ללא הבדל מין דרגה או תפקיד צבאי.

* anat   21/09/13 | 20:23

* מאקו מה קורה   20/09/13 | 23:20

מעודם, מה זה להסתער על האוייב, כאשר הוא יורה בכל העוצמה , שלא ידבר ולעולם אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו האיש יכל להיות מפקד טנק או נהג טנק, אין חולק כי הוא היה בשטח שהורגים ונהרגים באותו זמן ממש, היו אחרים שהיו מחוץ לשטח שבו הורגים ונהרגים, התחבאו כשפנים בתעלת ההשקייה וקיבלו עיטורי גבורה הסו ושתקו ואל תשתמשו בכתבה הזו, כדי לנצח את הבחירות בארגון נכי צה"ל. אין קשר בין הבחירות ובין מלחמת יום הכיפורים חובה כללית היא, להצדיע לכל מי שהעיז להסתער מול אש, בין אם היה בתוך טנק ובין אם הוא מחוצה לו רמת גן 20/9/2013

* הסו ושבו בשקט   20/09/13 | 18:25

כדאי לעשות קצת סדר בדברים, קודם כול מיכאל הרשקוביץ' ראוי להערכה על פועלו למען נכי צה"ל, מי שיגיד אחרת, פשוט נמצא במקום לא טוב. לאורך שנות הכרותנו, האיש פעל תמיד למען נכי צה"ל שנפצעו בעת פעילות מלחמתית או מבצעית, הקמת עמותת מצדיעים היתה מעשה נכון, אם ארגון נכי צה"ל היה מאמץ את העמותה לחיקו, היה עושה מעשה של ממש, הגיע הזמן שאנחנו נכי צה"ל בוגרי המלחמות, שהפגיעה בנו הייתה במלחמות של המאה הקודמת, ייוצגו אחרת ויקבלו יחס אחר מהנכים האחרים בצה"ל ויש הרבה יותר כאלה מנכים שהסיבה לנכותם הנה מלחמה או פעילות מבצעית אחרת. מיכאל הרשקוביץ, כיו"ר העמותה, עזר לי ולרבים מחברי לצלוח את מסלול המכשולים בדרך להכרה בנכותנו. עכשיו לגבי מיידע לגבי הקרב של 890, הכול כבר נכתב בחילוץ השתתפו בעיקר נגמ"שי פלוגת הסיור המנוגמ"שת "במבה" בפיקוד שלמה גורן (לא הרב) כמו כן השתתפו בפעולות החילוץ, נגמ"ש בפיקוד ישראל פרטוש, שהועף מהנגמ"ש, ושכב בשטח עד ה 18 לחודש, עת חולץ על ידי כוח מחטיבה 600, שפינה את כול הגופות של הצנחנים והשריונאים שנשארו בשטח (לטענת חטיבה 600 כחמישים גופות). שני נגמ"שי הרופא של גדוד 100, הרופא בן דרור ז"ל ושני החובשים שלו ירדו בגבעת הפצועים ונהרגו מהאש המצרית כמעט מייד, נגמ"ש הרופא בפיקוד יאיר שילה שנפצע קשה נפגע גם הוא בדרך החוצה. נגמ"שים נוספים שלקחו חלק בחילוץ, נגמ"ש דבורצקי ז"ל (גדוד 100) שהוציא בסביבות 1500 את חזי דחבש וחבורתו שנשארו בשטח משעות הלילה, נגמ"ש יעקב שור -142-217), שחילץ את אלי שורק וחייליו בשעות הבוקר (סביבות 0900-1000), ולבסוף נגמ"ש יקי חץ שחילץ את גורי ששון מגבעת הפצועים בשעה 1600 לערך. סיפור הקרב של 890 עוד יסופר, ונכתבו מילים רבות עליו, עבורנו זה היה עוד יום קרב.

* עוזי בן צבי   20/09/13 | 10:43

"אם אינך מחצין את נכותך אינך נחשב ומה נחשב יותר מוחצן מפרצוף שרוף?! אין מוחצן יותר מפרצוף שרוף ואני מכיר אנשים שבנו על זה קריירה שלימה..."

* גוגל   16/09/13 | 22:35

כצנחן שנלחם בחווה אני יכול להעיד שכל הכתוב בכתבה נכון ומדויק - ואם יש הבדלי ם שוליים של העובדות המצוינות בידי המרואיין , אז זה בעיניו האישיות של מי שחווה את חוויית הקרב. התגובות הנזעמות והמשתלחות במרואיין גרמו לי לבדוק מיהו בגוגל. הגעתי לאתר העמותה שהוא עומד בראשה - מצדיעים - והבנתי שהבחור לא רק נלחם בממסד , אגף השיקום, כי אם גם בארגון נכי צה"ל וראשיו. בחנתי את התגובות למטה כלפי המרואיין ונוכחתי לדעת ולראות , כי כל התגובות נכתבו בעת ובעונה אחת - ה-30 וה-31 באוגוסט.תסכימו איתי כי עובדה זאת משונה ומעוררת חשד של עליהום מאורגן ע"י מי שהמרואיין פגע בו , או אולי מאיים עליו בדרך התנהלותו . שנה טובה ויום כיפור שקט לכולם.

* 890   02/09/13 | 09:57

קדימה, תחרות צ'יזבטים.

* הנשר נחת   31/08/13 | 16:54

לא מפקד טנק ולא מפקד נגמ"ש. סתם חנטריש שסובל מרגשי נחיתות עקב שחרורו המוקדם וזריקתו משירות סדיר בצהל.

* ג   30/08/13 | 23:39

* גדי   30/08/13 | 23:34

בחופש הגדול של קיץ 1973 עבדתי כנער בגיל 16 כטרקטוריט במוצבי התעלה כשבלילות אני ישן במוצבים שאופינו במעט מאוד חיילם במוצב כך שבלילה כשהם יצאו לפעילות שוטפת המוצב היה ריק מלבד הטבח פעילות המצרים היתה מאוד אינטיסיבית עי עבודות של כלי צמה מסוג גונסונים שעבדו יום ולילה ביצרת מבנה מרובע פתוח מהצד המצרי הגבהת החול היתה מגמתית וברורה כדי להסתיר את מה שיש בהן זה היה מאוד קרוב לקו המים כשדחפור שעבד בקצה של המוצב לצד התעלה הידרדר לכיון המים הגיע מסוק בניסיון לחלץ אותו אז נרתה אש מהצד המצרי כשהגיעו מטוסי קרב לאזור אולי למשימת צילום נורו טלים לעברם מהצד המצוי רק עיור לא הבין את ההכנות של הצבה המצרי

* ישראל בוכבזה   19/08/13 | 15:13

כלוחם במלחמת יום הכיפור נראה לי שאנחנו היינו כבשר תותחים וחבל על כל מי שנהרג ז"ל לא זכינו להטבות כלשהם.אלה שישבו בבית זוכים להרבה יותר. כל הכבוד וההערכה למדינת ישראל

* אמנון חלה   11/08/13 | 18:32

סיפור החווה הסינית עוד לא סופר כולו רק לפני כשנה סיפרו לי חבריו של אחי שנהרג שם בין הצנחנים המילואימניקים- גדוד הסיור של חטיבה 80. ,הם לחמו מלחמה קשה מאד ומרגישים שלא הזכירו אותם די אחרי המלחמה. אחי נקרא עמי-יעל אקסלרוד והיה מ"פ של חה"נ חט' 80.

* יצחק גל   08/08/13 | 09:40

כח במבה (כמעט שאף אחד לא שמע עליהם) תפקד במלחמה כפלוגת סיור של חטיבה 460 . עד היום לא ברור לי מדוע הכח שחילץ את מרבית חיילי גדוד 890 בחווה הסינית בחירוף נפש ראוי לציון - לא קיבל צל"ש ,לא הוא ולא חייליו , מה עוד שבפשלה המצערת הזאת היו כאלה שקיבלו צלשי"ם שכלל לא הגיע להם... פוליטיקה?!

* אילן    07/08/13 | 16:28

כדאי שתבדוק את העובדות, לפני שכל הזוי מספר כאן סיפורי בדים בושה

* יורם   05/08/13 | 14:59

את התמונה צילמתי בחייץ החקלאי בשחור לבן, לא רחוק מציר חווית ורדית וציר חיפה. איני יודע כיצד התגלגל לתצלום צבע וכיצד הגיע למקומות שונים ללא אזכור שם הצלם.

* צנחן מגדוד הסיור של שונארי   04/08/13 | 18:37

המאמר מחזיר אותי לזירה הזו. וזה לא טוב

* שיבר   04/08/13 | 17:47

רק בצה״ל

* עזריאל   04/08/13 | 15:20

ברק לאחר שנפגעו לו טנקים ברח ומי שחילץ את הצנחנים היו טנקים ונגמשים של גדוד מילואים אחר

* שמעון   03/08/13 | 23:20

על העיניין של החוסר טיפול בנכי צה״ל

* מתן   03/08/13 | 14:16

* נטלי   03/08/13 | 02:07

* דרור   02/08/13 | 21:00

* דניאל   02/08/13 | 18:05

נהדרת

* לוחם במיל   02/08/13 | 13:37

ממש יפה מרתק באמת

* חנן   02/08/13 | 10:24

תודה!

* דוד   01/08/13 | 22:03