אם את רוצה לפתח אותן תני להן שיעור בצימחי תבלין ובתבלינים. למשל לתפוח אדמה מתאים מאוד תבלין אגוז מוסקט מגורד טרי, רק מעט, 5 או 6 גירודים. מוסיף מאוד לטעם. גם לתפוחי אדמה פירה הוא מתאים מאוד ומוסיף המון.

* אני   26/08/20 | 13:09

ומתגנת אותו אין צורך לבשל לפני...כשאני עושה פשטידה של תפוח אדמה אני מבשלת אותם לפני...אבל פה אין צורך.

* אמא   11/06/13 | 15:37

חלב קוקוס

* איילת   03/06/13 | 09:21

זה לא קשור בטעם לביצים, בצל ותפוחי אדמה. יהרוס את כל המתכון. לדעתי אי אפשר לוותר.

* עדי   03/06/13 | 09:30

אין בעיה להחליף למים.

* אמא   11/06/13 | 15:38

* עמרי כץ   17/04/19 | 01:10

אפשר להחליף חצי מהכמות במים וחצי מהכמות בחלב סויה לא ממותק.

* אסתי ידידיה   03/06/13 | 14:26

או סויה לבישול ( תחליך לשמנת לבישול ) שהיא יותר סמיכה ומזכירה יותר חלב במרקם שלה

* צמחונית    14/07/13 | 15:03

* אושר   02/06/13 | 18:00

לכמות של התפוחי אדמה זה לא נראה הגיוני 5 ביצים

* מריה   03/06/13 | 17:00

זה באמת הכרחי ? 2 ביצים לא עושים את אותה העבודה ?

* שחר    25/05/14 | 15:42

כי זו בעצם פשטידת ביצים ואפשר להוסיף לה ירקות שונים במקום תפ"א

* אסתוש   23/05/20 | 02:41

אם לבנות שלה היה בעיה עם הכינוי, היא לא הייתה כותבת אותו יותר. אנא, הניחי.

* אנני   02/06/13 | 15:07

גם את אוהבת שקוראים לך גמדה ?!. לא נראה לי שיש איזה שהוא ילד/ה ש ב א מ ת אוהבים את זה ...

* אנינה   02/06/13 | 22:16

עכשיו היא בגיל 13 עברה אותי בגובה ככה שגמדה זה כבר לא מתאים אך בעקבות סרט על שלגיה וגמדים היא קיבלה כינוי המשך והפכה לגמדה ענקית. ילד שגודל במשפחה אוהבת לא יעלב מכזה כינוי הרי הוא יודע שאוהבים אותו ולא מעליבים.

* אמא לגמדה ענקית   03/06/13 | 00:06

באיזהשהו יום זה יבוא לכן ב''הפוכה ''... עם כל האהבה , שללא ספק קיימת ונמצאת . זה נוגע לילדים בנקודה של חוסר - אונים וביום שזה יתפרץ זה יהיה חבל ומיותר לכל הצדדים . נקודה .

* אנינה   03/06/13 | 10:58

נסחפת, שחררי

* נמ"נ   03/06/13 | 14:17

צודקת אנינה ואתם תמשיכו לנמנם , עד שתתעוררו למציאות מרה .

* ב .   03/06/13 | 16:52

נראה טעים

* תאיר   03/06/13 | 20:05

כנראה שגדלתם בסביבה לא מאוד תומכת אם כינוי חיבה של אמא לילדים שלה מעורר אצלכם כאלה תגובות. נסחפתם. אתם לא מכירים את הכותבת או את המשפחה שלה. באיזו יוהרה אתם מרשים לעצמכם לבקר, וחנך ולנתח את מה שקורה בבית שלה? אני מצטער בשבילכם אם בילדותכם קראו לכם בשמות או נתנו לכם להרגיש חוסר אונים (כמו שאנינה כתבה), אבל זה לא משליך על כולם. אני רואה דרך השורות והתמונות ילדה בוגרת, בטוחה ועצמאית. לאסתי - כל הכבוד. נראה שאת עושה עבודה נהדרת.

* נדי פעמון   03/06/13 | 20:23

גם אתה גמד , ד''ש חמה לאוזניון ! .

* ( :    04/06/13 | 12:33

איזו חוצפה! איך את מרשה לעצמך להעיר ככה על משהו שבין אמא לילדה שלה? למה את חושבת שיש לך זכות לחנך אותה?

* ג'וספה   05/06/13 | 15:56

קבלו יפה דעת אחרת. גם אני חושבת שזה לא נכון לקרוא לבנות "גמדה" זה בדיוק כמו שאת קוראת לה "שמנה שלי" ממש באותו הלבל.

* אלונה מרמת גן   11/06/13 | 15:41

* טל   03/06/13 | 19:52

לילה - טוב ...

* ( :   04/06/13 | 12:35

לפני הכל - אני מודה לך על שאת דואגת דאגה כנה ואמתית לבנות שלי. הייתי שמחה לו היית מזדהה בשמך, כך שאוכל לפנות אלייך באותה ישירות שבה את יכולה ומרשה לעצך לפנות אלי. שלושת הבנות שלי מככבות בטורים ובכתבות שאני כותבת בשמונה השנים האחרונות. מכל מיני בחינות נוח יותר ומתאים יותר לכולנו להשתמש בכינויים ולא בשמות. הגדולה החלה את דרכה העיתונאית כ"גמדת הבית", כינוי שנלקח מהספר הארי פוטר, דבר שמסב לה אושר גדול. ממנו נגזר הכינוי "גמדת המשנה" עבור האמצעית. השלישית זוכה לשני כינויים "גמדת המיני" וגם "האפונה", כינוי שהולך אתה עוד מהבטן. כל הכינויים הם כינויי חיבה והבנות יודעות את זה. אני לא יודעת אילו אסוציאציות קיימות בתודעה שלך, אבל עד כמה שידוע לי גמדים הם יצורים דמיוניים הקיימים רק באגדות. הם חמודים וטובי לב וכולם אוהבים אותם. אין בכך בכדי להעיד על תכונה כלשהי במציאות, פיזית או אחרת. הבנות בטוחות בעצמן וגאות בעצמן ולכן הכינויים לא מפריעים להן. להיפך, הן צוחקות ונהנות ומספרות על כך בגאווה לחבריהן. לאחרונה אחת מהן אפילו אמרה לי "אמא, נכון שאני אהיה הגמדה שלך גם כשאהיה גדולה?"... למרות כל זאת, לקחתי לתשומת לבי את ההערה שלך ושאלתי אותן מה דעתן. סיפרתי להן שמישהי כתבה שזה עלול להעליב אותן. הן צחקו. גמדת הבית שאלה "איך קוראים לה?" ואני עניתי שאני לא יודעת, אבל שכינית את עצמך "אנינה". "כינוי הוא רק כינוי, אמא. אני לא הופכת לגמד רק כי את קוראת לי ככה בכתבות שלך, כמו שהיא לא הופכת לאנינה רק בגלל שהיא קוראת ככה לעצמה". מסתבר שילדים, לעומתנו המבוגרים, מבינים היטב שמילים לא הופכות למציאות. אני מודה לך שוב על הדאגה, אנינה יקרה, אני מעריכה את הרצון שלך לעזור, אבל אנחנו בסדר גמור. אני מקווה שתמשיכי ליהנות מהכתבות והמתכונים גם בהמשך. אסתי

* אסתי ידידיה   05/06/13 | 10:47

כתבת יפה ולעניין. אני מלא הערכה על הצורה המכובדת שבה את עונה למישהי שאת לא מכירה ומתערבת לך בחיים... כל הכבוד!

* אלדד הגמד   05/06/13 | 12:18

לייק לייק very very like

* עדי   05/06/13 | 14:03

אסתי היקרה שלום ובוקר - טוב . דבר ראשון אני שמחה לקרוא תשובה רצינית , כנה ולא מתלהמת כראוי לאמא שלוקחת את עצמה ברצינות . דבר שני אני לא מזדהה בשמי הפרטי מפני שאני בן - אדם פרטי , ואין לי ענין להחשף מבחינה ציבורית , אלא רק להתייחס לדברייך ברצינות . מתוך עבודה , רבת שנים עם ילדים , ומתוך היותי בת להורים שמעולם , ברוך - השם , לא כינו אותי בשמות חיבה כמו , גמדת - הבית , גמדת משנה וכד' , אלא אך ורק בשמות חיבה כגון , יפה שלי , אהובה שלי , נשמת - חיי וכד' , בכל פעם שאני נתקלת בכינויים שמבוגרים והורים קוראים לילדיהם שיש בהם , לעניות דעתי , קונוטציה שלילית או לכל הפחות לא מעצימה , אני נחרדת למדי , מפני שלפי דעתי למילים יש כח , למילים ובטח שלכינויי חיבה יש השפעה מתמשכת וארוכת טווח לדימוי שילד יוצר ומאמץ לעצמו , ברור שהשם וכינויי החיבה שאנו זוכים להם מהורינו ומהסביבה שבה אנו חיים , הם חלק ממעגל שלם של התייחסות , ובמקרה שלך ללא ספק התייחסות חמה ואוהבת ובטח משתפת ומכיון שכך ,ועל אחת כמה וכמה , בכל פעם שני קוראת את המתכונים והרשומות שלך , אני אומרת לעצמי , למה בכלל להשתמש בכינויים האלו ? , זה מזעזע אותי ; ומתוך העבודה שלי עם ילדים אני יודעת איזו השפעה עמוקה יש למילים , לטונציה ובטח לשמות ולכינויי החיבה שאנו מעניקים להם ! . אני מאחלת לך שתדעי רק טוב עם בנותייך וכל בני משפחתך . אני מאחלת לך שבגיל ההתבגרות שלהן ובהמשך , כינויי החיבה האלו , לא יהיו לך לרועץ ובכלל שיהיה לכם רק טוב . המתכונים , דרך - אגב , שאת מעניקה לנו בהחלט מצוינים . כל טוב לך ושבת - שלום ! .

* אנינה   06/06/13 | 12:34

כל ילד (ומבוגר ) יודע ומרגיש מה באמת עומד מאחורי המילים , השמות , הכינויים שמפנים כלפיו . גם אם אומר עשר פעמים ביום יפה שלי, נשמה ... וזה יהיה מהשפה ולחוץ- ( ואני לא אומרת חלילה שזה המקרה שלך ) , שום ילד לא יהיה מועצם מזה . יש צורך לקחת ולראות את כל מכלול ההתנהלות והאינטראקציה בין ההורה לילד , רק זה מה שיקבע את ההשפעה המתמשכת , הדימוי העצמי ובניית האישיות . אז די להזדעזע מדברים חיצוניים שמוצאים מההקשר המלא.

* עדי   10/06/13 | 01:07

לסביבה הרגשית יותר משמעות אדירה, מעבר למילים. אנשים מחפשים יותר מדי איפה לבקר אחרים, לחנך ולהעיר כשלא תמיד זה במקום.

* אמירה   10/06/13 | 11:16

נראה מעולה ננסה עם הילדים

* אביבית   12/06/13 | 22:07