כשעברתי טיפולים כל כך שנאתי שכולם ניסו לעודד ולהגיד כל הזמן "יהיה בסדר". רציתי לצעוק להם: "מי אמר שיהיה בסדר?! למה אתם מבטיחים הבטחות שווא שלא תוכלו לעמוד בהן?!"

* יעל   08/05/16 | 13:43

מנסות להיכנס להריון כבר 6 שנים. אין לכם מושג מה עובר עליי. האם לספר? מתי לספר? איך לספר? כל אחת מהן משתפת אותי באופן רצוף בקשיים שהיא עוברת, בכאב הנשי והפיזי בתיסכולים, בחוסר תקווה, הלב שלי נקרע! אני צריכה לעבור את זה עם 3 חברות טובות!

* יעל   08/05/16 | 08:45

כבר כמה זמן שאני עוברת טיפולי פוריות ולא מצליח אני ממש מיואשת :/

* בנות אני צריכה עידוד בבקשה תיכנסו   06/05/16 | 18:23

זה די מסובך לחשוב על כך מה אמורה לעשות מישהי בהריון שיש לה חברה שעוברת טיפולי פוריות?. ובלי קשר טיפ לפוריות, אחות של אמא שלי בבד בבד עם טיפולי פוריות, קיבלה חינם מהקבליסטית יפה כהן את ריבת האתרוגים המיוחדת שלה, שיש בה סגולה לפוריות, ובדיוק אחרי זה ההפריה נקלטה והצליחה, ויש לה תינוק חמוד ומהמהמם, הבן דוד הקטן הזה מגניב את כל המשפחה ואני מוטרפת עליו.

* שלי   06/05/16 | 14:51

כמה שאת צודקת

* ילנה   06/05/16 | 09:01

בנות יקרות ממליצה בחום על ההומופט איל פוליטי אני גרה בארצות הברית ניסיתי כשנתיים ללא הצלחה הרופאים אמרו לי שהדרך היחידה זה רק הפריה, סירבתי להאמין הקושי היה עצום.. חברה שלי בארץ כששמעה את הסיפור המליצה לי עליו. מאותו הרגע ולאחר לקיחת התרופה  לקח חודש ונכנסתי להריון ברצוני לציין הוא אנושי מדהים סבלני ומושיע

* שיר   06/05/16 | 06:54

אנחנו מנסים להרות כבר המון שנים, תוך כדי אחותי בהריון כבר שנה אחר שנה, וכך גם הרבה מחברותיי. ולשמחתי מעולם לא קינאתי בהן בצורה חריגה כפי שמציגים בכתבה, כך שאין לי חברה הריונית לשלוח לה זאת כדי לפרט לה "מה אני עוברת".. ולשמחתי אין לי חברות שמנסות לנקר לי את העיניים כל היום בכוח

* מורן   06/05/16 | 05:24

איזו מין חברה לא תרצה לשמוח בשמחתך?? הרי כל הריון הוא לעצמו ואין מספר כרטיסים מוגבל.. זה רחמים עצמיים ואנוכיות. תיכף תציעו שלא נאכל ממתקים ליד סוכרתיים או לא להשתמש ברגליים ליד חבר נכה.. כל אחת היא עולם בפני עצמה וחברות אמיתית נמדדת ביכולת להכיל אחת את השניה לשני הכיוונים. יש לי חברה שעוברת טיפולים כבר שנים ארוכות והיא ממש לא בסרט הזה.. היא מחבקת את ילדיי בלי סוף ושמחה בשבילי, כל אחד והתיק שלו בחיים.. אני לחלוטין יכולה להבין את הרגישות אבל אין לכך חוקים, כל אחת ועולמה היא. אדם גדול יודע לשמוח עבור חברו, חברתי כל הזמן מדברת על כמיהתה לילדים וכמה היא חושבת שאני ברת מזל, ישנה קנאה טובה, כזו שאינה צרות עין. מי שכל כך מרוכזת בעצמה ולא מסוגלת להכיל ולשמוח עבור חברותיה אינה חברה באמת.

* סופיה   06/05/16 | 00:16

אין לתאר את היסורים כמה קשה שעל זה צריך להוסיף גם התמודדות עם אנשים חסרי טקט והבנה מסביב

* חסרי טקט חסרים כדי להוסיף שמן למדורה    06/05/16 | 00:02

אנחנו מהמרכז והחכנו לאברהם דגניה הומופט דצי,גם לנו היה קשה להכנס להריון כמעט שנה וחצי אחרי שהיינו אצלו נקלטתי תוך חודשיים בבת מקסימה שווה לכן לנסות אני בטוחה שהוא יהיה המילה הבאה בעולם הפוריות.תעשו חיפוש בגוגל ד" ר אברהם דגניה ותגיעו אליו הוא כבר הצליח לעזור להרבה זוגות שחשבו שהדרל היחדה להכנס להרעון היא דרך הזרעות,טיפוחים,הפרעות.יש גם דרך אחרת אני ממש ממליצה עליו.והכי חשוב להתפלל לבורא עולם שיעזור כי הוא אדון הכל ולא שוכח אך אחת

* עצה ממני שוווה זהב   05/05/16 | 23:58

אני עוברת גם טיפולים וכל פעם שאני רואה מישהי בהריון במשפחה. אני מתחילה לבכות לבעלי והוא לא יודע מה לעשות איתי.יש לי ילד מטיפולים וזה עדין כואב. לפני חצי שנה נקלטתי שוב שמחתי עד השמיים. אני באה לרופא בגלל דימום חודש שני הוא אומר לי אים לך כלום. הפלה כמה אני ובעלי בכינו.

* תמר   05/05/16 | 21:31

כתבה מעולה, מדויקת, מהודקת. אני קוראת את התגובות ובוכה, כבר ארבע שנים ועשרות סיבובים של טיפולים וכלום אין אפילו רגל של תינוק... רק חברות טובות שרואות אותי מתפללת בעיניים עצומות, ניגשות עם פעוט על הידיים ומלטפות את הבטן שלי, שואלת: "נו, אז מה נשמע??" "נו, אז הבעיה היא אצלו?" "נו, אולי פשוט הרצון לא מספיק חזק?" "קחי מתוקה תרימי אותו על הידיים (מגישה לי תינוק מכוער) ככה יפתח לך המזל ותרצי גם..." או דודות במפגשים משפחתיים שמאכלות לי מול כולם שאזקה להפקד בבן זכר בקרוב... לפני מספר ימים, נגשה אליי חברה וחבקה אותי חזק, אומרת לי באוזן: "מתוקה שלי, אני מדליקה עלייך נר, מתפללת עלייך, אולי תאמצו ילד?" והכי אשתו של אחי הקטן (שמונה שנים מתחתיי) יש להם שני ילדים והיא לא מרשה לי להתקרב אליהם או לגעת לה בבטן, לא מרשה להם לדבר איתי "שלא תעשה לכם עין הרע" "שלא תדביקי בי את המזל שלך" ואני, שמעולם לא פגעתי בה, תמיד חייכתי אליהם תמיד נשקתי מרחוק והלב נשבר מבפנים. עד מתי???

* חנה   05/05/16 | 21:13

אולי קטנוני ומאוד ספציפי אבל בכל זאת: אל תבואי לפגישה איתי בבית קפה ותשבי מולי עם שרשרת הילדים שלך!! יש לך מלא תכשיטים, דווקא את זה בחרת?

* לא חשוב   05/05/16 | 19:43

אחרי שמנסים 7 שנים כבר אין אופטימיות וכבר לא מאמינים שבסוף לכולן זה קורה. בעיקר שלפני שנה וחצי הצלחנו להיכנס להריון בצורה טבעית ואז לא היה דופק. בקיצור בהתחלה עוש היינו אופטימים אבל כרגע כבר לא מרגישה כלום. רק עצבים שבנות מתלוננות על הילדים שלהם וכמה קשה להן. אין טאקט

* מיואשת   05/05/16 | 18:22

* שני   05/05/16 | 16:42

קיבלתי גם עקיצה כזו של- נגעת בה (בידידה בהריון) ואז היא הרגישה שכואבת לה הבטן בררררר כאילו שההיא היא היחידה שנכנסה להריון סביבי ב5 השנים האחרונות וכאילו שאני איזו מכשפה שנשים בהריון צריכות להיזהר ממני. אגב, בסוף יצאה לה ילדה יפיפייה, הכי יפה בילדים שלה, אז אולי הנגיעה שלי עשתה משהו.

* באותה סירה   05/05/16 | 14:10

המתנה הכי גדולה שתוכלי לתת לה זה לקרא את "הריון שהוא נס"...בזכותו ילדתי בגיל 43 שכל הטיפולים לא עזרו וכמעט הרמתי ידיים

* יעלי   05/05/16 | 12:21

אני יותר משנה מנסה להיקלט התחלתי כרגע טיפולי פוריות שכוללים בנתיים רק כדורים ומעקב זקיקים אבל זה הדבר הכי קשה בעולם כל חודש שהמחזור מגיע 4 ימים לא הולכת לעבודה לא יוצאת מהמיטה לא מפסיקה לבכות לא אוכלת כלום כן זה מתיש זה מתסכל כל יום אני נכנסת לאתרים מקו וואלה ואלו וכל יום זאת בהריון זאת ילדה וזה עוד שאין לי פייסבוק אבל אני יודעת שרק תפילות עוזרות ואני הייתי עד לפני חצי שנה חילונית וכרגע שומרת שבת מתפללת כל יום כל שבת ומאמינה שזה יגיע שה׳ יחשוב שזה הרגע המתאים ואולי כל הקשיים היו כדי לקרב אותי אליי וזה בהחלט הצליח

* ס   05/05/16 | 11:57

מאירה את מהממת.. כל כך אהבתי את מה שהיה לך להגיד וממש חשבתי על הדברים שכתבת ב"כמה רחוק את מוכנה ללכת" והרגשתי לרגע ממש איתך. לקחתי את דברייך למקום נוסף, אל חיי. אני אמנם בגיל צעיר, אך בגלל שאני בזוגיות עם גבר יש לי הרבה חששות לגבי הקמת משפחה (אימוץ, פונדקאות ושאר ירקות), ויצא לי לשמוע מחבריי כמה זה עוד רחוק להם, ויצא לי לחשוב "טוב בשבילם זה כנראה מובן מאליו שיהיה להם ילדים..". הקסמת אותי. תודה לך 3>

* עוז עפרי   05/05/16 | 09:43

מאירה את מהממת.. כל כך אהבתי את מה שהיה לך להגיד וממש חשבתי על הדברים שכתבת ב"כמה רחוק את מוכנה ללכת" והרגשתי לרגע ממש איתך. לקחתי את דברייך למקום נוסף, אל חיי. אני אמנם בגיל צעיר, אך בגלל שאני בזוגיות עם גבר יש לי הרבה חששות לגבי הקמת משפחה (אימוץ, פונדקאות ושאר ירקות), ויצא לי לשמוע מחבריי כמה זה עוד רחוק להם, ויצא לי לחשוב "טוב בשבילם זה כנראה מובן מאליו שיהיה להם ילדים..". הקסמת אותי. תודה לך 3>

* עוז עפרי   05/05/16 | 09:43

- גם לנו לקח המון זמן - שלושה חודשים! (ברצינות?! נסו שלוש שנים...) - איזה מזל שהצלחתם בטיפול השישי - אני מכירה כאלה שלקח להם 12 טיפולים (אני מכירה כאלה שלא היו צריכים, קבלו פירגון!) - בטח כבר לא תעשו עוד ילדים... (למה? היה לכם קשה בטיפולים שלנו?) - יווו... איזה כיף! בטח גם בחרתם את מין הילוד (בטח, בטח, גם גובה וצבע עיניים..) - גם אני הייתי רוצה, ככה יש יותר סיכוי לתאומים. (לא מותק, את לא רוצה תאומים בדרך הזו...) - וואי! תארי לך שזה היה קורה לי!!! (תיארתי, היקום קרס לתוך עצמו) - לא הבנתי, אז הבעיה אצלך? (לא! אצלך!) - רגע, אז הבעיה אצלו? (לא! אצלך!!) אז בתור אחת שבזמן שחיכתה היו לה חמש (!) חברות בהריון... יכולה להגיד שכל בשורה על הריון מילאה אותי באושר, שהנה עוד רגע גם תורי יגיע... ואכן תורי הגיע לאחר זמן לא מבוטל של שלוש שנים, ארוך ומתיש אבל צריך להתמיד ולזכור שאף אחת לא בהריון על חשבון רעותה ולשמוח בנס שקורה לכל אחת, בייחוד אם זה נס שבא בקלות. וזה לא שכולי אור ואנרגיה, רחוק מזה :) ובעניין ימי ההולדת... בואו נשים את זה על השולחן: הם מיותרים, מתישים ומייגעים בלי קשר להריון וקשיי הריון! זו לא בעיה - זה מכשול וכשעוברים אותו יש תחושת היי שניצחת אפילו את עצמך! ולך עדי, בהצלחה! בעגלא ובזמן קריב :)

* בני של משה   05/05/16 | 09:40

* יעל   05/05/16 | 09:22

אני יודעת שהדבר הכי קשה זה לשמוע "בסוף זה מצליח לכולם", אבל מניסיון אישי זה כך. תהיי חזקה, תהיי אופטימית, תנסי לשמור על חיוביות, תצאי לחופשות לנפש (לא חובה בחו"ל- אפילו טיול על חוף הים), תעשי אך ורק מה שעושה לך טוב ולא לאף אחד אחר, תהיי קשובה לגוף שלך ולעצמך ואל תכעסי על עצמך או תתאכזבי מעצמך אם קשה לך לשמוח בשמחת אחרות לא משנה כמה קרובות הן. את עוברת דבר כ"כ קשה פיזית ונפשית- כל החיים מלמדים אותך על אמצעי מניעה ולשמור ולהיזהר שלא תיכנסי להיריון והנה הגיע הרגע וזה מה שאת הכי רוצה וזאת אמורה להיות הפעולה הכי פשוטה בעולם וזה לא מצליח וזה מתסכל!!! עד כאב בכל הגוף- אני יודעת!!! תהיי חזקה וכמו שאמרתי בהתחלה- בסוף זה מצליח ויש אור בקצה המנהרה. שולחת לך מלא מלא מלא חיבוקים ומחשבות ורודות.

* הילי   05/05/16 | 09:18

אני יודעת שהדבר הכי קשה זה לשמוע "בסוף זה מצליח לכולם", אבל מניסיון אישי זה כך. תהיי חזקה, תהיי אופטימית, תנסי לשמור על חיוביות, תצאי לחופשות לנפש (לא חובה בחו"ל- אפילו טיול על חוף הים), תעשי אך ורק מה שעושה לך טוב ולא לאף אחד אחר, תהיי קשובה לגוף שלך ולעצמך ואל תכעסי על עצמך או תתאכזבי מעצמך אם קשה לך לשמוח בשמחת אחרות לא משנה כמה קרובות הן. את עוברת דבר כ"כ קשה פיזית ונפשית- כל החיים מלמדים אותך על אמצעי מניעה ולשמור ולהיזהר שלא תיכנסי להיריון והנה הגיע הרגע וזה מה שאת הכי רוצה וזאת אמורה להיות הפעולה הכי פשוטה בעולם וזה לא מצליח וזה מתסכל!!! עד כאב בכל הגוף- אני יודעת!!! תהיי חזקה וכמו שאמרתי בהתחלה- בסוף זה מצליח ויש אור בקצה המנהרה. שולחת לך מלא מלא מלא חיבוקים ומחשבות ורודות.

* הילי   05/05/16 | 09:18

אני יודעת שהדבר הכי קשה זה לשמוע "בסוף זה מצליח לכולם", אבל מניסיון אישי זה כך. תהיי חזקה, תהיי אופטימית, תנסי לשמור על חיוביות, תצאי לחופשות לנפש (לא חובה בחו"ל- אפילו טיול על חוף הים), תעשי אך ורק מה שעושה לך טוב ולא לאף אחד אחר, תהיי קשובה לגוף שלך ולעצמך ואל תכעסי על עצמך או תתאכזבי מעצמך אם קשה לך לשמוח בשמחת אחרות לא משנה כמה קרובות הן. את עוברת דבר כ"כ קשה פיזית ונפשית- כל החיים מלמדים אותך על אמצעי מניעה ולשמור ולהיזהר שלא תיכנסי להיריון והנה הגיע הרגע וזה מה שאת הכי רוצה וזאת אמורה להיות הפעולה הכי פשוטה בעולם וזה לא מצליח וזה מתסכל!!! עד כאב בכל הגוף- אני יודעת!!! תהיי חזקה וכמו שאמרתי בהתחלה- בסוף זה מצליח ויש אור בקצה המנהרה. שולחת לך מלא מלא מלא חיבוקים ומחשבות ורודות.

* הילי   05/05/16 | 09:18

אני בשלב של טיפולי פוריות. כ"כ מתיש פיזית ונפשית. האכזבה כל פעם היא כמו סכין בלב. את מרגישה כזאת לוזרית כשזה לא מצליח. אפילו לבכות אני כבר לא יכולה.יבשו הדמעות. אלוהים אתה כזה מוזר...לא מצליחה להבין אותך.

* אור   05/05/16 | 08:58

על כל הריון אצל חברותי ובני משפחתי!(ואני מהמגזר הדתי שיש הרבה הריונות ב"ה) צביטה בלב-למה לי זה לא קורה כן, אבל קנאה?בכי בגלל זה?ממש לא.בכי רק בגלל טיפול שנכשל, אכזבה אישית. זו עבודה עצמית לשמוח בחלקינו ולדעת שהכל מהשם יתברך. ב"ה עכשיו כבר יש לי בת .

* רבקה   05/05/16 | 08:55

5 שנים אני בטיפולי פוריות כולם מסביבי בהריון והקינאה שורפת לי את הלב כל אישה בהריון שאני רואה ברחוב באוטובוס הלב שלי מתכווץ מתי אני למה לא אני האם זה יקרה לי יש לי חברה שעכשיו בהריון שני מטיפולים והיא משגעת אותי הרי את הכי צריכה להבין אותי ואת יודעת מה זה מתקשרת כמעט כל יום ומספרת לי על הריון ואני בליבי מקללת אותה הקינאה הזאת מטריפה אותי אמרתי לעצמי וואו איזו אישה מגעילה ורעה נהייתי מה קורה לי למה הפכתי כמה קשה לי

* מטופלת פוריות    05/05/16 | 08:49

כמה נכון וכמה חשוב לפתוח את הנושא, אנחנו עם עצמנו בתקופה הקשה הזו, בטוחות שאנו היחידות ואי אפשר להגיד לחברה הריונית כלום כדי לא לקלקל לה והחברות שבהריון שלא עוזרות

* אם לשניים   05/05/16 | 08:28

ואם לא הולך אז תרומת ביצית, עולה קצת כסף אבל מגדיל את הסיכויים בצורה משמעותית ואפשר להתחיל לחיות

* גד   05/05/16 | 08:19

כל כך חבל שיש נשים שקשה להן להביא ילדים ואת בתור חברה קרובה של אחת כזאת צריכה לפחד לספר לחברתך על ההריון וזה לא הפחד זה פשוט כי את לא רוצה להכאיב לחברה את מבינה התסכול ומצד שני היא חברה טובה ואת לא יכולה להסתיר כי אז היא תיפגע כשתגלה שלא סיפרת לה.

* אלמונית   06/06/15 | 07:27

קראתי את הכתבה ובכיתי מרוב הזדהות וגם רחמים עצמיים בעיקר. עברתי בדיוק את כל מה שמתארת הכתבה המקסימה הזו..וכמה פעמים ניסיתי להסביר לאנשים סביבי שיפסיקו לרחם עלי כי אני לא מסכנה אבל עם זאת לעשות הכל במינונים הנכונים...אף אחד לא ממש הבין. אני עברתי המון המון הפריות (16 החזרות)...אני חושבת שבמהלך התקופה הזו עברתי גם איזשהו תהליך עם עצמי. היה לי מאוד קשה להודות שאני ממש מקנאה באנשים סביבי..אח"כ כבר השלמתי עם זאת ולאחר מכן הקנאה התחלפה בתקווה והפנמה שיום אחד גם לי יהיה ויהי מה!!!

* מאותגרת פריונית   18/05/12 | 15:40

ואני זו תמיד שוקעת בתוך הכרית....

* אני   01/03/12 | 16:51

לכל אחת בזמן שלה...צריך הרבה תפילות בכלל על כל החיים וידיעה ש-ה' יודע מה בדיוק מתאים לכל שלב בחיים...וכמו בכל דבר- אם אין לך אותו כרגע סימן שעוד לא צריך להיות לך ואם אתה רוצה- תתפלל על זה יותר, אולי ה' מחכה לתפילה שלך אבל להיזהר לא ליפול חלילה לעצבות וקנאה ושאר שכאלו כי חבל, הכל ניסיונות ובסוף הכל בא על מקומו בשלום בעיתו ובזמנו. זוכרות איך כולנו רצינו להתחתן? וזה הגיע בסוף וכך הכל :) חזקו ואמצו! כתבה מעולה...הלוואי ויפיצו אותה בכל העיתונים ואני גם הייתי מוסיפה: אמהות/ נשים הרות יקרות- אין לכן דבר אחר לדבר עליו מלבד התינוק שלכן וכמה עולה מטרנה וכמה הוא ישן??? לא מקנאה, באמת שלא, אבל קצת רגישות ודי לחפירות...

* לא בדיוק קנאה הרי הכל בעיתו ובזמנו   17/01/12 | 23:38

אחרי ששני ילדיי באו בהריונות כל כך מהירים הילד השלישי סירב להגיע ולקחתי את זה מאוד מאוד מאוד קשה אפילו שזה לא ילד ראשון אחרי שנה של נסיונות בסוף נקלטתי להריון אבל הטראומה בראשי תמיד ואני כל כך מבינה נשים בטיפולים מה שלא יכולתי להבין קודם........אני מאחלת לכל אישה להקלט בקלות ולא לחוות כאב כזה ולהריוניות להיות צנועות ועדינות עם החברות........

* אנונימית   17/01/12 | 11:21

לצערי אני כרגע בדיוק אותה חברה שמנסה ומנסה אבל לא מצליחה ומסביבה כולם בהריון: החברה הכי טובה שלי , גיסתי , שתי חברות לעבודה ועוד רבות ומאושרות. את כולן אני אוהבת ומאוד שמחה בשבילן לחלקן ההריון שלהן הגיע גם אחרי לא מעט תיסכולים. אבל עדיין, למרות השמחה שלי בשמחתן הקנא אוכלת אותי מבפנים..אני לא מסוגלת להסתכל עליהן ומבלי לבכות..ולכן הפסקתי עכשיו אנחנו בקשר רק בטלפון..אני לא רוצה להעציב אותן ואת עצמי. בדיוק לפני יומיים גילתי שהפריה נוספת נכשלה ...אחרי שלקח לי שלוש שעות להירדם והכרית הייתה ספוגה בדמעות הבנתי שחוץ מאשר לנסות ולנסות אני לא יכולה לעשות הרבה מעבר..אבל אני רוצה להיות אדם מאושר ולא ממורמר ולכן אני משתדלת לא לראות רק את הלא טוב אלא להסתכל על הצד החיובי של הכול (תאמינו לי לא קל לי למצוא צד חיובי) ולהתפלל ליושב במרומים שגם היום שלי יגיע....בהצלחה לכולכן .

* לנה   17/01/12 | 07:10

אחלה כתבה קלילה שמאפשרת לאכול שקדי מרק אחד אחד ולהשאיר לטופי.

* סבתא רושקה   16/01/12 | 22:56

כשחברה שלי שהתחתנה שנתיים אחריי, מתקשרת עם הודעה שהיא בהריון.... אני איחלתי לה מכל הלב... ובאמת מכל הלב המון מזל טוב ובשעה טובה... מזלה שהיא לא המשיכה את השיחה ורק מצאה תרוץ לנתק כי היא יודעת עד כמה הנושא הזה רגיש אצלי. אני פשוט פרצתי בבכי מטורף!!!! זה היה רגש מעורבב עם קנאה, שמחה בשמחתה, ושנאה עצמית על זה שאני מקנה! בחיים שלי אני לא אשכח את הבכי הזה! זאת הייתה התפרצות של 3 שנות תסכול וייאוש! את האמת... אם החברה הזאת הייתה אומרת לי "בקרוב אצלך" הייתי מנתקת אותה מהחיים. אבל בגלל שהיא ניסתה לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, אני עד עכשיו מכבדת אותה על ההתחשבות בי.

* מיקי   16/01/12 | 21:44

לאחר שנתיים קשות שבהן הכרית שלי התמלאה בכל כך הרבה דמעות על כל הודעה של חברה, חברים של הבעל וכו' - הכתבה כל כך נכונה, עצובה אבל אמיתית... בסוף כולנו נהיה שם. תודה לאל, היום גם אנחנו כבר בהריון, חודש רביעי - תאומים! אז אין ספק - בדרך זו או אחרת כולנו נהיה אמהות! ושבאושר נוליד בנות ובנים בריאים...

* עדי   16/01/12 | 21:28

אמנם אני מכירה את הסיטואצה מהצד הריוני אבל חברה טובה שלי עברה טיפולי פוריות בתחילת ההריון הנוכחי שלי והיה לי קשה מאוד לנווט בין מה יכול לפגוע ולהקשות לבין מה לא יגרום לה להרגיש שאני מתרחקת בגלל חוסר הרצון לפגוע. עברנו את זה ביחד, עם המון פתיחות וכנות בינינו, עם אמירה חד משמעית" אם משהו מכל זה מעיק לך, תספרי לי אני אבין." וכך היה! אגב, היום ב"ה גם היא בהריון

* נועה   16/01/12 | 20:44

הדברים לא פשוטים! בשלבי טיפולי פוריות עוברת האשה טלטלות שזורקות אותה מצד אל צד כל חודש מחדש

* מיכל   16/01/12 | 20:38

1.אולי קבלי חינם מהקבליסטית יפה כהן מבני ברק, סגולות וברכות לפריון, ולהיכנס להריון. אני קבלתי ממנה ברכה וסגולה ללידה קלה שמאוד עזרה. אבל חברה טובה שלי שעברה טיפולי פוריות קיבלה ממנה ברכה לטיפול. ובטיפול שהיא עברה אחרי הברכה נקלט, והצליח. אולי זה היה מקרי, ואולי בגלל הברכה, אי אפשר לדעת. 2.אבל איך שלא יהיה, היא גם מיעצת ומרגיעה חינם, ואם את לחוצה אז אולי כדאי

* חופית   16/01/12 | 19:10

* לא חשוב שמות   16/01/12 | 17:15

אני מבינה ומתחברת לכל מילה שאת רושמת. התקופה נוראית... מאחלת לעצמי ולכל אישה שמעוניינת להרות- הריון בקרוב והמון בריאות כמובן!

* בתקווה להרות   16/01/12 | 16:21

* רווית   16/01/12 | 15:36

אכן יש צביטה בלב אך לא הייתי מכנה זאת קנאה.. יש לגלות רגישות כלפי אישה בטיפולי פוריות- בעיקר אם יודעים זאת מראש.. תודה לאל כולנו נהיה בסוף אמהות, גם אם הדרך קשה- העיקר התוצאה.

* הריונית לאחר טיפולים   16/01/12 | 15:22