אני לוקח את הדברים בגישה שונה ביחס לרכישת מוצר: גרתי תקופות בכל מיני מקומות ולמשל פעם גרתי ועבדתי בחו"ץ והיו שם שני יהודים שהחזיקו חנויות מזון לעובדים לא הלאה אתכם בפרטים אך לאח הצליח פחד והשני היה מה נעשה בעל ראש אבן ומכר כדורי [לא יודע איך לקרוא לזה כי פלאפל זה לא נראה לי שזה היה יותר משהו מהבן ה5 אבנים] פשוט הפלאפל כל כדור אבן עשוי תבן ומעטים דרכו אצלו לעומת שכנו אני החלטתי דווקא להכנס אליו כדי שגם הוא ישרוד וכל יום נאבקתי עם אורחות קרשים....כן רבותי להגיד גם אני יכול לעשות את זה מטרופית וצבע זה קל אבל בגישה זו אנחנו גוזרים מיתת רעב על אנשים שזה בערך "מה שיש להם" להגיש כיצירה...[שהיא אגב במבט מעבר למפרגן באמת מיוחדת בעיקר מי שיודע להנות מה"כאילו" כמו מיני ישראל שאתה רואה מבנים שהם כאילו-מי שלא מבין את זה חבל לדבר איתו אומנות כי הוא לא מבין אומנות ומעבר לזה הרמה שלו גם נמוכה בכלל סליהה] בכל אופן אם לחזור לקטע של הפירגון ולהמשיך בקו זה –תזכרו גם עוד צד אומנותי: ברגע שאתם יודעים שבקניית מוצר ולא דיברתי על הכל בשורה טרפית אבל על הטרופית....שאתם קניתם כדי לחזק את האומן ...ההרגשה הטובה כל פעם שטביתו במוצר שווה כל שקל! דבר שני: איך לקחת באומנותיות את ה"איצטדיון" הביטו בנקודה חשובה נכון שבד"כ זה מכוסה בבמבה...אך שימו לב שאומנות במגוון שיש היום מחייבת להכניס רוח אומנותית מעצמכם...חפץ ביית גם כשהוא מאיר מעצמו פרח-ידוע /שפרחים שמחייכים אליהם הם חשים זאת....[נשמע הזוי? זה דבר שנחקר הם חשים דברים שאתם לא מדמיינים וזה לא הכל] כנ"ל אפי' בדומם מאחר והכל מורכב בסופו של דבר מאטומים אנרגטיים כנראה שאנרגיה חיובית מחייה הכל....היופי האיצטדיון הוא מהפכני אם לוקחים את זה כך: את שמה את זה בסלון ומשרה אוירה של חיפוש דהיינו כל פעם שהילדים הגיעו לתחתית את קוראת בגיל "רואים את האצטדיון"...ומוסיפה לזה סיפור כגון על ילדים שמחקים שם בגיל עם מידות טובות....כן אפילו את תרבות הגוף אפשר להפוך לתרבות הרוח....בקיצור חברים אומנות זה להכניס את ניחוח הרוח והיצירתיות והנדיבות [כן אומן הוא אםד שצריך לתמוך בו] ביצירה שבה הכניס אומן את ניחוח הרוח...על כל מיסתורין.....אני היתמקדתי בדברי בנוגע לטרופית ולאיצטדיון אך יש פה עוד מס' פריטים מדהימים כמו המכונת כביסה...העיקר שוב להכניס את הרוח באיצטדיון....ואת הלב בטרופית...זה היה ממש על קצה המזלג בנוגע לאומנות...תחום קרוב לליבי. שבת שלום לכם אחים יקרים וכל משפחת מאקו.

* ברגו [רסיס זערורי בתחום האומנות שהוא עצם הבריאה]   12/11/10 | 16:26

* שולמית   08/11/10 | 21:26

בצבע ורוד איזה מהמם!!!!

* אורנה   08/11/10 | 20:13

* יחיעחכחטל   08/11/10 | 17:20

אני יכול לעשות עציץ בצורת טרופית בשני שקל של קניית טרופית וקצת צבע אז תעשו לי טובה, 125 שקל??? והשרפרף- מה נסגר??

* ירוק   08/11/10 | 17:14

עם הכסף של השרפרף הזוועתי הזה אני עושה אחלה חופשה ...

* יוסי   08/11/10 | 16:01

ולקנות הכללללללללל

* אחת שיודעת   08/11/10 | 14:57

* משרדיה   08/11/10 | 14:22

* תמר   08/11/10 | 14:16

כנל לגבי המכונת כביסה

* עדנה    08/11/10 | 14:09

אהבתי מאד את כוננית הספרים הלא שגרתית, וכן את סט כלי האוכל המאורגן כבנינים. יפה בעיני המוצג העשוי ראטן אם כי יש לי ספק לגבי נוחיות הישיבה במתקן המוצהר ככורסא. מה שלא מצא חן בעיני - המחירים הנוסקים לשמים -לעתים ללא כל הצדקה נראית לעין, אבל אולי זו דרכו של מעצב לעשות לו שם בין לקוחות שמוכנים להשקיע בכל מחיר.

* יעל פסטרנק   08/11/10 | 12:59