תגובות (7 תגובות ב-5 דיונים)
5. טעות גמורה
אני הייתי ילדה לפני זמן לא קצר, אבל גם לא ארוך מידי כך שאני עדיין זוכרת את התחושות הקשות שהתלוו להתמודדות עם אחי הקטן.
בתור ילדה חשתי חוסר אונים ענק מול העובדה שאחי הקטן היה פוגע ופוגע בי, ולי, בתור אחותו הגדולה, לא הייתה דרך "להחזיר" לו, והוא מצידו היה קטן מידי בכדי להבין פתירת סכסוכים בדרך בוגרת.
כל ילדותי ביקשתי את התערבות ההורים שלי, בכדי שיעזרו לי אל מול חוסר האונים הזה, והם מצידם "לא מתערבים במריבות". הדבר רק יצר חוסר אונים גדול יותר ושנאה ותסכול כלפי האח הקטן. או בקיצור - יחסים רעים.
הורים, בבקשה מכם, תתערבו. לא תמיד, לא בכל ויכוח קטנוני, אבל תתערבו. כי כמה שתרצו, כמה שהילדים שלכם בוגרים או חכמים או עצמאיים, הם זקוקים לעזרתכם.
אל תעשו את הטעות הזאת.
13/11/19 | 13:41
4. מדוייק ונכון
ככה צריך ממש,אני כ"כ משתדלת אבל ברגעים האלה באוטו שהם צועקים אחד על השני דקות ארוכות ולי יש כאב ראש אני לא מצליחה שלא להתערב....
24/05/19 | 11:13
3. דר יפעת
תודה רבה על מאמר מרתק, קראתי כל מילה בשקיקה. גם הוריי בגישה של אי-התערבות, וכך אני מאמינה וזו הדרך שבה אני רוצה לגדל את ילדיי, זיקקת לי את החשיבות של ההתמדה, ואת ההשלכות מרחיקות הלכת של גישה זו.
הדפסתי, ושומרת לעיון תכוף.
אלף תודה.
23/05/19 | 19:59
2. ילדים
וואו סוף סוף כתבה מועילה מאוד!!!
תודה רבה. מעניין ומרתק היה כל מה שנאמר בכתבה. ממש קראתי עד סוף המאמר!
כן ירהו טקסטים כאלה יעילים! מה גם תלוי בגילאים של הילדים. הרי תינוק קטן לא יכול חהכן על עצמו ומה שהוא רואה הוא מחקה. תינוק מחקה את האח הגדול שלו.
23/05/19 | 13:13
איזה כיף לשמוע!
תודה לך.
23/05/19 | 20:38
1. הכתיבה נהדרת וברורה
ואיתה גם המסר.
תמכתי בפרויקט ואני מאזינה לפודקאסט.
למקרה ותקראי כאן - נכחתי בשיעורים שהעברת במסגרת לימודי התואר השני למשפטים בת"א, והשארת עלי חותם משמעותי.
23/05/19 | 10:45
תודה רבה מהממת!
מעריכה מאד. תודה שכתבת את זה
23/05/19 | 20:39