ממש קשה

* הוד   31/08/22 | 06:14

יעל אם תרשי לי להוסיף על דברייך במידה ויש אהבה אמיתית בזוגיות ולא נבהלים סיטואציות כאלה אני למשל חוויתי מצבים דומים אך לא קיצוניים למדתי לשמור על מקומי בצורה שלא פוגעת להשמיע תרגשות שלי מולו גם שלא מגיב אך שומע מצויין להראות הלו אני כאן אתה לא רווק יש אישה ילדים חיי משפחה הכל בדרך רגוע ונוחה שהוא רואה שאני ככה הוא מבין טוב מאוד הבריחה שלו במקום להתמודד על קשיים חויות רגשות לא נעימים אם תדפדפי אחורה לילדות שלו תבינו שהוא בנה לעצמו כל אדם מפת עולם שלפיה לומד להגיב לנהוג מהסיבות החיים הביאו אותו לנהוג כך תגלו קצת חמלה אמפתיה כלפי בן הזוג או בת הזוג אם אתם אוהבים אותם תקראו תחקור איך לעזור להם להתגבר על הדפוס הזה הם צריכים אותך אישה חזקה תומכת

* שולה   11/11/21 | 23:24

ואוו תגובה מדוייקת ממש פעלתי כך עוד לפני שקראתי ובאמת ההכלה והחמלה ושמירת כבודי ומקומו במרכז ולפעול מתוך קור רוח זה מה שחסר לי להשאר חזקה הפעם יותר מתמיד המאמר רק שיקף וחודש לי איך פעלתי תודה תמשיכי לתת עוד

* שולה   11/11/21 | 23:16

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

* אפרת    01/12/16 | 13:06

אבל את העצה המפגרת לא אקטואלית עבורי ועבור כל אישה מכבדת את עצמה. למה נים צריכות תמיד להיות הכלב הנאמן יעשה הכל שהוא לא יעזוב ולא יבגוד ושלא יתעצבן ולא וולא.. מה איתנו ? אולי לא הבנת והצלחת באמת להרגיש מה עובר עליה או שאולי את אישה שרוצה להחזיר אותנו כמה אלפי שנים אחורה .. שאנו המכונות שמצפים מהן עבודה וייצור ומתן ורוחב לב והבנה ו ו ו .. אבל גם המכונות חביבתי צריכות טיפול ויחס ושימון.. אז לעזאזל עם ההצעה שלך אם הוא גם לא יתאמץ אז קבינמט איתו אבל אני לא אתן לו יחס מיוחד ולתת לו חופש ולא לבקש ממנו עזרה בבית או לא משנה מה.. לא טוב לו שילך וישקח אותך כמייעצת איית שלו.. עצות אלה עושות רק ערביות ואפריקיות

* אמא ל 2   25/11/16 | 13:01

תפנימו, אתם לא מתאימים. תתגרשו לפני שיהיה מאוחר מידי

* טל   15/11/16 | 07:48

הייתי במקום הזה והלכתי לפי עצות דומות שאת מייעצת כאן במדור שלפיהן את צריכה "להבין" אותו ובמקום לנהל אתו שיחה ולפתור את הבעיות להמשיך ולהרפות ולהיות טובה ולספוג. בביתי האלימות הנפשית עלתה לגבהים והתגברה מפעם לפעם הפכתי להיות הסמרטוטה של הבית והוא צרף גם את הילדים לתאטרון האבסורד שהוא הקים בבית. אחרי נסיונות רבים לנסות לדבר אתו על טיפול זוגי משפחתי רבני או כל דבר שהיה אמור לתת מענה לבעיה וכדי לא לפרק את הבית, הבנתי שהוא מתכוון להמשיך ולהתנהג כך גם בעתיד הודעתי לו שאני לא ממשיכה את חיי אתו והתגרשנו תודה לאל.

* אילנה   14/11/16 | 16:24

* אדון לעצמי   13/11/16 | 22:59

אני סובלת מחרדת נטישה ומעדיפה לברוח מהתמודדות.מעדיפה להתרחק לפני שבעלי יתרחק.מעדיפה להתכנס בשתיקות.קשה לי מאוד לתת אמון והדרך היחידה לגמור לי לתת אמון היא להתנהג בדיוק כמו שתיארה כאן יעל.

* אישה   13/11/16 | 15:11

כל פעם התנפחויות , טיפולי שתיקה וברוגזים כשהאדון לא מקבל מה שרוצה/ויכוח שידו על התחתונה. כמוך וכמו הרבה נשים אחרות, תמיד אני הזוחלת לפייס ולהתרפס כי אינני יכולה לסבול את השתיקה. היום אני יודעת זה פאסיב אגרסיב ואיך שנים ארוכות בעצם עברתי התעללות מיד אדם שכולם סביבו חושבים שהוא מלאך ואף אחד לא יודע איך הוא באמת בבית לאחרונה התחלתי להתעלם ממנו ומהפרצופים שלו. כבר לא אכפת לי ממנו. רק בגלל שאני לא רוצה לפרק בית אני נשארת איתו. מצטערת יעל, את העצות שלך אני לא איישם על אפס מאופס שהתעלל בי ככה שנים ולא מעריך אותי ולא יעריך שום נסיון פיוס רק יזלזל בי יותר. אני לא חושבת שאפשר לתקן אותו ואת הדפקטים שלו. אלוהים יודע ששנים ניסיתי. דיי. נמאס.

* נענע   13/11/16 | 01:33

מוכר לי מקרוב, בהתמודדות בזוגיות שלי. ננהיניתי לקרוא את החלק הראשון של הכתבה. החלק השני של מתן העצות הוא זוועה. מניסיון העצה שלי שונה לחלוטין. האישה הנ״ל צריכה לוותר בתפיסת עולמה על שיחות נפש עם בעלה כי זה לא יקרה. (אולי בהמשך אם תתמיד בעצתי...) מה שעליה לעשות זה להביע את דעתה, כאבה, תיסכולה, רצונותיה וכו׳ באופן חופשי ואמיתי מיד בעת שהסיטואציה מתרחשת תוך כבוד לבעל ודיבור על עצמה בלבד ולא על חסרונותיו. וגם אם אין מענה מצד בעלה והוא מחליט לפצוח בשתיקה במקום לפתוח בשיחה או בריב. היא מרגישה חוזק כי היא הביעה את עצמה בצורה מכובדת ״ומים שקטים חודרים עמוק״. אם הוא לוקח את זה למקום של ברוגז בשתיקה הכי טוב לפנות אליו בצורה כנה ולומר שזה מכאיב לך השתיקה הזו ואם הוא אוהב אותך ורוצה לשמח אותך אז דיבור מאוד משמח אותך. לומר ולהמשיך הלאה. שוב, המסר נקלט התגובה תיהיה בהמשך. צריך סבלנות וצריך לא לפחד מהבעת הדעה העצמית והעימות ולא לצפות לתגובה מיידית.ל גברים כאלו יש דיליי בתגובה.

* עדי   12/11/16 | 22:31

אנן מה להישאר עם אחד כזה. הוא אומלל, אבל במקום לטפל בזה הוא בוחר לאמלל אחרעם

* מנסיון   12/11/16 | 21:52

* אני   12/11/16 | 20:52

לאחר שנים של מה לא, כולל אוטוטו גירושים, הכותבת פשוט צודקת. אין דרך אחרת. שאפו.

* נשוי לאחת כזאת   12/11/16 | 19:02

אומרים בכתבה שזה נובע מכך שהגבר לא יודע להתמודד מול שתלטנות. גבר לא אמור להתמודד אם שתלטנות. המהות של הגבר הוא להיות בשוויון עם האישה ולא מתחתיה. בגלל זה מאז עליית הפמיניזם בשנות השבעים חלה עליה חדה בגירושין. תפנימו - גבר לא מסוגל לחיות בטווח ארוך עם אישה אגואיסטית ושתלטנית - פשוט לא יעבוד. לכן הרבה גברים מעדפים נשים מהמזרח הרחוק כי הן לא שתלטניות בכלל.

* אריה   12/11/16 | 18:08

הבנות נועדו לשרת את המין הגברי בימיוחד בחדר המיטות

* גברי   12/11/16 | 16:18

היא צריכה להיות סובלנית כלפיו, לפטור אותו מעבודות בית, לדבר אליו בשקט ורגישות גם אם הוא לא עונה, בקיצור להשפיל את עצמה עד שהוא מעלתו יועיל בטובו לדבר... אני לא חושבת שבועיות צריך לעשות חשבון של מי פונה למי אחרי ריב. ופניה אל בן הזוג היא לא הודאה באשמה ולא לקיחת אחריות, זה בסה"כ פתיחת דלת לדיון שאולי בן הזוג מתקשה לעשות בעצמו ואין שום רע שאחד מבני הזוג יהיה זה שיוצר את הדיאלוג גם אם הוא לא האשם. מה שאת מציעה זה איום ונורא, זה נכון שלמעשה ע"ש חלק לא קטן במבחן בכך שהיא מאפשרת אותו אבל היית צריכה לומר לה שהיא לא צריכה לאפשר תקופות שתיקה ארוכות, ושהיא לא צריכה לצפות שהוא יפנה אליה לפתוח דיון. להסביר לה שעוד שהיא צריכה להרגיל אותו שעוד באותו יום של הריב היא צריכה ליטול יוזמה וליצור דיאלוג ואין בושה בלוחות ביוזמת, זו לא הודאה באשמה. בכלל הזוג הזה צריך לפנות לטיפול, ועדיף בשיטת האימאגו, שם ילמדו ליצור תקשורת נכונה ובונה. את בעצם מציעה לה להפוך את בן זוגה למלך רק בגלל שהוא רגע וקשה לו לפתוח דיאלוג, זו גישה מוטעית מהיסוד. אני לא מטפלת ולא עושה כאן תעמולה אבל אני ובן זוגי הלכנו לטיפול בתקופות קשות וזה עשה נפלאות לזוגיות שלנו.

* איפה כאן הפתרון?    12/11/16 | 15:05

* מאסר לשתקנים עכשיו!   12/11/16 | 10:46

הגבר שלכן לא ילד קטן ולא צריך לקרקר סביבו.הוא מחכה שאשתו תבוא ותתחנן אליו. תחיו את החיים שלכן. תצאו לחברות, לבית קפה ואז תראו שהוא יבוא ויתחנן.

* תפסיקו להתחנן לבעל שלכן!   12/11/16 | 09:33

* אני   12/11/16 | 07:41

אבא שלי היה כזה כלפי כשהייתי נערה בגיל חטיבת ביניים, פשוט לא דיבר איתי או יצר אינטרקציה בכלל. לאף אחד לא מגיע להיות במצב כזה, זה כל כך משפיל ופוגע, כאילו את לא בן אדם אפילו. בדיעבד, הייתי עושה הכל כדי לא להגיע למצב הזה. עבורי זה היה יותר קשה מאלימות פיזית, בשתיקה זה כאילו אני שקופה, לא קיימת בעולם, בסתירה לפחות מכירים בקיומי.

* כבר לא כאן   12/11/16 | 02:42

ועם השנים אימצתי את הגישה המתקנת שהעלת פה זה אכן שיפר את המצב אלא שבו בזמן הוא הרגיש זנוח ומצא נחמה אצל מישהי אחרת. גברים הם תינוקות מגודלים חושבים שהתחתנו עם אמא שלהם. וכשהאישה לוקחת את תפקיד האם אז הם מחפשים אישה. הם ממש לא סגורים על עצמם. וסליחה על ההכללה אבל הרב פשוט מזעזע

* יקירתי העפרונית   12/11/16 | 01:02

אני יאמץ את השיטה ואמן שזה יעבוד! תודה על המילים החכמות ופתיחת העיניים!

* לה לה לנד   11/11/16 | 22:25

*  אני   11/11/16 | 21:37

הפתרון המוצע אבסורדי. בעלי סופר רגיש. אבל הוא לא יודע להביע את הרגשות אז הוא בוחר לשתוק ולהיות ברוגז. אני ידעתי עם מי התחתנתי. אני יודעת שלעורר דיון על בעיות זה הצד החזק שלי ולכן כשאני רואה שהוא עצבני אני מאלצת את השיחה אחרי שהילדים נרדמו. לו יש ייתרונות אחרים על פני והוא יודע להתמודד איתי כשאני בקריז. אין פחיתות כבוד בלהיות זאת שניגשת אליו כל פעם. זאת מגבלה שלו ובטוח יש לו גם חוזקות במקומות אחרים.

* נעה   11/11/16 | 21:00

נראה אם זה יעבוד. אם כן. אני אעריץ אותך

* Tal   11/11/16 | 17:09

* לולי   11/11/16 | 15:17

* דודי    11/11/16 | 14:51

* להיות לבד   11/11/16 | 11:32

מה הקשר למטלות הבית??? גם הוא גר שם. הוא לא ילד קטן שהיא צריכה "לשחרר אותו ממטלות הבית" (וגם לילדים מותר לעזור קצת). אצל חברה טובה שלי למשל, בעלה מבשל ושוטף כלים באופן קבוע ולא נופלת שערה אחת מראשו! שניהם עובדים ושניהם מחלקים ביניהם את עבודות הבית. הלוואי שמישהו היה עוזר לי (אני גרושה)...

* תמי   11/11/16 | 10:04

לא! שתיקה אינה אלימה יותר מסטירת לחי. אולי היא לא נעימה להם ולילדים שלהם, אבל אי אפשר להשוות לאלימות פיזית. את עושה עוול לנשים מוכות. אצל הרבה נשים מוכות זה מתחיל באלימות מילולית או/ו כלכלית. אח"כ באה סטירה אחת "קטנה" ובהמשך מגיעה אלימות יותר קשה. בתור מטפלת זוגית, את אמורה לדעת את הדברים האלה. גם קצת צורם לי שאת הופכת את הגבר בסיפור הנ"ל לילד קטן שצריך "לדרוך על ביצים סביבו". למה תמיד האישה צריכה להתחשב ו"להיות אשמה"? זה מוטיב חוזר אצלך בהרבה סיפורים. והרבה גברים מעדיפים להאשים את האישה בבעיות במקום לטפל בעצמם או ללכת לטיפול זוגי ביחד (כי זה יותר קל כמובן). שבת שלום.

* תמי   11/11/16 | 09:59