היום שיניתי את דעתי, אותה אני נושא שנים - על בנימין נתניהו. נאומו מהערב ייכנס לפנתיאון הלאומי - נאום גאוני, ולא אך מאחר כי הנואם-כישרוני, אלא נאום רציני, אמיתי, מבוסס. מאז מנחם בגין, לא הצבעתי ליכוד ויותר מכך נמנעתי מללכת לקלפי - ואף על פי כן אני מתייצב בהכנעה אל כל מילה שנאמרה, שקולה ובמדויק במקומה - אם כי אם הייתי אני במקומו של ראש הממשלה הייתי מוסיף (אך ורק) פסקה אחת נוספת: לעתיד, שאיפתה של האומה הישראלית ומאחוריה העם היהודי כולו, להיות גם היא מפורזת. ללא צורך בנשק קל או כבד, ללא פצצות או נשק אטומי, ללא צבא מאומן ומיומן. כי המטרה אחרי ככלות הכול היא פירוז כלל עולמי, המדינה הפלסטינית המפורזת צריכה להיות האות, ורק ההתחלה כי אין בפחות מכך כדי לעמוד ביעד הנכון לבני אברהם, יצחק ויעקב, ממשיכי דרך ומגשימי חזון ישעיהו הנביא. "וכתתו חרבותם לאתים". אף על פי כן, כל הכבוד בנימין נתניהו. ישר כוח.

* רמי גבעוני   15/06/09 | 01:15