תגובות (33 תגובות ב-16 דיונים)
16. אמא יקרה!
דבר ראשון, אני רוצה להביע את הערכתי על השיתוף הכנה ועל היכולת שלך להתבונן על סיטואציה מורכבת ועל הבעייתיות שבה.
אני מרגישה שהתשובה של יעל איננה רגישה למצבך, איננה מבינה את סערת הנפש שאת עוברת בתקופה האחרונה ואפילו תוקפנית ואלימה לצערי. כמי שנחשפה לטיפול בתחום ולומדת על גישות טיפוליות בתחום האלימות במשפחה, הדבר הכי ברור הוא שזה לא אשמתך! זה מעולם לא הייתה אשמתך! לא משנה מה עשית, לא מגיע לך להרגיש מושפלת או מוכה על ידי אף אחד.
האחריות שאת יכולה לקחת במקרה זה ,זה לקום ולעזוב, וחלילה לא לקחת על עצמך את האשמה בגין האלימות.
קל מאוד להגיד שאת צריכה לעזוב אותו, לקום וללכת, אבל הרבה יותר קשה להבין מה זה באמת דורש. כיצד עוזבים חיים וזוגיות עם אדם שבחרת בו? כיצד מתירים את הילדים "ללא" אבא בתמונה? זה לא פשוט בכלל, מעלה רגשות מעורבים וסותרים. ולכן, לא נראה לי שלזרוק את המילים "תקומי ותעזבי אותו" או "זה באשמתך" כאילו מדובר בדבר של מה בכך, היא נכונה. זוהי סיטואציה רגשית קשה מאוד, ואת ראויה לכל הערכה על ההתמודדות האיתנה שלך בה ועל הדאגה לשלום הבית ולשלום ילדייך.
מאחלת לך שתעשי את הדבר הנכון עבורך ותוכלי לקיים המשך חיים מאושרים. יש בך כוחות רבים ואני בטוחה שאת מסוגלת לעלות מעלה מעלה בעזרתם.
שולחת חיבוק חם.
וכמה מילים ליעל,
את מטפלת זוגית וודאי במסגרת לימודייך והכשרתך למדת על המושג רגישות. עצוב לראות שלכל אורך תגובתך לא ניכרה טיפה של רגישות. בתור אשת מקצוע את וודאי אמורה לדעת שבשפה זו את רק מרחיקה ופוגעת במטופלייך. את רק מעמיקה את האשמה שלהם בעצמם ולא מאפשרת להם את הכוח והביטחון לקום ובאמת לעזוב. שימי לב שמה שנאמר מאחורי המילים שלך הינו נכון מבחינה טיפולית, אבל לכל דבר יש דרך וכל מילה נכנסת ללב, והדרך שבה את בחרת הייתה פשוט חסרת רגישות.
20/11/16 | 13:54
שאפו על התגובה !
20/11/16 | 17:44
15. אמא יקרה!
דבר ראשון, אני רוצה להביע את הערכתי על השיתוף הכנה ועל היכולת שלך להתבונן על סיטואציה מורכבת ועל הבעייתיות שבה.
אני מרגישה שהתשובה של יעל איננה רגישה למצבך, איננה מבינה את סערת הנפש שאת עוברת בתקופה האחרונה ואפילו תוקפנית ואלימה לצערי. כמי שנחשפה לטיפול בתחום ולומדת על גישות טיפוליות בתחום האלימות במשפחה, הדבר הכי ברור הוא שזה לא אשמתך! זה מעולם לא הייתה אשמתך! לא משנה מה עשית, לא מגיע לך להרגיש מושפלת או מוכה על ידי אף אחד.
האחריות שאת יכולה לקחת במקרה זה ,זה לקום ולעזוב, וחלילה לא לקחת על עצמך את האשמה בגין האלימות.
קל מאוד להגיד שאת צריכה לעזוב אותו, לקום וללכת, אבל הרבה יותר קשה להבין מה זה באמת דורש. כיצד עוזבים חיים וזוגיות עם אדם שבחרת בו? כיצד מתירים את הילדים "ללא" אבא בתמונה? זה לא פשוט בכלל, מעלה רגשות מעורבים וסותרים. ולכן, לא נראה לי שלזרוק את המילים "תקומי ותעזבי אותו" או "זה באשמתך" כאילו מדובר בדבר של מה בכך, היא נכונה. זוהי סיטואציה רגשית קשה מאוד, ואת ראויה לכל הערכה על ההתמודדות האיתנה שלך בה ועל הדאגה לשלום הבית ולשלום ילדייך.
מאחלת לך שתעשי את הדבר הנכון עבורך ותוכלי לקיים המשך חיים מאושרים. יש בך כוחות רבים ואני בטוחה שאת מסוגלת לעלות מעלה מעלה בעזרתם.
שולחת חיבוק חם.
וכמה מילים ליעל,
את מטפלת זוגית וודאי במסגרת לימודייך והכשרתך למדת על המושג רגישות. עצוב לראות שלכל אורך תגובתך לא ניכרה טיפה של רגישות. בתור אשת מקצוע את וודאי אמורה לדעת שבשפה זו את רק מרחיקה ופוגעת במטופלייך. את רק מעמיקה את האשמה שלהם בעצמם ולא מאפשרת להם את הכוח והביטחון לקום ובאמת לעזוב. שימי לב שמה שנאמר מאחורי המילים שלך הינו נכון מבחינה טיפולית, אבל לכל דבר יש דרך וכל מילה נכנסת ללב, והדרך שבה את בחרת הייתה פשוט חסרת רגישות.
20/11/16 | 13:54
14. לגבי הפסקה הראשונה
בתגובתה של יעל - שתקום מי שרואה התנהגות מבחילה של (סמרטוט) גבר ובכל זאת מתחתנת איתו רק כדי להיות נשואה. אם הייתי רואה בגיל 20 מה שאני רואה עכשיו בגיל 45 שבאמת נמשך כל השנים לא הייתי מתחתנת עם האפס בחיים! הייתי עיוורת ומאוהבת ולא ידעתי כלום. זה לא פשוט לפרק משפחה כמו שאיזה מגיבה מטומטמת כתבה לי בטור האחרון של יעל. כשיש ילדים מתבגרים ורכוש הכל נהיה יותר מסובך. לא רוצה שהכל ילך לעורכי דין כי הרי הוא ילחם בי עד השקל האחרון.
את לא רוצה לזעזע את הילדים ובמקרה שאין אלימות את פשוט מוצאת עניינים בחייך, עבודה, חברות ותחביבים ומנסה לא להיות בחברתו המעיקה יותר מדי.
20/11/16 | 00:39
13. את אמא יקרה
את חושבת שהוא אבא טוב לילדה שלך, אבל המודל שהבת שלך רואה הוא מודל של גבר אלים, אם היא תישאר לידו לאורך זמן היא תחשוב שכל הגברים מתנהגים כך וגם בני הזוג שלה יתנהגו אליה באלימות. תראי לה שהיא יכולה להיות אישה חזקה כמוך ולדאוג לעצמה בכך שתשמור על עצמך. בהצלחה
19/11/16 | 21:33
12. גם אני עברתי נערכת יחסים דומה
חשוב לדעת- אלימות היא לא רק פעזית. יש אלימות מילולית- השפלות זלזול וגדומה, יש אלימות מינית- אצלי זה היה מתבטא בכך שאם לא רציתי לקחים יחסים הייתי מקבלת קללות ואיומים ויחס נוראי למשל ימים אחרי התקרית עצמה, והוא גם היה משתמש באלימות פיננסית/ כלכלית- אם לא הייתי מקיימת איתו יחסים או עושה/אומרת משהו שלא היה מוצא חן בעיניו הוא היה מונע ממני כסף. לא לקניית מותרות. לקניית מזון בסיסי. כמו שהוא אהב לומר- לכי להורים שלך שיביאו לך כסף לקנות טישו לנגב את התחת.
לא היה לי משכורת והוא היה נותן לי כסף אחרי שהייתי מבקשת ומפרטת בשביל מה. והוא היה מחליט גם איזה סכום.
לקח לי שנתיים וחצי של איפול פסיכולוגי עד שהצלחתי לעזוב אותו.
היום אני פורחת.
19/11/16 | 20:24
11. גברים אלימים הם בעצמם סובלים מחוסר
ביטחון ודימוי עצמי נמוך
19/11/16 | 18:53
10. גבר לא אמור לעזור בבית אלא לקחת חלק
בגידול הילדים
19/11/16 | 18:45
9. ומ עם נשים שמקללות אותך את אמא שלך
את כל מי שסביבך...ואחר כך בוכות שאתה מתעלל בהן מילולית מתי יקום גבר שיכתוב תור...על נשים פצועות כמוכן שכל מה שיש לכן זה היועצת זוגית בשקל שיודעת רק צד אחד בעניין האישה
19/11/16 | 14:31
לך לטיפול ומהר!
19/11/16 | 19:28
8. אם יש אלימות מילולית קשה אז זאת שאלה של זמן עד שזה יסלים!
ואני ובעלי לשעבר גם היינו ככה! השנים הראשונות כשהיינו רבים היה אובססיבי לאמר את מילתו האחרונה ואם לא היה מקלל צועק משפיל ואחרי שהתחלתי לא לוותר לו ולשתוק קיבלתי גם עגרוף לפנים!!! משם הדרך לגירושים היתה קצרצרה....
19/11/16 | 13:12
7. תאהבי את עצמך ואת ילדייך
כאחת שעברה אלימות מילולית ונפשית במשך 4 שנים, אני מציעה לך ללכת ממנו וכמה שיותר מהר. אין שום סיבה בעולם שתעברי את האלימות הזאת. הוא ישאר כזה כל החיים שלו וגם אם יפתח פרק ב', אותה אישה תסבול ממנו כי זה סוג של אנשים דוחים שלא יודעים להעריך את הטוב. אין ספק שהפרידה קשה ועוד יותר לילדים אבל בטוח שאת לא רוצה שאבא כזה יהיה מודל לחיקוי לילדייך. הם גדלים לתוך המציאות הקשה הזאת ורוב הסיכויים שילמדו ממנו שככה מותר להתנהג. לשמחתי הוא קם והלך. היו שנתיים וחצי קשות, כ"כ רציתי שיחזור למען איחוד המשפחה אבל היום אני הכי שמחה ומאושרת שהוא עשה את הצעד הזה. אני מגדלת לבד ילד בן 3 שנמצא על הספקטרום האוטיסטי ועם כל הקושי וההתמודדות היומיומית הקשה, אני מאושרת שהוא כבר לא חלק מהחיים שלי.
אם הוא לא הולך, תלכי את!!! תעשי טובה לעצמך ולידייך. תחזירי לעצמך את עצמך. זכרי שגבר מתעלל לעולם ישאר כזה.
18/11/16 | 22:58
תגובה יפה וחכמה!
ואני כל כך מזדהה איתך. כמו שאת כתבת, זה סוג של אנשים דוחים שלא יודעים להעריך את הטוב ותמיד צובעים את העולם בשחור. תמיד מסתכלים על חצי הכוס הריקה. כמה שלא התאמצתי, הוא מעולם לא העריך אותי כמו שצריך ותמיד חטפתי קללות, השפלות והאשמות. אדם רע ואגואיסט שלא מעריך כלום. עד היום הוא כזה. מזל שאנחנו גרושים, אחרת באמת אפשר להתחרפן.
19/11/16 | 12:32
6. תתגרשי ממנו
18/11/16 | 18:38
5. זה ממש לא כאב ראש כשמתאימיםומסתדרים, כשכבר לא אוהבים את הבנאדם שחיים איתו או איתה זו בעיה רצינית מאוד
18/11/16 | 15:38
4. לגבי הקטע האחרון
לא בטוח שהכל התחיל אצלה וכו' (כפי שכתוב). יש גברים שהם מקסימים לפני החתונה ואחר כך הם מגלים את פרצופם האמיתי. כל מה שמתואר בכתבה מוכר לי מאד מהתקופה שהייתי נשואה. גם היום הגרוש שלי מדבר אלי בצורה לא יפה (בלשון המעטה). וכשאני מעמידה אותו במקום או מנתקת לו את הטלפון, הוא אומר שאני מדמיינת או משקרת. ככה זה אצל גברים מהזן הזה. אצלם תמיד האישה אשמה בהכל. ומי שהכי נפגע זה הילדים שצריכים לשמוע קללות ושפה בוטה כלפי אמא שלהם.
18/11/16 | 15:04
א
כל שבוע מחדש יעל ברון מאשימה את האישה בדרך זו או אחרת. מזעזע ומאכזב ביותר לקרוא זאת מיועדת זוגיות
19/11/16 | 12:07
גם לי זה נורא מפריע
19/11/16 | 17:48
3. זוגיות ונישואים בפרט זה כאב ראש
18/11/16 | 12:02
לצערי זה נכון מה שרשמת
18/11/16 | 16:07
יש לך טעות
תלוי על איזו זוגיות מדברים. אני בן 32 ובת הזוג שלי בת 50 ואנחנו נהנים מכל רגע. יוצאים למסיבות טבע כולל הכל, היא מאפשרת לי להיות עם נשים אחרות, אני חי על חשבונה, קנתה לי רכב חדש, מממנת אותי בקיצור כל מה שאני רוצה ואפילו לא מבקש, העיקר שאהיה איתה. בחיים צריך לבחור בזוגיות הנכונה.
18/11/16 | 23:33
סתם אחד, הטעות דווקא אצלך
למה שאתה קורא "זוגיות" אנשים אחרים יקראו "שירותי ליווי". זכותך כמובן לחיות על חשבון נשים אחרות אם הן מסכימות לכך, וגם לשכב עם מי שבא לך אם זה בהסכמה וללא הסתרה, אבל אל תטעה ותחשוב שזה מודל לזוגיות - רעה או טובה - כי זו פשוט לא זוגיות. אתה נמצא שם נטו בגלל האינטרסים שלך ולא מתוך חיבור עמוק לאדם השני.
אל תרגיש רע. יש הרבה אנשים (ונשים) שמתבלבלים בקטע הזה, אגב.
19/11/16 | 16:33
2. יעל, למה את מתנפלת עליה ככה???
כל החלק הראשון של תגובתך מלא האשמות ובוז. את בעצמך הופכת אותה לשק אגרוף! הרבה מאוד אנשים עלי אדמות מתחילים את חיי הנישואים בדיוק כפי שהיא התחילה, מתוך תשוקה ולא מתוך תכנון. או-קיי. לא נורא בכלל. אבל מה - עכשיו היא באמת צריכה לקום ולחולל שינוי. בלי להכות על חטאי העבר, פשוט לחולל שינוי. ואכן, פשוט להיפרד מהאדם הזה, אין מה לעשות. (אני לא מאמינה שהוא ישתנה בטיפול, אבל אפשר לנסות, כמובן. אולי טיפול תרופתי שיעשה אותו יותר רגוע, זה הדבר היחיד.)
18/11/16 | 11:09
יעל לא מתנפלת. אומרת לה את המציאות כמו שהיא
18/11/16 | 12:28
יש דרכים לומר, ואין "מציאות" אחת. יש השקפות.
18/11/16 | 14:36
לא בהכרח
אף אישה לא רוצה להיות קרבן. כשאישה מתחתנת היא חושבת (בד"כ) שמצאה נסיך. אבל לפעמים הנסיך הופך אח"כ לצפרדע או לבהמה. וגבר שמתייחס לאשתו כמו לזבל, כנראה שיש לו גם בעיות עם עצמו והוא מוציא עליה את כל התסכולים שלו. מניסיון.
18/11/16 | 15:09
צודקת
הוא הופך להיות בהמה מנסיון אישי. כולו מתוסכל על החיים שלו. לא מוצלח בכלום, אפס מאופס שהוציא את הכל עליי.
18/11/16 | 23:36
תמיד יש רק את הצד הנשי...הגבר כבר לא קיים אצלכן ..
נשים מיסכנות
19/11/16 | 14:41
יש מקום לגברים אינטליגנטים ונאורים שמתנהגים כמו בני אדם
ולא לתינוקות מגודלים שמתנהגים כמו בהמות. "גבר" שקורא לאשתו "נבלה" או "חלאה" ליד הילדים. ו"גבר" שאומר לאשתו "את חרה של אישה" או "את חרה של אמא", למרות שהיא דווקא אישה טובה ואמא למופת, הוא לא באמת גבר אלא יצור רע ואגואיסט שלא מגיע לו להיות עם אישה טובה כי הוא במילא לא מעריך אותה.
אם אתה לא מבין את כל זה, אז אתה כאן המסכן.
19/11/16 | 17:54
אישה חושבת שמצאה נסיךך או שמצפה ליותר מדי כי היא חשה את עצמה
19/11/16 | 19:46
"מצפה ליותר מדי כי היא חשה את עצמה" ?
כן. זאת באמת חוצפה ושחצנות מצד נשים לצפות מבני זוגן יחס של כבוד ולא יחס מזלזל וקללות. באמת הגזמה פראית...
19/11/16 | 23:40
1. אלימות היא גם מילולית וגם כלכלית
גם גבר שמנצל את טוב ליבך כדי לעשות דברים על חשבונך ומשחק אותה מסכן אם לא תיתני לו לטוס לחול עם חברים או שהוא רוצה לקנות אופניים יקרים ולספק כל גחמה שלו
18/11/16 | 11:00
חחח עכשיו גם לא לקנות כלום אולי לבקש אישור לינשום
19/11/16 | 14:42