ביבי נתניהו היה תמיד בעד בעלי ההון, ובכלל לא אכפת לו לסכן את חייהם ובריאותם של תושבי מפרץ חיפה. זה בכלל לא מפתיע, שלמרות כל ההתנהלות השלומפרית של הממשלה בראשותו, בטיפול המתמרח בעניין סילוק ה״מפגע ההמוני״, הוא מעז, ברוב חוצפתו, או טפשותו? לבקש שמיכל האמוניה המסוכן, יקבל ארכה של עוד לפחות שנתיים!!! ולכן, מכיוון והבעלים של חיפה כימיקלים, לא מוכנים להפנים את ההחלטה של בית המשפט לסגור את מיכל האמוניה, בכך שהם מערערים שוב ושוב על ההחלטה, מפעילים לחצים, ואינם מוכנים לסלק את האיום הנורא לחיי תושבי מפרץ חיפה, אזי רק ל״השבתת מחאה״ מתמשכת, של העיר חיפה, יש סיכוי להזיז את קובעי המדיניות בממשלת ישראל להתייחס ברצינות לתביעה הצודקת לסלק את ״מיכל המוות״ – מיכל האמוניה,לסגור את בתי הזיקוק (בז״ן) של ״האזרח הבריטי״ – עידן עופר, ולשים סוף לכל התעשיות המזהמות במפרץ חיפה. הבעייה היא, שאסור לסמוך על יונה יהב, שפרט לדיבורים כדי לצאת ידי חובה, בעצם כמעט ולא עושה כלום! יונה יהב הוא הרי שבוי של הטייקונים. יונה יהב מפחד כי ברגע שיעמוד בראש מחאה אמיתית, וישבית את העיר, יתחילו הטייקונים לחפש לו מחליף…. הפחד שלו מובן, אך לחלוטין לא מוצדק! מי שמתיימר להיות מנהיג, חייב לקחת גם סיכונים. אין ספק שהטייקונים ועידן עופר בראשם, ברגע שיבחינו שיונה יהב חדל להיות ״כלבלב פודל״ שלהם, הם יתחילו בקמפיין להדיח אותו. כך גם עשו הטייקונים בזמנו לאריה גוראל, והצניחו במקומו את עמרם מצנע. לכן, אי אפשר לקוות שיונה יהב ישתנה וייעשה את מה שמצופה ממנהיג אמיתי שמוכן גם לקחת סיכונים אישיים. הפיתרון: לעקוף את ראש עיריית חיפה ואת ראשי ערי המפרץ, בעלי ה״ברכיים הרועדות״, ולהכריז על מחאה עממית, אינטנסיבית ונחרצת. מחאה כזו תבוא לידי ביטוי ב: א. השבתה מלאה של העיר חיפה ב. השבתת הדרכים אל העיר וממנה ג. השבתת הרכבת ד. השבתת הנמל וכו׳ וכו׳ כאשר המוני תושבי חיפה יחסמו בגופם את הדרכים ל: 1. מפעלי בז״ן 2. נמל חיפה 3. מיכל האמוניה 4. רכבת ישראל וכו׳ וכו׳ רק אז תחל הידברות אמיתית מלווה בערבויות ובטחונות לשינוי דרסטי של המצב.

* ראובן אגרון   27/04/17 | 00:15