שלום לכולן. אני גבר יהודי בשנות ה 30 לחיי, מוכן לתת זרע לכל המעוניינת, ובעצם להקנות מודעות אב לילד/ה, אך רק במובן החלקי של האבהות כגון: יעוץ, ביקורים בזמנכן הנוח וכד'. הנני בריא לחלוטין, עם בדיקות גנטיות תקינות, די גבוה, נאה, בעל המון אהבה ונתינה, יוצא יח' מובחרת ועוד.. כמו כן הנני בעל כישורים רבים ומעניינים, פרטים נוספים יינתנו בעת הצורך. למען הסר ספק אם את מחפשת שותף מלא אני לא הכתובת! לכן, כל המרגישה מתאימה, מוזמנת לשלוח לי הודעה למייל avyeladay@walla.com ואחזור אליה בשמחה. יום מקסים לכולכן. ובכלל, עדיף להימנע מבנק הזרע, מסיבות רבות וידועות. וגם אם לא במשרה מלאה-עדיין עדיף לאדם לדעת משורש קיומו, לטובתו ולטובת הכלל.

* לא אנונימי   23/01/16 | 20:21

לתרום זרע 0528929293

* אני מוכן לתרום   02/06/16 | 09:19

תגובתך אינה רלוונטית לכתבה, את מדווחת פה על משהו נוראי ביותר שעלייך לדווח עליו במיידי!!!!!!!

*  נינה   08/11/14 | 16:59

* מורדי   24/06/10 | 23:02

תלמד אותו שכותבים "כשיגדל" ולהשתמש בסימני פיסוק, וכך הוא לפחות יוכל לבטא את הסבל שלו בצורה רהוטה ולא בעילגות, כמוך. גם משהו.

* אריאלה   25/04/09 | 23:17

הרבה יותר רחמנות על ילדים שיודעים מי האבא שלהם והם מאוד מתבישים בו או שונאים אותו

* אחד שיודע   30/04/09 | 16:21

בתור מי שעומדת להתחיל בתהליך אני יכולה לספר לך שכבר שלוש שנים אני חושבת רק על זה, מה אומר לו ואיך יהיו חייו של ילדי, מה אני מונעת ממנו ובמקביל מה יש לי לתת לו ומה יש לו לקבל מאמא בוגרת, כמהה אליו עד כאב, מודעת ולוקחת אחריות מלאה על ה-כ-ל. ואחרי שחושבים על כל זה שואלים שאלה פשוטה: האם אפשר להיות אישה, אדם, יצור חי בלי להיות הורה? לחלק מאיתנו התשובה היא חד משמעית לא! ללכת לבנק הזרע זה להתאבל על התקווה לזוגיות (במידה רבה מאד גם אם תמיד יש סיכוי), זה להאמין ביכולתך לפצות ולתת, וזה להאמין שאנחנו לא שולטים על הכל ולעולם לא נדע מה יהיה מחר, אולי יהיה לנו בן זוג כשהילד יהיה בן חמש? אולי זה שיש עוד לא מעט נשים כאלה יהפוך את העניין להרבה פחות מורכב ומסובך? אולי הייתי יכולה להיות נשואה וגרושה (כאילו חסרים ילדים שסובלים מגירושין לא פחות)... צריך ללכת עם הלב, והאמונה והנכונות להקריב בלי סוף כי היום זה הרגע האחרון שלך להורות, אבל אח"כ חיים שלמים עוד מצפים מעבר לדלת. אני לא מכירה הרבה הורים (וביניהם כמה מופלאים) שמשקיעים כל כך הרבה הכנות, מחשבה, אמצעים, וויתורים על כל מה שנראה חשוב, לטובת הילד הזה שיוולד - מי שלא חושב זה מי שמגיב תגובות כאלה מהשרוול ואטום ליופי, לסיכוי, לכאב ולתקווה שהם החיים עצמם. בקיצור - תחשבי שוב , אאאתתת צריכה לחשוב שוב.

* א   23/04/09 | 19:56

בתור ילדה שגדלה ללא אבא, וללא האפשרות להכירו, אני יכולה להגיד לך שאת מעמידה את הילד שלך במצב לא הוגן, ומכניסה אותו לחיים לא שלמים וחסרי סיפוק. עד גיל מאוחר לא הכרתי את אבי, והיום לאחר ההכירות אני בוודאות יכולה להגיד לך שזה שינה לי את החיים. ישנו סימן שאלה ענק אשר העיב על חיי, תחושה של חוסר סיפוק ועניין לא גמור שתמיד ריחף מעליי. כל אילו נגמרו ברגע שידעתי מי אבי והכרתיו. אני לא יכולה להסביר לך איך זה לחיות בתחושות אילו, משהו שעוצר אותך מלחיות. מעבר לסכנה הכרוכה בנישואים בין אחים (את לא מפחדת מזה)? מגיע לילד שלך לקבל איזו שהיא דמות אב, גם אם אינה הטובה בעולם, איזו שהיא דמות לראות ולקבל פרספקטיבה על מי הוא. לא לדעת מאיפה באת מחבל קשות בניסיונות להתקדם בחיים. גם אם תדעי במדויק לאיפה את רוצה להגיע, ללא הידיעה מאיפה את מגיעה לא תוכלי לבצע זאת. אני מציעה בחום לחפש מישהו שתוכלי לעשות זאת ביחד איתו (הומו, ידיד), גם אם זה כרוך במשפחה וחמות לא מ"המובחרים", בסופו של דבר המשפחה הזאת תעמוד ותהיה לצד ילדך, תתן לו אהבה ותעשיר את חייו הריגשיים. אל תעשי את זה לילדך, עשי את זה נכון! חשבי עליו.

* יעל ד   23/04/09 | 21:50

והחוכמה היא לתת כלים להתמודדות ושמחת חיים. אני יכולה לומר לך שאני גדלתי עם אב והחוסר שאת תיארת אפיין גם את חיי - אז? כואב וקשה ומתמודדים כי אלה החיים. הצורך של אנשים בשליטה כאילו שניתן ליצור לילד איזה עולם מושלם וחסר הפרעות הוא צורך אישי ולא פחות אגואיסטי... ואת חושבת שהורה הומו לא יכניס את המורכבויות שלו לתוך החיים הללו? ואב שהתחתנת איתו כי התפשרת והוא לא יודע מה זה לתת אהבה ולהקריב והוא אגואיסט וילדותי (וזה במקרים הטובים, הרגילים, שאין בהם התעללות והזנחה) זה יותר טוב? האמונה הזאת שבמשפחה יש ערובה ל"תעמוד לצידך תעניק אהבה ותעשיר חיים רגשיים" היא אשלייה לא פחות מסוכנת מן ההשלמה עם חוסר מושלמות והיא יוצרת לא פחות תיסבוכים וציפיות לא ממומשות. אני מאמינה שכל אחד צריך לקחת אחריות על חייו וחיי סובביו וללמוד לחיות עם מה שחסר מתוך הסתכלות על היש- כך אני עושה וכך, אני מקווה, יעשה גם ילדי.

* א   25/04/09 | 12:21

אני גדלתי עם אב וזה היה ללכת עם ולהרגיש בלי (לפעמים זה לא פחות קשה). והוא אפילו לא התעלל או מנע ממני צרכים פיזיים (סתם אב נורמלי ממבט חיצוני) החיים מלאים קשיים וחסכים והתמודדויות מכאיבות, לומדים לחיות ולהסתכל על היש ולהודות עליו כל יום. הציפייה למושלמות והניסיון ליצור עולם עטוף בטוב וללא חסכים עבור הילד היא אשלייה מסוכנת לא פחות מן ההתמודדות עם מה שאין. ודבר אחרון - זכותך וזכותם של כל האחרים לחשוב מה שאתם רוצים, אבל מי שחושב שהנשים הללו לא חושבות - לא ממש השקיע עבודת תאים אפורים בטענה הטפשית הזו, תני קרדיט גם למי שחי אחרת שהוא לא פחות חושב ואכפתי ממך גם אם לדעתך הוא טועה.

* א   25/04/09 | 12:27

ומניסיון שלי בתור מורה לילדים שהגיעו דרך תרומת זרע, אני רואה את החסך. הם לא פעם ולא פעמיים ממציאים אבות או דודים שהם אבא, הם משוועים לדמות גברית, ואני לא מבינה,איך לא חושבים על אותם גוזלים קטנים ורכים שמחליטים להרות את אותם ילדים?!! אני אישית אמא ורואה כמה ילדיי קשורים לאביהם, שהוא בצבא הם משתגעים מזה. יעל צודקת לחלוטין! אם כבר להביא ילד אז לפחות עם דמות קיימת שיוכל להעזר בה, עם דודים ומשפחה.

* צריך לחשוב על טובת הילד והילד בלבד!   04/05/09 | 14:37

נכון שזאת דילמה מוסריתואולי דאי לשקול את בנק הזרע האמריקאי שנותן פרטים על זהות הגבר התורם , ליתר ביטחון שהילד האהוב יגדל. יש לי ילדה אחת, ואני חד הורית, יש לה אבא בחו"ל שפעם בשנה היא זוכה לראותו, והאמת, אני לא יודעת מה מצער יותר- זה שהיא יודעת מי הוא אבל לא הנת ממנו ולא חווה איתו כמעט כלום או העובדה שייש לה אבא שאוהב משלט רחוק..

* חגית   10/05/10 | 02:36

אני גאה בך במחשבתך, לכי על זה, הילד/ה שתביאי יתנו לך חמצן לחיים, אני לא מכירה הורים שעושים מה שאני עושה לחתיך שלי, אין כמו לקום בבוקר עם חיוך והמילה "אמא" - זה החיים שלנו, ומי שלא עושה ילד לא יודעת מה זה אושר עילאי שקיים רק למי שיודע מה זה, לכל המתלבטות אני ממליצה בחום, עשו זאת ובאהבה ...

* hy   10/05/10 | 13:39

אז מה זה אומר???? יש אבות נהדרים ויש כאלה איומים. אבא זה לא בהכרח מתכון לאושר. בהרבה יברות ותקופות ילדים גדלו ללא אבות וללא תסביכים. הכל בראש שלנו. די עם המנטרה החלולה "לילד אין אבא". יש לי רשימה מפוארת של אבות שטוב שלילד אין.

* דן   25/06/10 | 21:08

אהבלים דווקא לא חסר בכלל....

* שקמה   23/04/09 | 19:57