תגובות (5 תגובות ב-2 דיונים)
2. מניסיון שלנו רק האמא מסיתה אותם
אני גרה עם בן זוגי ולו יש ילדים מקסימים שמאוד היו קשורים אליו עד שהוא הכיר אותי והאמא דאגה להרעיל אותם עד כדי כך שהם לא מוכנים לבוא
אלינו וזה מאוד עצוב
שימו לב נשים גרושות ההפסד כולו שלכן וחבל
הילדים יגדלו ויחזירו לכן באותו מידה
06/04/11 | 14:51
ניסיון של 10 שנים
אני נשואה לגבר שיש לו 2 ילדים גדולים מנישואים קודמים ולנו ביחד יש עוד שני ילדים.הקשר בין הילדים היה תמיד טוב עד שהאמא החלה להסית ולהקניט. כיום אני ובעלי "מבלים" בנפרד את השבתות ו"בורחים"מהבעיה האמיתית. חשוב לי לציין שיש לבעלי בן עם מוגבלויות קשות ואני תמיד הייתי שם ותמכתי. הכוחות שלי נגמרו.וכיום אני משקיעה אך ורק בילדים שלי.כואב לי על 2 ילדיו מנישואים קודמים אך אם לאמא הביולוגית לא איכפת והיא מסירה כל דאגה אז דיינו.
07/04/11 | 17:02
ממש עצוב
הורי התרגשו ולצערי ניתק הקשר שלי עם אבי, בעיקר בגלל הלחץ הפסיכולגי אימי ומצד השני אי התעקשות של האבא לשמור על קשר.
עד היום זה מלווה אותי בעצב רב מאד.
כואב שילדי לא זוכים לסבא.
הורים חישבו על הילדים אל תרעילו את הצד השני ואל תוותרו על הילדים הרושי של צד מרעיל מאד קשה לילד וזה גורם לניתוק עם אחד ההורים למרות שבעצם הילד כלל לא רוצה זאת.
07/04/11 | 17:14
רעל
מזה 17 שנים אני לא רואה את הבת שלי וזה כתוצאה ממה שאת מתארת,ואני לא חייתי עם מישהי אבל כן יצאתי וכשהיתה קטנה בכלל לא היתה בעיה רק שהזמנתי ידידה לבר המיצוה של הבן(הוא הזמין אותה והדגש על ידידה)מאז אני לא רואה את הבת!!ברור שלא רק זאת הסיבה כי אם רצונה לחזור וכך חשבה כי אם אני קשור לילדים אז הם בשבילה קלף מיקוח מה שאותי זה דחה עוד יותר כיח הילדים הם של שנינו והם לא יכולים לשמש כסחיטה לצד כלשהוא ,עשיתי את כל הנסיונות האפשריים לקשר עם הבת אך ללא הועיל וכעת אני מסיים את כתיבת הספר בנידון
08/04/11 | 14:33
1. gggghk
jiyihti
06/04/11 | 14:32