תגובות (7 תגובות ב-3 דיונים)
3. אם הוא רגיש לקרינה-
למה אין לו גם כיסוי לחלקים החשופים כגון הפנים, הצוואר והידיים? מה הקרינה לא חודרת במקומות האלה?
14/12/17 | 19:44
הרעיון הוא להגן על החלקים הרגישים ביותר
וגם להמשיך להיראות פחות או יותר כמו כולם.
במקרה הזה הכובע, החולצה והגאקט היו מבד חוסם קרינה.
אפשר גם להגן על הצוואר (והבלוטות רוק ותריס) על ידי צעיף מבד דומה.
אצלי הכי רגיש הוא הראש, ואחרי זה בית החזה.
27/01/18 | 23:17
הכיסוי של הראש הוכיך את עצמו כחשוב ביותר לי
כיסוי כל הפנים והגוף יראה מגוחח, ובכל זאת צריך לתפקד ולהראות נורמאלי. לכן אני משתמש רוב הזמן בכובע ולפעמים בחולצה בפגישות וג'אקט בנסיעות.
26/12/18 | 15:43
2. שאלה
מה שם המכשיר שמזהה את הקרינה? מאיפה ניתן לקנות אותו?
14/12/17 | 10:28
1. הכתבה היא ממבו ג'מבן מדעי
קרינה של טלפון סלולרי לא מזיקה ולא יכולה להזיק משום שלא מדובר בקרינה מייננת, כלומר אין זו קרינה שיש לה מספיק אנרגיה להיכנס לגוף ולשנות בו תאים. האנרגיה של וי-פי נמוכה מאוד, ולכן לא יכולה להזיק. אי אפשר להיות רגיש לקרינה אלא אם אתה רכיב אלקטרוני: אנחנו מוקפים בקרינה מעשרות מקורות ובתדרים שונים, טבעיים ומלאכותיים וגוף האדם רגיש רק לחלק קטן מהם (למשל קרינת אור). סביר למדי שהתחושות של גיבור הכתבה הן פסיכוסומטיות ונובעות מכך שהוא מאמין (באורח שגוי) כי טלפונים סלולריים מזיקים, או מתאוות הפרסום שלו.
14/12/17 | 05:05
קרינה בלתי מייננת היא לא 'בלי מזיקה'
עוד אחד\ת שחושב\ת שאם קרינה לא מייננת לא מוציאה אלקטרון מסביב לאטום אז היא לא מזיקה בכלל בשום דרך.
דברים אלו נאמרים בדרך כלל תוך כדי שהוא התעלמות מהמדע המעודכן בנושא המראה כי גם רמות נמוכות של קרינה בלתי מייננת גורמות להשפעות, נזקים ותחלואה גם ברמות נמוכות מאוד שלא גרמו לחימום.
כמו למשל: שבירת די-אן-אי הנרי לאי 1996, פגיעה במחסום דם מוח סלפורד 2003, פגיעה במערכות תקשורת בתא ויצירת רדיקאלים חופשיים- פרידמן 2007, השפעה על המוח - נורה ולקוב 2011, שינוי מנגנון ה VGCC- מרטין פול 2013, מחקר הNTP מ2016 שהראה כי חולדות שנחשפו לקרינת מסלולרי פיתחו גידולים בהשוואה לחולדות שלא נחשפו ולא פיתחו גידולים,
מחקר האינטרפון 2011 82% סיכון יתר לגליומה למי שדיבר יותר מ27 דקות ביום על פני 10 שנים, מחקריו של הרדל שהראו סיכון אף גדול מכך ועוד ועוד ועוד...).
למחקרים נוספים בתחום -
http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list
רגישות לקרינה היא אמיתית ואינה מגורם פסיכולוגי או פסיכוסומטי. יודע זאת כל מי שכבר מרגיש כאבים בעת שימוש בסלולרי ומי שמעודכן במדע. מי שניזון ממחקרים שגויים שבוצעו על ידי פסיכיאטרים ובמימיון התעשייה לא מבין ולא יבין את הנושא עד שיפגע בעצמו.
14/12/17 | 10:32
זה שהקרינה לא מייננת לא אומרת שהיא לא מזיקה
ושאין לה השפעות ביולוגיות. כאלו תועדו כבר במחקרים רבים.
התפיסה שרגישות לקרינה היא ממקור פסיכוסומטי נובעת מחוסר הבנה של אנשים את הגורמים, את החשיפה, את הקרינה ואת ההשפעות הביולוגיות. התפיסה חוזקה על ידי מחקרים שחשפו את הנבדקים לקרינה גם כאשר לא הייתה אמורה להיות חשיפה (בגלל טעות בהבנת החוקרים) וכאשר הנפגעים הגיבו החוקרים הגיבו שזו תגובה פסיכוסומטית. סיבה נוספת לשגיעה במחקרים היא שמצפים שהרגישים יגיבו מייד בהופעת והעלמות הקרינה, במציעות זה לא ככה, לוקח זמן להגיב ואחרי זה לוקח עוד יותר זמן להתאושש. בחיי היום יום שהחשיפה משתנה בהתאם לזמן ולמקום, הרגישות גורמת להגבלות רבות וגורמת לכאבים ותסמינים.
26/12/18 | 15:46