תגובות (40 תגובות ב-26 דיונים)
26.
לא יודעת אך זה מרגיש מהצד שלך כאמא אבל זאת הרגשה נוראית כילד וכן ילדים מרגישים את זה שההורים לא אוהבים אותם.
את מדברת על החוויה שלך כהורה שהייתה אמורה להיות לך ילדה מושלמת שטובה בהכל שקל לאהוב אותה, קחי בחשבון שגם לבת שלך הייתה אמורה להיות אמא מושלמת שאוהבת אותה ומכילה אותה בכל מצב.
את לא מושלמת כמו שהבת שלך לא מושלמת ואף אחד בעולם הזה לא מושלם.
מצטערת בשבילך שלא למדת לקבל את השונה ובגלל זה כל כך קשה לך עם הילדה שלך ועם עצמך אבל לפחות את מודעת.
31/01/22 | 14:28
זה נכון, אבל צריך להימנע מלהעביר או אפילו לרמוז ביקורת. אני חושבת שאמהות שמרגישות כך צריכות לקבל תמיכה מהסביבה ולגיטימציה לתחושות שלהן (לא אנטי לילד, אלא בעד לאמא) ומתוך ההכלה הזאת אותן עצמן דברים יתחילו להתרכך
20/04/23 | 15:59
25.
כל הכבוד לאמא שמודעת לעצמה ולוקחת אחריות. זו כבר חצי הדרך להבראה.
08/04/21 | 11:39
24.
אבל גם בלי שום סיבה כמו חסר הורמון, אין הכרח שתתפתח אהבה.
או שהיא מתפתחת, או שלא.
אין ענין של 'להצליח'.
תראו לי הורים שיגידו שהם אוהבים את כל ילדיהם ואראה לכם הורים חסרי מודעות רגשית או, סתם שקרנים.
אנשים שונים מעוררים בנו תחושות שונות וכמעט שאין אפשרות שנרגיש כלפיהם תחושות זהות.
וצריך ואפשר לחיות עם זה.
רק לא להתבלבל בין לאהוב ובין להיות מחוייב.
30/03/21 | 16:22
23.
למזלי הרב ההורים שלי אוהבים אותי ודואגים לי אבל כל הורה דופק את הילד שלו בצורה כזו או אחרת במקרה של ההורים שלי מדובר בביקורת לפני הכל ההורים שלי חייבים לבקר אותי ולא אני לא בן טיפש עשרה עברתי את 20 ואני מעריך ביקורת בונה אבל אצל ההורים שלי לא מדובר בביקורת בונה מדובר בשריטות והפרעות אמרתי להם את זה והם מכחישים אבל זה לא נורמאלי לבקר את הילד שלך ללא הרף על כל פיפס קטן אפילו אל דברים לא הגיוניים ולא קשורים דוגמא אחת מתוך מיליון נסענו לבקר חברים שלנו עד אמצע הנסיעה הם ואני לא החלפנו מילה פתאום באמצע הנסיעה בלי קשר לשום דבר הם אמרו לי שאני חצופה וגסת רוח אפילו לפני הנסיעה לא רבנו שום דבר סתם פתאום באמצע החיים הם פולטים הערות מעצבנות הם שרוטים במאה אחוז ואני מקווה שאם יהיו לי ילדים אני לא אהיה כמוהם
03/01/21 | 18:33
אין דבר כזה ביקורת בונה.
יש ביקורת ומה שהופך אותה לבונה, הוא אופן ההתייחסות של המבוקר לביקורת.
הביקורת היא בסך הכל זוית ראיה שונה שניתנת בד"כ חינם.
לפעמים יש בה תועלת ולפעמים לא.
לפעמים היא ניתנת מתוך כוונה בריאה לעזור ולפעמים תוך התנשאות וזלזול.
כך או כך, כדאי להבחין בין הביקורת לבין הכוונה ולהתייחס לכל מרכיב בנפרד.
ככה מפיקים תועלת (לפעמים) מהביקורת וגם לומדים על המבקר.
30/03/21 | 16:28
22.
ילדים שסובלים מהתעללויות אל תשתקו!!! רובם אנשים טובים ונהדרים ההורים שלכם הם הבעיה הם לא צריכים להיות הורים לכן אתם צריכים לערב את רשויות הרווחה שיעיפו אותם מכם אין ברירה אחרת
30/12/20 | 09:15
21.
אנשים רבים לא מאמינים שקיימים הורים שלא אוהבים את הילדים שלהם אני מסכימה אם התגובה מטה אין לדעת אם הסיפור הזה ספציפי אמיתי או לא כיוון שהתקשורת שקרנית אבל אם מדובר בסיפור אמיתי שאפו זה המסלול הנכון בחזרה לנושא רוב ההורים אכן אוהבים את ילדיהם אבל לצערי הרב יש אחוז מסויים של הורים רעים שנולדים אם הפרעות גנטיות פסיכולוגיות ביולוגיות או שלא קיבלו חינוך וערכים והם לא יודעים להעניק אהבה לילדים שלהם,הם יודעים רק להתעלל בהם לצערי אני אחת מהם אבל למזלי הרב בניגוד לרוב הילדים אני לא שתקתי להם,לא הייתי קורבן ובסוף עברתי למקום בו אוהבים אותי באמת אם כל האהבה והכבוד אין הצדקה להורים רשעים מתעללים לא משנה מה הם עברו בחייהם וצריך לטפל בהם אחרת הם נעשים מתעללים יותר יש הורים שאסור להם להיות הורים יותר טוב שיבלו את חייהם מאחורי סורג ובריח או במחלקה פסיכיאטרית ואני כותבת את זה כאדם רגיש מלא אמפתיה אבל זו המציאות צר לי הורה שמתעלל בילד שלו מגיל 0 ונהנה מזה צריך להיענש ולא אני לא מקשיבה לתורה שדוגלת בכבוד הורים כבוד הורים מגיע רק להורים שמכבדים את ילדיהם הורים שרוצים לפגוע בילדיהם לא מגיע להם שום כבוד אלא אם ישתנו
30/12/20 | 09:08
20. בהנחה שהסיפור הזה אמיתי, מה שחשוב הוא
אף אחד לא מושלם.ואת חא צריכה לחיות חיים שלמים ברגשי אשם. הכל בסדר! גם אני התקשיתי לתפקד כאמא בשנות חייהם הראשונות של ילדיי, יש לכך השלכות ויש צלקות (את אולי מעדיפה לא לראות אותן, אך הן שם בוודאות) אבל עשיתי שינוי עצום וילדיי הם כל עולמי!!! בתור ילדה שהוריה מעולם לא אהבו אותה, עשיתי שינוי וניצחתי! בזכות בעלי היקר, בזכות ילדיי שאי אפשר לא לאהוב אותם ובזכות חברה שלא ויתרה לי ולא ויתרה עליי :)
אני קוראת תגובות של אנשים כואבים על היעדר אהבת הוריהם ומתנחמת שאני לא היחידה שמעולם לא אהבו, שיש עוד כאלה, אנשים קטנים ומרושעים כמו הוריי :/
03/09/19 | 23:05
19. אבא שלי שונא אותי מהרגע שנולדתי
אני כבר ל כועסת ועצובה. אני מרחמת עליו
03/09/19 | 12:26
18. אמא שלי מעולם לא אהבה אותי
ואף עשתה הכל על מנת שאחרים לא יאהבו אותי כולל הפשלות והכפשות ונדר שאקבל שקל אחד בירושה (משפט ששמעתי מגיל 6)
03/09/19 | 10:16
17. אמא שלי עד היום לא אוהבת אותי
אבל למדתי לחיות עם זה היא הרסה לי את החיים
03/09/19 | 05:51
עצוב לשמוע :/ אבל מנחם לדעת
03/09/19 | 22:59
מזדהה מאוד,בושה וחרפה שלאנשים כאלה נותנים להיות הורים אני לא מצדיקה אותם וחושבת שמגיע להם עונש אבל אם אנשים רעים ומעוותים מביאים ילדים לעולם כדי לפגוע בהם בלבד כבר עדיף שמישהוא אחר יקח אותם זה יחסוך מהילד את הזוועות שהוא עתיד לעבור
30/12/20 | 09:09
16. אני לא דיברתי עד גיל 3 ..
וההורים של אהבו אותי גם ככה ..לפחות ככה אימא שלי מספרת ;)
02/09/19 | 23:45
אני לא דיברתי עד גיל 4 חשבו שאני אילמת למעשה
וגם היום אני בקושי מדברת - אבל רק כשאני צריכה
ואם לא חייבת - מעדיפה לשתוק - הכי טוב לסתום
ב א ח ר י ו ת . . .
03/09/19 | 08:34
מבינה אתכם לחלוטין גם אני גדלתי בבית בו לא היה לי קול ואם העזתי להוציא אותו החוצה במקרה הטוב הייתי מקבלת מכות במקרה הרע....מעדיפה לא לפרט....אבל למזלי היום אני במקום שאוהב אותי באמת וההורים שלי קיבלו את מה שמגיע להם,צר לי אבל אין לי טיפת כבוד או הערכה להורים שאך ורק פגעו בי ולא עשו אפילו דבר אחד טוב
30/12/20 | 09:11
15. אלוהים נותן אגוזים לאנשים בלי שיניים ..
אני אבדתי את אבא שלי ( הוא נפטר מסרטן ) אבל לפחות יש לי אימא אוהבת שהיא גם החברה הכי טובה שלי .
02/09/19 | 23:43
14. הוכחה לכמה מוח אשה זה משהו מסובך ולא יודעות מה הן רוצות
02/09/19 | 18:17
כן אנחנו מסובכות חבל על הזמן ..כי מה לעשות שהרגש זה יותר חזק מהשכל .
וניראות זה יותר חזק מכול דבר אחר .
02/09/19 | 23:47
ברמת העיקרון אני מסכימה אבל גם אתם הגברים לא מובנים לחלוטין
30/12/20 | 09:11
13. בואי אני אספר לך איך זה מהצד השני, בתור הילדה שאמא שלה לא אוהבת
מגיל 0 תחושת חוסר שייכות
כן כן יקרה, גם פעוטות מרגישים כשהם לא אהובים ולא רצוים...
לאחר מכן הרעלה בהדרגה של כל המשפחה כלפייך.
לחצים בכל הגוף. חגים לבד. תחושת כישלון. צ
תחושה שאם אמא לא יכולה לאהוב אותי, אף אחד לא יוכל לאהוב אותי. שאני לא ראויה.
גם היום, בגיל 45, לא נשאתי. לא הבאתי ילדים לעולם. וסביר להניח שאמות ערירית.
זה לא רלוונטי עד כמה אני בחורה יפה (שומעת את זה בכל יום), חכמה וטובה וכן, גם משפחתית שמחפשת את המקום שלה בעולם הזה. לנצח תחושת חוסר השייכות עוטפת אותי.
עד לפני כ- 5 שנים, אחי הקטנים נשבעו שהיא לא תשפיע עליהם ולעולם לא תצליח לסכסך. נחשי מה? הגיע השלב בו הרעל צף כלפיי. גם מצדם. והיא מחייכת תחושת ניצחון - "אמרתי לכם שהיא לא בסדר". הפכתי שק חבטות של המשפחה שלי.
מסתובבת עם מועקה שאף אחד לא יוכל להבין לעולם.
לא מאחלת זאת לאוייבי
והילדה שבי. אותה ילדה שמגיל 0 כמהה לאהבת אם, צפה בכל פעם מחדש.
02/09/19 | 18:15
...
מצער אותי לקרוא :( קבלי חיבוק ..
02/09/19 | 19:53
יקירתי
אהובה, קוראת את תגובתך ומרגישה שכתבתי אותה בעצמי :/ פשוט מדהים. היום הוא היום שבו גיליתי (אחרי 30 שנות חוסר אהבה ויחס) שאני לא לבד . שיש עוד ילדים שגדלו כמוני ומרגישים כמוני :(
03/09/19 | 23:08
מזדהה אם כל מילה ומילה אלא שעברתי את זה מצד 2 ה"הורים" אבל הם קיבלו את מה שמגיע להם ואני שמחה מבחינתי הם אפילו לא הורים הם הביאו אותי לעולם אבל חוץ מזה הם לא הועילו בכלום הורים אמיתיים הם אנשים שאוהבים את הילד שלהם ומשקיעים בו לא להפך
30/12/20 | 09:13
12. לא חבל על הזמן של ביצוע מחקר
לא שומעים כל שבוע התעללות מצד הורים?
02/09/19 | 18:07
11. גברים תמיד פחות שיפוטיים, לא פלא שהאבא מקבל אותה
02/09/19 | 17:57
אתה בטוח? אני מכירה לא מאט מקרים של ילדים שסבלו מהתעללות ברוב המקרים האבא הוא הראשי שהרביץ צעק השפיל ואח"כ האישה הצטרפה אליו אתה מאוד שוביניסט
30/12/20 | 09:14
10. חבל לתרגם כתבות טיפשיות כאלה.
מה היה לנו כאן? ילדה שלא אובחנה בזמן. לא חושבת שדבר כזה היה קורה כאן, בישראל, עם המודעות העצומה.
לא כל כתבה מארצות הברית החשוכה מתאימה למדינת ישראל.
02/09/19 | 17:54
9. היה יותר קשה לקרוא את זה מלקרוא כתבה על נפגעי טרור
חוסר חמלה היא גם מחלה. התהפכה לי הבטן כשכתבת ״למה הילדה לא יותר ייצוגית״? מה זה ייצוגית - מה היא קיימת כדי שתשוויצי בה כמו בחפץ? איפה העובדה שהיא הבת שלך שצריך לאהוב ללא תנאים? גם התחלת לאהוב אותה רק כשהתחילו לטפל בה - אז בעצם בלי זה עדיין לא היית אוהבת אותה? יש אנשים בלי לב בעולם הזה, ועצוב מאד שיש להם זכות להביא ילדים.
02/09/19 | 17:52
8. זה נטו כי את לא אוהבת את עצמך.
02/09/19 | 17:26
7. מי שלא שם לא יבין
שמחה שעברת מקווה גם בקרוב הפחת בי תקווה תודה רבה
02/09/19 | 16:54
6. מה שאת מרגישה ברור לאור הנסיבות
ולמרות זאת הייתי ממליץ על סדנאות לפיתוח התקשורת שיעזרו לך.
את לא ציכה להיות אמא תרזה. את צריכה תמיד להיות לצד הבת ולהעניק לה חיזוק ואהבה במקום שהיא צריכה. נכון זה דורש הרבה תירגול אבל עצם זה שאת פרסמת את הדברים אני מאמין בך.
02/09/19 | 14:46
5. חשוב מאוד להמשיך בטיפול הורמון הגדילה ובמקביל
המון תמיכה עידוד ואהבה לילדה , גם אם יש צלקות הם יעברו אם האמא תמשיך לאהוב.
02/09/19 | 14:46
4. אני חושבת שאת אמיצה ואמיתית
אני כן חושבת שיש לילדה שלך המקסימה סוג של ליקוי, כי התגובות שלה לדברים -לא רגילות.
הרבה סבלנות וכוחות נפש בהצלחה ❤️
02/09/19 | 14:42
את בושה למילה אמא
02/09/19 | 17:20
3. את בעצם אומרת שאת לא מסוגלת לאהוב את עצמך.
תטפלי בעצמך ורק אז תוכלי לאהוב את מה ששייך לך.
את הבעיה, לא הבת שלך.
02/09/19 | 14:26
2. כל אחת צריכה לחשוב טוב טוב אם היא בכלל רוצה להיות אמא
לא כל אחת רוצה, צריכה או יכולה להיות אמא, זה לא משהו שכל אחת חייבת לעשות כברירת מחדל. לא להיכנע ללחצים מאף אחד, לא לכולם מתאים להיות הורים.
02/09/19 | 12:58
נכון. וגם אם כן להפסיק לחשוב ולצייר בראש בחלומות פנטזיות
איזה ילד מושלם יהיה לנו. לא. זו הטעות הגדולה ביותר. כי היליד יהיה מי שהוא. בין אם זה גורל.אישיות.בריאות.נטיות התפתחות. או כל דבר
02/09/19 | 15:06
1. רק דבר אחד חסר לסופי. אמא אוהבת.
לא על תנאי.
אמא שאוהבת באמת.
גם כשהבת שלה לא מושלמת.
חוסר בהורמונים ניתן אולי לתקן.
את זה לא.
לפחות יש לה אבא אוהב.
02/09/19 | 12:51