* לילית   01/06/09 | 13:05

שרהלה היקרה המים הממררים אינם יכולים להרוג אלא לפי הפירוש המקל יכולים לגרום לכאב בטן והמחמיר לעקרות. הטקס אומנם משפיל, אבל ייתכן שמנע אלימות קשה של גבר קנאי כלפי אישתו שאולי בגדה ואולי לא בנוסף על כך העונש על אישה שהואשמה ע"י הטקס הזה הוא בידי שמיים בלבד, לעומת דין מוות לאישה שנתפסה בוגדת ולסיום, במזרח הקדמון על האישה הנחשדת היה לקפוץ לנהר אם טבעה - בגדה ואם לא - היא תמה וצחה... עדיף לשתות מים מעורבבים בעפר, לא? אינני דתייה ואינני מצדיקה את הטקסט המקראי באופן עיוור, אבל ללמוד לפני שפותחים את הפה, כי ההפך משפיל יותר

* אני   01/06/09 | 08:20

שאין להם מושג בפרשנות לתורה בכל זאת לפרשן אותה, שהרי פה לא מדובר בילדה בת חמש שמקנאה לחברה שלה בגלל תמונה של סוס, שהרי פה מדובר בבעל שראה את אישתו מתייחדת עם גבר זר בחדר סגור או שיש שני עדים שיכולים להעיד על כך, וזה לא איזה התקף קנאה על פוסטר, נוסיף על העובדה שאם היא אכן בגדה היא הופכת להיות אסורה גם על בעלה וגם על זה שבגדה איתו, זאת אומרת ששלושה צדדים מפסידים מאקט הבגידה, ואת אשר נעשה אין להשיב, כי אין חשיבות לזה שהוא כמו בעולם המערבי יסלח לה והכל יחזור על מקומו בשלום. וכמו שצוין בכתבה במידה והחשד הוא לא נכון הקב"ה מפצה אותה ,אך שוב אין התהליך קורה סתם כי יום מסוים הבעל קם הזוי ומחליט להתנכל לאישתו, צריכה להיות לתהליך הקדמה, וכאמור אסור לאישה נשואה להתייחד עם גבר זר בחדר סגור ואם עשתה כן היא בגדר חשודה עד שיוכח אחרת. ואת האמת גם אני בתור חילוני לא רוצה לראות את אישתי עם גבר לבד בחדר סגור כי איך אומרים" אין אםוטרופוס לעריות"

* יוס   31/05/09 | 21:34

אמנם קצת באיחור, אבל שהרה קראתי את הספר שלך "יצר לב האדמה" והוא נוקב, מרתק ומעולה.מחכים לספר הבא..

* דבש   31/05/09 | 18:43

לשאלתך: "תמיד תהיתי מי לכל הרוחות תרצה ילד מבעל שמוכן להעביר אותה טקס נורא שכזה?" התשובה היא: אשה שנותנת לבעלה את ההרגשה שהיא בוגדת בו. הגמרא מסבירה ש"החשד" שהתורה מדברת עליו צריך שיהיה חשד אמיתי. כלומר שיש לבעל עדים שראו את האשה מתייחדת לבדה עם גבר אחר מספיק זמן על מנת לבצע עימו עבירה. בנוסף צריך שלפני כן בעלה יתריע בפניה ויאמר לה שראו אותה מתיידחת עם גבר פלוני והוא מבקש ממנה יותר לא להתייחד עימו. במידה והאשה לא שומעת לבעלה ומרשה לעצמה להתייחד פעם נוספת עם אותו גבר זר, הדבר אומר דרשני. ומכיון שאסור לאיש לחיות עם אשתו במידה והיא סטתה תחתיו, לכן במקרה כזה יכול וצריך הבעל לטעון שהוא חושד באשתו שהיא בוגדת ולהעביר אותה את הטקס הנ"ל. עוד עלינו לדעת שלפני הטקס הכהן מבקש מהאשה להודות במעשים המיוחסים לה על מנת שלא יצטרך להשקות אותה את מי המרים המאררים. במידה והאשה לא מוכנה להודות ממשיכים בטקס. סיכמו של דבר-הטקס הוא אומנם משפיל אם יש לאשה את היכולת להימנע ממנו. או לתת תשובות המניחות את הדעת בנוגע לעדות כנגדה. אשה שמסיבה כלשהי לא מוכנה לשתף את בעלה בדברים הנ"ל בנראה ובאמת מסתירה ממנו דבר וכדי לגלות זאת צריכים לעבור את האמור לעיל. מכאן נלמד שני דברים: 1. הקשר החזק והמיוחד שיש בין בעל לאשתו ("הרי את מקודשת לי..") 2. הרצון של התורה להשכין שלום בית במקרים כאלו. ולא כמו היום שכל חשד מוביל לגירושין כמעט במיידי.

* יהודי   31/05/09 | 17:14