כתיבה נהדרת!

* עושק    11/11/21 | 14:55

ממצב של עישון עם החבר׳ה לעישון לבד כל ערב לעישון אינטנסיבי כל הפסקת סיגריה בעבודה פשוט הפסקתי לעשן בבת אחת אחרי טריפ רע. ניסיתי לחזור לעשן כמה פעמים, אבל זה כבר לא היה זה. כל מה שצריך הוא טריפ רע וטראומה כדי לא לחזור לזה. בינתיים.

* רורו   26/05/21 | 00:15

תודה על הכתבה! מעניינת, חשובה וגם משעשעת. בעיני היא מדגישה את הדילמה בין הרצון להפסיק לבין הרצון/צורך בעשן המתוק והנעים הזה... אני בתחילתו של תהליך גמילה ומצאתי פה הרבה מידע שמעודד אותי ונותן לי תחושה שזה אפשרי.

* מנסה להפסיק   30/01/21 | 11:49

מדוע יש אנשים שלוקחים את זה? לא חבל על המוח? לא חבל על הריאות? אני מעדיף לבלות עם בת זוג נחמדה מאשר לבלות עם סיגריה. וגראס מרחיק נשים, אף אחת לא תרצה אחד שיש לו ריח רע מהפה, ריכוז גרוע, חוסר מוטיבציה, זיכרון רע, וכמובן אחד שמבזבז זמן על זה במקום עליה. אז עצה קטנה: תגמלו מהגראס, ותמצאו בת זוג.

* שם   24/11/20 | 21:14

מסכים במאה אחוז כל מה שכתבת קרה אחד לאחד

* אלי   22/06/20 | 10:28

למה אני מכור? כל החברים שלי מעשנים תמיד אנחנו מעשנים ביחד אבל רק אני מעשן כל יום כל היום גם לבד, נכנס לגנבה אם אין לי או לא משיג אני עכשיו ביום הרביעי של הפסקה מעישון ורעעעע בנשמה רע, וריק , העולם ריק ואין בו משמעות , אני עוד כל רבע שעה בדיאלוג עם עצמי אם לקנות כמה גרמים בקטנה או לא

* מיסטרסמוקאלוט   23/05/20 | 18:57

מרי גיין המאהבת הקטלנית ביותר בעולם! ראו הוזהרתם!!

* הזבל הכי מסוכן שקיים   02/05/20 | 22:22

גאון

* אביב   27/04/20 | 04:38

אחד הכתבות הגדולות, צחקתי בקול! אחי עשית לי את הלילה!! תודה על השיתוף מזדהה עם הרוב, נותן לי דרייב להמשיך עם הגמילה. ;)

* יובל   19/04/20 | 23:20

היי, אני כרגע יושבת בחדר שלי, קמתי ב 5 בבוקר כמו כל יום, בדודה בלתי אפשרי לשלוט עליה, בעצם בשנה האחרונה לא זכור לי רגע ללא עישון, לא זכור לי רגע שאני פיקחת, זה גם מתוך שינה להתעורר פתאום והצורך לעשן כדי לחזור לישון, אני בלופ שלא נגמר ושלא לדבר על הכסף שאני מוציאה ואני אם חד הורית אומנם ילדים גדולים אבל מוציאה הרבה, יש סוחרים שהציעו לי סקס תמורת גראס אבל את זה לא עשיתי ותמיד,שילמתי מהכסף שלי. אני ממש אוהבת לעשן אבל כל המרדף אחר זה להשיג והכסף שאני מוציאה והבריאות שלי הנפשית והפיזית הולכים לעזאזל. היתה לי הפסקה של 13 שנים לא עישנתי ותמיד ראיתי משתמשים וכאב לי עליהם והנה חזרתי לעשן. מתפללת יום יום לבורא עולם שיעזור לי לצאת מהמצב הזה, שלא תטעו אני אוהבת לעשן מאוד אבל החלום שלי להפסיק שוב לתקופה, לעשות ריסטרט רציני, כי הכל מסביבי לא טוב ולא נורמלי. ביי תודה שקראתם

* סיגל   11/04/20 | 06:55

כתבה מעולה! ומדוייקת. תודה.

*    04/03/20 | 15:25

התחלתי לעשן מאוחר מאוד בגיל 37 המופלג.שנתיים אחרי ומהר מאוד, עברתי לעישון יום יומי ושעת ההדלקה רק הקדימה יותר ויותר.דבר הראשון אחרי העבודה. כל מה שכתבת אמת. לדעתי אנחנו הרבה יותר מ-9 אחוז! יותר לכיוון 25 אחוז וברמות שונות. אני אישית סובל מהכל כמעט. נדודי שינה צ'אק, רצון עז להתאבד פעם ביום צ'אק, מוטיבציה בתחת צ'אק וזעם... או הזעם! אני חושב שהכתבה הזאת צריכה להיות מודבקת במעלה תוצאות החיפוש לגמילה מקנאביס. הכנות שבא היא נכתבה ויכולות ההבעה של הכותב הן לא פחות ממאלפות. לדעתי כתבת המשך לאחר שלוש שנים מתבקשת! בבקשה מאקו ומר כותב, כתבת המשך!

* הנביא   24/12/19 | 14:23

אחרי שלושה חודשים יהיה קל יותר. עדות עצמית;לעולם לא יגמר הדודא, הפסקה של שנה וטיפולים רבים לא מונעים את מורכבות הסיבות לעישון. גם בתי סוהר לא משנים כלום, רק מגבירים לחצים פנימיים, שיטתת ענישה לא יעילה, הרסנית לחברה כולה, לא בתחום זה, זה בטוח. אני מוצע מקום להשליך את כל הלחץ הפנימי, כמו אימונים мма, כמו ריצה עם הגברת רף תמידית. זה לא ניגמר לעולם, תמיד צריך לנצח, לחפס מקומות כדאי להוכיח.

* Boris   13/10/19 | 20:39

כאילו אני והכתב חיים את אותם החיים, זה מדהים. מרווה הרגה לי את החיים, היא תוצעה, תוצעה כמו חלב מונח לרגלי חתול. לגליזציה? בתחת שלי. אני מעשן 25 שנה גראס ואומר לכם לא צריך אותו בחנויות ובכלל חלק מחיי יום יום, שישער בגדר של תרופה, כמו מורפ, קודאין וכו.. לא יודע להגיד אחוזית אוכלוסיה ברמת סיכון, אבל החלק היותר גדול של מעשנים בתוך ה 12 השעלות.

* Boris   13/10/19 | 20:21

הוא אמר שהוא מכור והוא מעשן רק 5 גרם בחודש חחח... אני מעשן 40 ואני בדודא כל היום

* יוחאי   12/07/19 | 06:26

מגיל 16 אני מעשנת. ודוחה אותי להגיד את זה, גם עישנתי מבאנג. אחרי 3 שנים הבנתי שזה כבר לא מהנה אותי כמו בהתחלה, אני קונה יותר, מעשנת בתדירות גבוהה, זה דופק לי את הזיכרון (ברמה של לא זוכרת מה היה שבוע שעבר בעבודה כשהיה לי זיכרון צילומי מפחיד), אני שוכחת תוך כדי משפט על מה אני מדברת, עצבים נוראיים (ועוד בכלל למישהי עם פתיל קצר) ותוך כדי עזרה מהעובדת סוציאלית שלי (שליוותה אותי כפרה עליה כמעט שנתיים) הגעתי להחלטה שאני מפחיתה ולבסוף מפסיקה. הגעתי כרגע לשלב של ההפסקה ופשוט קראתי את הכתבה והזדהתי עם כל מילה. בקטע הזיה. כאילו שחותמים לי שאני לא משוגעת ולא מתחרפנת אלא שזה בסדר, נורמלי ולגיטימי. בקיצור, תודה רבה תומר! מחזיקה ממך ושואפת (לא עשן) להגיע רחוק בהפסקה! 🤓

* לירז    12/07/19 | 00:02

הגראס זה אולי הדבר הכי טוב שקיים . וכל מי שפתאום " התפכח" זה בולשיט ושכנוע עצמי. אני לא אפסיק לעשן למה להפסיק משהו שאני אוהב. בחיים לא אהיה צבוע זה הדבר הכי טוב שקיים

* שון   02/07/19 | 11:49

שהכתבה הזו הציבה לי מראה חזקה בתקופה שכנראה לא סתם מצאתי אותה בגוגל. הקנאביס הוא פרח מדהים,הסטלה שלו מדהימה והיכולות שלו בלתי ניתנות לערעור. אבל כל אלו היו נכונים עבורי עד גיל 25 (עישנתי מגיל 15 להוציא תקופה בת שנתיים) אז חוויתי משבר בחיי האישיים לחץ מהעבודה ומנישואים. באותו הרגע השליטה בפרח עברה ממני עליו,לשלו עליי. הפרח הפך מהזמן של הפנאי לבריחה מתמשכת.. רק חיפשתי שקט וסיגריה כדי לברוח מהמציאות. אז נכון שזה היה יכול להיות באותה מידה אקמול או קוקאין או אפילו שוקולד... אבל זה לא. זה הפרח שתמיד נמצא שם ושלקח לי שנים להבין שאני השתנתי ואיתו גם ההשפעה של הפרח עליי. ולכן הכתבה הזו חשובה כי היא לא מדברת על שוקולד או אקמול או קוקאין אלא שוב, על הפרח ועל פאן מאוד אותנטי שלו.מצדיע לכותב וממליץ לאנשים.. תשימו לב..שום סטלה לא שווה לאבד את היקר לכם בחיים

* מושיק   20/05/19 | 09:03

אני כבר שנה לא מעשנת והאמת שהכול ממש טוב יותר ומרגיש בריא יותר רק שעליתי במשקל איזה 7 קילו ואני לא מצליחה להוריד אותם שהייתי מעשנת לא היה לי חשק לאכול כמעט בכלל ועכשו אני רעבה בעיקר בערב שזאת הייתי שעת הפאן העיקרית שלי בעישון הירוק זה מבאס שזה בא אחד על חשבון השני

* מעיין    27/02/19 | 10:34

בדיוק עכשיו 3 ימים לתוך הפסקה,האמת חוץ משיעמום מהחיים, אולי גם בגלל שאני עם רגל שבורה בבית, וזיעה מטורפת בלילה, אין יותר מידי תופעות לוואי... חייב להודות שברגע שהתחלתי לעשן נקי, התחברתי פחות לעישון,, לא נהנתי כמו פעם ואפילו לא כל כך הבנתי את הסאטלה... בקיצור הכל עניין של טיימינג. אני בטוח שעוד אעשן מתישהו, אבל כרגע משמאלי יש איזה 6 גרם של חומר משובח ולא בא לי אפילו להריח... משכן, אם עדיין הייתי מעשן טבק, תוך כתיבת שורת אלו הייתי מפרק את כל 6 הגרם:)))

* אדי   19/11/18 | 17:50

* אחד   09/11/18 | 09:47

תופעות הלואי נכונות אבל לכ נורא עובר לאחר שבוע שכל אחד ישים מואזניים דימיוניות מול הפנים ויחשוב מה יקרה אים יהיה מעורב בתאונת דרכים גם שלא באשמתו ברגע אחד אתה נאשם בהריגה אים לא ברצח ופשוט סיימת את חייך הנורמטיבים קחו לדוגמא תאונת הפגע וברח האחרונות המזעזעות של הנערים בתא אם הנהג לא היה שתוי לבטח כך אני חושב היה עוצר וכפי הנראה לא היה מואשם כלל מינגד הנהג איבד את עתידו ויבלה שנים רבות בכלא ובצדק זה כבר לא כדאי ולא נכון קורא לכולם להפסיק גם למעשני הרפואי למיניהם שכן בזמן תאונה האישור לא פוטר הפסקתי לא מיתכון לחזור ולא לשכטה אחת ולא מיתכון לשלם מחיר כזה לסיום כמובן מישתתף בצער המישפחה מעומק ליבי ומקוה שמיקרה זה יהוה את השינוי בביטחון של לי זה לא יקרה אנא הפסיקו חבל לאבד חיים משני צידי המיתרס

* יוסי   30/09/18 | 00:03

בשימוש יומיומי - הכניס לחרדות, העלתי בשקל והכי נוראי לא התמודדתי עם כלום רק טישטשתי כל היום. מציעה בעיקר לאלה שזה זמין להם (הרפואי) ויכולים למצוא אלטרנטיבות לא להשתמש

* אני   18/08/18 | 21:53

הוא צודק בתופעות לוואי,אבל אתה אדם יותר דכעוני לדעתי,ומאד חלש... האמת שבצדק,הריון ילד זה הכל עבודה בפני עצמה,מילים יוצרות מציאות והסוף של הכתבה מראה כמה את חלש או נמצא בתקופה שעושה כותך חלש... ככה או ככה אתה מהאלה ש"כותבים" רק מראה את האובזסיה והתלות שהיא בסה"כ ניתוק או גישה..

* מילים יוצרות מציאות    07/07/18 | 23:36

נפגעי ה-9% ):

* ע   02/04/18 | 15:35

לא הפסקתי לצחוק ענק יכולת כתיבה מושלמת

* מורן   19/03/18 | 00:46

מדהים איך קשה פתאום להפסיק מדבר שהיה כל כך כיף ולא מזיק כתבה מעולה

* איש   24/12/17 | 22:35

וזה למה? כי אתה כוסית אחושרמוטה זה למה! הבנת? יא ז ין עם עיניים

* הגברת שרה נתניהו 🤡   23/08/17 | 09:05

כתיבה נפלאה.אפשר כתבת המשך?

* רונה   25/01/17 | 23:15

בידיוק בזמן איזה קטעע אי אפשר לתאר

* ערן   22/12/16 | 00:16

* ריקו   15/07/16 | 22:01

טור מעולה!

* תומר   11/07/16 | 02:28

והכתבה הזאת עשתה לי חשק לעשן!

* עמית   10/07/16 | 14:13

האמת ממש התחברתי אל מה שכתבת וברוב הדברים אני ממש מרגיש כמו רוב ה9% וכל מה שמשתמע מכך. אני היום בן 37 אבא לילד מקסים העישון פחות או יותר נעלם לעומת תקופת ההתפוצצות שאצלי התחברה בצורה הרמונית מטורפת לתרבות האסיד של שנות ה 80 90 שבאו עלינו לטובה (ללא ספק הימים היפים כנער)ולימידת החיים מה שנקרא נסיון חיים עקב מאורעות בסגנון פחד ותיעוב סגנון הודו יפן אירופה ישראל.לעניות דעתי זה היה חלק מהמסע שלי לתקופה ההיא ואני לא חושב שהייתי רוצה שיקרה משהו אחר בשנים אלו (מגיל 15 עד גיל 28) עכשיו אחריי ההקדמה הזו אגיד ככה נכון להיום אין מצב שהייתי יכול לתפקד על בסיס באנגים ואסיד בשימוש יומיומי ולתנהל כמו שאני מתנהל היום.לאט לאט ועם הזמן והסיטואציות העסק נדחק הצידה.מה שכן ישנה בי מלחמה בלתי פוסקת כמו לכותב של להוריד עוד את הקמצוץ שאני עדיין צורך.(רק בערב שכל הבית ישן אני מרשה לעצמי לטעום מהשוקולד וללא שום קונפליקט)מה שהבנתי שייש זמן להכל אני גם רוצה להוריד את זה לגמריי אבל אז עולה כל מה שכתבו פה כולם....ובגלל זה אני לא מפסיק לחלוטין בתכלס מה זה כבר יתן לי יותר מהמצב שאני נמצא בו היום.שעליו אני מתוודה ומודה הייתי יכול להגיע למקומות ממש לא טובים.בגדול צריך למצוא איזון בחיים להכל זה המוטו שלי ואני לא מחפש לתקן או לשפר דברים שגדולים ממני....

* יניר   10/07/16 | 13:03

באמת אני מודה לך תומר קמרלינג!! העלתה לי חיוך על הבוקר ...אחריי 3 שבועות בלי עישון

* הנגמל   10/07/16 | 08:43

לא הגדרתי לעצמי שאני מפסיק לעשן, פשוט אין לי כבר זמן לזה. ממישהו שהיה מפרק 15 גרם בחודש, הפכתי- באופן טבעי ולגמרי לא מכוון- למישהו שלוקח שכטה פעם בחודשיים- במקרה הטוב. לא רע לי עם זה, וזה לא שמאסתי בעישונים. אני עדיין חושב שסטלות זה כיף לא נורמלי. אתם יודעים למה המעבר מארכי- סטלן למגה סאחי, כך סתם וללא שום התרעה מוקדמת, היה פשוט לי כל כך? כי מאז ומתמיד התייחסתי לגראס כאל פעילות לשעות פנאי, לא שונה מללכת לסרט או לשחק פיפא. לפני שנתיים היה לי המון זמן פנוי והיום הרבה פחות. כן, זה עד כדי כך פשוט. אם זו החשיבה שאתה מאמץ, לעולם לא תפתח תלות ולעולם לא תתקשה להפסיק ברגע שתצטרך.

* סטודנט תפרן   09/07/16 | 22:50

* ר   09/07/16 | 20:46

אבל אני גם מרגיש את זה, עברתי/עובר כל מה שעברת. אם אתה קצת שמח היום, תכתוב את זה בכתבה הבא. הרבה אנשים שקורה להם מה שקורה לך היו מעדיפים גם את התובנות הטובות למצבך הסחי.

* אהבתי   09/07/16 | 20:26

אבל שכחת לכתוב למה זה כל כך כל כך טוב ולמה חבל כל כך כל כך שהמון אנשים סחים לדיראון עולם מונעים מעצמם את הטוב הזה.

* א   09/07/16 | 17:40

* א   09/07/16 | 17:06

* קנביס לא ממכר !   09/07/16 | 14:54

הפסקתי לעשן אחרי 10 שנים של כל יום כל היום ואמא׳לה כמה נורא זה היה. התקפות חרדה מטורפות, הייתי במיון לפחות 5 פעמים כדי להבין שהכל תקין (חוץ מג׳וינט שהיה חסר), בחילות איומות וחוסר תאבון טוטאלי, חוסר יכולת לישון, הזעה בלילות. לקח לי כמעט ארבעה חודשים לחזור לעצמי...

* אני   09/07/16 | 08:39

* מסכנה אישתך   09/07/16 | 00:15

אני מעשנת מגיל 14 קבוע, כל יום כל היום, אפשר לאמר שלפני שהפסקתי הייתי מעשנת 2-3 גרם בכיף ביום, בבאנגים אבל בעצם בכל דרך אפשרית, בגיל הטיפשעשרה אפשר לאמר שזה הציל לי את החיים כי במקום לשתות את עצמי למוות ולעשות יותר מידי בלאגן כיאה לאופי ההרסני שהיה לי בזמנו-הסתפקתי במעט בלאגן ובהמון באנגים בבית, וכך חלפו להם 13 שנים -שגראס היה נוכח בכל שניה ושניה מהם -ההפסקה הכי גדולה שאי פעם לקחתי הייתה של שבוע טירונות-ואז החכמתי והייתי מביאה איתי פאף לבסיס, המוטו שלי היה פאף ביום!-בכל ה13 שנים האלה היה רגעים שהרגשתי מכורה יותר ולא מכורה בכלל- כנראה שזה היה תלוי מצב רגשי והצורך שלי במשהו שימלא אותי, לא באמת חשבתי כל הזמן הזה למה אני מעשנת, פשוט עישנתי ונתתי לזה להיות חלק ממני-מידי פעם זה עשה אותי פיתה מידי פעם נתן לי לרחף דרך היום והרעש בשקט נפשי ושלווה, מידי פעם עשה אותי חסרת בטחון ומידי פעם הרגיע אותי כשהייתי בעצבים מוות, סה"כ טוב ורע כמו הכל, ואז בום בגיל 27 הריון לא מתוכנן אבל מאוד משמח אבל גם מפחיד וכל דימום קטן שגורם לך להשבע אלף שבועות והבטחות מול בורא עולם שאתה אפילו לא בטוח בקיומו ואחת מהן לא לעשן גראס, בדיוק כמוך אחרי שבוע באמסטרדם שבוע אחרי הבדיקה הביתית שאישרה את המהפך הזה בחיים,ואז להפסיק בבת אחת הרגל של 13 שנים, ולמרבה ההפתעה-כלום-שומדבר לא השתנה בי-אף לא זיק של געגוע להרגשה של סוטול-הפחד מלהפסיק ואולי לאבד איתו את שלוות הנפש היה יותר מייסר מלהפסיק ולגלות שכנראה שלוות הנפש זה משהו שכבר קיים בי הרבה לפני הגראס,השינה שלי מעולה כי עכשיו יש לי טיפה יותר מוטיבציה להשקיע באוכל שאני אוכלת ולא ליפול על מאנצ'ים של סוכר ב11 בלילה, כל היום כולם מעשנים עליי אבל מסתבר שאת החברים הסטלנים שלי אני אוהבת בזכות עצמם ולא בזכות השאכטה ואפילו המוזה שכלכך פחדתי לאבד עדיין שם,אז המסקנה שלי מכל הסיפור: זה כולה צמח הוא לא אמןר לחרוץ גורלות והדבר היחיד שאמיתי בחיים האלה זה מה שיש לי בראש והאמונה שלי בעצמי, כל מצב רוח וכל רגש הוא התוצאה והאחראיות שלי בלבד,עם או בלי אני זו שמחליטה מי אני ומה אני שווה ומה אני מסוגלת לעשות, אין בי צורך בשום תרופה כי אני לא חולה, לרצות סוטול זה טבעי ואנשים מתמסטלים אלפי שנים וגם חיות לכן מידי פעם זה אפילו טוב לבריאות הנפשית שלנו אבל ברגע שזה הופך לצורך ולתאווה-שם הבעיה, כמו כל דבר אם זה סיגריות או אלכוהול או אפילו פייסבוק, זה עוד נטל על הנפש וקוש, כי כל צורך צריך למצוא איפה למלא, י בשביל להיות חופשיים מכל נטל נפשי אני מאמינה שקודם כל אנחנו צריכים להפנים שאנחנו לא צריכים כלום ואנחנו שלמים כמו שאנחנו וכמו שאיש חכם בשם בוב מארלי אמר בשיר-every need got an ego to feed

* יולי   08/07/16 | 23:23

* אושרת    08/07/16 | 19:02

71 יום ללא כמעט הכל נשמע לי מוכר.... דרך אגב, החיסכון הכלכלי גדול יותר... כמויות האוכל קטנות יותר או בקיצור לא צריך לסופר כל יום... פחות אביזרי שירותים, פחות שעות בשירותים, אין צורך בתרופות נגד צרבת... בקיצור, אני מתגעגע לג׳וינט

* גמילון   08/07/16 | 18:53

רק על זה אני הולך להדליק אחד ;)

* אל חשש   08/07/16 | 18:23

תענוג

* גיליכהן   08/07/16 | 17:37

אתה גאון

* ויטלי   08/07/16 | 16:32