תשעה חודשים
תגובות (2 תגובות ב-2 דיונים)
2. הייתי שמחה להתייחסות בנושא
קיימות נשים בישראל אשר עוסקות בכימיה והעבודה שלהן ברובה על הרגליים וזו בדר"כ עבודה מאומצת. מדוע באף מקום, מלבד אתרים באנגלית, אין אפילו אתר אחד (חוץ ממשרד התמ"ת) שמעלה את הסוגייה הזו ??!! מצטערת, אבל אני לא יכולה להתנהג כרגיל במקום העבודה שלי (כימאית), במיוחד אחרי שהודיעו לי שיש לי מצב מיוחד (סוג דם שלילי) שגורם לי להיות חרדה פי 10 מההריונית הממוצעת. אגב, סוג דם שלילי אומר שאסור לעשות עבודה מאומצת. מעבר לכך, איך אפשר להתנהג כרגיל בעבודה פיזית אם הבטן שלי נפוחה וכואבת כבר בחודש הראשון להריון?? (זה קורה עקב מטאבוליזם נמוך). בקיצור בנות, הכל חרטא ברטא, תעשו מה שמרגיש לכן נכון ושמקום העבודה יתאים את עצמו וזה הכל. ככה אני חושבת. אני לא צריכה לפספס הריון ראשון או את ההריונות העתידיים שלי בגלל מקום עבודה. יש לי סדר עדיפויות.
* כימיה   22/12/13 | 17:19
1. נראה לי שהדבר הכי חשוב הוא:
להתנהג כמו שבד״כ את מתנהגת בעבודה ולא להתפנק רק בגלל שאת בהריון.יש גם הבדל בין ההריון הראשון שיותר מרגישים שכולם חייבים לך,לבין ההריון השני שזה כבר יותר בפרופורציה.גם אם רוצים לחזור למקום העבודה וגם אם לא,יש להכבד את מקום העבודה,כפי שהיית מצפה שיכבדו אותך כשתחזרי.לידה קלה לכולנו!
* אמאל׳ה הריונית   18/12/12 | 20:05