תגובות (9 תגובות ב-5 דיונים)
5. לא הבנתי איך הסיפור עם האפילפסיה קשור לשאר הספורים
24/04/13 | 12:49
4. מסר מעט מעוות לטעמי
מתי יכתבו גם על אישה פשוטה, עם חיים פשוטים ( מתנצלת על הציניות), שהרתה, ילדה, נכנסה לדיכאון או עברה משבר, אבל לא עשתה קריירה מפוארת so cold אלא, פשוט הצליחה להרים את עצמה לעשייה ״קטנה״ או למצוא משרת אם או משרה אחרת כמו מזכירה, רנטגנאית, מוכרת בחנות, ובכל זאת יציגו את זה כהצלחה וניצחון!!!
מה המסר? שאם את לא דופקת יציאה של עסק עצמאי משגשג עם משכורת מפוצצת אז הניצחון הקטן שלך לא נחשב??? כתבה על השים או הגברים ה״ממוצעים״ תרגש לא פחות, תהיה מובנת גם לאנשים שמעיזים לחלום בגדול אבל הגדול שלהם נראה קטן לאור הכתבה. אין סטנדרטים להצלחה, נצחון על משבר הוא ניצחון גדול בכל מצב.
23/04/13 | 10:43
נכון מאוד!
26/04/13 | 07:54
3. כן אפילפסיה זו מתנה נהדרת
איזו באסה שאני לא חולה בה. בחיאת זומזום!
23/04/13 | 07:11
2. לדעתי כך זה צריך להיות בהכל
מי שלא מצליחה להרות-שתהיה סייעת/גננת וכך לא יהיו גננות מתעללות.
22/04/13 | 13:06
1. גם אני כשהייתי קטנה הייתי מלאה והיה לי חוסר דימויי אישי
תמיד חשבתי שאני שמנה!! (כי הייתי שמנה..) אבל גם כשיום מן הימים רזיתי להיות רזה רזה שכבר ראו את העצמות בבטן,עד שלא אמרו לי שרזיתי,לא ידעתי שרזיתי!!ועד שאנשים ברחוב לא אמרו לי שאני יפה,לא הייתי מודעת ליופי שלי!!תדעו לכם שאתם אלה שגורמים לילדים שלהם להרגיש רע עם עצמם!! תמייייד תגידו להם שהם הכיי יפים!! תרימו להם את הביטחון העצמי! הכל תלוי בכם!!
22/04/13 | 11:44
את לא יודעת כמה חיזקת אותי!
אני אמא לבת חמש. שהיא בעיני הילדה הכי מהממת,אך נחשבת די ממוצעת במראה, היא לא שמנה ולא רזה אך היתה שמנמונת כשהיתה תינוקת. כל הזמן אני אומרת לה שהיא יפה! ושיש לה שיער יפה ופנים יפות ואני לא נותנת לשום סבתא או דודה לקרוא לה "שמנה" גם לא בצחוק! הרבה אנשים לא רואים שזה משהו מיוחד. אך אני יודעת כמה זה חשוב. עכשיו את מראה לי כמה זה נכון...
23/04/13 | 09:24
שתיכן מתוקות להפליא
וצודקות
26/04/13 | 11:34
כל הזמן אני אומרת לילדים שלי שהם מהממים, יפים, חכמים
הם גם די מפרגים אחד לשני, כשהגדול מתלבש יפה הקטנה מחמיאה לו "איזה חתיך" וההיפך.... כל הכבוד לכן
28/04/13 | 11:46