הדרישות בעולם המערבי,מחסור בסמל הפנוי לעוד כהנה ואחרים מביאים למצב שגם לגדול הדור תהיה בעיית קשב ו\או ריכוז כלשהי. שיפסיקו לתת לילדים ללמוד עד 18:30 בערב בבית הספר,שיפסיקו להעביד הורים בלי סוף כאילו שאין חיים אחרים. ואז כולם יהיו קשובים יותר, רגועים יותר ו מרוכזים יותר

* רן חן   03/02/14 | 11:37

אחרי שעשיתי על עצמי אימון מוחי בשיטה של אטנגו הבנתי שאפשר להקל על רוב הקשיים. מסכימה עם הרופא שזו לא מחלה

* סמדר   24/01/14 | 02:58

המאמר מעניין, וברוב המקרים צודק, הביעה היא התקופה. היום להורים המערכת הפוליטית לא מאפשרת להם באמת לטפל בילדים. היום הדור הזה רוצה ילד אינסטנט, ילד שילך בתלם שמכתיבה החברה, מערכת החינוך. רבים מהילדים שלא מסתדרים עם שיטות הלימוד, מופנים לאבחונים. האמת האבחונים ברוב המקרים נעשים על ידי אנשים שלמדו לימודי תעודה וגם תואר שני, אבל אין להם ניסיון מחקרי על התופעה, ולכן האבחונים הם בהתאם. הפרעת הקשב, או קשיי הלמידה, וגם השובבות הם תולדה של מספר גורמים, גורם נורולוגי, שעל ידי אימון חיזוקים, ואסטרטגיות אפשר לעקוף אותם, ולחוש חיוני. קשיי הלמידה, עם היד על הלב הורים, אתם תמיד מבינים את חומר הנלמד על ידי ילדיכם? קשב, האם אתם מבוגרים, בכל שעה משעות היום מסוגלים להתרכז ריכוז עמוק? אז מדוע אנחנו דורשים מהילדים זאת? קשב, כמה פעמים קרה שלא הקשבתם הורים? בשביל זה תקבלו תרופה. כבעלת ניסיון עם עצמי ועם ילדי, מעולם לא הסכמתי לקבל תרופה, מעולם לא הסכמתי להקלות לילדי, כן עמדתי על כך שיעשו את המטלות הלימודיות בדרכם. אני לא מצטערת על שעות מחנכת שהייתי במערכת החינוך, אני שמחה שיהיה לי את הכח לעמוד מול כל המלומדים ולהתעקש על דעתי ועל דרכי, כי היום ילדי הם לא נטל על החברה, היום הם יודעים להתמודד עם התופעות, והיום הם משתמשים בניסיון זה עם נכדי. אני מחזקת חוקרים שחושבים בכיוון להביא מחקרים שמחזקים את גישתו של כותב המאמר.

* פוגני   15/01/14 | 16:28

אם הילדים מופרעים ולא משנה מה הסיבה אז קל וחומר לתת להם תרופות הרגעה ובא שלום על ישראל... למזלנו היום כל הילדים מופרעים וגם כל ההורים מופרעים וכל המדינה מסוממת ושלום עוד אין פה וגם לא יהיה בקצב הזה

* לקי   12/01/14 | 22:42

תרגילים קצרים של תנועת שמתרגלים גם בכיתו וגם מחוץ לכיתות, שפשוט עושים מייד שקט, הילדים לא מוסחים ומפסיקים לזוז בחוסר שקט. זה עובד מאוד יפה, טבעי ובעיקר מהיר.

* דלית   12/01/14 | 14:14

לדעתי האיבחונים המילוליים הם אלו הגורמים לאבחון שגוי. בתי היא תלמידה מחוננת, שקטה ורגועה, והיא סובלת מהפרעת קשב וריכוז (ללא היפראקטיביות) .אנחנו שמנו לב לכך כאשר בבית היא לא הצליחה להתרכז בהכנת השיעורים, ושהיינו מדברים איתה והיא הייתה שוכחת מה אמרנו לה, כאילו היא לא הקשיבה. המורים לא שמו לב כי היא תלמידה שקטה והוציאה ציונים גבוהים. לקחנו אותה לאבחון על ידי המכשיר המצוין בכתבה EEG, ולפי המכשיר יש לה הפרעת קשב חמורה ביותר. קבענו תור לנוירולוג של קופת החולים, והוא אמר שנמלא דף , עם שאלון קצר שהשאלות בו הם על היפראקטיביות ולא על הפרעת קשב. גם המורה הייתה צריכה למלא את הדף, ולפי השאלון אין לה הפרעת קשב, הנוירולוג שהלכנו אליו חסר מקצועיות, תוך חמש דקות של קריאת השאלון, ללא אבחון הילדה עצמה, הוא פסק כי אין לה הפרעת קשב ולא קרא את הדפים של האבחון שעשינו על ידי המכשיר. הלכנו לנוירולוגית בעלת שם באיכילוב, שדיברה איתנו ושאלה לגבי ההפרעה, ועשתה לבתנו אבחון כמו שצריך ולא חפיף, התייחסה לדפים, ולא נתנה לנו שאלון. צריך ללכת לנוירולוג מקצועי שלא תוך כמה שניות קובע, והכי חשוב - אל תסתמכו על השאלונים. אנחנו לא בפינדלנד שיש כמה מורים בכיתה ו12 תלמידים והמורה נשארת איתם עד לסיום התיכון ועוברת הכשרה מיוחדת ומכירה כל תלמיד ותלמיד יותר טוב משהתלמיד מכיר את עצמו. אנחנו בישראל, שיש 40 עבריינים קטנטנים בכל כיתה, מורה שמוציאה תעודה בעזרת קשרים, שנמצאת איתם בקושי שנה ועסוקה לטפל בבעיות משמעת. אז השאלונים מיותרים לגמרי וגם לא נכונים כלפי כל ההפרעות.

* מימי   08/01/14 | 15:48

כי למערכת החינוך אין שמץ שלמושג איך לטפל בילדים עם הפרעות קשב וריכוז...המורות מתקשרות בחוסר אונים להורים....בוכות להם שהוא מפריע ולא מקשיב בשיעור....ההורים עובדים עד השעה חמש ואין להם סבלנות לילד שלהם אחרי העבודה...אז הם הולכים לרופא המשפחה שמעביר אותם לנירולוג שמקבל עשרות פניות ביום מהורים מתוסכלים...וישר נותן מרשם של ריטלין. ואז הילד המסומם הולך לבית ספר...והמורה שמחה! אני אמא לבת עם הפרעות קשב ...לא לקחתי ולא אקח לאבחון....לעולם לא אתן ריטלין! אני מחזקת את הבת שלי כל יום כל היום....זו עבודה קשה!!!!! ושהמורה מתקשרת אז אני אומרת לה שתתין לה חיזוקים על דברים שהיא עושה טוב ושלא תעז!!!! לתת לה עונשים כי זה לא עוזר ורק מתסכל את כולם זה עובד ...לאט לאט וקשה אבל מניב תוצאות מצוינות. הורים ...די עם הרטלין הזה...זו הדרך הקצרה לצרה ארוכת טווח.

* אימוש   07/01/14 | 16:26

* חני   07/01/14 | 13:31

מי שבאמת חווה הפרעת קשב וכמה קשה להתרכז במהלך שיחה , הרצאה או מבחן יכול להבין כמה זה קשה. לכל המתייפייפים שחושבים שזה המצאה- אני בטוחה שלכם אין הפרעה!

* אידי   07/01/14 | 13:04

הפרעת קשב וריכוז היא ותרשתית וקשורה לחוסר איזון מסויים במוח, ואם אפשר לאזן בעזרת תרופה, אז למה לא?! כשכואב הראש, למשל, לא לוקחים תרופה?? למה כולם צועקים: "סם","נזק" וכד'??!

* רלי   07/01/14 | 11:30

מי שהולך לרופא מקצועי לא מקבל איבחון של שתי דקות ובד"כ מקבל גם טיפולים נוספים לריטלין. הבעיה שהטיפולים ההתנהגותיים לוקחים שנים והילד צריך לחיות בעולם בינתיים. כל מקרה הוא שונה, יש רמות שונות וסוגים שונים של הפרעת קשב. לי יש ילד אחד על ריטלין והשני בלי. אבל זה שעל ריטלין לא היה יכול לחיות בלי זה. כך שכל הדוגמאות של אלה שהצליחו בלי - חסרות משמעות לגבי מקרים קיצוניים יותר.

* אמא שנותנת ריטלין   07/01/14 | 11:23

בחטיבת הביניים איבחנה היועצת האירגונית בבית הספר שלי שיש לי הפרעת קשב וריכוז, המליצה להוריי ללכת לאיבחון. המחנכת שלי ואמא שלי עבדו קשה כדי לתעל את ההפרעות לדברים טובים שאהבתי לעשות וכך למדתי להסתדר ולחיות עם ההפרעה. יש לציין שמדובר על לפניי כ 20 שנה אז לא חילקו רטלין בכזו חופשיות., סיימתי תיכון עם ציונים מוצלחים, תעודות הצטינות בכמה תחומים שאהבתי וגרמו לי לרצות להיות במסגרת. בצבא הבינו גם כן שיש לי סוג של הפרעת קשב והיפראקטיביות אבל לשם כבר הגעתי עם מעט ניסיון והצלחתי להשתלב ללא בעיה. הכל תלוי במידת מעורבת ההורים והסביבה, גלו במה הילדים שלך טובים, איסה תחומים מעניינים אותם ותנו לנם לפרוח שם. אצלי זה עבר נהדר. היום ההפרעה לא קיימת בכלל רק הרצון להצליח בתחום שסיגלתי לעצמי

* מאובחנת מהעבר   07/01/14 | 10:20

בני אובחן כילד עם בעיית קשב וריכוז בכיתה א'. סרבנו לתת לו ריטלין וטיפלנו בו במהלך השנים בטיפול התנהגותי ללא תרופות ע"פ ספרו של פרופ' שטיין מארה"ב הנקרא: "ריטלין אינו התשובה- טיפול התנהגותי..." שטוען כבר שנים רבות שלילדים המאובחנים כבעלי בעיית קשב וריכוז אין שום בעיה נוירולוגית אלא מאפייני אישיות מסוימים שניתנים לשינוי ע"י טיפול בהתנהגות. עבדנו עם בננו ע"פ השיטה ואכן נעלמו להן הבעיות, היום הוא בכיתה ו' וכשאמרתי למורים שהוא אובחן כילד עם בעית קשב הם לא האמינו לי. הילד יושב רגוע בשיעורים ולומד. את המוטיבציה ללמידה והאמונה שלו ביכולתו להצליח ללמוד גם כן היה צריך לחזק בו. זה נעשה ע"י אהבה רבה , אמונה ביכולת שלו להצליח ככל ילד ופרסים שמאוד רצה. בקיצור, אכן השקענו ואנו ממשיכים להשקיע בבננו אבל מאושרים מאוד מהתוצאות. יש לנו ילד שמח עם יכולות נפלאות. אפשר גם אחרת. צריך לחזור להאמין בילדינו וביכולות שלהם.

* לימור   06/01/14 | 23:24

* שיראל   06/01/14 | 22:02

יעל כהן, הוצאת לי את המילים מהפה!!

* אורית אפרתי   06/01/14 | 21:45

אני מורה בבית ספר. עשיתי מחקר פרטי משלי בבית הספר.המסקנה שלי היא שהקושי או הבעיה נובע בעיקר מהסביבה ולא מהתלמיד. יכול מאוד להיות שמערכת החינוך והסביבה הפיזית והתכנים צריכים להשתנות. שאם לא כן אז בעוד 20 שנה יתברר הנזק הקטסטרופלי שגרמנו לילדים שלנו.אני למשל נתתי לבן שלי ריטלין במשך חצי שנה בכיתה א' ולבסוף החלטתי על דעת עצמי להפסיק וכעט המצב לא הכי טוב שיש אבל בכל זאת בלי ריטלין ובלי תופעות לוואי ובלי הפתעות קשות שעוד יתבררו כאשר הילד יהפוך לאיש בוגר/מבוגר

* קוקיס   06/01/14 | 21:15

אני לוקחת ריטלין וסובלת מיזה ממש זה גורם לי לא לאכול מפריע לי בשינה ומוריד את כל המצב רוח אבל בגלל השחשוב לה שאני אלמד היא מכריחה אותי לקחת את זה ! אני רוצה שימצאו לזה פיתרון שלא כולל תרופות נמאס לי!!!

* חסויה   06/01/14 | 20:25

* אמא   06/01/14 | 15:34

מדהים איך מערכת החינוך לא מקשרת בין הסם הזה שנרקומנים צורכים להיותו סם להמונים שניתן לחסרי ישע

* ליבי   06/01/14 | 14:08

אפשר לצאת נגד תופעה של אבחונים שגויים. וזה נכון שהרבה נתפסים ב ADHD ובריטלין כפתרון לכל הקשיים. אני גם נגד האפשרות שדוחפים לכל ילד שלא יושב בשקט בשיעור. אך אין לשלול את ההפרעות לחלוטין יש ילדים/ מבוגרים שסובלים ואפשר להקל עליהם דרך טיפול בבעיות. אני לא אובחנתי בילדותי, ושילמתי על כך מחיר כבד בעיקר רגשי ונפשי במשך שנים רבות. בשנה האחרונה (כאשר אני כבר אמא ל 3 ילדים) אני מטופלת, ואני יכולה לומר בצורה מוחלטת שחיי השתנו וחל שינוי מטורף בתפקוד היומיומי. אני בטוחה שאם הייתי מטופלת מילדות חיי היו נראים אחרת.

* חן   06/01/14 | 13:28

אינני יודעת אם נכון לאמר 0 % או שלא כי אני לא נוירולוגית אבל כמי שחיה בעולם המטורף הזה, מישהו צריך לצרוח - די!!!!!!! אנחנו, צעירים ומבוגרים, חיים בעולם בלתי אפשרי, עמוס גירויים, עולם המציב סטנדרדים מופרכים (פעם, ילד בן 4 לא היה חייב לדעת לכתוב את שמו כדי להחשב בסדר), סדר יום הזוי, חוסר שעות שינה. חיים באופן שנוגד את הטבע שלנו ואח"כ מחפשים לזה תרופות. תנו לגדול בשקט!!! כן, גם אתם מערכת החינוך.

* דנה   06/01/14 | 12:50

* שלומי   06/01/14 | 12:32

כל עוד הצלחה נמדדת ברווח כלכלי אין מנוס משיווק אגרסיבי או בשפה פשוטה כשמסתכלים דרך החור שבגרוש תמיד נפגוש ברמאים ונוכלים

* מנסה להבין   06/01/14 | 11:36

עודף האבחונים משרת מטרות מסחריות, והייתי אומרת מילא, לולא התרופות שנותנים היו כל כך מזיקות

* לילך   06/01/14 | 11:33

* אני   06/01/14 | 10:59

אין קשר ל"אין דבר כזה". ילדה שצריכה משקפיים אין לה הפרעת קשב אבל ילדה עם הפרעת קשב לא צריכה משקפיים, היא צריכה ריטלין.

* .   06/01/14 | 10:45

* מדען   06/01/14 | 09:14