תגובות (7 תגובות ב-5 דיונים)
5. ספר שריגש אותי מאוד , במיוחד השיר על חתולים
חכם , רגיש, עמוק ומרגש. ספר נפלא.
04/05/16 | 08:24
4. הספרון החום
בבוקר, על השיש במטבח, דחוק בערימת ספרים שפיניתי מבית הורי- הציץ לו ספרון חום.
מכיון שספרים קטנים עושים לי את זה-לקחתי,דפדפתי, רפרפתי, ואז הבנתי שזה ייקח זמן והתיישבתי.
רק באמצע הספר הבנתי שאת רק בת 18-אז איך כתבת את "בית הקברות" שגרם לי, כבר בת 45 להרגיש כאילו זה עלי?
אז אחרי שניגבתי את הדמעות, רצתי לגוגל לראות מי את ושוב דפדפתי, רפרפתי עד שהגעתי לבלוג שלך- כ"כ אמיתי ונבון וההתייחסות לספרון החום- כאילו מדבר אלי, עלי...
ממה שהיכרתי בך- הילדה היחפה שהיית מתבוננת בך בהערצה. חנהל'ה
14/05/12 | 11:50
3. תודה ורד!
ורד,
זה לא קשור לטור הזה, אבל אני מוכרחה לומר לך תודה!!
מהפעם הראשונה שקראתי את "הרהורים על הדרך לגיהנום" השתנו חיי. הייתי אז בצבא, כועסת על חצי מהאנשים סביבי מכלמיני סיבות לא מוצדקות, ולאחר שקראתי את השיר ההוא, הגישה היפה שלו פשוט דבקה בי ומאז הולכת איתי לכל מקום..
אז - תודה!!!
וחג שמח!
04/04/12 | 21:03
הרהורים על הדרך לגיהנום
לא חשבתי על זה ככה, מפתיע. תודה. אולי גם אני אאמץ את זה, הגיע הזמן.
04/04/12 | 22:39
2. הספר הזה היה שמור לי מתחת לכרית וקרוב ללב כל גיל ההתבגרות
ורד היקרה, אם רק היית מבינה כמה מזור הספר הזה הביא ללב של נערה צעירה בשנות ה-90 בקיבוץ אחד אי שם בדרום הארץ.... עד היום הוא שמור אצלי כתנ"ך הקטן של גיל הנעורים שלי... תודה לך על ספרון קטן עם תובנות גדולות שהפיג בדידות גדולה בעת המסע בין הדברים שצריך לעבור... תודה.
04/04/12 | 12:27
תודה לך, ליאור
אחרי הכול, אני חושבת שזה מה שבאמת כל כותב רוצה - שיעבור הלאה, יגע, יצור שינוי. שמחת אותי. תודה.
04/04/12 | 13:31
1. הודעה שנכתבה על הקיר שלי בפייסבוק
ואו כמה פעמים חשבתי בדיוק את זה, כמה הנערה המודאגת שהייתי היתה נדהמת מהדרך של האישה שנהייתי. הייתי ישנה כלכך יותר טוב בלילה....... בכל גיל ההתבגרות. לו רק עכשיו הייתי יכולה לישון יותר טוב בזכות האישה שנכונה לי בדרך.
04/04/12 | 12:06