אין מה לעשות, זאת בחירה שצריכה להיעשות. ומי יתן וגם אני וגם את נהיה אמהות בתנאים שלנו...

* ערבה   22/05/12 | 19:56

עניין הגיל והלחץ שסביב לא רלוונטי. זה הנכונות שלך והאפשרויות שעומדות מולך עם הבאתו לעולם. גם אני מצאתי את עצמי לוקחת את הנורלבו כי זה לא היה הזמן הנכון מבחינתי ולא היה לי את הבסיס לגידול ילד.

* אודליה   22/05/12 | 13:36

חייבת לומר שאהבתי והסכמתי. אין מה לעשות, היום אף אחת לא רוצה להיות אמא בת 16 ומצד שני גם לא רוצה להגיע לגיל שהיא רוצה להתחיל ולא להצליח בזה.. פתרונות חירום הם גם פתרונות נכונים ופה נגמר הדבר.

* איריס   22/05/12 | 09:47

אבל כמובן שאני בעד זה! יש מצבים שאישה לא יכולה להיות אמא בזמן מסויים, אולי מבחינה רגשית ואולי מבחינה כספית, אז אם יש אמצעים אז רצוי להשתמש! ולא סתם לגרום לעוד ילד לסבול!

* מיכל   21/05/12 | 18:53

מזדהה עם כל מילה שכתבת. גם אני מעולם לא ראיתי עצמי מביאה ומגדלת ילד לבד. למרבה אושרי היום אני עושה זאת עם בנזוג מקסים ומאחלת גם לך להגשים את משאלת ליבך. שאף אחד לא יחליט עבורך איך ואיזו אמא תהיי! נשיקות ובהצלחה בהמשך דרכך האמיצה

* ליאת   21/05/12 | 00:50

אהבתי את הטור,ישיר,כנה-ישר לבטן הרכה והריקה. להזכירך-לא יורים בסוס מירוצים פגום/זקן-רק בגלל פגם אחד קטן.אל תוותרי כמו שאת נשמעת ונראית את במיטבך.

* אבי   20/05/12 | 22:13

* מירב   20/05/12 | 12:29

* אמא ל2 עוד מעט ל3   20/05/12 | 09:55

אני חייבת לשתף את כל המתלבטות האם לקחת פוסטינור (אני לא מדברת על מקרים שממש אין ברירה). אני לקחתי את הגלולה המפוצצת בהורמונים (כי הרגשתי שזהו לא הזמן בשבילי להיכנס להריון, למרות שאני נשואה) וחשוב לי לשתף שיש לה תופעות לוואי לא נעימות והחמור ביותר שבגלל אותה גלולה, הההריון הראשון שלי (אותו רציתי לאחר מספר חודשים) היה מחוץ לרחם. תופעת הלוואי הזו, אגב, כתובה על גבי עלון המידע של פוסטינור. מי שמכירה הריון מחוץ לרחם זו תופעה לא נעימה במיוחד, העלולה גם לסכן את החצוצרה. לתשומת לבכן!

* שירן   20/05/12 | 06:31

שכל אחד חושב שהוא יודע יותר טוב מכולם מה טוב בשביל אחרים. וחסרה ההבנה והקבלה שיש אנשים שחיים חיים אחרים, מבינים אחרת ומחליטים אחרת, והם היחידים שיודעים מה הכי טוב בשבילם, בשביל עצמם.

* מבינה לליבך   19/05/12 | 22:30

* מירב 36   19/05/12 | 20:41

מקסים...אני כל כך נמצאת שם ואת כאלו העלית את מחשבותיי על כתב..מאחלת לך את מה שאני מאחלת לעצמי.

* shiri   19/05/12 | 20:16

את מדהימה ואני מבינה מאוד לליבך!כל יום שעובר אני מחכה כבר לבן זוג,משתוקקת כל כך לאהבה חמה ואוהבת שתאהב ותלטף אותי וגברים כל כך לא ברורים בארץ הזאת יותר. כל ילד שאני רואה אני בוכה כי כ"כ בא לי,אז תדעי שאי שם יש הרבה כאלו שנמצאות באותו מצב כמו שלך ושבעזרת השם יהיה טוב ונזכה לקבל ולחוות את כל משאלות ליבנו אמן!!!

* מחפשת אהבה   19/05/12 | 20:10

* NURA   19/05/12 | 19:42

קוראים לזה אחריות

* אלדד   19/05/12 | 19:06

אתן מתוסבכות ולא יודעות מה אתן רוצות מעצמכן!

* אורן   19/05/12 | 18:25

* יעל   19/05/12 | 18:09

* רק צרות זה !!!   19/05/12 | 17:42

תביאי ילד לעולם.תמיד תוכלי למצוא בן זוג!לידעתך בימנו האהבה מתה מזמן.כן היא יכולה להחזיק שנה שנתיים,לא יותר במקרה הטוב,היום מה שמניע גברים ונשים בעולם.זה רק כסף ועוד פעם כסף,צר לי,אבל זה העולם,את נמצאת במקום שאת נמצאת בגלל מחסור בכסף!בהצלחה!

* שלמה   19/05/12 | 17:17

אני בת 39 נשואה ובהריון ראשון, ולקח לי יותר משנתיים של נסיונות, מתוכם יותר משנה של טיפולים כדי להגיע להריון הזה. וזה בלי בעיה ספציפית אצלי או אצל בעלי. אליען צודקת יש מן עליהום של מומחי פוריות ורופאים שקוראים לנשים לא לחכות. יש בזה משהו נכון, כי הטבע לא מחכה. מצד שני ההתייחסות היא כאילו כל הנשים שלא עשו ילדים עד גיל 35, מחכות כי הן "מרוכזות בקריירה שלהן". זו שטות מוחלטת, רוב הנשים שאני מכירה לא חיכו, אלא פשוט לא מצאו עד גיל מאוחר את הגבר שהן רוצות להקים איתו משפחה (כמוני למשל). ורובן גם לא יכולות להרשות לעצמן כלכלית לעשות ילד לבד. כי צריך לא מעט כסף כדי לפרנס ילד, וצריך גם גב כלכלי כי אף אחד לא מבטיח לך שיחזיקו אותך במשרה שלך אחרי שתלדי, והכל כל כך יקר... מאחלת לאליען שתמצא את אהובה בקרוב מאד ושהכל יסתדר לה כמו שהיא רוצה. אבל אל תשכחי שאפשר גם למצוא אהבה גם אחרי שעושים ילד...כל האופציות פתוחות בפניך.

* תמר   19/05/12 | 16:42

מחזקת את ידייך ומאחלת לך אושר עילאי והתגשמות כל המשאלות והחלומות. את ראויה לכך!אמן

* קרן    19/05/12 | 13:55

* אני    19/05/12 | 10:01

אני בת 38 וחווה בדיוק אחד לאחד את ההתלבטויות שלך. וגם אני עוד מאמינה בזוגיות ( על אף אחוזי הגירושין) לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי במצבך. אבל ההחלטה קשה. שיהיה לך בהצלחה ותמשיכי להאמין. אומרים שמחשבה יוצרת מציאות

* m   18/05/12 | 22:37

ובמשפחה שלנו אין אבא. והנה, הילד שלי אוטוטו בן שתיים עשרה וגאה בי כל יום מחדש על ההחלטה שלי להביא אותו לעולם. ואני, נגעתי בשמים. והשמים מחייכים אלי. בהצלחה.

* אם יחידנית   18/05/12 | 16:32

אני מאחלת לך שתמצאי את האחד שלך , ובשום פני באופן על תוותרי על ההזדמנות להקים משפחה עם בן זוג אוהב ותזכי להיות אמא מאושרת. מבינה כמה היה שווה לחכות!!! כנראה שזה הניסיונות שאנחנו צריכות לעבור בחיים! אני בטוחה שאת אישה מאוד מיוחדת!

* מאיה 31   18/05/12 | 15:29

עשיתי את הטיפולים האלה לבד ולא הצליח לי למרות שהרופא אמר לי שהפוריות שלי מאוד טובה לגילי אלה טיפולים קשים מאוד ריגשית ופיזית אני רוצה להמשיך וקצת מפחדת גם הבדידות מאוד מכבידה אליען בלי להתחסד תעשי ילד ממישהו אפילו תכווני את היום ושוב אם אתה רוצה להיות ישרה אל תתבעי אותו למזונות ותקווי שאולי הוא יאהב את הילד וירצה אותו מרצונו החופשי. בהצלחה רבה.

* אני    18/05/12 | 14:49

* ה' יהא בעזרך, אמן   18/05/12 | 13:48

אני אמא לילדה לידה טבעית ונשואה מנסה להביא ילד נוסף ונתקענו .. אם רק היית מבינה ולא מאחלת לך להבין את עולם הפוריות כמה רע זה וכמה הסיכויים שלך באמת על הגבול וכמה קשה זה לעבור את התהליך הזה ורוצה פשוט לצרווחחחח ולהגיד לכי כל כיוון שרק תבחרי בלב שלם אבל העיקר תעשי משהו כבר בדרך טבעית כי הקושי בפוריות הוא בלתי יתואר ומילים בטוח לא יסבירו את העולם המכוער הזה. בנתיים לכי לפחות תשאבי את הביציות ותשמרי עליהן .בהצלחה!!!!

* שני   18/05/12 | 12:27

לא הייתי יכולה להגיד את זה טוב יותר...

* לי   18/05/12 | 09:51

את רוצה כל כך הרבה דברים אבל לא עושה שום דבר בשבילם. רוצה ילד, אבל רוצה גם אבא שיהיה בן זוגך, אבל רוצה לאמץ, אבל אולי לעשות ילד עם הומוסקסואל, ואולי לא. ואולי כן. הגיע הזמן להחליט. זה דווקא לא קשור לגיל שלך, זה פשוט קשור לפחדים שעוטפים אותך. תפסיקי לפחד מהחיים ותתחילי להתמודד איתם. תחליטי כך או כך, נאהב אותך :-)

* אמא אחת   18/05/12 | 02:08