לא רואים משו רק מלמל ולא הבינו אותו אז אמרו שזה בעית שפה אבל הוא כן מתקשר!! וזה הולך ומשתפר מיום ליום למרות שהוא בדיוק מה שכתבת עם דיקלומים אב וכל זה הוא היה איתך בבית בגלל זה גם שלי היה בבית וזה מה שהוא יודע אז לא צריך לפחד ואולי בעתיד יאבחהו אותו ויגידו לך שהוא רגיל כי זה משתנה עד גיל שבע

* מיטל   09/07/15 | 13:35

פרס לגננת. פר לחינוך או משהו מה השם כול הכבוד.

* כול הכבוד לגננתתת   04/09/14 | 08:35

ספר מקסים שכתבה בחורה ירושלמית בשם גלית על ילד אוטיסט

* דורין   22/11/13 | 13:10

לכולם נותנים אבחון רק לנו לא.. הילד שלי בן 4 היה מגיל 3 ב 4 גנים בכולם אמרו שיש לו בעיות לא מתחבר עם ילדים משחק לבד לא מדבר גם היום כמה מילים עושה פרצופים משונים גם כל מני קולות מוזרים.. ילד יפה ומקסים עם בעיות רבות שאומרות שיש לו אוטיזם אבל הרופאים לא נותנים לו איפחון.. גם היום בגן שפתי הגננת אומרת שיש לו בעיות תקשורת ואני יודעת.. יש לי ממש מלחמה בישויל שהילד שלי יוכל לקבל טיפול נכון צריך שיהיה כתוב מה הבעיות שלו והם פשוט לא ממהרים למרות שזה מאוד חשוב בגיל כזה צעיר לטפל בבעיה..

* בת שב   03/11/13 | 18:04

אני מסתכנת בכך שהתגובה שלי תמשוך לא מעט תגובות אבל חשוב לי לומר את זה. לא שמתם לב שכל נושא הילודה וגידול הילדים עובר שינויים של ממש בזמן האחרון, כל אישה שתוך שנה לא מצליחה להיכנס להריון ישר מפנים אותה למרפאת פוריות, וגם אם אין לה בעיה כלשהי אז ממליצים על הפריה (תעשיה שמגלגלת מיליונים), כל ילד שמתקשה קצת מפנים לאבחון וגם אם אין לו משהו מוגדר אז הוא בספקטרום. כשיש בעיה כמובן שאני בעד לטפל, אבל כשאין פשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו

* אני   03/06/13 | 09:01

כן. גם אני אמא לילד כזה. בדיוק כזה. עברתי אותו הדבר בדיוק. גננת עירנית שהאירה את עיניי. גם אני נפנפתי אותה בפעם הראשונה שרמזה שיש לו קשיים חברתיים. אבל אחרי כמה מפגשים בגן (יומולדת, מסיבה) הבנתי בדיוק על מה היא מדברת. היו אורות אדומים לאורך כל הדרך. פשוט לא הצלחתי לחבר אותם ולהבין. גם אני נתקלתי בקופ"ח מעצבנת. אבל לא ויתרתי ברגע שהודיתי בפני עצמי שזהו זה. אז יש לזה שם. זה לא משנה. העיקר שהוא מקבל את הטיפול המתאים והנכון. וכל אותם אלה שמכחישים - מאבדים את ההזדמנות לעזור באמת לילד שלהם. הרופא ממש פושע. הבעיה היא שהוא בדיוק מחזק את ההורים שמבולבלים בעצמם. וזה ממש לא מנחם ולא עוזר. רק מעכב את הטיפול הנכון. חזקי ואמצי. וגם כל שאר ההורים שחווים בהווה וחוו בעבר...

* אמא לילד על הרצף...   14/11/12 | 23:49

זה ששפר עלייך מזלך זה לא אומר לגבי ילדים אחרים , יש ילדים עם כל מיני קשיים ויש גם על הספקטרום לבוא ולהכליל שכל הספקטרום זה שטויות זה בורות מדרגה ראשונה , לא נעים לי לומר לך אבל אולי יבוא היום שבט תגלי שוב שבנך על הספקטרום הזה כזה זילזול לא ראיתי מזמן !!!!!!!!!! להגיד שאין ילדים אוטיסטים ????? חוסר חוכמה במילים עדינות

* תגובה ל42   08/11/12 | 07:00

אני מסכימה מאוד עם הדברים שאת כותבת.אנשים לא מבינים כמה התווית והטיפולים הלא מתאימים יכולים להזיק.אני חושבת שקולות כאלו צריכים להישמע יותר למען הילדים ובני משפחותייהם. (ראי מאמר של ענת יודפת).

* דנה   06/11/12 | 15:25

הבן שלי בגיל 3 היה בדיוק כזה- קיבלנו אבחון של אוטיזם- היה מצטט ספרים, שירים, לא רצה לשחק עם ילדים אחרים- ילד חכם בטירוף- בקיצור לפי הכוהנת הגדולה דיצה צחור "אוטיסט לגמרי" אממה, לי זה לא ישב נכון בבטן, אחרי שרציתי למות חודש החלטתי לפנות לאבחון נוסף בינתיים הבנתי שיש לנו בעייה קשה של קושי בוויסות חושי עם רגישות שמיעתית שמקשה עליו מאד את החיים וחוסר ההבנה שלנו רק הרע את המצב - בגיל 3 היה לי ילד מוטרף לחלוטין - הגעתי לימימה חלפון שהודיעה לי חד משמעית אין כאן בעיית תקשורת ראשית - הילד בבעיה - לקחתי שנה חופש, שנה של התכנסות ריפוי בעיסוק והבנה מול מה אנחנו עומדים ובגיל 4 וחצי נכנס לגן דמוקרטי- הילד מדהים, אהוב יש לו חברים מתבטא מול הצוות ויודע להסתדר מול ילדים - הוא גם מקבל סיוע בגלל הבעיה החושית- אנחנו בהחלט מתמודדים עם כל מה שבעיות חושיות מזמנות לנו אבל המרחק מכאן עד אוטיזם גדול מאד - אני אהיה בוטה ואכעיס פה כמה אנשים אבל בעיניי כל הספקטרום הזה הוא שקר אחד גדול - לכו אחר תחושות הבטן שלכם תבדקו האם בעית התקשורת היא ראשית או משנית כי הטיפול שהוצע לבן שלי בזמנו היה יכול להרוס אותו חד משמעית (ABA) ואני לא יודעת כמה ילדים מסתובבים בגנים של האוטיסטים והם בכלל לא אוטיסטים בקיצור אל תמהרו להדביק תוויות

* מישמיש   06/11/12 | 14:25

* אמא בוכה   06/11/12 | 13:02

יהסיר ממנו ת הפקעת שחוסמת אותו תאמיני לי שזה עובד .ושוב להיות מחוץ לבית המון גרויים וגם להכניס לבית חיות כמו כלב וחיות ליטוף לאט לאט תראי שיפור .ורקסבתא זו התרופה המון סבתאות איתו לחבק ולאהוב ללא גבולות.להתפלל לטוב ואלוהים יעזור ץאמן ואמן

* טובהלה   06/11/12 | 09:41

* מה הסימנים הבולטים?   06/11/12 | 07:17

טוב שהפנמת ומקווה שתעשי עם זה משהו בלי רגע דל, כי כל דקה חשובה. בהצלחה מכל הלב - אל תשברי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

* מירב   05/11/12 | 22:30

* מטפלת...   05/11/12 | 18:22

איזה עצוב. אולי היהמנותק מילדים אחרים ובגלל זה פיתח בעיות תקשורת? עצוב

* הילה    05/11/12 | 11:43

גם לי קרה בדיוק אותו דבר. מחזקת את ידייך. זה לא קל אבל תתנחמי. אפשר להסתדר אם הוא בתפקוד גבוה. הבן שלי עכשיו בכיתה א' רגילה עם סייעת. הם משתפרים לאט לאט ושילוב זה הכי טוב

* liat   05/11/12 | 10:58

הילד שלי בגיל 3 בתהליך אבחון, וכנראה יאובחן כ- PDD. בכיתי במשך 4 ימים רצופים שהרופאה העלתה את הבעיה. אני מרגישה שלמדתי להיות אמא אמיתית רק בחודשים האחרונים, רק מאז אותו יום שהרופאה אמרה לי את האמת. רק אז התחלתי להבין מה הצרכים של הבן שלי ואיך לעזור לו ונכחתי לדעת שהוא כל כך צריך חום ואהבה רק לא כל כך יודע איך לבקש את זה. אני מחזקת אותנו ההורים לילדי הPDD או כל דבר אחר, אנחנו הורים מיוחדים לילדים מיוחדים. אמנם זה לא תמיד מנחם, אך תמיד המצב יכול להיות יותר גרוע....

* אמא לילד מיוחד   05/11/12 | 10:42

אמא יקרה, אני בטוחה שיש לך את מלוא הכוחות להתמודד גם עם האתגר הזה. הבן שלך לא היה יכול לזכות באמא טובה יותר.

* רינת   05/11/12 | 10:29

הבן שלי אובחן בגיל שלוש כpdd גבוהה ולפניי שבוע בגיל ארבע וחצי קיבלנו אבחנה חדשה מאחד הפסיכיאטרים שמומחים לתחום בארץ שהוא לא ילד pdd והוא גם לא היה כזה. הוא ציין שיש ילדים שמתפתחים קצת אחרת בגילאים הצעירים ואח"כ הם מדביקים את הפער. מה שאני רוצה להגיד הוא שיש הרבה דבריים שלא מזכירים ילד pdd בתיאור שלך ,את צריכה להאמין בו,לתמוך בו לתת את הטיפולים שמומלצים לכם.(לנו המליצו גן מיוחד והחלטנו לוותר עליו ופשוט להיכנס למסגרת עם פחות ילדים אשר רובם קטנים ממנו בחצי שנה.). והכי חשוב להמשיך ולתת לו אהבה...............

* ליה   05/11/12 | 09:41

* טל   05/11/12 | 09:12

מחזקת את ידייך ניסיון לא פשוט בכלל יש לי שני ילדים מיוחדים ושניהם מקסימים ומדהימים עם נשמה גבוהה!!! הילדים זקוקים לחום ואהבה וזה מוסיפ להם המון שימחה!! מאחלת בשורות טובות ובריאות לכולנו אמו.

* אמא מיוחדת לילדים מיוחדים   05/11/12 | 08:11

וגם אני לא ראיתי עליו שום דבר יוצא דופן עד שלקחו אותי למין שיחה שכללה את מנהלת המעון, פסיכולוגית ילדים ועו"ס, ועכשיו אישרו לו סייעת צמודה במעון( הוא בן כמעט 3) ועושים לי הדרכה הורית, וגם לצוות המעון. שנה הבאה הוא כנראה ילך לגן מיוחד. וגם אני לא הפסקתי לבכות איזה יומיים.. אבל הוא כזה מתוקי.. לומדים להתמודד. תהיי חזקה! אני אם חד הורית ובקושי בת 22.

* אם חד הורית צעירה   05/11/12 | 06:39

מאוד מרגש! צריך להיו

* נ   05/11/12 | 00:26

רק שאני ממש נלחמתי עם הגננת והמשכתי מסלול לחט"צ בבית ספר רגיל ואף בני סיים כתה א והקשיים צצו בתחילת כתה ב . בני אובחן לפני כשלושה שבועות אוטיסט בתפקוד גבוה , הסימנים היו ואני התעלמתי ,נלחמתי בכל הכוח בכולם להפוך אותו לרגיל.. אני בוכה על השנים האבודות על כך שלא הבנתי אותו ,למזלי הוא ילד נבון מאד ואינו מוותר לעצמו למרות הקשיים הרבים..מאחלת לנו הרבה הצלחה בהמשך..

* יסמין   04/11/12 | 21:58

מחזקת אותך ובטוחה שיהיה בסדר המון סבלנות וכוח !!! בהצלחה

* מיטל   04/11/12 | 20:42

* עדי   04/11/12 | 20:40

. עיקביות עיקביות עיקביות בהמון אהבה. לעמוד על עקרונות הם ילדים סופר חכמים. בני התקדם מאוד יפה מאז שאובחן בגיל שנתיים. אז הוא לא הסתכל בעיניים ולא דיבר מלבד גירגורים קולניים חזרתיים. היום הוא עם אוצר מילים עשיר מישיר מבט. שר ומנגן יודע לקרוא ולכתוב והוא רק בן 4.5.. הקשיים באים והולכים ומתחלפים באחרים תמיד יש צעד קדימה ושתיים אחורה אבל רואים כל הזמן התקדמות. העיקר לא להרפות לעבוד ולעבוד איתו בכל רגע נתון... הצלחה ונחת

* מחזקת את ידיך   04/11/12 | 20:35

שלום, אני עובדת עם ילדים על הספקטרום קראתי את הכתבה עם דמעות בעיניים אני רוצה בהזדמנות זו לחזק את ידם של כל ההורים באשר הם שצריכים להתמודד עם הבשורה שיש לבן שלהם בעיה כזאת או אחרת ישר כוח הורים יקרים.

* לילך   04/11/12 | 20:20

כמובן שקשה לקבל שיש בעיה עם הילד. אך צריך גם לחשוב חיובי על האיבחון המוקדם ועל כך שבעזרת אנשי מקצוע מתאימים וכמובן עבודה קשה של הילד והוריו אפשר לקדם אותו המון !!

* יעל   04/11/12 | 20:15

ילד מיוחד ומתוק במינו כובש לבבות , אצלנו אני איבחנתי שיש קושי כבר בהיותו תינוק רופא המשפחה התייחס אלי במלוא הרצינות באותו רגע ומשם הדרך לאיבחון היתה ארוכה בגלל שלא פשוט לאבחן אספרגר , רק יכולה לעודד אותך שהיום משולב בבית ספר רגיל עם סייעת ויש קשיים אבל אחרים לגמרי מהקשיים בגיל צעיר צריך הרבה כוחות וזה משפיע על כל תחומי החיים לא קלה היא דרכינו באמת וזר לא יבין זאת

* צפונית   04/11/12 | 19:29

נגעת לי בלב. שולחת אהבה וחוזק

* אני   04/11/12 | 19:19

תשמעי.. אל תלחצי מהמצב.. אני בעצמי ילד בן 17, ויש לי בעיות תקשורת נוראיות.. אני לא מצליח לתקשר ממש עם בני גילי וזה קטע מבאס... זה מבאס להיות ה״שתקן״ בכיתה רק בגלל שאין מה להגיד.. אבל בסדר אני ילד רגיל וזה מה שחשוב.. מה אני מנסה להגיד? אולי בנך מצא דרך שהיא טיפה שונה ממה שאנחנו כולנו כל כך רגילים, ובסופו של דבר הוא עוד יתגלה כגאון, יהיה חתיכוס והחיים שלו יסתדרו באופן מושלם. בקיצור, את לא צריכה לעשות שום דבר מיוחד חוץ מלהיות האמא שדואגת לו. תלמדי אותו איך להסתדר בחיים. כמו שאמורים ללמד כל ילד. בהצלחה.

* שימי   04/11/12 | 19:08

היי מיכל את כותבת כל כך יפה גם לי יש ילד כזה אנחנו חזקות ומתמודדות עם דברים לא קלים.. בהצלחה ותודה

* שיר   04/11/12 | 18:52

כאוטיסט למרות שהוא גם בתפקוד גבוה לפעמים נראה כי ההגדרה לא מתאימה אך זהו המצב הוא ילד עם אינטליגנציה גבוהה כרגע בגן לפיד ידי ההתקדמות שלו מהירה לכן הוחלט על שילוב בגן שפתי למרות הקושי יש אור בקצה המנהרה למרות שכשמקבלים את הבום הראשוני לא יודעים למה לצפות תהי חזקה בשבילך ובשבילו מאחלת לך בהצלחה

* אמא לילד אוטיסט   04/11/12 | 18:49

במידה ויתברר ואכן הוא ילד מיוחד שתדעי לך שהם משתלבים בצורה מאוד מדהימה בסביבה , הסביבה מקבלת בימינו , בתי ספר רגילים ,השתלבויות שונות ואני אפילו יודעת על תנועות נוער ! שיהיה המון בהצלחה עם כל הבירוקרטיה :)

* בת 16   04/11/12 | 18:37

לא להתעלם מהנורות האדומות. הם ילדים מיוחדים ונפלאים. נשמות טובות וטהורות! זה לא מוריד במאומה מהם!

* דורון   04/11/12 | 18:34

קשה לי רק מלחשוב על זה.. החיים לא קלים

* לא קל   04/11/12 | 18:25

יש לנו במשפחה אחד כזה, סופר חכם, ילד מבריק, אוצר מילים שלא נתקלים בדבר כזה הרבה, ועוד המון המון דברים טובים. אבל , אובחן כאספרגר. אספרגר=ילד הנמצא בספקטרום האוטיסטי, אך בתפקוד גבוה. קשה מאוד לאבחן ילדים כאלה, היות והם עצמאיים, ומתפקדים כמעט כמו כל הילדים.המגבלה שלהם היא בד"כ בעית תקשורת.ועל פי רוב הם חכמים בצורה יוצאת דופן. שיהיה לך הכי קל שבעולם - אמן !!!

* טליה   04/11/12 | 18:09

ההתמודדות לא קלה , אבל היא בגן של אלו״ט , גן מדהים יש לציין והיא פורחת .. זו התמודדות אבל אני מודה לאל כל יום על זה שהיא בריאה ושמחה ..

* אבישג   04/11/12 | 17:56

בני בן 8.5 אובחן לפני כארבע שנים, הוא לומד בכיתה רגילה עם סייעת צמודה. ההתחלה הייתה קשה כמובן יש את השלב של ההכחשה, שזו הרגשה נוראית.. ולאט לאט יחד עם הילד הגענו להבנה שזו המציאות שלנו וצריך להתמודד איתה, וכך אנחנו ממשיכים ומתמודדים. הוא במקום יותר טוב, אך עדיין יש עבודה קשה ורבה לפנינו. מחזקת את ידייך.

* דרומית   04/11/12 | 17:43

היתי בסרט דומה ליפני עשרים שנה עם הגננת היתה החלתה להשאיר אותו עוד שנה נוספת בגן בכיתה א' המחנכת והיועצת זימנו אותי למצוא מוסד אחר לבן שלי בשביל לא להוריד את הרמה של בת הספר הלכתי להבחון פרטי במשך שנה לקחתי אותו כל בוקר למוזיר ללקוי למידה הבחור סים בגרות מלאה 5 יחידות במתמתיקה בפיזיקה וכל זה בצפון תל אביב יש ניסים

* הרצל   04/11/12 | 17:07

גם בני אובחן מעט אחרי גיל שלוש. למעשה תאור מדוייק למקרה שלנו. היום הוא בן 12 ולאחר טיפולים אינטנסיביים אפשר לומר שהצלחנו. הקושי תמיד ילווה את חייו אך הוא נבון ומקסים ויש לו אפילו חברים. אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך הטובה ביותר עבורכם, תדבקי בה לאורך זמן ואני בטוחה שתצליחו

* מאיה   04/11/12 | 17:06

האיבחונים עברתי עשרות בהתחלה כל אחד אמר משהו אחר עד הבשורה הסופית אחרי גן איבחוני בתל השומר הדרך קשה ארוכה ומייאשת רק אהבה מצילה מתהום

* אמא לבת 16   04/11/12 | 17:05

גם לי ילד מקסים שכבר מתקרב היום לגיל 4. מכיל שנה וחצי הוא סופר והיום יודע את כל הא.ב וה- ABC וסופר עד כמה אלפים. אבל גם אצלנו הגננת רמזה על זה שכדאי לקחת אותו לאבחון שפתי. לא הבנתי למה הכוונה אבל החלטתנו לפנות לקופה. כמובן שהבירוקרטיה הייתה סיוט. אפילו חטפנו צעקות מהעובדות הסוציאלית בקופה. בכל אופן הקלינאית של הקופה אבחנה אותו והודיע לנו בסיום שיש לו בעיות תקשורת. לא ממש הבנו למה הכוונה. היא לא דאגה ממש להסביר. אישה מקסימה אבל חבל שלא הסבירה יותר ברור כי לא בדיוק קיבלנו הדרכה. לאחר כמה חודשים שבהם עברנו אבחון נוירולוג ופסיכולוגית נאמר לנו שהמלאך שלנו בספקטרום האוטיסטי. כשכבר קיבלנו תיוג ברור היה מאוחר מכדי לרשום אותו לגן מיוחד. מאז עבר כבר שנה וחצי והיום הוא בגן תקשורת ומתקדם נהדר. החיים נהדרים ועושים מה שאפשר בכדי לעשות אותם כאלה. בכל מקרה כמה עצות: א. המאבחנים חייבים להיות ברורים. חבל שהפסדנו שנה של גן תקשורת רק בגלל שהקלינאית התביישה להציג לנו את האמת בפרצוף. ב. באמת אי אפשר להיות בטוחים בכלום עד אבחון ברור. אבל... ג. חשוב לזכור שהחיים לא נגמרים ברגע שהילד מאובחן. הוא עדיין הילד המקסים שלנו ולנו כהורים לא נותר אלא להיות שם בשבילו ולעזור לו להתמודד עם העולם בצורה הטובה ביותר. לאמא בכתבה ולכל ההורים שבשלבי האי וודאות המתסכלים האלה, אני שולח לכם חיבוק ענק. אל תשכחו שהילד שלנו זקוק להורים שימשיכו להעניק לו את כל האהבה שבעולם. ולעולם לא לתת לו להרגיש שהייתם רוצים אותו ״מתוקן״.

* דוד   04/11/12 | 16:58

* אני    04/11/12 | 16:34

לכם אצבעות - יהא אשר יהא. הוא נשמע ילד מקסים ונבון!

* דנה   04/11/12 | 16:00

עצוב מאוד שהרופא אפילו לא ניסה טיפה לבחון את המצב.. אין על מי לסמוך.. לא שרופא הוא אלוהים או משו הוא גם בן אדם אבל שטיפה ינסה שלא ישר ישלול..

* אנימי בינונימי   04/11/12 | 15:53

כתבה מאוד מעניינת, לא הפסקתי לבכות...

* ל..   04/11/12 | 15:48

* חכם   04/11/12 | 13:57