תגובות (13 תגובות ב-5 דיונים)
5. את
את מפגרת כמו בן זוגך עובדה 3ם שנה
24/04/16 | 04:51
4. חמלה
לגרוש שלי לא היתה שום חמלה כלפי. עזב אותי בהריון ועם ילד קטן שעבר משבר מזה שאבא שלו עזב ונולד לו אח קטן (וגם עלה לכיתה א' כי אבא שלו לא הסכים שיישאר שנה נוספת בגן). גם לא היתה לו חמלה כלפי כשהיינו נשואים. תמיד העביר ביקורת ואף פעם לא היה מרוצה. גם היתה אלימות מילולית ויחס מזלזל. עד היום הוא נהנה לעצבן אותי. כל אחד והתחביב שלו ...
23/04/16 | 18:45
אז איזה יופי שהוא הגרוש שלך
ולא בעלך. בטח תמצאי מישהו נחמד ממנו ותחווי חוויה מתקנת לנישואים הכושלים. חג שמח!!!
23/04/16 | 23:26
לא תודה
כבר הבנתי את הפרינציפ של חיי נישואין. סיבוב אחד הספיק לי.
אני בעד זוגיות (קשר רציני) ללא מגורים משותפים. וקודם כל הילדים.
חג שמח גם לך !
24/04/16 | 00:50
כולכן מתגרשות ו עם אותו הספיצ'....אלימות מילולית וכו...נשים קטנות
24/04/16 | 20:57
אידיוט
25/04/16 | 00:54
3. שתעזור לו לפתוח כרטיס באתר היכרויות.
ברגע שתהיה לו מישהו (ויכולה להיות מאוד מהר), הוא ייצא מהדיכאון, ואולי גם היא תגלה שהיא מתגעגעת אליו... (ואולי לא, אולי היא עדיין תרגיש שכיף לה, וגם זה מצוין).
23/04/16 | 12:54
רק אם הוא גרוש עשיר ומאושר שרוצה להתחתן
בתור גרוש לא עשיר, ועוד עם ילדים, ועוד אחד שקשה לו עם הגירושין- הוא יהיה מבוקש כמו צרעת באתרים האלה.
23/04/16 | 17:38
2. "הוא בדיכאון ומתחנן שנחזור. הוא בוכה הרבה ואפילו מאיים שיתאבד"
זה בדיוק הפרופיל של גברים שרוצחים את האישה שהעזה להיפרד מהם.
ואת עוד מציעה לה לרחם עליו?
שנים של אומללות היא עברה עם הבנאדם הזה עד שסוף סוף יצאה לחופשי.
כן, היא החזקה.
נשים הן תמיד החזקות.
הן חייבות להיות, כדי לספוג את כל ההתעללות שהן סופגות מהגברים בחייהן.
רוצה להזכיר לך את דפנה בר ציון ז"ל.
מתאימה בדיוק לפרופיל שתיארת.
אישה חזקה מצליחה ומוכשרת שהתחתנה עם אפס לא יוצלח שהיכה אותה, אהבה ופירנסה אותו. נתנה לו בית וריחמה עליו.
וכשנפרדה ממנו הוא רצח אותה.
היא פשוט ריחמה עליו פעם אחת יותר מדי, והסכימה להיפגש עימו שוב.
23/04/16 | 11:44
אתה קצת פסיכי
23/04/16 | 13:56
לא כולם ככה. אמא שלי עזבה את אבא שלי
אחרי שהיו נשואים ארבעים שנה. היא החליטה שהיא רוצה להיות מאושרת ולפתוח דף חדש, הם לא נפרדו על רקע מריבה, בגידה, התעללות או שום דבר מסוג זה אלא ממש כמו המקרה שמוצג פה, שפשוט זה לא היה זה, ואמא שלי אומרת שהיא ידעה שזה לא זה כבר מהשנה הראשונה של הנישואין אבל אז באו הילדים והוא היה עושה הכל כדי שהיא לא תעזוב והיא נשארה עד שכבר לא היו לה תירוצים להשאר. בכל אופן היא עזבה אותו אבל כן בערבי שישי בקידוש אצל הילדים הם היו נפגשים ומתנהגים בכבוד אחד לשניה. אז לא היה נידוי של אף אחד וכשהיא אירחה בחגים היא הייתה מזמינה גם אותו כי היא ידעה שאם היא מזמינה את כל הילדים- אצל מי הוא יהיה? והיא לא רצתה להכאיב לו. אז גם הוא היה בא והיה נחמד מאוד. לפני כמה שנים הוא נפטר ואמא שלי הייתה בבית החולים ונפרדה ממנו. בקיצור אפשר להפרד אבל לא צריך למחוק את האדם, במיוחד שהוא לא עשה שום דבר נוראי כמו להרביץ או משהו מטורף. כל אחד ממשיך בדרכו ומוצא בן זוג חדש וכל עוד הוא לבד אפשר להזמין לקידוש ולארוחות חג.. זה עבד להם וכשהוא נפטר לא נשאר לה טעם מר בפה ממהתנהגות שלה..
23/04/16 | 15:46
1. מי שמכיר אותך יודע שאת נשמה. יעלי
22/04/16 | 12:50
חמלה
היכן הכרת הטוב? חברה אנוכית ללא ערכים וללא חמלה...הישתמש וזרוק
25/04/16 | 09:49