שלא תדעו עוד צער.

* אודליה   08/04/10 | 09:23

משפחה יקרה רוצה אני לחבק אתכם ולמאר שלאבד ילד זה קשה כמה חיזוקים שתקבלו זה לא יעזור הכאב הוא חזק איבדתי חברה לפני כ8 שנים בהיותה בת27 השאירה ילדה קטנה עד היום המשפחה כאובה מאוד טוב אין המ להוסיף רק קבלו ממני חיבוקים חזקים

* ליטל   03/04/10 | 16:21

משפחת אנגל ריגשתם אותי מאוד! פרק מהמם שווה צפייה!!!!!!!

* תמי   31/03/10 | 10:06

אתם משפחה מדהימה, באמת, ככ' מדהימה . יש לכם ככ' הרבה כח, ואומץ להתגבר על הקשים . באמת משפחה מקסימה, וילדים ככ' מדהימים, החיבור שלהם לרותם הוא באמת יפיפייה בעיני . רק בריאות, באמת, כל הטוב שרק אפשר לאחל ! חג שמח(:

* תמר   27/03/10 | 05:49

הסיפור שלכם גרם לי בכי וצמרמורת בכל נשמתי, אל תכנעו..תמשיכו בשינוי..נכון להיום אתם חייבים לילדים החיים עד 120 ...רק טוב שיהיה לכם..חיזקו ואימצו.

* ליהיא   23/03/10 | 22:23

* נעמה   22/03/10 | 20:18

* אלונה   19/03/10 | 22:57

ראיתי את הפרק ולא הפסקתי לבכות. אתם יפים, חכמים, טובים. התאהבתי בכולכם. בהצלחה בהמשך חייכם אמן ואמן

* דרורית   18/03/10 | 23:50

מיכל דליות את סופר נני אמיתית פרק מרגש מאוד שבסופו הועלה חיוך גדול על פניי ואני מאמינה שעל פניהם של כל הצופים, אני מאמינה שהחיים יחייכו אליכם כל בוקר מחדש...

batelco1   18/03/10 | 22:22

הרגשתי שאני מריכה את המשפחה הזאת שנים נקשרתי בשנייה ופשוט בכיתי כי זה הירגיש לי שמשהו קרוב אלי נפטר וזה קרע לי את הלב וזה ממש עצוב

* דניאל   18/03/10 | 22:03

סיפור כל כך מרגש ואמיתי ריגשתם אותי מאד. ישבתי ובכיתי כל התוכנית אתם אנשים מדהימים, עם הרבה כוחות, ומגדלים ילדים עם הרבה אמונה, כוח רצון, אהבה אין סופית וכוחות. כל שנותר הוא לחבק חזק והלוואי שיהיה לכם רק טוב

* גלית   18/03/10 | 21:34

התוכנית הייתה מרגשת עם דמעות,הייתי כולי בצמרמורות! תהיו חזקים ותדעו שהכל לטובה,רותם רואה הכל מלמעלה וגאה בכם. אשמח אם תשאירו לי את כתובת המייל שלכם אני רוצה לשוחח איתכם אם זה אפשרי,אוהבת ומעריכה!

* טליה   18/03/10 | 16:35

ראיתי אתמול את התכנית והדמעות לא הפסיקו לזרום מזל שמצאתי את המקום הזה לרשום את הערותיי ואני מקווה שהמשפחה רואה. אתם משפחה למופת ודוגמא שנחת עליכם אסון נוראי - אין יותר ממנו מוות של ילד. ואכן כמו שעודד אמר, מזל שיש עוד ילדים כדי שתהיה סיבה לחיות. יש לכם שני ילדים פרחים מדהימים ששווה לחיות בשבילם. השינוי שעברתם במהלך התכנית, ואיתכם אנחנו הצופים, איך לעבד את האבל לזכור אבל לא לשכוח לחיות. השינוי הוא מדהים וקיום חדר משחקים ושחרור עבור הילדים הקטנים הינו ברכה ואינו אומר מאום לגבי הזכרון של רותם. גם העובדה שאין חדר לזכרו אין המשמעות שהוא אינו קיים או מעולם לא היה קיים.... הוא חי בזכרון של כולם ואת זה אי אפשר יהיה למחוק. נראה שהפחד שלכם לא לשכוח, יחד עם אבל נוראי וכבד בלתי נסבל גרם לכם לרצות להנציח אותו.\ וגם אם נראה לכם שאם לא יהיו חפצים שתראו אותו כל הזמן או תמונות, תשכחו - אין כזה מצב הוא הילד האהוב שלכם םלעולם מקומו מובטח בחייכם כמשפחה. אבל כפי שאמרה סופר נני, הוא לא יחזור וצרך להמשיך לחיות. אני מאחלת לכם חיים מאושרים עם הפרחים המדהימים שלכם - ועוד אחד בדרך??? והמון המון בריאות

* חיפאית   18/03/10 | 16:27

ראיתי בתוכנית החדשה של דליק ולניץ ומיכל דליות שמיכל אומרת שדנה (אמא של רותם) בהריון היום.. כל כך מרגש.. אני אמבדתי אח לפני 9 שנים ואמא שלינכנסה אחרי שנה להריון והיום יש לי אחות בת 7.5 וזה הצעד הכי חכם שהם עשו.. דנה ועודד כל הכבוד!!

* תולי   18/03/10 | 16:04

אני בהחלט מבינה את מה שאתם עוברים את הקושי את האפטיות המוחלטת לכל המתרחש סביבך את חוסר האונים והמקום שאתם נמצאים בו אף אחד לא יכול להבין אני באה ממקום של ידיעה מה זה שנידר מה זה כרוך כמה סבל וקושי כמה עצב ונסיון להיות אופטימי למרות הכל חייבים בשביל הילדים בשביל עצמנו זה מה שכולם אומרים תהיו חזקים לוקח זמן גם להתאוששות

* שיר   18/03/10 | 11:30

צפיתי אתמול ממש במקרה במשפחה שלכם ובתהליך שעברתם. ריגשתם אותי מאוד, כל כך הרבה יופי, עוצמה, אומץ, אהבה. חושבת שהגדרתם מחדש את המילים משפחה והורות. אתם דוגמא מופלאה לשני אלה. אין לי מילים לתאר את שחשתי בזמן הצפייה בכם. רק אגיד תודה על ההזדמנות ללמוד את אחד השיעורים החשובים בחיי. משתתפת בצערכם על האובדן הגדול, אוהבת אתכם, מחזקת אתכם, מאחלת לכם רק טוב...

* קרן   18/03/10 | 10:51

היה מרגש מאוד אתמול מצאתי את עצמי צופה במשפחה ומתרגשת ובוכה יחד איתם. לעודד ודנה היקרים אתם זוג מקסים ויש לכם משפחה מקסימה מאחלת לכם שתצליחו להתקדם עבור ילדיכם המתוקים . עודד רגשת אותי מאוד . ודנה אמא לתפארת

* דידי    18/03/10 | 10:43

אני חושבת שזו הפעם הראשונה אי פעם שאני כותבת טוקבק, אבל אם להודות על האמת חיפשתי שמיוחד פרסום על השידור של אתמול כדי שאוכל להעביר למשפחת אנגל היקרה את המסר הקטן שלי. מהתגובות הרווחות כאן אני מבינה שאני לא היחידה שישבה ומררה בבכי במהלך התוכנית. כאמא לפעוטה (ובהריון עם מס' 2 ב"ה) אני בראש וראשונה רוצה להצדיע לעודד ודנה על ההורות הנפלאה שלהם ועל הזוגיות המקסימה שהם מקרינים. עוד לפני ההתמודדות עם האסון אני מורידה את הכובע בפני ההתנהלות האצילה והשלווה שלהם. קצרה היריעה מלהביע תנחומים על אובדן כה נורא אך באותה נשימה אני שולחת לכם ברכות על התמודדות אמיצה והחייאת השמחה בביתכם ובילדכם הקטנים - אלון ונדב. היו ברוכים. אפרת

* אפרת   18/03/10 | 10:14

מחזקת את ידיכם ואמאמינה שתצליחו בדרך החינוך והערכים של ילדכם המקסימים. ריגשתם אותי בטירוף ומאחלת לכם שתתרגשו ממעשים ומשמחות טובות בחייכם ממש התאהבתי בכם. סופר נני, את מדהימה!!! אין מילים אחרות. עם כל הרגישות בנושא, הצלחת להגיע אליהם ולעשות את הצעד הנכון. חיזקי ואימצי

* ענת   18/03/10 | 09:49

אחד הפרקים שיותר נהנתי מהם במהלך כל עונות "סופר נני". משפחת אנגל היקרה, אתם מדהימים ומרגשים עד דמעות, כל הכבוד על החוזק הנפשי, ההתמודדות הבלתי פוסקת, הרעפת האהבה, החיבוק לילדים, התיקשורת וההבנה בין ההורים. אני מרגישה כי אפשר ללמוד מכם הרבה . מאחלת לכם שנים טובות, ארוכות, בריאות ומלאות בהרבה אהבה וחיבוקים. יישר כח!!!

* מיטל ירושלים   18/03/10 | 08:55

תודה למשפחת אנגל המדהימה, כמו כולם התרגשתי עד דמעות לראות משפחה צעירה,מוצלחת ויפה חווה כזו טראומה נוראית. תודה שנתתם לנו להיות שותפים, אפילו אם לרגע קטן ולקבל פרופורציות לחייים (שכולנו מתלוננים עלהם ביום יום) עודד ודנה אתם אמיצים , חזקים ונותנים השראה לכל אדם. רציתי רק לומר תודה ולאחל למשפחתכם מכל הלב שתמצאו בחזרה את האושר ותזכו לחיים בראים וטובים כמו שאתם! תודה.

* רונה   18/03/10 | 00:23

אני אמא בתחילת דרכי למדתי המון ממשפחת אנגל המדהימה הזאת, הרבה דברים שלקחתי לעצמי והעשה אצלי בבית , איזה הקשבה איזה חינוך הכל ברוגע בשקט היום לא רואים הרבה משפחות והורים כאלה, צריך ללמוד מהם המון עם כל הצער והאבל הם פשוט הפכו למודל הערצה בשבילנו. אתם מקסימים ויש לכם ילדים מהממים תהיו חזקים!!!!

* א   18/03/10 | 00:20

אני ילדה בכיתה יב' ריאתי את זה היום סתם כי העברתי ערוצים אין לכם מושג כמה בכיתי אין דברים כאלה רגישתם אותי בטירוף יש לכם ילדם מקסימים באמת, שולחת המון חיבוקים ומאחלת שיעברו עליכם ימים טובים יותר!

* גל   18/03/10 | 00:10

שלום ביום ד ראיתי כי התוכנית יפה המשדרת על בנכם הבכור רותם שנפטר ממחלה צר לי בכיתי במשך 20 דקות התוכנית יפה שלא תדעו עוד צער שיסטדרו העיניינים והכול יהיה בסדר ורותם הילד המקסים רואה הכל משמיים

* שוהם ויטורי   18/03/10 | 00:04

משפחת אנגל יקרה, לא הפסקתי לבכות כל הפרק. ריגשתם אותי מאוד וכל הכבוד על השינוי שעשיתם! אלון ונדב מדהימים!!! מאחלת לכם בהצלחה ורק טוב!!!

* אביטל   17/03/10 | 23:38

דנה ועודד, אני מצדיעה לכם. עשיתם את הדבר הנכון. ביקשתם עזרה במקום שלא הצלחתם לבד, וכך צריך להיות. שימשתם דוגמא להרבה מאוד משפחות שכולות שמתמודדות עם בעיות דומות אחרי אובדן ילד/ה.

* דליה   17/03/10 | 23:36

ממש התרגשתי לראות את השינוי שעברתם ואני כל כך גאה באומץ שלכם. אני חושבת שאתם הורים מעולים ושעם כל הקושי בדבר הצלחתם בגדול, יש לכם שני ילדים יפים ומתוקים, תשמרו עליהם ועל שמחת החיים! :)

* sheny   17/03/10 | 23:36

משתתף בצערכם. היו חזקים.

* ריגשתם אותי עד דמעות   17/03/10 | 23:35

ריגשתם אותי עד דמעות, אני בתור אמא , מבינה את הכאב שבלאבד ילד, זה משהו שאף הורה לא מייחל לו , ואני מאמינה שלא יודעים איך לאכול את זה כשזה מגיע. אני ישבתי ודמעתי מהכנות ומהאמת שלכם, ומהדרך האמיצה שלכם להתמודד עם החיים, אני לא יודעת איך מתרוממים ממצב כזה, אבל אני מורידה בפניכם את הכובע שאתם שמתם את הילדים לפני הכאב שלכם, רוצה להציע את עזרתי בכל דבר שנדרש, בכל דבר הכלללללללל , מבין לשמור על הילדים, או סתם מה שתרצו המייל שלי viki3004@walla.com

* ויקי   17/03/10 | 23:23

משתתפת בצערכם ותהיו חזקים! אתם מדהימים!!!

* פשוט סיפור מרגש ועצוב   17/03/10 | 23:17

סופר-נני מיכל דליות ,את גדולה מהחיים. הלב נקרע והעיניים לא פסקו מלדמוע על הטרגדיה של משפחת אנגל. על איך שהצלחת להשכיל ולשנות את המצב בו היו כמובן עם המון "עזרה" ונכונות של ההורים ועל זה נאמר - תבורכי

* מישל   17/03/10 | 23:16

מאחל לכם את כל הטוב שבעולם מכל הלב, אתם הורים למופת, שמרו על אלון ונדב וגדלו אותם לתפארת! באהבה יעקב!

* יעקב   17/03/10 | 23:15

ראייתי את הפרק ואני ממש שמח שעשיתם שינוי ותהיו חזקים יש לכם ילדים מדדהימים שזקוקים לכם

* כפיר   17/03/10 | 22:30

איזה אומץ ואיזה צעדים קשים הם לקחו למען הילדים פשוט כל הכבוד

חנינד   17/03/10 | 22:27

קשה מאד לשמוע מקרה מצער כזה כל שנותר זה רק לתמוך..ושלא תדעו עוד צער בעז"ה...

* חדוה מפרדס חנה   17/03/10 | 18:37

ראיתי את החלק הראשון של התוכנית-מאוד מרגש!! מיכל דליות מקסימה ומדהימה. שולחת למשפחה חיזוקים ואהבה ושלא תראו עוד צער.

* קרן אור   17/03/10 | 18:37