ותרשו לי להוסיף שתוך כדי המאבק נחזרתי בתרכובת מזון לתינוקות ( לא לקרוא לזה תחליף חלב אם כי הוא לא מתקרב להחליף את זה) בשביל לשמור על הבריאות של התינוק כי בגיל חודשיים התברר שכמעט לא עלה במשקל ולא היה לי חלב בכלל. תוך כדי ייעוץ הנקה אינטנסיבי ושימת לב שהוא ממשיך לדעת לינוק (אכל את התוסף מצינורית שצמודה לפיטמה שלי) כמויות החלב עלו בהדרגה איטית מאוד עד שחזר החלב בעבודה ממושכת קשה ונכונה. אז מספיק עם תירוצי האין חלב. אם תרצו אין זו אגדה. הקטע הוא שלא מספיק רוצים ויש לי כבוד לאמיצות שאומרות את זה בגלוי אם כי לא לבורות המצערת שלהן. אבל בבקשה בלי שקר עצמי ולעודד אחרות להיות כמוכן.

* אורלי   21/11/14 | 10:54

כל כך מזדהה... כל מילה שלך פוגעת בול

* סיגלית   28/04/11 | 21:41

אני מאמינה שהבת שלך תהיה לא פחות בריאה שמחה וחיונית מתנוקות יונקים, כי מסרת את נפשך ובאמת עשית השתדלות עם כל הנשמה,וב"ה(כן אני דתייה) תזכי לזה וזה יבוא לך בכיף, ההנקה חשובה,אבל כמו כל דבר בחיים היא אינה אבסולוטית ,התינוקות יונקים גם את הרגשות,הפחדים והתיסכולים, ואם מניקה לרוב מוצאת את עצמה "מאושפזת" לתינוק, במידה וזה לא זורם עם בקבוקים (כמו אצל בנותיי),ואז אי אפשר ממש לחזור לחיים מאוזנים והרמוניים,וזה דורש ה מ ו ן כוחות נפש. בכ"א-אני ממליצה לך על הספר "אמא רעה" של איילת ולדמן גם היא עוברת דבר דןמה, ואין ספק ששתיכן אימהות מצויינות. שני

* שני   21/03/11 | 21:30

גם לי היה קשה וסבלתי . לקחתי יועצת הנקה שעזרה לי ללמד את הבן שלי לינוק בעזרת מזרק ואצבע. שאבתי חלב, שמתי במזרק ודחפתי לבני אצבע לפה ובצד הזרקתי לו חלב וכך הוא מצץ את אצבעי ושתה חלב ולמד לינוק. אם רוצים אין זו אגדה.

* איי   18/02/11 | 17:03

ילדתי לפני חודש וחצי וקרה לי בדיוק אותו הדבר! והייסורים הקשים שאני לא מניקה הרגו אותי- ובכל פעם שאני הולכת עם הילדה לאן שהוא ישר שואלים אותי אם אני מניקה- בהתחלה שיקרתי ואמרתי שכן וכשייסורי המצפון נגמרו אמרתי שלא הסתדר לי. הילדה שבעה- עולה במשקל וישנה טוב בלילה וזה מה שחשוב.

* חן   25/08/10 | 18:56

אותו דבר אצלי הנקתי שעה אחרי הלידה הכל היה נפלא ולאט לאט עוד בבית החולים יועצת הנקה נגשה אלי לאחר שאמרתי שהבת שלי תופסת את הפטמה התברר לי שיש לי פטמה פנימית וקשה ככה לינוק , השתמשתי בפטמת סילון- פתרון מעולה על שהבת שלי שאבה חזק מדי ויצא לי דם .. לא יכולתי להניק כי הדם יצא משהו כמו יומיים בזמן הזה נתתי תמ"ל אחכ שבתי להניק ראיתי שהפצע נפתח עברתי למשאבה - גם כן פתרון מעולה עד שראיתי שהחלב מדלדל מיום ליום ומשאיבה לשאיבה מכמות של 160- ל120- עד שירד ל20 מ"ל המשכתי לתת עד שלא יצא כבר כלום- תחליפי החלב עזרו לי מאוד . יש כאלה כמו שרוצות ולא יכולות לא משנה מה זה נראה הכי פשוט שבעולם להצמיד את הבייבי לחזה ושיצא חלב אבל מי שלא ניסתה ונתקלה בבעיה לא יודעת כמה זה קשה.. וגם אומרים שאם מניקים מלחץ ובעצבים או דיכאון שהחלב לא מספיק או לא טוב אז בעצם יוצא רעל ולא חלב. מי שלא מסתדרת לא להילחם עם עצמה המלחמה הזו היא עושה ההפך .. לא סתם יש תחליפי חלב.

* אמא לתינוקת    25/08/10 | 13:25

אני ממש הזגהיתי עם כל מילה ואפילו אספר לך שבכיתי כל שלושת חודשי ההנקה שהיו סיט כמו שממש תיארת בין לשאוב לנסות להניק ובכי התינוקת ועוד הבכורה.בסוף ראיתי שדברי סבתא נכונים והיא הניקה 14 ילדים והיא אמרה לי שכבר מימי העבר היו נשים שעבדו כמניקות ושאפילו הנביא שלנו לא ינק מאמו אלה ינק מאשה אחרת כך שלא לשבור את הראש בקטע ההנקה ולשכוח את התינוק שבא למלא את חיינו בשמחה.

* מוסלמית   22/08/10 | 16:17

אמהות אינה נמדדת בצורת האכלה ( כמו שאינה נמדדת בצורת החתלה או בשיטת הרדמה ...) !!!! ולענין ההנקה, יועצת הנקה טובה ולא מיליטנטית תדע ליעץ תוספות של תחליפי חלב לפני שמגיעים למצב אפטיה וירידה במשקל. הנקה היא אינה קדושה ולא צריך למות על קידושה . נהפוכו קצת תחליפי חלב בזמן הנכון - כלומר בשלבים בהם אין עדין חלב יכולים להציל הנקה (וכשאני אומרת אין אני מתכוונת ל אין- זה קורה וזה נפוץ מאוד מאוד( מאוד) שהחלב מתעכב מלהגיע והתינוקו פשוט מוצץ על ריק ומתיש את עצמו ואת האם המניקה!).החוכמה היא לתת מעט מאוד בימים הראשונים ולא להרחיב את הקיבה של התינוק למימדים בהם תמיד יהיה קשה למלא את צרכיו ... לפעמים (לרוב) החלב מגיע ואז אפשר להמשיך בהנקה מלאה ולפעמים לא ואז אפשר וצריך(!!!) לותר – אהבת-אם מגיעה בחיבוק נשיקות ומבטים ולא נשפכת מהציצי( !!!)ותחליפי חלב הצילו ויצלו תינוקות רבים מתת-תזונה . ובכל זאתלמי שרוצה להניק ( וגם בחירה מודעת שלא להניק מכל סיבה שלא תהיה היא לגיטימית לחלוטין ) לא מומלץ להתיאש מהר מידי. כמעט כל הנקה(אצל כל(!) האמהות הנראות שמניקות בקלילות ) התחילה ביסורים אבל יסורים היא לא דרך שכדאי להתמיד בה ואם לא הולך לאורך זמן להמשיך הלאה הורות היא מסע ארוך ומאתגר לשרוף את הכוחות על שטויות זה ממש אבל ממש לא מומלץ!

* מיכל    08/08/10 | 19:02

אחרי 10 ימים שבהם הנקתי שעה וחצי ולאחר שעה מנוחה הילדה שוב רצתה לאכול. ואחרי שבעלי ואמא שלי אמרו לי שאולי אין לי חלב ואני משננת את המנטרה "אין דבר כזה אין חלב", הגעתי לרופא שבדק את הילדה ואמר - היא לא אוכלת. היא אפאטית. זה היה יום שחור לפני כמעט 6 שנים שבו לא הפסקתי לבכות. המשכתי למרות זאת להניק ואחרי שעה וחצי של הנקה הילדה אכלה בקבוק ובו מנה מלאה, היתה רגועה ונינוחה. המשכתי ככה עוד חודשיים של הנקה ולאחריה מנת בקבוק מלאה עד שאחות טיפת חלב אמרה לי "למה? את עושה את זה כבר בשבילך ולא בשבילה כי ברור שהיא לא מקבלת כלום" ואחיות טיפת חלב ממש מטיפות להנקה!). את בתי הבאה ניסיתי להניק 24 שעות ולאחר שהפנים שלה היו אדומות משריטות של רעב שעשתה לעצמה, הפסקתי לנסות ובבי"ח דרשו שאקח כדור. היום אני שוב חודשיים אחרי לידה. בהתחלה לא הנקתי אבל ביום השלישי היה לי גודש אז נתתי לה. ככה במשך שבועיים היא גם ינקה וגם קיבלה בקבוק עד שהיה ברור שנגמר. הבעיה היא שהפנאטיות להנקה מסביב יוצרת עוד יותר לחץ ומשתיקה את העובדה ש- כן! יש דבר כזה אין חלב!!!

* חן   03/07/10 | 21:27

קראתי את מה שכתבת וממש הזלתי דמעות... כל כך מזדהה כך היה לי בלידה הראשונה, חשבתי שאני מתה מהרצון העז שהכל יהיה מושלם ולא היה לי חלב, אחרי 3 שבועות מתישים עברתי לבקבוק וכמו שכתבת...התחלתי לראות אור ...צבעים יפים , אני ותינוקי. תודה לאל שהיום יש אפשרויות אחרות. אמא טובה היא אמא שטוב לה שולא יגידו לך אחרת. את מאושרת, הבת שלך מאושרת.נ-ק-ו-ד-ה שלא יגידו לך אחרת אני מכירה המון ילדים שגדלו על תחליפים והם בריאים, יפים ומוצלחים לא פחות שאלו שינקו קחי אוויר ותהני מהחיים ומהילדה לשך וגם בילד הבא - אולי ילך ואולי לא... זה טוב וזה טוב

* עדי   30/06/10 | 12:59

ההנקה זה דבר חשוב, אולם אצל כל אחת זה מאוד שונה, יש בעיות פטמה, נוחות, כאבים, חוסר חלב וכו', לא צריך לקחת את זה באופן אישי אלא לזרום עם זה ולא להיות מושפעת ממה שאחרות אומרות לך, איך שהגוף של האם מרגיש כך היא צריכה להתנהג. היום יש תחליפים וויטמינים גם מזה הילדים גודלים לתפארת, יש הוכחות לכך, את אמא נהדרת, אבל את זו בבעיה לא הילד, תטפלי בבעייה בכך שאת צריכה להשלים עובדתית שזה מה שקרה אצלך ואצל עוד אחרות כמוך, לא קרה שום דבר רע בזה שלא הנקת, יצאת גדולה , את אמא ואת תתפקדי טוב יותר בשטחים אחרים ולאו דוקא בהנקה. תצליחי!!

* סמדר גהא   26/06/10 | 08:40

מזדהה מאוד, הקושי הוא עצום. בתור אמא שהניקה שלושה לתקופות ארוכות. חבל שמנסים למכור לנו הנקה קלה ומושלמת. ההדרכה היא הכרחית כדי לעלות על המסלול, כי כל ההתחלות הן קשות. בכל אופן לילי מייעצת לך למרות שהפעם זה הלך אל תוותרי על הפעם הבאה שלך!!

* קרן מ   25/06/10 | 13:54

* אלמליח    25/06/10 | 08:34

גם לי היה את אותו סיפור בלידה הראשונה,הרגשתי אמא הכי גרועה שיכולה להיות כי כולם כולל אמא שלי הסתכלו עלי בפליאה עם שמץ כעס על זה שהכנסתי הביתה מטרנה(ותאמיני לי שניסיתי עד זוב דם להניק,הכל לקחתי ,כמוסות,תה,משחות,כלום לא עזר לייצירת חלב או להפסת כאב ודימום הפיטמות)כל היום הייתי במרדף שאיבות,נקיון בקבוק,האכלה ושוב הגיע כבר זמן שאיבה.מהרגע שהתחלתי במטרנה היה לי שקט נפשי הקטנה שלי גדלה יפה,היתה רגועה וגם אני איתה.בילדה השניה אמרתי ניתן לזה עוד צא'נס וזה באמת היה חויה מתקנת ,הנקתי אותה עד גיל שנה וחודש.הסוד לדעתי זה בראש של האישה -להיות בלי לחץ על ההנקה,אמרתי יצליח מה טוב לא יצליח לא נורא גם נראשונה גדלה יפה עם תחליף. וגם לא הנקות ממושכות מקסימום חצי שעה יותר מזה זה סתם מציצה של התינוק ואח"כ הפיטמות מתחילות לכאוב!בהצלחה!!!

* דבי   25/06/10 | 07:54

אלא התינוקת שיונקת בכאילו, לפי המבט שלה ממש רואים שהיא עושה את עצמה - מדהים איך היא הבינה מה רוצים ממנה [אמנם כנראה שזו אמה האמיתית והיא מכירה את הפוזה, אבל בכל זאת :) ]

* א'   24/06/10 | 21:07

חלב פרה רגיל!!! אמא שלי מספרת שלא יכלה להניק ואני סירבתי לאכול תמ"ל, אז היא נתנה לי חלב פרה רגיל. והתפתחתי יפה וב"ה היום אני בריאה ומוצלחת! את הבן שלי אני מניקה כבר כמעט חודשיים ורוצה להפסיק. את נתת לי גושפנקא לעשות זאת. תודה!

* אמא של מ.   24/06/10 | 18:30

קראתי וכל מילה כאילו דיברת עלי. יש לי 2 ילדים את שניהם ניסיתי להניק. הראשון היה נרדם אחרי מס' מציצות מהחזה, אז שאבתי ולא יצא כלוםםםם. ניסיתי 3 שבועות הנקתי, שאבתי וכלוםםם לא יצא. אז עברתי לסימילאק. השני נולד חזק יותר. ניסה לינוק, ינק ינק ינק, הייתי בטוחה לפי החלב על השפתיים שיש כמות אבל זמן היניקה לא נגמר, שעתיים וחצי ברצף. אז התחלתי לשאוב ו... כלום בקושי 60 סמ"ק. אבל הפעם הייתי יותר עקשנית: 3 חודשים סבלתי והוא סבל. והתחלתי לחשוב מה לא בסדר בי ואני אמא לא טובה וכו' וכו'. ובצער הכנסתי את הבקבוק. החלטתי שבילד הבא לא אני אסבול ולא הוא. הילד הבא יקבל בקבוק. לא לכולם זה הולך וזה לא אומר שאנחנו לא בסדר. תהיי חזקה לא קרה כלום הם גודלים בריאים וחזקים. ניסית לא הלך זהו. הכי חשוב שהילד אוכל וגודל.

* טלי   24/06/10 | 13:47

היה לי קושי בהנקה ידעתי כי מאמץ והשתדלותת יביאו בסופו של דבר למצב באידיאלי.. אך גם חשתי שמחיר המאמץ אינו שווה את חוסר הרגיעות שלי ואת הפגיעה בעיקבות כך בביתי ובילדי האחרים..

* שני   24/06/10 | 10:57

סיפור כמעט זהה היה לי עם בני הבכור, ירד במשקל ע"א השאיבות, ההנקה הבלתי נגמרת והנסיונות האין סופיים, נולד 2.740 כך שלא היו עתודות... בטיפת חלב כבר קיבלתי נזיפות ולבסוף , לאחר חודש וחצי נכנעתי והתחלתי להוסיף מטרנה. הייתי מלאה ברגשות אשם עזים, אי אפשר לתאר כמה, זה לא עבר לי אפילו שנה אח"כ! לשמחתי הרבה, החלטתי לא להתייאש ולוותר מראש, וכשנולדה ביתי השנייה ניסיתי להניקה. הפעם ההנקה היתה קלה, נעימה, הילדה הפכה שמנמנה ומדושנת מחלב אם! כנראה שכבר הייתי פחות לחוצה, יותר בטוחה באמהותי והדברים נראו אחרת. הנקתי אותה עד גיל שנה וחמישה חודשים, וכך גם את בני השלישי, שיונק עד היום- בן שנתיים. אל יאוש!

* לי-מור   24/06/10 | 09:29

מחזקת את ידייך ומבינה אותך לגמרי. אל דאגה לי נראה שתחליפי החלב הם ההצלה של המאה העשרים ומזל שהם קיימים. למי שזה הולך בהנקה- אז בכיף ולמי שלא- לא נורא. ההסתכלות צריכה להיות ארוכת טווח. אותי ואת אחי וחברותי לא הניקו ותאמיני לי אנחנו בסדר גמור ולא חסר לנו כלום בחיים. מה שחשוב יותר לטעמי הוא השפעה הנפשית הקשה שיכולה להיות לתינוקת קטנה שרק יצאה לעולם וגוועת ברעב או שלא מקבלת כל צרכה ומתחילה להיות חסרת שקט כבר ביומיים הראשונים לחייה. כמובן היום יועצות הנקה זה מקצוע, נוח, מתאים, שעושה הרבה כסף אז מה ציפית שיגידו לך וישכנעו אותך שהנקה יש בה חסרונות? חס וחלילה אף אחת לא תאמר זאת הרי מזה הם מתפרנסות. אני לא אומרת שאין יתרונות אבל הגישה היום מגזימנית בטירוף וזה חבל. האמהות שלנו לא ממש הניקו וחיו טוב וכך גם אנו, תסתכלי על הצד החיובי. (אגב אני כן מניקה אבל צריך בגדול להרגיע עם כל הקטע האובססיבי הזה....)

* עידית    24/06/10 | 08:51

* אמא של נויה   24/06/10 | 08:35

אויי כמה שזה נכון, הבת שלי עולה לכיתה י"א, אך לא אשכח את אותה התחושה העגומה שבה הלחץ של החברה האימאית."מה את לא מניקה?" כאשר הבנתי שעדיף אמא שמחה וילדה בריאה בצרוף בקבוק מאשר אמא עצובה, עצבנית ילדה בכיינית וסובלת "אבל" עם ציצי.. חבל מאד שלא מסבירים ומיידעים בעיקר את האמאות (כמובן אפשר גם את האבות שיכולים לעודד לכל כיוון) שזה לא נורא לתת בקבוק, אם ההנקה הולכת סבבה, אבל אם לא... אז פשוט להפסיק, כל הסבל המשותף לא שווה את ההנקה.

* עינת   24/06/10 | 08:16

הגוף הוא מכונה מדוייקת מאין כמוה...לכן אם לא היה לך חלב כניראה שלא היית צריכה להניק ואולי אפילו זה לא היה עושה טוב לתינוקת...ככה שאם לא היה חלב, זה בדיוק מה שצריך היה להיות והעובדה היא שכאשר התינוקת אכלה את תחליפי החלב היא היתה שבעה ורגועה. .. אם את דואגת לתת לתינוקת חום ואהבה ומזון בריא ומזין את יכולה בהחלט להיות שקטה ושלמה עם עצמך.

* מקאי   24/06/10 | 02:01

אני כל כך מבינה אותך, עברתי אותו דבר עם שני הבנים שלי... פטמות סדוקות, תינוק שיורד במשקל, בקושי 10 CC בשאיבות ואני מאוד מבינה נשים שמפסיקות להניק בשלב הזה, הדבר הכי נכון לעשות הוא לתת לילד את מה שהוא צריך.. בקבוק! אבל עם כל הקושי המשכתי לנסות: לקחתי שלוש פעמים ביום שני כדורי חילבה (כן כן החומר ששים בעמבה) אשר מוכח מדעית בתור מעודד יצירת חלב. לפני כל הנקה לקחתי תכשיר הומאופתי (מאמי מילק \ חלב רב - הכל אותו דבר לדעתי) שגם בו יש חילבה ועוד כל מינ צמחים שמעשירים את החלב. הנקתי, שאבתי, נתתי בקבוק... (אבל שאבתי במקום - ניסית את כל הכמות שהוא אכל אבל ברוב המקרים הוא פשוט אכל יותר ממה שהצלחתי לשאוב) צריך לזכור שהנקה מתבססת במלואה אחרי חודש וחצי בממוצע!!! לאט לאט המצב השתפר - אני מדברת בשבועות לא בימים. אני מקנאה באמהות שהולך להן חלק וזה הדבר הכי טבעי בשבילן. היום הקטן שלי בן שבעה חודשים יונק בבוקר ובלילה (כמה פעמים) ומקבל במשך היום בעיקר חלב שאוב שאני שואבת בעבודה עם קצת תוספות (סימילאק) כמובן שהוא כבר אוכל פירות וירקות ואוכל של "גדולים". הילד מאושר מהחיים וגם אני, היה מאוד קשה בהתחלה אבל התגברנו ביחד. הכי חשוב זה יועצת הנקה טובה - לא כולן באמת יודעות מה שהם אומרות ולכן לכו רק לפי המלצות. עוד כמה טיפים: -התחברות נכונה (יועצת הנקה תעזור מאוד) -בזמן הנקה תקשיבו טוב לתינוק ותשימו לב שהוא לוגם, אם הוא מפסיק קחי נשימה עמוקה והוא ישר ימשיך לינוק, אם לא ליטף בגב או ביד או בלחי. - אל תשאירו ציצי מלא - בחלב יש חומר שגורם לציצי לא לייצר חלב לכן צריך לדאוגלשאוב\להניק כל שלוש עד ארבע שעות כדי לעודד יצור חלב. - תתרגלי למשאבה שלך, תנסי אותה מהרגע שהתינוק נולד, אל תצפי שברגע שתתחילי לשאוב ישר יצא חלב משאבה זה לא תינוק! - אל תחשבי שאם יצא לך 10 CC בשאיבה זה גם מה שהתינוק אוכל בכל הנקה - תינוק הוא משאבה הרבה יותר מוצלחת מכל משאבה שתקני. - תנסי משאבה שיש לה שני שלבים - שלב ראשון של גירוי השד ושלב שני לשאיבה אחרי שמתחיל לצאת החלב - לי יש משאבה כזו של מדלה. - בזמן שאיבה קחי בגד של התינוק או שמיכה שהוא ישן איתה ותריחי - הריח של התינוק עושה פלאים ליצור החלב. גם תמונה של התינוק יכולה לעזור. -כדורי חילבה כבר אמרתי? - שמעתי גם על כדורים תרופתיים ליצור חלב - לא הגעתי לשם אבל כדאי לבדוק עם רופא ... - שינה טוב - בזמן השינה מופרש הורמון שגורם ליצור חלב, תישני כשהתינוק ישן. - תאכלי טוב - יש באינטרנט תפריטים יומיים לנשים מניקות. - ת י ר ג ע י !!! - בלי מנטה, נענע ומרווה - הם מייבשים את החלב - לא כל בכי של התינוק אומר שהוא רעב, תנסי לבדוק אם צריך להחליף לו חיתול או שהוא פשוט עייף - לאימהות טריות קשה לזהות למה התינוק בוכה. לסיום, אני יודעת שיקטלו אותי על זה שאני זוטפת את המוח לנשים שלא הצליחו להניק זו ממש לא הכוונה אני רק רוצה לומר שעם הרבה סבלנות ותמיכה נכונה הכל אפשרי. חלב אם הוא ההזנה הטובה ביותר לתינוק הוא מעביר נוגדנים (כולנו היינו חולים והתינוק בקושי היה עם נזלת). הוא מרפא דלקות (כמה טיפות ביום בעין אם יש דלקת ועובר), הוא מייבש נזלת אצל תינוק (שפריץ לאף... זה עובד). והוא טעים יותר מהפורמולה! זהו... באהבה, בסבלנות וכי חשוב בכיף... וגם אם לא, לא נורא, העיקר להיות אמא אוהבת ומחבקת ומנשקת אשר מעניקה לתינוק כל מה שהוא צריך (גם אם זה אומר פורמולה)

* אמא של דני ויונתן   24/06/10 | 00:10

אני עברתי דברים דומים, ומבינה ומצדיקה אותך מאד. במקרה שלי, התמזל מזלי ובסוף איכשהו הדברים הסתדרו, בעיקר בזכות ד"ר מירה ליבוביץ' מהמרכז הרפואי להנקה באודים (חפשנה את הפרטים ברשת). ייעוץ מקצועי מאין כמוהו מרופאה שהיא גם יועצת הנקה מנוסה ואחראית, שמבינה היטב את המורכבות הפיזית והנפשית שבהנקה. זה יקר אבל מאד כדאי - אם יש מה לעשות, אפשר לסמוך עליה שהיא תדע, ובכל מקרה - אתן תצאנה משם הרבה יותר רגועות (וזה באמת העיקר).

* יהודית   23/06/10 | 23:58

אני עדיי ן צעירה ורק בת 23 אבל תמיד אני חושבת על זה שכשלי תהיה ילדה או ילד אני לא ארצה להניק. זה מגעיל אותי, זה עושה את החזה מצ'וקמק ונופל ואני חושבת שזה מספיק לגוף שהצורה שלו לעולם לא תחזור להיות כפי שהייתה.. שלא תבינו לא נהכון, אני ממש לא בן אדם רע, אני אתן את כל החיים שלי לילדים שלי בע'ה , אבל להניק מגעיל אותי. למה צריך לעוות את החזה אם יש כל כך הרבה תחליפי אם טובים וילדים גודלים בסדר גמור, אף אחד לא התפגר מתחליף אם (בלי הזכרה על פרשת רמדיה שזה יוצא מן הכלל ). אני חושבת שההתעסקות החברתית סביב זה עושה את זה לביג דיל כזה ענק,כמו שהכותבת בכתבה כתבה איך שפטה בליבה את כל אותן הנשים שלא הניקו כי הן אנוכיות ומגעילות.. מעניין אותי אם אני היחידה שחושבת כך.... וזה שאני לא אניק לא הופך אותי ל"מנוכרת,מפונקת" כי להיות אמא זה עוד כל כך הרבה דברים מעבר ללהניק, להיות אמא , זה כל החיים ..ולא כמה חודשים..

* ורה   23/06/10 | 21:15

אני נלחמתי שילדיי לא יאכלו את התחליף ה"ארור" והנה עכשיו כשהשני שלי בגיל שנה ואני רוצה להפסיק להניק בלילה לפחות לפני השינה הוא יורק עליי את המטרנה ומחפש לינוק. ילד הבא ב"ה אשלב בקבוק אחד ביום מהחודש השני-שלישי שיתרגל לטעם.

* אמא מניקה   23/06/10 | 20:54

נלחמת כמו שרק אמא אמיתית היתה נלחמת. הנקה צריכה להיות סבבה גם לאמא וגם לתינוק אם זה לא הדדי אז צריך לוותר, אמא מאושרת ורגועה גם תינוק רגוע ומאושר...

* הקוסמטיקאית שלך מהרצליה   23/06/10 | 19:55

האמא לא רק רוצה גם צריכה ץץץ לותר על מחשבות להראות בעלת גזרה ....לחשוב על דיאטה ץץץ וכבר שואלת איך אני נראית ףףףףף היי אמא את צריכה גם לאכול מסודר כך שיהיה לך במה להניק חבל

* חיים צדוק   23/06/10 | 19:41

בכדי להפיק חלב טוב ומזין עליכן להימנע מנענע מכיוון שהוא עוצר את החלב וממרווה. להרבות באכילת חסה אשר מונעת חסימות וגודש ותורמת להתמלאות החלב. כמו כן ממולץ לאכול תמרים, אגוזים, שקדים, קווקר, לחם מלא ומגוון ירקות טריים בכל יום, להמנע משתיית משקאות ממותקים וקפה. להרבות במוצרי חלב ובירה שחורה. ממולץ ביותר לפנות לרפואה הומאופתית שם תמצאו מענה לפיטמות סדוקות, בעיות חלב, וויטמינים ומינרלים, התמודדות נפשית וחזרה לגיזרה. רופאה ממולצת: דר' רות סיילס, נמצאת באשדוד.

* נטורופתית   23/06/10 | 17:40

צריך לזכור שהמטרה היא ילד שגדל בבריאות. האמצעי חשוב אבל לא יותר מהמטרה!

* עשית את הטוב והנכון לך ולביתך   23/06/10 | 16:59

בדיוק מה שקרה עם שני ילדיי!!!! את הראשון הנקתי חודש והרגשתי כאילו הנקתי שנה כי לא היה לי בכלל חלב (בימים טובים 70 מ"ל) והשני חודשיים עם לשלב מההתחלה. בשלישי שיהיה בעזרת ה' אין מצב שאני מנסה! זה סיוט נפשי ופיזי! תודה על המאמר חשבתי שאני היחידה

* שירה   23/06/10 | 16:40

אין ספק שלהניק זה חשוב וכדאי, אבל הרבה יותר חשוב להיות אמא שקטה ורגועה שמסוגלת להיענות לצרכים של הילד/ילדה שלה. חבל שיש אימהות שחושבות שצריך להניק בכל מחיר, אפילו שזה פוגם באיכות החיים שלך וביכולת שלך ליצור קשר אמיתי ובריא עם התינוק שלך. אימהות - תשחררו מהטירוף הפסיכוטי הזה, מי שרוצה ויכולה להניק שתעשה את זה ומי שלא - שלא. זה ממש לא כזה סיפור.

* אורית    23/06/10 | 16:35

זה כאילו נכתב עלי רק שאני נתתי בקבוק אחרי שבוע וניסיתי לשאוב-אבל דבר לא יצא משם אפילו 30 cc לא היה לומרות שישבתי שעה על כל צד....את לא אשמה הילדה המקסימה שלך צריכה אמא שפויה שתתפל בה הכי טוב בעולם כי יקרתי עם דיכאון את לא יכולה לתת לה דבר...עשית את הדבר הנכון...מקווה שעם הזמן את תביני את זה והשד כבר לא יתריד אותך....לילד המתוק שלי-אתה כל עולמי את כל חיי..תמשיך לחייך אלי כי בלי זה לא אוכל לנשום...

* קנדה   23/06/10 | 16:30

אולי מספיק עם שטיפת המח הזו... זה בסדר לא להניק, לא צריך להתנצל ולתרץ. זה בסדר לא להניק אפילו סתם בגלל שלא בא לך. וכן, אלה שמניקות יכולות לשלב מדי פעם בקבוק כדי שהאבא יקום מדי פעם בלילות ותוכלו לישון כמה שעות רצוף. כל הקדושות המעונות האלה שהופכות מרגע הלידה למחלבה, מסתובבות נפולות ועצובות עקב חוסר משמעותי בשעות שינה ובחיים וטוחנות את המח לכל מי שמוכנה לשמוע כמה הנקה זה נפלא פשוט מגעילות אותי!!!

* יעל   23/06/10 | 16:30

* אמא לשתיים   23/06/10 | 16:23

לא ישנתי, לא אכלתי, לא הסתכלתי במראה, רק בכיתי כל הזמן והרגשתי קקה על זה שאני לא מצליחה להניק. רק כשעברתי לבקבוקים סוף סוף חזרתי לחיים, לשגרה, התחלתי לחייך ולשמוח. תודה רבה על מאמר חשוב.

* גם אמא טריה   23/06/10 | 16:15

את הבונדינג אפשר לעשות גם עם בקבוק מטרנה. אני הנקתי מעט מאוד זמן והילדים שלי מחוברים אלי לא פחות מהחברים/ות שלהם. וגם בריאים וחכמים לא פחות, ואפילו קצת יותר . גם אני נלחמתי קצת זמן ברגש האשמה , עד שהבנתי שזה מיותר לא כולן בנויות להניק מה לעשות. ומי שטוען אחרת ...בעיה שלו

* אמא ותיקה   23/06/10 | 15:56

* ע    23/06/10 | 15:54

תעברי למטרנה .

* אלין    23/06/10 | 15:18

לאמי קרה אותו דבר איתי ועם אחי,מעבר לכאב הייתה גם דלקת קשה עם חום גבוה בשל רופא אטום שהתעקש שתמשיך לנסות למרות שלא יצא דבר...אני שמחה שלך זה לא קרה...לי גם היו בעיות בילד ראשון,כאב,ילד רעב ועצבני,למזלי הצלחתי לשלב-חלק מהארוחות הנקה -בבוקר היה לי יותר,וחלק משולב עם בקבוקים...בהריון שני פניתי ליועצת הנקה,היא הדריכה,עודדה,ובאמת,למרות ששוב היו שבועיים קשים,והגברת ירדה קצת במשקל,אח"כ זה התאזן,ובחודשים אחר כך רק הנקתי-עד גיל שנה.והילדה עלתה יותר מידי למרבה הגיחוך... בכל אופן,כמסקנה,אני גדלתי על בקבוקים,וילדיי אחד משולב בקבוקים ואחת רק הנקה,ככה או ככה,שלושתנו בריאים ונבונים,והחיים ממשיכים,ואין כמו שמחת חיים מתינוק,נשיקות וכיף,אסור להרוס את זה בשביל הנקה שככל הנראה לא תצליח... את יכולה לנסות פעם הבאה להתייעץ עם מישהי ישר על ההתחלה-הריון/מיד אחרי לידה,יכול להיות שזה ישנה משהו,ויתכן שלא..ככה או ככה תרגיעי את מצפונך ולא תגיעי ליאוש כמו לידה זו... בהצלחה והרבה בריאות ונחת!

* אמא לשניים   23/06/10 | 14:59

זה לא שלא ניסית, ניסית ולא הצלחת. עם הבן הראשון שלי לא הצלחתי להניק ושאבתי במשך חודשיים בלי הפסקה עד שבסוף התייאשתי. עם הבת השניה כבר ביקשתי כדורים לייבוש חלב עוד בבית החולים. יש לי 2 ילדים שקשורים אלי בנימי נפשנו, שמחים, בריאים, אהובים לא פחות מכל תינוק אחר שינק כן/לא/אולי.

* אני   23/06/10 | 14:58

זה ביטוי נוראי, אני לא יודע מה עם אחרים אבל לי יש דימיון ואני מדמיין תינוקת שמוצצת עד שיוצא דם מהציצי במקום חלב ואז הפה של התינוקת מרוח בדם והיא מלקקת את זה ואז היא הופכת לערפד

* גולש   23/06/10 | 14:54

גם אני לא הצלחתי להניק. הילדה היתה קטנטונת שנולדה לפני הזמן ולא הצליחה ליצור ואקום כמו שצריך. גם השאיבות הכאיבו לי מאוד. כמה שלא ניסיתי זה פשוט לא הלך. בשלב מסוים הבנתי שעדיף לוותר והחיים נהיו הרבה יותר קלים מאז. גם אותי לא הניקו כתינוקת ותודה לאל הכל בסדר. אז אני השלמתי עם זה עם כי גם אני עד היום מרגישה צביטת קנאה למראה נשים שמניקות בקלות.

* מיכל   23/06/10 | 14:28

סתםםםםםםםםםםםם זה טבעי..... קורה כמעט לכל האמהות.....תרגעי כל עוד את שואלת אם את טובה?! זה עושה אותך טובה...

* אני   23/06/10 | 14:27

אני הצלחתי להניק רק כשלושה חודשים לאחר הלידה. בהתחלה הנקתי והתינוק ירד במשקל ואז עברתי לשאיבות, דבר שהיה קשה מאוד. הכי מבאס זה ההרגשה שנותנים שכאילו את אשמה בכך שהתינוק ירד במשקל ולא מצליח לינוק כמו שצריך. תהי שלמה עם עצמך שניסית, הבת שלך ב"ה תהיה מאושרת בזכות דברים אחרים שתעניקי לה בחיים ולא בזכות ההנקה או קבלת תחליף חלב. נכון שלהנקה יש יתרונות רבים והיא חשובה אבל לא במחיר של להרוג ולסחוט את עצמך. עדיף לתת תחליף חלב ולשמור על השפיות...

* שמרית   23/06/10 | 14:24

* אמא ל-3   23/06/10 | 14:22

אבל הסיפור שלי הפוך - היה לי כל כך הרבה חלב כבר ביום השלישי אחרי לידה שלא הצלחתי לשאוב את כל החלב. היו לי כאלו כאבים בזמן ההנקה שחשבתי שצירים זה שטויות! כבר ביום השני שהנקתי היו מלא סדקים ואז הופיע הדם. בקיצור, זה היה סיוט של החיים שלי וכמובן היה דיכאון ודלקת, וגושים - כל זה תוך שבוע! עד שבסופו של דבר החלטתי שהילדה שלי צריכה אימא מחייכת, מאושרת ורגועה, ולא אמא מניקה ודכאונית, בוכה וכואבת.... טפו טפו טפו, היום היא מתפתחת מצוין ואני באותו יום שהפסקתי לסבול, אשכרה חזרתי להיות אני. היו קצת ייסורי מצפון, אבל כן העדפתי להיות קצת אנוכית במקרה הזה...

* אמא   23/06/10 | 14:19

לילוש, אני חייבת לשתף אותך בסיפור משלי. יש לי נסיכה בת שנה ו-10, אני בניגוד אלייך ידעתי שאיני רוצה להניק, הסיטואציה לא נעימה לי, הייתי אומרת שאני קצת סולדת מהנקה-ובמיוחד בפומבי. בימים הראשונים אחרי הלידה לא היה לי אפילו חלב והחזה נשאר כפי שהיה (רך ונעים) אך לאחר כ-3 ימים הרגשתי שגודלים לי גושים ועמדתי למות מהכאב, טוב אם כבר יש לא נניק??? ניסיתי, הפרינססה לא רצתה להתאמץ אז ניסיתי לשאוב- כאבי תופת צעקתי לאלוהים... החזה התעוות-אמאלה... הפסקתי! מעולם לא הרגשתי כ"כ מחוברת לבת שלי כמו רגעי ההאכלה. ידעתי כמה הבת שלי אוכלת ומתי. לילי, הסיפור שלךנגע לליבי ואפילו הוריד לי דמעה שתיים, אבל מאמי העיקר שתהיי בריאה (פיזית ונפשית) לגדל את הגורה שלך, אין אושר מזה בעולם. תדאגי קודם כל לבת שלך, אבל אל תזניחי את עצמך, אם יקרה לך משהו מי יטפל באלה??? תמיד תזכרי שבעזרת ה' יהיו עוד ילדים להניק, והכי חשוב תשמרי על עצמך ואל תתייסרי.

* מיקמיק   23/06/10 | 14:17