אין כיף יותר בחיים מאשר להיות צמוד לילדים שלך, אנחנו מתים לצאת מוקדם או לאחר, אבל שאנחנו מבקשים הבוסים מסתכלים עלינו מוזר

* גיא   28/07/16 | 21:46

* פשוט נכון!   28/07/16 | 21:41

היום הבעיה הכי גדולה היא שבמידה וביקשת משרת אז שלא תחלמי לרגע להתקדם בתפקיד או בשכר בעבודה כי את ישר הפכת לסוג ב׳ ולמישהי מיותרת כביכול למרות שאת מצליחה להוכיח שבפחות שעת עבודה אחת את עדיין מצליחה לעשות את העבודה כמו שצריך..אבל מה לעשות שמנהלים או דרג בכיר יותר מבלה את יומו קבוע עד 7 בערב בעבודה??!! ועוד אומרים לך מה הבעיה שימו לילדים מטפלת כל יום עד 6 מזעזע כי סתם הבאנו ילדים לעולם נכון?? בשביל שמישהו אחר יגדל לנו אותם ואנחנו ניתן עבודה על מנת לקבל תפקיד כזה או אחר.. בושה וגועל נפש שנשים שמעוניינות לפתח את עצמם בקריירה חייבות להקריב את הילדים שלהם על מזבח החלומות!!!!

* אודידי   28/07/16 | 21:38

מלכה!

* א   28/07/16 | 20:59

צריך ללמוד לחיות בתוך מערכת יחסים שוויונית. ואני אישת אין מצב שלא יהיה לי בעל בבית בשעה נורמלית מצידי שירוויח מליונים

* אמא   28/07/16 | 20:14

רויטל ויטלזון ידועה בתור קוטרית.איפה שרק אפשר לקטר וזה בכתיבה , שם היא תימצא.אבל לרעיון,הכל זה עיניין של איך מחלקים את "הבלאגן בגן".??!!משפחה על כל מגדריה ,זה עסק.צריך להיות נוכח, קשוב, לטפל, ומה לא??!!אבל תלוי בהסתכלות הכללית , אני עובדת חצי יום ויודעת שהכל זה אני.בידיעה גדולה שבעלי הוא המזיע ועובד בחום, עם אנשים...וציבור שלא תמיד רגיש...ובתוך כל הבלאגן והטרדות בהחלטה אני שמחה ובעלי יודע שהכל נעשה ומה שלא, יהיו עליו הדברים בהשלמה שזה מה שיכולתי .אשה צריכה להיות הילדים!!ומה לעשות שאמא או אבא בזוגות אחרים עושים את זה הכי נכון.כי תמיד ולא משנה הקידמה...אחד מבני הזוג יהיה המוביל, החזק בעינייני הבית, והנפש של הילדים שכל כך זקוקים לנו.ושום תירוץ לא משתוה להיות נוכח עם הילדים אחהצ".ולשמוע"אמא את כל כך מרגיעה, וטוב שיש עם מי לפתוח את הלב".ואני מדברת מניסיון של אמהות ב23 שנה .נכון יש עליות וגם מורדות שמחה ואושר אבל תמיד אני יודעת שעליי האחריות שהמשפחה הזו תהיה חזקה ואיתנה.וזה דורש כוחות נפש (גם שלעיתים אין) ויהיה הבעל או בן הזוג הכי מכיל נאמן ועוזר.ואף אחד לא אמר שצריך לעבוד אחרי שעות הצהריים המאוחרות , גם אם הבוס נורא רוצה.יש דברים חשובים יותר.הבריאות שלך ושל המשפחה שלך.כי כשאת מאושרת ונינוחה, אפילו שהיום היה קשה...והילדים רואים אמא מגשימה , אבל גם נוכחת.הם יהיו יותר ממאושרים.ואני גידלתי ללא עזרה של חמות או אמא שהיתה רחוקה( פיזית) כך שתמיד לימדתי את עצמי לשרוד ולהמשיך.לא הגענו לחיים האלה לגן עדן אבל אפשר לעזור להם להראות כך.להוסיף כל מיני מקומות , ויופי.ולא כל הזמן לקטר.

* מימי   28/07/16 | 18:17

צודקת .אני אמא ל3 שהגדולה בת 5.5 אם אני רוצה לצאת להליכה בערב יותר קשה לי להתארגן ליציאה מאשר לבעלי...ואני עובדת קשה בחוץ ובבית וגם בעלי עובד. .אבל ברגע שאני מריגה לצאת זה קושי לדאוג לכולם...ולתכנןן מראש.לעומת בעלי שפשוט אומר יצאתי

* יעל   28/07/16 | 15:45

* אמא מזדהה   28/07/16 | 15:17

אני כבר מזמן הבנתי שאם אין אני לי מי לי, ופשוט הבהרתי לבעלי לחא 10 שנים של גידול ילדים, שהכל היה עלי, שה 10 שנים הבאות הוא אחראי. וכך היה, אני לא מתעסקת בזה, לא בביביסיטר, לא במחלות ולא בחופשים. ומטרה הזו היא לקחת את זה מתוך הבנה שגם לנו מגיע, להתקדם ולהיות מסופקות, ושאין מה לעשות וזו הדרך.... וזה בכלל לא רלוונטי כמה הבעל מרוויח, אלא רק כמה את רוצה להתקדם ולהרוויח.

* #אמאעובדת#   28/07/16 | 14:04

מי שחושב שמה שרשמה לא נכון חיי באשליות. בגלל אופי העבודה של בעלי הוא לא נמצא בבית בשעות הערב בכלל , אני ברוב הזמן מגדלת את בנינו לבד. כשהגיע המשבר ובעלי פנה למעסיק שלו בבקשה לאפשר לו פעמיים בשבוע לצאת מוקדם זו הייתה התשובה: נוסיף לך עוד כסף למשכורת ותיקחו מטפלת !!!! הבנתם מטפלת !!! כי למה שאבא יהיה נוכח בחיי בנו ??? מבחינת מעסיקיו העבודה מעל ולפני הכל . זו המציאות !

* אמא   28/07/16 | 13:26

גם אני אמא עובדת, ולא משנה כמה בעלי הוא שותף מלא בגידול הילדים - בסופו של דבר אני זאת שצריכה לקבוע לילד את הלוז, אני זאת שמבינה מי לוקח אותו ומתי. מקום העבודה של בעלי מאפשר לו לצאת פעמיים בשבוע מוקדם, וואלה יופי. אבל כשיש פנצ'ר אין לו ברירה והוא נשאר. אני זאת שצריכה לצאת באמצע היום ולטפל בילד חולה. ככה זה בכל מקום. ולצערנו אבות רבים שרוצים להיות פעילים יותר לא יכולים כי החברה לא מאפשרת את זה. מתגעגעת לימים שההורים היו יוצאים מוקדם ונמצאים עם הילדים.

* אמא עובדת   28/07/16 | 11:46

* תכלס   28/07/16 | 11:37