גבריאל, אתה בטח לא זוכר אותי, אבל ניפגשנו ליפני משהו כמו 12 שנים בתל אביב בג'חנון של אמא, היית עם ידידה שלך. בספונטניות יצא שדיברנו כמה שעות..לא הכרתי אותך מעבר לעובדה שניגנת באלג'יר (גם אני מוסיקאי אז זיהיתי אותך). לא יודע למה, למרות שלא התראינו מאז הזיכרון של אותה שיחה נישאר איתי עד היון כאילו ניפגשנו אתמול. אני גם סובל מסוג של מחלת נפש (לא מניה דיפרסיה, אבל זה שיבש את חיי במשך 10 שנים ארוכות וכואבות מאוד. אני רוצה לחזק את ידיך ולאחל לך שתהייה חזק ואופטימי ושתקווה לטוב. אתה איש מדהים!!!! בהצלחה!!!

* חבר   17/04/13 | 15:47