נושק לגיל ה50. אנחנו לא בהכרח חושבים אחרת. כאילו זה כמו שיש רדאר של תקשורת והפריזמה שלנו צרה. אנחנו לא מבינים את הסביבה כמו שהסביבה לא מבינה אותנו. הם חושבים שאנחנו מספיק אנטלגנטים להבין הכול-אספרגר, אבל האמת שאנחנו "עיוורים" בחלק מהספקטרום התקשורתי. כלומר אנחנו בטוחים שראינו הכול- ראינו רק קצת. הם בטוחים שהבנו הכול, הבנו רק קצת והתקשורת בלתי אפשרית ואז מתחילה הטענה ל"עושה את עצמו" , "מטומטם" וכול מני אבחנות וכולי. סכיזואיד לא יודע. יש עוד בעיה, חלק יודעים לזהות את הקושי שלנו בתקשורת. הם מנצלים את זה לרעה. הם מניפולטורים מספיק "לרכב" על אוטיסט, כול מיני פסיכופטים. וגם סתם נצלנים שמנצלים את הנאיביות של האוטיסט. ואז הפסיכופט י טען שהוא עוזר לנו, האמת שהם מנצךלים לרעה. גם אם אנחנו ערים למצב הניצול לרעה , הסביבה לא מאמינה לנו. מאמינים לפסיכופט. כי הפסיכופט יודע תקשורת מצויין ואנחנו לא. כלומר אוטיסט יכול לשאת על הגב איזה טפיל פסיכופט. זה הסיכון. לא רק שהפסיכופט "עוזר" לנו" אנחנו "אשמים" בכול דבר. כול צרה שלא תיפול על כדור הארץ. אנחנו האשמים. כמובן שהאבחון עוזר\מציל, כי הטענה ל"עושה את עצמו" נופלת. ואז צריך לחשוב מחדש. אולי הפסיכופט טועה ואנחנו לא משקרים. אספרגרים מאוד כנים לפי הגדרה. הפסיכופט בסכנה שיתגלה "הפרצוף האמי" שלו הפסיכופט בסכנת גילוי וכמובן כול המניפולציות האפשריות שימנעו את האמת לצאת לאור. זה מאבק.

* שי האוטיסט   07/11/14 | 04:14

* שרי   28/10/14 | 12:30

* שרי   28/10/14 | 12:30

הילד בכתבה הוא החלום הורוד של הרבה הורים לילדים אוטיסטים ברמות תפקוד נמוכות בהרבה מהתוצר בטור. בריאות לילד אבל יש לתת במה לאוטיסטים ברמות אחרות. אני מתפלל שבני יגיע לעשירים ממה שהילד שלה עושה ואני אבא לא פחות טוב ממנה.

* הורה לילד אוטיסיט   28/10/14 | 07:14

דבר ראשון הכתבה מהממת... בתור אחות בכורה הכי הקטן על ספקטרום האוטיזם וכל מילה שרשמת בסלע. ומבחינתי הם עולם במלואו וכך אחד יכול ללמוד מהם המון ועם זה הפשטות שלהם ועם זה ביכולת שלהם לאהוב

* אפרת    28/10/14 | 01:15

* השם יברך אתכם   27/10/14 | 22:45

כיף לקרוא ולהשכיל, ללמוד קצת על השונה ןלדעת יותר.. כי אם לא מספרים לא יודעים. תודה

* ענת, אמא צעירה   27/10/14 | 22:36

ממש יפה מאוד החכמת אותנו..תודה לך..ובהצלחה רבה בהמשך..נישמע שיש לך ילד חמוד מאוד..הייתי שמח לפגוש אותו.

* הארי   27/10/14 | 22:02

גם לי ילדה ואת מתארת הכי נכון מה שאני ובעלי עוברים וחווים רק לי יותר קשה כי היא לא מדברת המון כוחות לכולם

* שרי   27/10/14 | 21:46

אותה אמא שלא רוצה שהילד שלה ישחק עם ילד אוטיסט... צודקת!!!! הכי חשוב שידע לספור עד 15... ערכים כמו הכלה, לקבת האחר (וקודם הכרת ו)... כנראה פחות חשובים לה. היא רק שוכחת שחלק מלהיות בן אדם שמסוגל להסתגל בחברה דורש בדיוק את אותם ערכים... כשהילד שלה "יפגוש משהו או מישהו" שונה ואחר הוא לא ידע "להתמודד" איתו, עבורו זה יהווה "אתגר לא ברור" כי תוך כדי ספירה עד 15 האמא שכחה גם להקנות לו את הדברים הבסיסים- היכולת לתקשר עם אנשים שונים ומגוונים. יחד עם זאת, אני לא מאשימה את האמא- החברה שלנו לא מכוונת להכלה וכוונת האחר... הכתבה שלך נוגעת ללב ומסבירה בפשטות מה את עוברת כל יום, מבהירה את חוסר הידיעה שלך אל מול הלמידה שלך ברמה היום יומית. תודה על השיתוף

* דבורה   27/10/14 | 21:40

הם ילדים ניפלאים ואני מאמין שיש להם ייעוד בעולמנו.נקודת הראייה והמחשבה השונות שלהם חייבים ללמד אותנו להסתכל על העולם ועל חיינו מנקודת מבט אחרת משלנו.כאמור הם ילדים ניפלאים.

* רפי פז   27/10/14 | 21:24

* ליאור   27/10/14 | 21:10

* כל הכבוד באמת    27/10/14 | 20:59

* דנה   27/10/14 | 20:49

עברתי ועדיין עוברת איתו את כל מה שאת עוברת, חזקי ואמצי ! אם החברה/אנשים היו יותר מקבלים/מבינים, את הילדים הכל כך מיוחדים שלנו , הם היו לומדים מהם המון.

* דורית   27/10/14 | 20:04

אני כל כל נהנת מהכתיבה שלך.. תודה לך!!

*  אורלי   27/10/14 | 15:11

לא נכון.

* איילון   27/10/14 | 13:14

למה במאקו מראים רק את המקרים "הקלים" של האוטיזם? יש לי אח אוטיסט שהורי לקחו לאומנה מגיל שבועיים כיום בן 7 (הוא לגמרי אח אמיתי בשבילי) שלא אוכל לבד, לא מדבר, לא מתלבש לבד,את צרכיו עושה בחיתול או בריצפה (כי אינו מסוגל להישאר איתו) נמצא בכיתה של 3 ילדים וצריך השגחה של 24 שעות.

* talia714@gmail.com   27/10/14 | 13:12

* תמר   27/10/14 | 11:06

* יונית   27/10/14 | 10:46

תובנה חדשה שאני עצמי מבינה כיום. האנשים מסביב לא ברורים. כמו שאדם אוטיסט צריך ללמוד באופן מכני את העולם. כך גם אני. מחכה לשמוע יומנים דומים שכאלה.

* רותם   27/10/14 | 08:16