תגובות (7 תגובות ב-7 דיונים)
7. נראה שהאהבה נגמרה
וכל שנותר זה להיפרד. כך לפחות הוא יפנה זמן לילדיו כמה שעות אחת לשבוע וכל סופ"ש שני. אולי אז הוא יבין שלהביא ילדים זה גם להיות נוכח
22/12/19 | 16:04
6. יש משברים רבים בחיים. יש תקופות של נתק ואפילו שנאה.
עוד קיים. אם יש בסיס טוב עליו נשען הקשר- חברות, רומנטיקה, מיניות. אם יש נוסטלגיה לחייך לעברה במרירות- לא תמיד חייבים לחשוב על פירוק. מסכימה עם יעל שצריך לשחרר ולמצוא מקום כל אחד לעצמו ושיח לא שיפוטי. ולחשוב על הבסיס הזה, אם יש, ואיך ניתן להחיות אותו. ייתכן שיהיה צורך להציף קשיים רבים ולנהל אותם במשותף באמפתיה לפני שתצליחו לחשוף את המחבר והאהבה ביניכם.
יש משהו בויתור על הזוגיות שהוא נפוץ מידי לטעמי. זה לא מוצא מבזה, חלילה, ואכן הכרחי לפעמים, אבל במקרים אחרים זה משבר גדול שהוא בר שיקום. מניסיון.
15/12/19 | 03:30
5. טור
יעל, נהנת לקרוא את התגובות והעצות שלך .
כל טור פשוט מרתק
15/12/19 | 00:14
4. נשמע שהקשר כבר התפרק
והפרידה היא עניין של זמן. לפחות שתודה על כך שאין לה כעת דאגות כלכליות ושלא יהיו לה גם אחרי הגירושין, לכשיבואו. לבי עם הילדים - חמישה ילדים צעירים כשאחד מהם חריג זה קשה מאד.
14/12/19 | 00:41
3. המציאות מורכבת ולכן לא תמיד פרידה היא הפתרון הנכון בכל רגע.
13/12/19 | 15:17
2. למה שמזונות לא יספיקו?
עושה רושם שהאב לא מתעניין לא באשתו ולא בילדים, אבל עדיין יש לו אחריות חוקית לדאוג להם כל עוד הם קטינים. לדעתי הכי טוב לזוג הזה זה להיפרד, שהאב יעבור לגור במקום אחר אם הוא גם ככה אף פעם לא נמצא בבית והוא אומלל כשהוא כן נמצא שם, והאישה והילדים ישארו בבית שהילדים רגילים אליו ומכירים אותו. בני הזוג צריכים להסכים האם שווה להם להתגרש או סתם להיפרד, להסכים בצורה פתוחה לקיום מערכות יחסים חדשות במקום להיות אומללים או לבגוד מאחורי הגב. כשהילדים יגיעו לגיל 18 אפשר להתגרש רשמית, הכי חשוב זה לעשות הכל בהסכמה ומינימום פגיעה בילדים.
13/12/19 | 15:03
1. מסכימה עם העצה. אבל עוד דבר:
השואלת אומרת שהם התרגלו לרמת חיים גבוהה. אם כך, אולי היא יכולה לבחון את האפשרות לרדת ברמת החיים, אבל להיות משוחררת מבעלה. גם זה משהו.
13/12/19 | 12:33