ויש מצב שאני אעשה את זה,אעזוב הכל כאן ואתחיל חיים חדשים מעבר לים . המשפחה שלי משפחה חמה וזה לא יהיה קל אם אעזוב את ארץ הקומבינות והפרוטקציות אבל מצד שני אני חייב לחשוב על עצמי,דבר כזה לא עושים מהיום למחר ...בכל זאת זה לפתוח חיים חדשים,אני מנטלית ורגשית כבר לא כאן ולא אהיה כאן.

* אני גם רוצה ללכת מישראל   01/11/13 | 14:36

יצאתם גדולים!! אתם מקסימים. ישראל מדינה קשה , ארץ אוכלת יושביה.. לא לכל אחד יש הכוח להיאבק כל בוקר מחדש. גם אנחנו ישראלים!!!!! החיים בחו״ל, מתוך בחירה ולא מרגישים צורך להתנצל או להסביר.

* דנית   27/10/13 | 06:13

* אתי   22/10/13 | 11:04

התקשורת עושה גלים ומשמיצה את מדינת המלחמות שבאמת ראוייה להשמצות האלה עם כל הקנאה החולנית הזו של האנשים כאן. מספיק כבר!!תפסיקו החיים בישראל לא קלים בכלל ואני יודע ש"התר" מסתכל על מה שאני רושם. אתם רק רואים וילה ובריכה בארה"ב ואתם נגנבים. אני אם הייתי רחוק מאח שלי בירושלים ומההורים שלי אז הייתי מאוד עצוב ,הייתי עצוב בלהיות רחוק מהאוכל שאני כל כך רגיל אליו. המשפחה הזו לא תספק בדיוק מה קרה לה ומה היא עברה ואני משוכנע שהילדים הבורים שלו שלא הולכים עם הלא יהודים יודעים מה באמת קרה. חארטה ובלוף אחד גדול ,הם לא היחידים שעזבו את ישראל עם 18% מע"מ ,כאן כולם פרזיטים עליי חיים להם בנחת כשאני והמשפחה שלי עובדים קשה ולא מגיעים לכלום!!כן לכלום !!נמאס לי

* מישהו   22/10/13 | 00:13

הם מאירופה) ואבא ישראלי שנשלח לארה"ב לשליחות, ושם הכיר את אימי והם נישאו. כאשר הייתי בת 9 הוריי (יותר נכון אימי היא זו שלחצה) החליטו לעלות לארץ. ההחלטה הגיעה בעיקר לאחר שאימי, שחלתה בסרטן, שמה לב לעובדה העגומה שכל "החברים" פשוט נעלמו אחרי שגילו את המחלה, ובעקבות המחלה נאלצה להפסיק הריון בשבוע 16. היא אמרה שהיא לא רוצה לגדול בחברה כזאת צבועה, וגם היא מעדיפה שלילדים שלה תהיה ילדות יותר כיפית ועצמאית (כי איפה שגרנו אי אפשר ללכת לבד לחברים או לחוג, או בכלל להסתובב ברחובות - לא ביום ולא בלילה), וכמובן שהיא לא רוצה לחשוב על זה שהילדים שלה יתחתנו עם גויים. מאז עברו 30 שנה, וחלק מההתנהגות האמריקאית נכנסה לארץ, אבל בכל זאת , אחרי שראיתי הערב את אמא מחליפה, הבנתי שההורים שלי עשו החלטה נבונה. נכון יש להם בית ענק עם בריכת שחייה והרבה מותרות, אבל אין להם חברים אמיתיים, הילדים שלהם רחוקים מאוד מהשורשים היהודיים שלהם (הפתיע אותי מאוד שההורים אומרים שיש זיקה יהודית בבית, אבל הילדים לא הולכים לסאנדיי סקול - שם היהודים לומדים קצת עברית וגם יהדות, וגם לא הולכים לבית ספר יהודי פרטי, כדי לדאוג שהילדים לא יסתובבו עם גויים, ויהיו יותר מחוברים לחברים יהודים). אומנם יש לנו תקופות שאנחנו מתוסכלים פה בארץ (אני מדברת בשמי ובשם בעלי הישראלי מלידה), אבל אנחנו יודעים ומבינים , שלילדים שלנו לא יהיה יותר טוב שם.

* ג'ודי   21/10/13 | 00:46

איזה אופי ישראלי, לדחוף את האף לכל מקום, לחיים של אנשים. אנשים יקרים, שכל אחד יעשה מה שטוב ל-ו . מה שנוח ל-ו. אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת מה עבר על בן אדם בעת שקיבל את ההחלטה. אז תפסיקו כבר לשפוט !!!!! אין פלא שאנשים בורחים מפה.

* לילך   20/10/13 | 22:47

* התעייפתי    20/10/13 | 21:09

הדת לא יכולה להכתיב דרך חיים, היא מכתיבה. ומי שבוחר ללכת על פי הדרך שלה, תאמין לי- מאושר... וכל הכבוד לזוג המקסים הזה שלא שוכחים גם בזמנים כאלה וגם כשהם רחוקים את האמת...

* למגיב 4 היקר/ה   20/10/13 | 15:56

במיוחד בזמן שדת כבר איננה מרכיב חשוב להתפתחות תרבותית ואנושית של בן אדם בעולם המערבי לפחות. י

* אחד שחושב   20/10/13 | 14:09

היא כועסת למה הם קוראים לעצמם ישראלים. אנשים שהם 60 שנה בארץ קוראים לעצמם מרוקאים, וכך ילדיהם שנולדו בארץ, וגם נכדיהם. למה ? וכך גם בעדות אחרות. וגם אתם הקוראים, קוראים לאנשים: מרוקאים, רוסים, פולנים, פרסים, וכו', שנים רבות לאחר שהם חיים בארץ. שכל אחד יחיה איפה שהוא בוחר, איפה שטוב לו, אין לכם זכות לזלזל בהם. אגב, גם לקתולים כבר אין נישואים קתוליים.

* דור שני ושלישי עדיין קורא לעצמו מרוקאים   20/10/13 | 11:03

לאוסטרליה-אך הלב הוא פה -על אף הכל ולמרות הכל-מה לעשות

* ישראלית   18/10/13 | 19:46

מפונקת . מפונקת !!! חיים שלך דבש !

* קוקו ממרוקו   18/10/13 | 08:51