תגובות (22 תגובות ב-17 דיונים)
17.
כעס הוא רגש לגיטימי וחשוב שגם אותו יכירו הילדים. מה שהכותבת מתארת זו סערת רגשות ותגובה לא מווסתת של כעס (התפרצות זעם) ואכן חשוב שנדע לשלוט בהתנהגות שלנו ולא נאבד את זה. כן חשוב שנצליח כהורים לומר לילדינו שהתנהגותם הכעיסה אותנו ומה היינו מצפים מהם. בעיני זה חינוך נכון וחשוב.
28/09/21 | 17:00
16. Amazing
Loved what you are writing. Purely amazing and so touching.
25/09/18 | 22:54
15. כעס
מאמר טוב וחשוב שנוגע בנקודה כואבת. אני לא חושב שהכוונה שכעס הוא לא לגיטימי. אם הוא קיים במנעד הרגשות שלנו הוא חייב להיות כזה. הבעיה מתחילה כשהכעס משמש כלי חינוכי ונוכח באופן מתמשך ביחסים. כשהכעס (שלרוב מלווה בעוינות) מגיע ממקום פגוע הדורש תיקון ועבודה עצמית. במילים אחרות אם דרכתם בלילה על חתיכת לגו שהילד השאיר בסלון תכעסו את נשמתכם. בשביל להבהיר נקודה או להדגיש עניין תשתמשו בכלים אחרים.
22/09/18 | 11:16
14. עצות נוראיות להורים אבודים. מותר וצריך לכעוס כאשר הילד עושה משהו רע. נקודה.
ולא צריך להיות גאון כדי להבחין שהילד עשה משהו רע, ובמהלך חיי הילד וחינוכו צריך להעביר לו סולם של עד כמה רע הוא מעשה זה או אחר בסולם של חינוך ומוסר שאנו מבקשים להנחיל לילדינו. לא כל הכעסים והעונשים הם באותה עוצמה ! יש סולם כאמור. מאוד לא אינטליגנטי לחשוב שאם כעסת על ילדך אתה לא אוהב אותו, איזה שטות. אשתי המורה נתקלת כל היום בהורים אבודים, שכשלו בחינוך ילדיהם למשמעת למה נכון ומה לא נכון, מה טוב ומה רע, וכאשר היא מתריעה בפניהם על התנהגות הילד, הם מיד אבל מיד מאשימים אותה, גם אם ברור שיש בעיה עם ילד בעייתי לא מחונך לא ממושמע שלא חושש מכלום, לא מהוריו ולא מענישה כלשהיא. מגדלים עבריינים קטנים. זה נורא בעניי. את תורמת בעצותייך לפיתוח דור של הורים אבודים, ושל ילדים אבודים. קבלי מחשבה - בסוף הם יצאו לעולם הגדול, למערכות שכן מענישות, ואז הם יחטפו שוק. מגיע להורים האבודים האלו, שילדיהם שגודלו ללא יכולת להסתדר בעולם הגדול יחזרו לקנן אצלם בבית עד גיל 35.
21/09/18 | 08:41
לא הבנת את מה שהיא ניסתה להסביר
21/09/18 | 22:30
13. מה זה השטיות האלה? שצריך לכעוס כועסים פשוט צריך לדעת איך...
21/09/18 | 07:11
12. שאפו לחוסר הדיוק!
היום כשכולם חושבים שהם יודעים הכל עדיין קיים חוסר הבנה גדול כיוון שרוב ההורים לא באמת יודעים איך לנהוג ובד"כ נוהגים באופן ספונטאני (גם אם עברו אין סוף סדנאות) או לחילופין מנסים שיטות וחיקוי התנהגויות של מכרים וחברים כי "זה הצליח להם" או לפחות כך נראה כלפי חוץ.
אבל את עינת וזאת לאחר שקראתי את "חיימשלי" כל כך נהדרת במובן הזה שגם אם "לא דייקת" ריככת והארת ורוממת את הנושא בדרך המיוחדת שלך וכך גם הורה שרק יחשף לדבריך ברשת ולא מעבר, הדברים ישבו אצלו ויחלפו בראשו ואין לי ספק כי ינהג בצורה אחרת בהתנסות הבאה שלו. לפעמים הפשטות שהיא דרך המלך מבחינתי, מספיקה ויכולה להגיע למקומות שאולי דווקא האובר דיוק לא יגע באף אחד. יישר כח!
21/09/18 | 07:05
11. פסיגולוגיה בגרוש
חבל שאנשים לא מקצועיים נותנים פרשנויות ועצות להורים . ילדים צריכים גם לדעת להתמודד עם כעס זה רגש לגיטימי כל פסיכולוג היה מסביר את זה לכותבת .
21/09/18 | 00:43
בטח לגיטימי. השאלה , האם מקדם
וכיצד מבטאים אותו.
23/09/18 | 01:02
10. חוסר דיוק מסוים
אני חייבת להגיב ולומר- האמירה הזו שהורה מגיב מתוך המקום הפגוע שלו עצמו כשהוא היה ילד, לא לגמרי מדויקת- בעצם, ההורה אכן משליך על הילד את התחושה כאילו הילד הוא הוא ההורה של אותו הורה, אבל התגובה של ההורה היא בעצם מתוך חרדה של לעשות את הדבר הכי אסור בעולם מבחינתו- שזה לפגוע בילד שלו, שהוא כל כך אוהב ויקר לו, מתוך ציפייה לא מודעת שההורה שלו, שמגולם בילד שלו, עדיין יקבל אותו. אם זה נשמע מסובך ולא מובן, זו הסיבה שהדרכת הורים מעל דפי האינטרנט תהיה לעד לוקה בחסר. כי צריך טיפול ארוך, מדויק ומקצועי על מנת שאדם יוכל באמת להבין זאת.ואם זה כן הובן, אז אני מאוד שמחה, כי זה מרכיב מפתח ביכולת של ההורה להבין באמת את ההתנהגות שלו
21/09/18 | 00:03
9. כעס
כל כך חסרה התייחסות לתפקיד החשוב של כעס בקשר. לאופן שבו הוא ממוסס חסימות, מאפשר לגעת בנקודות כואבות (בדיוק כמו עקירת שן, או כל טיפול רפואי מכאיב אחר, שבהתילה הוא כואב, אבל אח"כ מביא אתו הקלה גדולה). ובכלל, פשוט לזה שזה רגש טבעי, שגם ילדים חווים, והאופן שבו הורים מרגישים ומבטאים כעס הוא מודלינג חשוב עבורם.
20/09/18 | 23:37
מסכימה מאוד מאוד
21/09/18 | 00:27
מסכימה מאוד. אבל.....
עדיין חשוב גם להיות מסוגל לבטא כעס וגם ל"תרגם" לילדים את תחושת הכעס וכאן אני צריכה עזרה. כי לא לבטא כעס כלל זה גם לא נכון ולא מציאותי ומודלינג לא מוצלח. אשמח לתגובה....
12/10/18 | 10:16
8. חזק
עינת את ליגת על. באמת. מת עלייך (ועל אברי)
20/09/18 | 23:22
7. התבוננות פנימית
כל כך נכון,פשוט, מדוייק וקשה. הלוואי שלכל ההורים תהיה היכולת לעצור שנייה לפני, ולנשום. והלוואי שכל ההורים יזהו את המקומות הקשים בתוכם,יתבוננו עליהם באמת ויבינו שאפשר אחרת..
20/09/18 | 20:14
6. מדהימה כתמיד.
תודה על המילים החדות, שנותנות לי כח להבין שאני כמו כולם. לוקחת כל מילה לתשומת ליבי. תודה לך עינת.
20/09/18 | 20:14
5. אויש תנוחי מומחית בשקל
הכל דיבורים. אולי תתנו לנו לגדל את הילדים שלנו בעצמנו?!
20/09/18 | 20:07
תגובה עלובה
כנראה היא פגעה לך בול בנקודה ההורית שכ"כ קשה לך לפרגן ולקבל עצה מכילה ונכונה, שפשוט היית חייבת לזרוק תגובה קנאית ולא מפרגנת.
לא, היא לא התכוונה לגדל לך את הילדים, תנוחי.
היא נתנה עצה וממקום גובה העיניים.
20/09/18 | 21:55
4. כתבה מדהימה
אני אוהבת את אופן הכתיבה שלך פשוט מדוייק ונפלא. נתת לי כלי להתמודדות. פעם בתי בת ה5 אמרה לי אמא אני רוצה אמא אחרת. ונורא נפגעתי בקטע אישי כאילו מי שנפגעה היא בעצם הילדה החבויה בי שעדיין בתוכי ולא האמא שאני היום! ועכשיו זה חידד לי יותר. תודה. עכשיו אדע איך להתנהג אחרי מילים כאלה. כמובן שיש לי בת מדהימה ונפלאה שאוהבת אותי וזה היה סתם רגע של שטות שלא נתתי לה את מבוקשה.
20/09/18 | 20:01
3. מקסים
צריך לקרוא את זה כמה פעמים ולנזכיר לעצמי כל פעם...
20/09/18 | 20:01
2. כתבה מדויקת! נהנתי מאוד! תודה!
20/09/18 | 15:57
1. יש הורים שלא אוהבים גם שהם לא כועסים
מביאים ילדים כי "צריך" ולא לכולם יש סבלנות אליהם וקשה להם לאהוב אותם. בקיצור, תביאו ילדים רק אם אתם באמת רוצים ויש לכם סבלנות.
20/09/18 | 15:21