יש צבןר רחב שמשתכר שכר מינימום. לאמהות היום לא שווה לצאת לעבוד. איני יודעת מדוע לא הצמידו את שכר המינימום למדד...

* עובדת מיואשת   01/05/12 | 17:17

אלה שרוצים צדק חברתי הולכים למחאה ולמחרת בבוקר מעלים את המחירים בחנות שלהם. הם רוצים רק להתעשר!!

* משה   01/05/12 | 16:11

סוף כל סוף מישהו יוצא מבועת מרכז הארץ ומדבר על כלל האוכלוסיה ועל כל תושבי מדינת ישראל.

* עמית   01/05/12 | 15:36

חבל שיש אנשים שלא מבינים את מהות המחאה... היא לא הייתה על הורדת הקוטב בשקל שניים אלה זעקה של הציבור (ולא רק סטודנטים וצעירים ״מפונקים״ כמו שנוהגים לקרוא לנו)... אותם אנשים בני ארבעים פלוס, עם ילדים ומשפחות, אנשים מבוגרים, סבים וסבתות, כולם קורסים תחת הנטל... הרשתות כל שנה רוצות להמשיך ולהרוויח סכומים גבוהים יותר או להשאיר את הרווח הקיים, ובמקום לקצץ במשכורות המנהלים ( אשר מרוויחים מיליונים) ולהתייעל בצורות אחרות בוחרות להעלות את המחירים... תבינו שהמחאה היא לטובתנו בלבד, תפסיקו עם תגובות הנגד, ברור לכולם שעסק זה עסק והוא צריך להיות רווחי ולשרוד אבל לא בצורה חזירית ולא על גבינו האזרחים...

* דרך ארץ   01/05/12 | 15:09

א"א ששני ההורים יעבדו עד 17:00 וא"א לקבל כאלה משכורות! כשיש שכירות צהרונים הסעות אוכל מחיה גמ"ח. טלפונים ועוד הוצאות אם יש חודש שסיימנו בלי חוב זה כי הצטמצמנו ולא נעים להגיד אבל חיינו על חשבון ההורים שגם להם אין!!

* מימי   01/05/12 | 15:06

אל תאמינו לכל הבולשיט שמוכרים לכם בתקשורת על ועדי עובדים, בלי ועדי עובדים היינו מוצאים את עצמנו במצב יותר גרוע... נכון שהועד מגן רק על העובדים שלו אבל ככה לפחות חלק מהתושבים מצליחים לשרוד... הגיע הזמן שבכל מקום עבודה יהיה ועד מאורגן על פי חוק, אם לא אז שאותו מקום עבודה לא יוכל להעסיק עובדים. נמאס לי לשמוע בחודשים האחרונים תשובות ממעסיקים כמו: אני לא משלם הוצאות נסיעה כי זה יקר לי, או מצפים ממכם לתת שעות נוספות ללא תגמול כדי להראות מחוייבות לארגון, אני משלם פחות ממינמום כי אין מי שבודק אותי

* מתן   01/05/12 | 15:00

אני מביעה הזדהות מלאה עם כל מילה בכתבה זו. זה הרי לא חדש לאיש מאיתנו הקיפוח וסולם השכר הלא שיוויוני. מבלי לזלזל בהשכלתם ובהשיגהם ומיטב כספם של אלה שהשקיעו ומבוססים במקצועות חופשיים ואחרים חשוב גם חשוב וניתן לפצות את העובד "הקטן" שביניהם עובדים קשה יותר אפילו "בשכר כבוד" ולא נדבנות. לא מעט "נתקעו" כי לא היתה באפשרותם להתקדם מחוסר אמצעים וגם אלה שעבדו ולמדו בד בבד, לא יכולים להתפרנס בכבוד והמרחק גדול בין שכרם וניצולם לבין יוקר המחיה "לדוגמה" במדינת ישראל. אין מדובר באלה שיתנהלו תמיד מעל ליכולתם ואפשרותיהם ואז נקלעים למצוקה כלכלית אלא נתייחס לתמונה השקופה הברורה כי במדינת ישראל צריך לא לנשום כדי להגיע למשהו - ומה לעשות, לא לכולם גב כספי מפואר של הורים וקרובים העוזרים להנות מהחיים - ולא כל מי שאין לו אשם כי דאג לעצמו לקרקע יציבה,איננו כה תמימים, יש סיבות מסיבות שונות שלא יד כולם משגת את המעט שבמעט. כמו כל מאמר , נזעקים פה לזכויות הוגנות ותמורה הולמת ללא ניצול ציני, מזלזל בעובד. תנו לאנשים לחיות בשקט, בכבוד ומעט גם להנות ,קצת נחת...מי שיש לו תמיד יהיה לו ולמי שאין גם במאמץ, הנדרש בהחלט ,לא יהיה, כי חי הוא את היום יום היקר. ארצ אוכלת יושביה.

* יהודית   01/05/12 | 14:22