תגובות (12 תגובות ב-5 דיונים)
5. לאהוב את עצמך
לאהוב את עצמך זה לא לשפוט את עצמך. לאהוב את העולם זה לא לשפוט אותו. אבל אנחנו מבקרים את עצמנו כל הזמן. כל המחשבות הלא אוהבות שלנו על עצמנו משתקפות בעולם שלנו. הקורס בניסים שאותו אני מלמדת אומר שנסלח לעצמנו ונהיה מאושרים. אם יש בי מחשבה שאני לא מספיק במשהו , אני אשפוט את עצמי על זה וגם אשפוט אחרים. שינוי זה לא להאמין יותר לסיפור שאני מספרת לעצמי שאני לא מספיק ...ואז לא אשפוט יותר לא את עצמי ולא מישהו אחר. לאהוב זה לא לראות חוסר וחסך בעולם. לראות את עצמי שלמה מביא שלום פנימי ואהבה לעצמי.
אני פותחת קורס חדש בנושא. הרצאת מבוא ביום שני 30.4.12 לפניות nisimtime@gmail.com
11/03/12 | 08:58
שינוי זה לא להאמין יותר לסיפור שאני מספרת לעצמי
קארין, זה בדיוק זה, להפריד את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו ממה שקורה באמת, שלרוב אין לו שום קשר. קורס בניסים דרך מומלצת לשים את הדברים במקום. תודה קארין.
11/03/12 | 09:36
4. כל חיפוש בחוץ - סופו בחוץ
מי שמחפשת לקבל את האושר שלה מרחוק, האושר יתרחק ממנה. מי ששואפת לקבל אותו הכי קרוב שיש - הוא ילך ויתקרב.
לא כולם זוכרים את זה לפני שמאוחר מדי.
האושר כאן. בין הקפלים, הקמטים, הכתמים. לא בשום מקום אחר.
08/03/12 | 20:58
כל מילה
08/03/12 | 22:56
3. כיוונת לדעת גדולים
רבי עקיבא אמר על המצווה "ואהבת לרעך כמוך" שהיא כלל גדול בתורה. קודם תאהב את עצמך ואת רעך תאהב כמוך!
מודה לך ורד על הכותרת: השינוי הוא הדבר הקבוע היחידי.
פורים שמח!
08/03/12 | 20:29
תודה נעמי
הרי זה כל הסיפור, בסופו של דבר. כמה קל ופשוט, ככה קשה ומסובך. חג שמח.
08/03/12 | 22:57
2. רלוונטי ביותר
היחסים שלנו עם עצמינו הוא ליבת הכל. את לגמרי צודקת ששם טמון הסוד ליחסינו עם העולם וליחסו של העולם כלפינו. אהבתי!!!
08/03/12 | 18:54
כרגיל, צודקת
הרי אין לנו דרך לראות את העולם אלא דרך העינים שלנו. אנחנו מחליטות איך הוא נראה, רק שקצת קשה לזכור את זה, ברעשים בהם אנחנו חיות. מסרי לאינקי את אהבתי. גם מרוזה.
08/03/12 | 23:00
1. תגובה שהגיעה למייל שלי וחשבתי שיש לה חשיבות
צ. חבר של אבא שלי (משה מוסנזון, שב 1 לאפריל ימלאו 33 שנים למותו, ועבור החברים שלו, ועבורי, הוא עדיין נוכח)
כתב לי, בעקבות הטור, את התגובה הבאה. ברשותו - מעלה לקיר. חושבת שיש למילים שלו ולפרספקטיבה - משמעות.
ורד,
אף שאינני איש של מלכות יופי, קראתי בעניין את רשימתך. לבקשתך מספר הערות:
א' מסכים לגמרי עם מסכנתך.
ב' אבל, בעולמנו שהכול בו יחסי, ההשוואה [בינך לבין זולתך או מה עובר עליך שאתה מתוודע לאמירתו הביקורתית] עם מה שהיית מול מה שאתה עכשיו היא בלתי נמנעת משום שהדבר אצור בך ופורץ לקדמת מוחך לאו דווקא בצורה דצונית.
ג' בזקנתי למדתי כי פעמיים מתאהב אדם בחייו - לראשונה בתקופה הראשונה ובפעם האחרת – בזקנתנו. כל השנים שביניהם – חולין.
אמנם שתי אהבות שונות במופע שלהם, אך דומות בהתפעמות הנגרמות לו לאוהב/ת. בשתי הפעמים ליופיו/ה של בן/ת הזוג יש חלק בלתי נפרד ממנה, מאהבה.
ד' כשלמדתי פסיכולוגיה בסימנר למורים לימדוני כי יחסם של ההורים לילד קובע את יחס החברה אליו. אם זה נכון הרי לא תמיד בבואתך הנשקפת אליך מהראי מספרת לך את כל האמת. ומי אני שאלמד דברים חדשים לקראטיבית מהוללת [נראה אותך עושה למכתבי זה פרסומת. זה בצחוק]
ומכל מקום מודה לך שהפנית את שימת לבי למבט נוסף על חיי כאדם.
אחא
(כך חתם לפעמים משה)
08/03/12 | 15:51
דוגמא נוספת מהמקרא
המרגלים שחזרו מכנען העידו על עצמם שמול ענקי חברון הם היו כחגבים "וכן היינו בעיניהם". - איך שאדם תופס את עצמו - כך יתיחסו אליו הסובבים.
08/03/12 | 20:31
זווית מאוד מעניינת
נעמי, לא חשבתי על הכיוון הזה. מרתק.
14/03/12 | 01:26
לא מחדשת לנו כלום ! באהבה שלך לעצמך((:
לא מחדשת לנו כלום ! באהבה שלך לעצמך((:
14/04/12 | 18:50