* מלכיאור סבג   01/07/15 | 22:45

* j,uk   01/07/15 | 13:48

* שי   01/07/15 | 13:41

או רק על חלק קטן ממנו בעדיפות על הגבול עם עזה, לחנוק את המנהרות של שלטון חמאס ולהפיל אותו מבפנים ומבחוץ בו זמנית.

* דוד   01/07/15 | 13:36

מלחמת התרבויות - הנצרות והיהדות מול האסלאם הוכרזה, למעשה, כבר במאה השביעית לספירה. מאז ועד היום, היא לבשה פנים ועוצמות שונות והתנהלה - כך על-פי התיאורים ההיסטוריים וזיכרונו של הרוב - באפיזודות אינטנסיביות תקופתיות. בפועל, היא נמשכה כל העת - לעתים בפגיעה מוסווית, לעתים בדמותו המתעתעת של אירוע בודד 'יוצא דופן' ולעתים רק בדרך של הסתה גלויה או חשאית וכיבוש בלתי מוצהר של מעוזים טריטוריאליים (בכל חמש היבשות), אשר שימרו את להט הג'יהאד הקדום והמתינו לשעות כושר. בתקופתנו, אשר בה זמינות משאבי ההרס גבוהה וההתקשרות בין קני הג'יהאד ברחבי העולם ניתנת להיעשות בלחיצה קלה על מקלדת - בשלו התנאים למלחמת ג'יהאד כלל-עולמית. שעת הכושר הגיעה, אפוא, והמלחמה פרצה. רוב אנשי העולם ומנהיגיו רק מתחיל להבחין בעקביותם העיקשת של מופעי הג'יהאד אך הוא חי, עדיין, בהכחשת תמונת המלחמה הגדולה. חלק קטן יותר ער להשלכות הבעיה המתפשטת אך אינו עושה דבר. מיעוט קטן מאד - בוחר באקטיביזם אנטי-ג'יהאדיסטי, שלעת עתה רק הוא מניף את דגל מלחמת הנגד ופועל להצלת הרוב. יש, אם כן, להמריץ לפעולה את הרוב, לפני שהסרטן יגבר; האלטרנאטיבה לכך - נוראית: מעשי הקרבה של קדוחי-מוח כמו בריוויק או הינגפות בפני דת הזויה.

* דניאל דוידיאנוב   01/07/15 | 13:21

* אבי   01/07/15 | 13:14

יאללה סיסי נירא את התגובה שלך

* גראפילד   01/07/15 | 13:11

* Yb   01/07/15 | 12:43

* ישראלית    01/07/15 | 12:34