כל הכתבה הארוכה ולא עניתם על השאלה, איך אומרים סלפי בעברית

* ניב   09/10/20 | 20:01

* אני   31/12/18 | 04:55

שתי מטריות או שני מטריים, אם אתה מתעקש

* מיכל   31/12/18 | 08:13

התרגום הישיר של המילה הוא לא השימוש שלה בתור המוצר. זהו שם מסחרי לכל דבר ועניין למרות שיש לה גם משמעות אחרת.

* John   29/12/18 | 20:08

הייתי מתעכבת על דברים יותר חשובים מפצחן.

* עבריה   29/12/18 | 15:35

בתור חלק מ"הנוער של היום", אנחנו מסוגלים לדבר עברית תקינה. ההבדל העיקרי בין השפה של הדורות השונים, למיטב הבנתי, הוא מקור העגה השולטת. בנושא השימוש בצירופים כמו "כאילו" או "זה כזה", הייתי אומר שהוא נובע בעיקר מהעובדה שבזמן דיבור, בדרך כלל בונים את המשפטים תוך כדי אמירתם, ולפעמים נוצרים חללים בהם לא חשבת על מילה ואתה ממלא אותם בעזרת מילים שונות, שלא בהכרח יועילו להקשר או לתחביר המשפט ולא בהכרח יהיו תקניים, או בשתיקה, או בצלילים חסרי משמעות כמו "אֶה" וכדו'. בקשר למילה "פצחן", היא אף פעם לא הייתה מילה נפוצה בלשון הדיבור, טבעי שאנשים לא יבינו את משמעותה עדיין. אם שימוש במקבילה העברית למילים זרות מסויימות הוא לא דבר שנמצא בראש מעייניך ולא חיוני לצורך הדיבור היום יומי שלך, כנראה לא תחפש אותו. בזרם המרכזי לא משתמשים במילה "פצחן" הרבה ממילא, והמילה "האקר" לא עולה בשיחה היום יומית של רוב האנשים שאני מכיר. לגבי ביטויים לא תקניים/שימוש בביטוי או מילה לועזיים מתורגמים לעברית או לועזיים לחלוטין במקום בביטוי עברי בעל אותה המשמעות, שאני מניח שהוא דבר שחשבת עליו אבל לא כתבת, הסיבה אינה חוסר בקיאות בעברית, אלא ידיעה של כמה שפות וחשיפה למדיה תרבותית משולבת. בתור אדם שדובר שלוש שפות ומכיר ברמה בסיסית עוד כמה נוספות, אני יכול להעיד שלפעמים אני חושב בשפה שאינה עברית, או שאני חושב בעברית אבל על מילה מסויימת במשפט, בה אני רגיל להשתמש בשפה אחרת, לא בעברית. מחשבה בשפות מרובות כנראה תוביל לשילוב לא תקני בין שפות. אמירה של משפט כמו "המשפט הזה נשמע ממש מוזר בלי קונטקסט" לא מעיד שהנער בשאלה לא מכיר או משתמש במילה "הקשר", אלא שהוא רגיל לשמוע אותה בהקשרים אחרים כשהיא משומשת בעברית ובהקשר המדובר כשהיא באנגלית. בעניין טעויות דקדוקיות, אני לא יכול לומר שאנחנו באמת יותר בעייתיים מדורות קודמים. אם כבר, הדקדוק שלנו נכון למדי ברוב המקרים, בעיקר בגלל שאנשים טוענים שאנחנו לא מסוגלים לדבר עברית תקינה כמעט כל הזמן ואנחנו נחושים להוכיח להם אחרת. יש חריגות, כמובן, אבל הייתי אומר שברוב המקרים הדקדוק שלנו סביר, לכל הפחות. בדרך כלל אפילו טוב. אני לא טוען שלכולנו יש עברית מושלמת בכל זמן נתון. זה יהיה שקר. אני גם לא טוען שכולנו מסוגלים לדבר בשפה תקינה, או שכולנו בריאים בשמות העבריים לדברים שונים, ואני ממש לא טוען שאין לנו "טיקים" מילוליים. אבל אני כן טוען שהעברית שלנו לא כל כך נוראית, ושאם אנשים מבוגרים יותר ידברו איתנו וישמעו יותר מרק "כאילו" ו"זה כזה", הם כנראה ישימו לב שאוצר המילים, הדקדוק והיכולות המילוליות שלנו, באופן כולל, הרבה יותר מפותחות ממה שאומרים עלינו. אנחנו לא מטומטמים, ואכפת לנו מהשפה שאנחנו מדברים. אולי תוכל לשים לב לכך אם לא יהיה לך כל כך אכפת שתלמידיך לא מבינים למה אתה מתכוון כשאתה אומר "פצחן". אגב, הכתיבה העברית המקובלת יותר למילה "Hacker" היא "האקר", היא יותר הגיונית עם הצורה בה המילה מבוטאת.

* לי   29/12/18 | 19:58

אקדמיה היא כן מילה בעברית, ממש כמו אוטובוס וטלפון, אתה יכול לבדוק באתר של האקדמיה ללשון.

* יהונתן   28/12/18 | 21:38

יהונתן, אל תגבב הגיגים, לך תגיד את מה שרשמת בהחבא-מקלדת ליוונים, שיצחקו עליך עד מאוד! - אקדמיה היא מילה יוונית שאומצה על ידי שפות זרות כמו: צרפתית, אנגלית, גרמנית וכו' בין היתר אומצה על ידי העברית, או יותר נכון על ידיד ה"אקדמיה ללשון העברית" מכיוון שטוענת שהיא לא מ וצאת מילה מקבילה בעברית לאקדמיה..גיחוח וצחוק!! אכן יש מילה והיא : מכון! ...אבל אקדמיה היא לא מילה עברית דיי להכשיר שרץ שאין לו יסוד ואחיזה בשפה שמית!! אוטובוס וטלפון גם לא...האקדמיה ללשון עברית בעצמם אומרים שמכיוון שהם לא מוצאים שמות לטלפון ואוטובוס אזי הם משאירים את השמות הללו ככה בנתיים...עד שיגיע גאון כמו בן יהודה ויחדש לנו שמות בעברית עבור האוטובוס והטלפון..אני היית ממליץ לקרוא לאוטובוס : ציבורנוע (מביוון שזה כלי להסעה ציבורית! ולטלפון "מרחקול" מכיוון ש"TELE" ביוונית זה מרחק ו"פון" פירושו - קול!! לכן - מרחקול! ולאקדמיה ללשון עברית יקראו המכון ללשון העברית!! דיי כבר עם הלעז!! יש לנו שפה ואנחנו חייבים להתגאות בה! ואגב יהונתן אתה לא יכול לשלוח אותי לבדוק משהו ולאמת משהו במקום שאני מסתייג ממנו וטוען אחרת...אתה עובד בשביל המכון ללשון העברית? אתה נגוע בדבר!

* יניב   29/12/18 | 11:02

הפוסטמודרניזם בשירות ה"אקדמיה העברית" ללשון

* נעמי   29/12/18 | 20:37

תתחיל לקרוא ואל תהיה כסיל רפה-שפה ומוח!

* יניב   29/12/18 | 12:24

* דורון   28/12/18 | 18:33

* יו   28/12/18 | 20:15

על התשובה המתחכמת של דורון

* אורי   29/12/18 | 10:03

* .   29/12/18 | 11:20

שפה משתנה עם הזמן, אבל השינוי לוקח הרבה זמן ולכן לא שמים לב לזה. ההיגוי מישתנה, נוספות או משתנות מילים... היא מושפעת מהמון דברים. שימו לב למשל שיש הרבה שפות שמקורן בגרמנית, שבמאות שנים התפתחו לשפות אחרות בפני עצמן, כנ"ל לגביי ספרדית ובטח יש עוד דוגמאות. ידעת למשל שאיטלקית וצרפתית הן שפות מאוד דומות? אותי זה הפתיע כי ההיגוי נורא שונה. ידעת גם שהעברית שאנחנו מדברים בה היום, היא גם לא השפה המקורית שבה דיברו בתקופה של אברהם אבינו? אלא השפה הכנענית שהייתה פה מדוברת לפני כמה אלפי שנים. ובכל מקרה, בטח ההיגוי היה שונה מאוד מהיום. איך בעצם נוכל לדעת איך זה היה נשמע אז? לפי דעתי,ההיגוי של העברית המודרנית נולד מכך שיידיש הייתה השפה המדוברת ביותר עד אז בארץ. לדעתי יידיש גם הכי דומה מבחינת ההיגוי לעברית. בקיצור, שפה זה אוצר בלום (במיוחד עברית, שיש לה משמעויות עתיקות ונסתרות). מי שדובר שפת אם נוספת, הייתי מאוד ממליצה לדבר בה עם הילדים. זאת מתנה מאוד גדולה ובנוסף טוב לפיתוח היכולות הקוגניטיבית של הילד.

* רוני   29/12/18 | 16:12

* אור הושמנד   01/01/19 | 16:09