אני מצדיעה לחיילים האלה !!! זה ידוע שהצבא הוא גוף אטום ! מאחלת לכם הצלחה ורק טוב !!!!אתם באמת ראויים לזה ...

* =]   24/03/09 | 04:03

אני חולת פסיכוזה זה 6 שנים. פסיכוזה הינה מחלה שכאשר היא מתעוררת ע"י טריגרים באה לידי ביטוי בהזיות ומחשבות שווא אשר מצטמצות חזרה לאחר נטילת תרופות. הבחור שניסח את מאפייני הלם הקרב כהתנסות בחוויה באופן מוחשי שוב ושוב, שיתק אותי באימה. רק המחשבה כי אצטרך לחוות בוקר בוקר את תחושות השווא של הרוע הנושף בעורפי, מראות השווא של השטן והשדים, הקולות שבראש, וההזיה הכי מפחידה - תחושה כי הגוף נרקב מבפנים, שהם חלק ממאפייני הפסיכוזה האישית שלי, גרמו לי להבין את הפחד הזה, שאפילו שאצלי הוא כביכול רדום רוב הזמן, אך הוא ישן שינה קלה, מחייך בהנאה ויודע- שאין לנו לאן לברוח............................................................................................................................................................................................................

* ש.   24/03/09 | 03:32

יש הרבה חילים שלא קיבלו כלום לא רכב לא כסף לכל החיים כלום ואתם בוכים על זה שהמדינה עושה בהתחלה קצת חיים קשים, אז התאמצתם קצת בהתחלה אבל אתם מסודרים לתמיד שלא לדבר על הטיולים לחול והמשכנתה ודבר שני בושה לתוכנית עובדה שנותנים לכם במה!!!

* חייל לשעבר   24/03/09 | 01:33

חברים, נשמח אם תתקשרו לטלמסר שלנו 054-6800000 חשוב לנו מאד לשמוע את הסיפורים האישיים שלכם ודעתכם. השאירו לנו הודעה ונחזור אליכם בהקדם! אנא ציינו בתחילת ההודעה את מספר הטלפון שלכם, על מנת שנוכל ליצור קשר! תודה ולילה טוב

* טלמסר למגיבים   24/03/09 | 00:48

כל מילה בסלע הכתבה והתגובות נכונות אני גם נכה צה"ל זאת פשוט הרגשה של לנסות לשבור קיר בטון במקלות יפה שאגף השיקום הגיב כ"כ מהר לאילנה דיין אני בתור נכה צה"ל הייתי צריך לחכות לפחות שבועיים שלושה כדי שעובדת שיקום זוטרה תענה לי לטלפונים ותאשר לי תרופות והפניות. זה ענק עליכם עובדי מדינה!!! אתם אלו שצרכים להלחם כדי להפריט את הגוף המסורבל הזה אחרי שאתם רואים את כל הסבל שאנחנו עוברים.

* עוד מספר באגף השיקום   24/03/09 | 00:23

אחים לנשק הם גם אחים לטוב ולרע. כל הכבוד שחשפתם את עצמכם. אם הייתה צריכה להערך תוכנית טלויזיה כדי לעורר דעת קהל, משהוא דפוק במערכת הממלכתית שלנו. מפקירים חיילים שנתנו נפשם למולדת, כפי שמפקירים שבויים בכלא כדוגמת רון ארד ושליט. מה אפשר לתת יותר מאשר את גופינו ואת נפשינו למען המולדת, האם אתם מגש הכסף? תרתי משמע. מגש שנפגע מזה ששלח אותו לקרב? וכסף ותשומת לב אין. אתם צריכים לקבל לא רק שטיח אדום לשיקום ברחובות, אם בכל מקום ציבורי יש מסלול מיוחד לנכים שלמוסד כזה שאחראי על השיקום לא יהיה? נכה שצריך דיור מיוחד מכיוון שרגלו נקטעה במלחמה- צריך בית חדש ומיוחד ולא להזרק לפתרונות שוא. לצערי המדינה רדופה אחר סחטנים פוליטים שלהם יש כוח לסחוט. אך אתם שנתתם את חייכם ונפשותכם למען העם אין לכם כוח לשחות ברפש שלהם. אין לכם כוח לצעוק. אילנה דיין עשתה זאת עבורכם. חיזקו ואימצו . והמשיכו בחיים . אתם העיניים של המדינה. ליבי עימכם אל תוותרו לאטימות של שולחיכם.

* אורחת   23/03/09 | 23:58

בסוף הכתבה אומרת אילנה דיין כי גם בארה"ב כתבה תחקירית הצליחה לשנות את המצב. אז הבנתי את השתלשלות הארועים-הרעיון לתחקיר "הושאל" מארה"ב כמו כל רעיון טלויזיוני אחר והועתק לארץ.לא הבנתי מה הכתבה מנסה לעשות חוץ מפרובוקציה. אילנה דיין הציגה זאת כאילו המדינה מפקירה את פצועי המלחמה וזה פשוט שקר. אם לצטט מהתוכנית מוקצה לאגף השיקום תקציב של 3 מיליארד דולר.מדובר בתקציב עצום.אם תשוו לתקציב המוקצה לפצועי ונפגעי ביטוח לאומי (תאונות דרכים ומחלות) תגלו שהתייחסות המדינה לפצועי המלחמה נדבנית ומתחשבת. יכול להיות שאתם צודקים שאופן הנתינה צריך להיות שונה וגלגלי הבירוקרטיה חייבים להיפסק,אך מדוע אתם יורקים לבאר ממנה אתם שותים. לדעתי, עליכם לנהל את מאבקכם לשינוי השיטה בצורה אחרת ולא לתת לאילנה דיין להשתמש בכם ככלי המשרת אותה לצאת למאבקים היוצרים פרובוקציה ורייטניג ותו לא.

* ס.רחובות   23/03/09 | 23:39

אני נפצעתי במהלך השירות הבצאי שלי לפני 13 שנה, ועד היום אני במלחמות עם משרד הבטחון. יצאתם ממלחמת לבנון ונכנסתם למלחמת ההתשה. משרד הבטחון עובד עפ"י שחור ולבן , אין להם גוונים של אפור. במקום כל עובדי השיקום אפשר להציב מחשב, או אפילו לבנות אתר שבו מכניסים את מספר התיק, ממלאים שאלון ולבסוף המחשב יתן לנו פלט עם תשובה שתלקח ממאגר התשובות הבא: 1.אתה לא זכאי 2.אתה לא עומד בקריטריונים 3.לא 4.אתה לא מתאים 5.אני לא יכול לעזור לך 6.כל התשובות הנ"ל היזהרו גם לא ליפול קורבן לכל מיני "ארגונים" ו-"עמותות" שיגייסו על חשבון הגב שלכם ימבה כסף ויפרישו לכם מעשר במקרה הטוב.

* ש ירושלים   23/03/09 | 23:28

אין לכם מושג איזה אנשים מדהימים החברה האלה! כאשר יצאה פקודה הם לא שאלו שאלות ולא ביקשו תשובות,נכנסו וזהו,עכשיו מגיע התור של אוכלי החינם,כל עובדי המדינה,ביטוח לאומי וכול המוסדות הנלווים, שרואים באנשים האלה מטרד. שככו שללא המטרד הזה המדינה לא היתה מחזיקה שנתיים. מדובר באנשים מדהימים שאני זכיתי להכיר,אנשים אם מחויבות אדירה ונדירה ,מגיעים למלואים אם חיוך ושמחה. דובי והחיוך הנצחי,לרנר כל יכול, אנשי המורל של הגדוד,הם חסרים לגדוד כאילו החליפו את כל הגדוד.אבל מה לעשות שבירושליים יושבים 120 משוררים, שחזקים בססמאות וחלשים במעשים. אני מקווה שנתעורר למציאות טובה יותר ואנושית. אוהב אתכם ומתפלל שהמצב ישתנה לטובה,מאחל לכם רק טוב ושמחה שתחזרו למסלול חיים תקני וראוי.ממני אריק.

* המציאות   23/03/09 | 23:14

לפני שנים - 9 שנים ניפצעתי במילואים בעזה כחלק מהפציעה יבדתי את שיני הקדמיות משהב"ט הכיר בפציעה טוב אין לו ברירה יש דו"ח פציעה , פונתי לבי"ח אבל עד היום אני בלי שיניים כח בכדי לשקם את הפה אני צריך משכנתא משהב"ט מימן לי תותבות אך כידוע כשחסרות שיניים הכל זז והשיניים נושרות כמו עלי שלכת

* דוד   23/03/09 | 23:12

אני אחות של נכה צה"ל ז"ל שנפטר לפני כ 8 שנים. הוא היה פגוע ראש קשה וראיתי את הכתבה וכאילו לא השתנה הרבה הכל כל כך מוכר, ותאמינו לי על אחי לא היה אפשר לומר "מתחזה" שכן הוא היה תלוי בנו לחלוטין, וגם אל אדם במצבו הגיעה עובדת שיקום רק לאחר תחנונים רבים מאוד מאוד. אני כואבת עדיין את מה שעבר עלינו אז. אני אספר רק מצב אחד שיראה לכם שבאמת לא השתנה כלום , זה היה במלחמת המפרץ ב-91 בבית היו אחי פגוע ראש קשה מאוד ואבי חולה אלצהיימר זה היה סיוט : אזעקות, מסיכות, ואתם חושבים שמישהו ממשרד הבטחון בא או התקשר לשאול איך משפחה כזו מסתדרת? לא ולא, אבל תדעו שאם אתם לא מזכירים להם שאתם קיימים , הם לא יזכרו . ליבי אתכם ועם משפחותיכם, אם מישהו מהם רוצה לפנות אלי, אני מציעה את תמיכתי ונסיוני. חיזקו ואימצו. כתובת המייל שלי yafakl@walla.co.il

* אחות של    23/03/09 | 23:08

בעלי נפצע במלחמת לבנון הראשונה, הוא הלום קרב וחייו הפכו לסיוט. דעו לכם שזה לא עובר עם הזמן, אלה להפך אם לא מטפלים כראוי הכל מחמיר וזה מה שקרה לבעלי. לא עלו על הבעיה אלה רק אחרי שנים של סבל לא מוסבר, ויתכן שאם היו מטפלים מייד מצבו היה טוב יותר כיום. החיים שלנו לא פשוטים ובעלי סובל סבל אמיתי שמשפיע ישירות עלי ועל הילדים. כל יום וכל שעה זו התמודדות בפני עצמה. אילנה דיין, אני מעריכה את עבודתך הכתבה היתה חשובה. איריס

* איריס   23/03/09 | 23:05

הנני נכה צה"ל מזה 12 שנה, נלחם מול גוף מנוון, עם רופאים בועדה רפואית כבני 70+, שבאים לעשות את הוועדות ומחכים רק ללכת.אחד מהם מבקש מהמאבטח בועדה שייקרא לו אשר כתוב בטופס כי הוא אינו יכול לראות בגודל קטן.רופאים אלו אינם מקצועיים וקובעים גורלות של אנשים.בנוסף, בידיעה שהם שולחים אותך לבדיקה שבה לא ניתן למצוא את הממצאים האמיתיים של הנכה,ובכך לא נותנים לו את האחוזם המגיעים.למרות כול החומר שהנכה מציג מרופאים מומחים+צילומים וכול החומר הנדרש להוכחת המצב העגום. אני כיום נכה שמוגבל בהליכה, בנהיגה, מתהלך עם קביים למרחקים ארוכים,אני מוגבל לרכב נכה שאותו אני לא יכול לרכוש כי משרד הביטחון מכיר בי רק ב 12%,אני לפני ניתוח לקיבוע חוליות בעמוד שידרה ואני עושה את הניתוח דרך קופה כי מבחינת משרד הביטחון לא מגיע לי באחוזים אלו טיפולים רפואיים. יש לציין כי אני במשך שמונה חודשים בהחמרת מצב עם חופשת מחלה ומשרד הביטחון לוקח את הזמן עד זימון לועדה ועד לסיכום ועדה ועד לתשובת ועדה.אנשים צריכים לחיות ממשהו, זה לא יכול להיות שהגוף ששלח אותנו להילחם,יתנער מאיתנו,פצועי צה"ל.המלצה אישית לכול נכה לפני ועדה מחוזית או עליונה (ערעור) - לא לקחת עו"ד כי הוא לא יעיל, עדיף להביא חוות דעת רפואיות עם אחוזי נכות.לכול המעוניין בעזרה ניתן לייצור עימי קשר gili.mali.fima@gmail.com

* גילי פימה   23/03/09 | 23:01

אני רוצה לחזק אותכם על האומץ ועל ניסיון לקבל יחס מתחשב ומבין יותר מצד אגף השיקום .ולהפסיק את הויה -דולורוזה הבוראקרטית שעוברים הנכים תפסק .

* אלן    23/03/09 | 23:00

אגף השיקום דומה לדינאוזור זקן שקשה לא לזוז . הכל תקנות ותתי -תקנות . כל דבר לא חודשים עד שמיישמים בסך-הכל אחת תקנות הכתובות . הכל מסורבל ובלתי אפשרי . מקשים על כל נכה שדורש רק את מה שקבע אגף השיקום . אני למשל מבקש החזרי נסיעות . לקח שנתיים עד שקיבלתי החזר חלקי על נסיעות לטיפולים . למה לא לתת הנחה קבוע בתחבורה ציבורית באופן קבוע כמו בכל מדינה בעולם ?

* די-פאול   23/03/09 | 22:54

עצוב. אני אחיינית לפצוע הראשון באינתיפאדה הראשונה עם אחוזי נכות גבוהים בת דודה לפצוע במהלך טירונות עם אחוזי נכות גבוהים בת נינה למקימי הארץ עלייה ראשונה ושנייה עם סיפוריהקמת היסטוריה ארץ ישראל מרהיבים. נכדה לניצולי שואה משפיל ומדכא היחס שמשרד הביטחון העביר את קרובי ובני משפחתם עם נישואי לאפי הלום קרב מתקרית בלבנון הראשונה נשאלתי רבות : מדוע התחתנת איתו? זה הכי פוגע ומעליב כשזה בא מעובדת שיקום שמסבירה לי שזאת בחירה שלי הזוגיות הזו והבחירה של אפי להתמודד עם מה שעובר עליו הצלחו במאבק האישי לכם ואל תשכחו את בנות זוגכן וילדיכם

* galit321@gmail,com   23/03/09 | 22:44

אני ניגעל ממה שאני שומע אין יחס לגיבור תנו לו מה שמגיע לו ולבני מישפחתומה הם ביקשו????וילה מכונית מה? תיתעוררו ומהר

* דודי   23/03/09 | 22:43

אחיי היהודים תראו מה הממשלה עושה לנו אני מבקש ממכם להתעורר ולחשוב טוב לפניי שאתם שולחים את הילדים שלכם לצבא.

* יוסי אבאייב   23/03/09 | 22:42

בושה למדינה פשוט בושה אני מתבייש גם אני לוחם ועושה מילואים וימשיך.אבל לחשוב שהמדינה מטפלת בצורה לא הגיונית בגיבורי ישראל פשוט מגעילה אותי בושה למדינה

* דיויד   23/03/09 | 22:40

כל הכבוד לאזרחים האלו שבחודש אוג' יצאו לקרב וחזרו שונים..כל הכבוד לאילנה שמטיחה בפנינו את האמת העצובה על מדינתנו..אך למרות הכל במלחמה הבאה 110% גיוס (כמו תמיד) ובצדק!!! כל הכבוד לגיבורים הבאים....

* יוס   23/03/09 | 22:39

מה נגיד מחר לחיילנו..בתדריך יציאה ????? לא מגיע למנהיגנו (עלק) אזרחים כאלו..

* יוסי   23/03/09 | 22:37

אני פשוט מזועזע על כל מה שאתם עוברים כל יום ביומו.אני איתכם תמיד באש ובמים ומקווה לימים טובים יותר .

* ראובן צוררו    23/03/09 | 22:32

לאילנה ! מאוד התרגשתי מהכתבה שלך מהערב. אני מסיר את הכובע לפניך על יוזמות שלך בכתבות שכאלה. את מגלה אמון אנושיות ורגש במיקרים רבים...כל הכבוד לך.

* רודולפו באומרט   23/03/09 | 22:32

ברצוני לומר לכם אנשים יקרים שאנו האזרחים הפשוטים גאים בכם !כואב ועצוב לשמוע שהמדינה שלנו מסירה אחריות ולא עוזרת לנו לכם אנשים שנלחמו בשביל מדינתנו אין בפי מילים שיכולות לעזור לכם אך המעט הוא לאחל לך הרבה בריאות וכוח ומי יתן ובעוד כמה שנים נראים אותכם קצת אחרת אולי עם הרגשה יותר טובה.באהבה והערכה רבה יפית כהן ירושלים

* יפית   23/03/09 | 22:27

אתר שנקרא מגיע לי שבו יש את כל הזכויות שווה נסיון

* איילת מנחם   23/03/09 | 22:27

אני מזדהה עם כאבם של כל הלומי הקרב זה פשוט כאב בלתי רגיל נפשי וטראומתי .מתי משרד הביטחון יתחיל להתעורר ויבין מה אתם עוברים כל שנייה או שעה או כל יום .אני מקווה שתהיו חזקים ותנסו לעבור את זה איכשהו אני איתכם תמיד .ראובן

* ראובן צוררו   23/03/09 | 22:26

בכתבה רגישה לנכויות, אני מתפלאת שלא חשבו על החרשים. את התגובות לכתבה, גם שומעים מתקשים להבין בשל הסגנון המהיר והלא ברור דיו בו הוקראו...

* נקודה למחשבה   23/03/09 | 22:23

אילנה מאוד נהינתי מהשידור שלך , החילים שלנו הם חילים אמיתיים אוהבים אותם,ומחזיקים אותם מאוד מרגש אפילו עד דמעות אני אמא ל3 חילים קרביים, מאוד גאה. מאחלת לכולם בריאות איתנה בגופם ובנפשם. משפחת עמר נעמי קרית אתא.

* נעמי עמר   23/03/09 | 22:21

שהאחרון דיבר..הצלחתי לדמוע. פשוט עצוב.

* גל   23/03/09 | 22:19

האם מישהו יודע על איזה אירגון אשר מסייע לנפגעי המלחמה?.... האם קמו התארגנויות של נפגעים?

* רוצה לעזור   23/03/09 | 22:12

כל כך ריגשתם אותי אחד אחד ממכם אתם מקסימים אני מצדיעה לכם את המדינה! אתם הכל! אתם אלו שבזכותם ישנו ואנו ישנים בלילה! אתם מלאכים חיים! מי יתן ותזכו לשים את הכל מאחורייכם ולהתחיל חיים חדשים מלאים שאושר ושמחה אמיתית. הנשים שלכן, וואי איזה נשים, אחת אחת מדהימה וחזקה. הלוואי ואני בתור אדם קטן ויחידי היה יכול לשנות את המצב שבו אתם נמצאים. תומכתם בכם ואשמח להיות שם איפה שתגידו ומתי שצריך ובכל מאבק! ישר כח אנשים מדהימים שכמותם!

* מיכל רמת גן    23/03/09 | 22:11

הכתבה היא אחד המסמכים החשובים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות בישראל. היא תעודת עניות למדינה שחיה את גיבוריה, נלחמת מלחמת חורמה על שבוייה, נלחמת על אדמתה. מישהו צריך להתעורר. וינוגרד החסיר חלק חשוב מאוד בתחקיר שלו.

* איה   23/03/09 | 22:07

אני פשוט רוצה לחבק אותם, לתת להם כל מה שאני יכול, אני מצדיע לכם על האומץ וההקרבה! ואני מודה לכם! ועכשיו תורנו לעזור לכם, רק תגידו מה את רוצים!

* יאיר   23/03/09 | 22:05

אנחנו לא בכיינים פשוט מבקשים טיפה של עזרה ויחס אז כייף לכם שהשתקמתם והקב"ה נתן לכם את הכח יש אנשים שזקוקים לעזרה אם אני הקרבתי את גופי ולא מרצוני אני חושבת שמגיע טיפת כבוד ויחס מינמלי של בני אדם ניראה אותך יושב או יושבים בוועדה שמודדים את הצלקות את הכוויות ומחלטים שזה בסדר כשברחוב מסתקלים אנשים ניראה אותכם לא ינים לילות במשך שנים אל תחשבו שאתם אתם הצלחתם כל אחד יכול ובכיינים אנחנו לא!!!!!!!!!!!!!

* איילת מנחם נפגעת טרור   23/03/09 | 22:05

לא יכולתי להתאפק ועוד במהלך שידור הכתבה הרגשתי צורך עז פשוט לחבק את כולכם!! מה שאני ראיתי בשנייה הראשונה,כשהעיניים של כולכם נצצו,לא מבין איך הגורמים שמטפלים בכם לא ראו, את הכמיהה שלכם לאהבה ולחיבוק והצרוך באנושיות ורגישות כלפי המקום שבו אתם נמצאים. אני פותח את ביתי בפניכם לערב מחבק ומכיל, ביתנו נולד מתוך חלום שהוגשם וכל ייעודו הוא לגרום אושר לאנשים,תגרמו לי לאושר רב אם תרימו את הכפפה ותיענו להזמנתי לערב זה. באהבה גדולה אלי לביא בית אמטיסט נייד : 0505323423 www.amatist.co.il

* אלי לביא   23/03/09 | 22:03

זה קורה גם בביטוח לאומי רק ששם זה הרבה יותר גרוע כל נפגעי מדינת ישראל הטרור והמלחמות חיים בבירוקרטיה שלא מגיע לה שהם יפצעו ימותו בשבילה

* איילת מנחם    23/03/09 | 21:55

הסיפורים האישיים של כל אחד מכם גרם לי להזיל דמעות. אתם הגיבורים האמיתיים.

* קרול   23/03/09 | 21:54

אל תוותרו!!

* [=   23/03/09 | 21:49

אין לי ספק שמי שעובר PTSD חי חיים כפולים. את החיים שלו מאז הפגיעה ובמקביל ניסיון לחיות את החיים "הנורמלים", משימה בלתי אפשרית ללא טיפול וסיוע. אני איבדתי את בני במלחמה הזאת ואני יודע מה זה לחיות את החיים הכפולים הללו. ליבי אתכם.

* חזי שגב - אב שכול   23/03/09 | 08:11

אין ספק שהכתבה חשובה מעין כמוהה. אבל למה הפרומו צריך להיות כל כך מוקצן ומלא בתאורים קשים. משודר בשעות שילדים צופים הטלוויזיה. האם אי אפשר לחסוך קצת מילד בן 8? למה בשרות הריטינג ותרבות האקסטרים ילדים צריכים להיות חשופים לפרומויים שכאלה. ושוב- אין ספק שהכתבה חשובה ביותר

* אור   23/03/09 | 06:40

ראיתי את חלק מהכתבה והרגשתי כאב גדול, אני מקווה ,שאכן משרד הבטחון עושה הכל למען הנפגעים הקשים, שהלכו למילואים כפי שדרשו מהם, אך הם צריכים להרגיש שמקשיבים להם ועושים הכל,אבל הכל על מנת לשקמם. בבקשה מכם משרד הבטחון. תודה ,אורלי

* אורלי   22/03/09 | 23:42

גם אני ובני דורי נלחמנו בכל מלחמות ישראל. שהיו יותר קשות אפילו מהמבצעון הקטנטן שלכם בלבנון ומשחקי הילדים באין"ש. והנה איזה פלא יצאנו בסדר גמור. מה תגידו על זה? רק בכי ותלונות יש לכם ילדים.!

* מנחם   22/03/09 | 22:58

יש לי בן שנפצע בצבא לפני 15 שנים ואני במלחמת התשה עם משרד הביטחון ועדיין לא הוכר כנכה אין לי כוח ויכולות להתמודד מולם ים של כספים השקעתי בתביעה ועדיין לא הוכר הרמתי ידיים ובנ י מאושפז בבי"ח פסיכאטרי (נפצע פעמיים בצניחה) כואב וחורה לי אבל מה ביכולתי לעשות?

* יהל   22/03/09 | 19:30

הפעילו את קישור זה לראות הסרטון: http://www.youtube.com/watch?v=2EtPFMR2qHA&feature=related

ועדתחקירה   22/03/09 | 18:43

הבן שלי נכה צה"ל,12 שנה היה גאון ועד היום אלוף הטרויה יותר מפעמיים היה צפוי לו עתיד מזהיר בתחום הקומיקס ,גדול המאיירים דו"ש ז"ל. הגדיר אותו כגאון הדור אם קריירה מזהירה . אך מה היום יש לי בן שבור נכה נפשית מצבי רוח משתנים והגרוע מכל,המשפחה הרוסה ,זה פגע בבעלי .בבריאותו ,גם אני סובלת יותר מכולם כל הנטל עליי, והאחים גם בתמונה יום יום טלפונים הצקות צר לי לומר היום אם כל הכאב חייל שנופל זה כואב מאוד מאוד אך אנו כל יום מתים.

* חוה דפני נכה צה"ל   22/03/09 | 17:14

במדינה כולם עברו מלחמה לפי הכתבה כולם היום הלומי קרב בלי לפגוע .השתתפתי בשתי מלחמות קשות נפצעתי קשה ואני לא מוכר מנהל את חיי וממשיך הלאה אני יודע על מספיק אנשים שתופסים טרמפ על הנושא

* אלישע   22/03/09 | 17:11

ולא כמו בערוץ 10 שם נתקע :)

* מאי   22/03/09 | 14:41

אני אם לבן שהוא עצמו אב לבת. הוא נפצע במלחמת לבנון השניה. אף אחד לא מביןמה פרוש פוסטראומה. זו לא בייכנות, זה לילות ללא שינה, זה צעקות באמצע הלילה, זה הסתובבות עם תמונות איומות בראש בלי יכולת לדבר עם אנשים על "הסרט" הזה. שלחתי בן בריא למלחמה למען המדינה, בן שהיה מוכן לתת ותרום והיום אני צריכה להלחם במדינה כדי שיכירו בו ויתנו לו את המגיע לו לאחר שאיבד הרבה מיכולויותיו ומיכולת ההתפרנסות שלו, מחייו השלוים שהיו לו קודם. הוא לא יכול יותר לעסוק בעיסוקים שהיו לו קודם להגשים חלומות שהחל לחלום ולרקום קודם. תנו יד ועזרו לו להתמודד כי זה המעט שהמדינה ואגף השיקום יכולים לעשות עבורו!

* שרה   22/03/09 | 14:39

* האמת מדברת...   22/03/09 | 14:38