נשים
תגובות (13 תגובות ב-9 דיונים)
9. קבלה ואהבה
מסתכלת כל יום במראה ואוהבת כבר 70 שנה
* מיכל   13/03/17 | 13:28
8. עדיין לא שם
הכל נכון, אני יודעת. זה מה שצריך להאמין בו, לשאוף אליו, לחיות לפיו. אני, לצערי, לא שם, והלוואי והייתי יכולה להוסיף את המילה "עדיין" ולהרגיש שאני לא משקרת. לא אוהבת את הקמטים שלי, השומן לא נהיה חבר שלי עם השנים, ושיער השיבה שמשתקף אלי דרך הראי לא מעלה בי חיוכי סיפוק של "הרווחת את זה מותק". ברור שהיופי בא מבפנים, ברור שאם אין ניצוץ אין כלום, אבל אצלי לפחות, לפעמים הניצוץ נדלק דווקא אחרי שאני שמה עפרון שחור מתחת לעין. לפעמים חצאית יפה שנראית עלי טוב ומבט מפרגן, דווקא הם גורמים לי לשמוח ומאירים את יומי. נראה לי שאפשר לשלב בין השניים, חוץ ופנים, ולתת לאחד לתמוך בשני כשקשה לו. אני לא בבוטוקס, ממש לא. תחרויות מלכת יופי מעוררות בי גיחוך ושיעמום, אבל מודה ומתוודה, לא אכפת לי שהשכבות, הרבדים ונסיון החיים ישארו בפנים או יתפזרו לעולם מקסימום דרך חיוכים. ואני מבטיחה לחייך. ולנסות לאהוב את עצמי בכל מצב.
* טלי   16/03/12 | 16:46
טלי יפתי
את צודקת, זה ברור. זה לא כיף לראות את הזמן בפעולה, אבל זה קורה. ועכשיו נשאלת השאלה: מה עושים עם זה. איך לא הופכים את ה'אין' למרכז החיים, איך לומדים לאהוב את הזמן, על שלל תוצאותיו. קצת יותר גדולה ממך ויכולה להרגיע אותך שמה שנראה בגיל 40 מאוד מאיים, מאבד מחדותו 10 שנים אחרי. זה גם עניין של בחירה.
* ורד מוסנזון   16/03/12 | 22:56
7. תודה ורד על כתבה נפלאה ומעוררת השראה
* יעל רותם   14/03/12 | 10:43
6. מדוייק להפליא
אני עצמי אוצרת את קמפיין dove האלמותי ומאד מסכימה עם כל דברייך. הנושא של יופי סובייקטיבי חשוב בעיני ולדעתי הוא מתחיל בגיל אפס. הוא לא רק עניין של גיל. אני צמחתי עם תחושה שאני מכוערת - והדיון מה פירוש יפה - חיצוני או פנימי הוא דיון חשוב
* עטרה   08/03/12 | 18:53
5. במבט לאחור
שאני מסתכלת על עצמי במבט לאחור אני מרגישה סיפוק גדול. בכל נדבך של עצמי אני מוצאת יותר תוכן ועניין. רק נושא המראה לא משתף פעולה עם המגמה הזו וחבל. אני יודעת שהעבודה הנדרשת היא קבלה אבל אני עדיין לא שם, לצערי. ולגבי הבת שלי, ימים יגידו. המודעות שלה למראה גדולה לאין שעור מזו שלי היתה בגילה והביטחון שלה בהתאם.
* גלית   08/03/12 | 07:45
4. לא מאוחר לשכוח את מה שלימדו אותנו
לימדו אותנו למרוח אודם ולעשות שעווה, אף אחד לא לימד אותנו לחייך לעצמנו בראי. לאהוב את מה שיש. להגיד, באנה. את חמודה, את. גם זה משהו שלומדים. ויפה שעה אחת קודם. אבל אפשר גם קצת באיחור.
* הדר   08/03/12 | 01:17
לא למדו אותנו הרבה דברים
גם את העובדה השולית שאין מציאות אחת שחייבים לציית לה, שהעולם הוא מלאכת הרכבה אישית, לא רק הכתבה מלמעלה. גם לגדול זה משהו שלא למדו אותנו, ואנחנו עושים את זה, בדרך שלנו, לרוב בהצלחה. תודה הדר, חייכתי.
* ורד מוסנזון   08/03/12 | 12:23
3. אישה יפה ומוכשרת :)
את אישה יפה! כל קמט שיש בפנים מסמל חוויות שעוברים בחיים. ככה סבתא שלי הייתה אומרת.
* דריה   08/03/12 | 00:03
2. נפלא.
סוף סוף נותנים במה לאדם עם תוכן. שיש לו משהו באמת נכון ואמיתי לומר.
* תות.   07/03/12 | 23:31
1. קמטים
אין ספק שזאת פרסומת מטלטלת, במיוחד כשהיא מגיעה מתוך תעשיית היופי. אולי זה המזל שלי, שגדלתי בבית שבו לאהוב את עצמך הייתה אמירה קבועה, וככל שאנשים היו יותר מבוגרים הם נהיו יותר יפים- אני מחכה לקמטים, ואני חושבת שהם יפים, לפחות בדרך כלל.
* בר   07/03/12 | 22:00
לאהוב את עצמך זה משהו שצריך ללמוד
זה לא מובן מאליו, משום מה, ללמד ילדים לאהוב את עצמם, ובטח שלא ילדות. לפעמים משפטים של אמהות, שבאים מכוונה טובה, יכולים ליצור מחסומים שקשה לחצות. אם יש משהו אחד שווה באמת שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו, זה את היכולות להסתכל על עצמם בראי ולאהוב את מה שהם רואים. זה יכול להחזיק מעמד גם כשמגיעים הקמטים. והם מגיעים, לטוב ולרע, זה חלק מהחיים.
* ורד מוסנזון   07/03/12 | 22:34
זמן
זו באמת פרסומת מטלטלת. ונעים לחשוב שהזמן לטובתי; כשהייתי ילד אני זוכר שחשבתי ככה
* רועי   07/03/12 | 22:59