תגובות (8 תגובות ב-8 דיונים)
8. כל הכבוד!
הצלחת לדלג מעל לקלישאות שמאכילים אותנו בהם ביום הזה.
19/04/12 | 14:48
7. כתבת יפה ומרגש!
חשוב שכולנו נזכור להיות בני אדם, כל אחד בחיים הפרטיים שלו, וכולנו כעם...
19/04/12 | 10:11
6. כתוב מדהים!
תודה שכתבת.
19/04/12 | 09:31
5. הם היו מעדיפים שתישנו בצפירה ותקראו בזמנכם תהילים
מה זה לעמוד?? אתם לא מאמינים באלוקים אבל מאמיניםשלעמוד בצפירה על מישהו שמת זה מוזיז לו???אם יש משהו שבאמת יכול להזיז למתים זה רק תהילים!!
19/04/12 | 07:00
4. וואו
יהיה סבתך וסבך זכורים! ה׳ יקום דמם! כתבה ממש מרגשת נכונה ומלמדת! תודה
19/04/12 | 05:38
3. יפה מאוד
מאוד מרגש וכתוב בצורה מאוד יפה! אני תלמידת תיכון כיתה י״ב לפני כמה שבועות נסענו עם התיכון לפולין והרגשתי בדיוק כמו שאת מתארת פה במאמר הרגשתי אבודה בתוך כל הבלאגן הזה... מה אני קשורה? מה אני לוקחת מפה? זה כל הזמן עבר לי בראש ואז כשהגענו ליער ליפוחובה נכנסתי לתוך היער(בדיוק כמוך) ופתאום ראיתי שעל האדמה חרות בגדול מגן דוד שכנראה מישהו ממשלחת שהיתה בעבר חרת אותו אז התישבתי בתוך המגן דוד ודוקא שם מול היער הגדול תוך אמירת פרקי תהילים הבנתי! הבנתי שאני פה להמשיך.. להמשיך את מה שמהם נלקח באכזריות הבנתי שעצם היותי יהודיה בארץ ישאל ובעזרת ה׳ בעתיד התחתן והעמיד צאצאים שגם הם ימשיכו בדרך זו עצם זה תפקידי בעולם. תודה
19/04/12 | 02:28
2. ריגש אותי..
את נשמעת בן אדם אציל נפש וכך גם סבך וסבתך!..מרגש...
18/04/12 | 22:20
1. מרגש!
18/04/12 | 19:41