ציפיתי ממנו לעקל בשניה אחת הוא יכל לקחת את כל הזמן שבעולם מצידי , למה אתה מתכוון שהייתי אמורה להרגיע ללטף ולחבק אותו? כי מר גורלו ?? אילו היה מעורב יותר בחיי בנו , כנראה שסתיו היה בוחר לספר לו הרבה לפני , אבל זה לא היה כך.
* ציפי   09/12/11 | 18:21