תשעה חודשים
תגובות (16 תגובות ב-15 דיונים)
15. לסובלות- המלצה לטיפול
אחיותיי לאנדו, ליבי איתכם! אני גם סבלתי מהתופעה המזוויעה הזו מגיל 16, כשכולם כמובן בהתחלה חושבים שאני סתם ממציאה כדי לא ללכת הספר...בכל מקרה אחרי שנים של סבל והתרוצצות בין רופאים קיבלתי את הבשורה..ושמחתי שלפחות מאמינים לי סוף סוף. אבל כמובן...שוב התחיל מסעי לניסיונות טיפול מסוגים שונים כשלמעשה אני דוחה את הניתוח כי פחדתי. בסופו של דבר הגעתי למרב גודוביץ שהיא נטורופתית שרק בזכות תפריט תזונה שקיבלתי ממנה הכאבים והתחושות פחתו, כמובן בשילוב עם נטילת הגלולות...בקיצור אני ממליצה לכולם בחום להיתמך בטיפול אלטרנטיבים.
* שני   18/11/13 | 13:32
14. הבהרה
מאחר שהכתבה הנ"ל מעוררת תגובות "נזעמות" בקרב חולות, אני מוצאת לנכון להיחשף (במידה מסויימת) ולשתף מעט יותר במה שמוגדרת "מציאות חיי & שגרת יומי". אני מקווה כי כל שאפרט להלן יישפוך מעט אור באשר להתמודדות המורכבת שהינה מנת חלקן של נשים החולות במחלת האנדומטריוזיס, מחלה התוקפת אחת מכל 10 נשים ברחבי העולם. מחלה אשר סיבתה והגורמים לה אינם ידועים באופן מוחלט לחוקרים ולרופאים... ובתקווה שמי שטרם אובחנה אך סובלת מסימפטומים דומים אולי תמצא תשובה לסבלה. לאחר למעלה מ- 20 שנים במהלכן "טיילתי" בינות אינספור רופאים "מומחים" וקיבלתי אבחנות שגויות, מופרכות והזויות אובחנתי ביולי 2011 כסובלת מאנדומטריוזיס. באוקטובר 2011 נותחתי והתחוור כי אני סובלת מאנדו' דרגה 4 מפושט וקשה ביותר. לאחר הניתוח החמיר מצבי ומסידרת בדיקות (אשר טרם הסתיימה) התחוור כי תודות לאנדו' הלא מאובחן התיישבו עליי כמה כרוניות נוספות - פיברומיאלגיה, סקרואילאיטיס, כאבי אגן כרוניים, דלקת פרקים וגולת הכותרת - גוש שנצפה בבדיקת MRI היושב בתעלת השידרה על S1 אשר הרופאים סוברים כי כפי הנראה מדובר בנגעי אנדו' (כן כן... נדיר... אך הרי לכן)... כל החברה' הללו... ביחד... לחוד.... עם האנדו'... עושים בי שפטים והופכים את חיי לגיהנום עליי אדמות! כל המדכאים (דקפפטיל) גלולות למיניהן ומשככי כאבים אינם מזיזים... נהפוך הוא - עובדים עליי כמעוררים! באופן הזוי ולא ברור ובניגוד מוחלט לגילי (41 !!!) ולמצבי הבריאותי, הפרמטרים שלי מתאימים לאלו שבד"כ מופיעים בקרב עלמות בשנות העשרים לחייהן... ובהמלצת רופאיי נכנסנו להליך של שימור פוריות. סבב ראשון של טיפול (פרוטוקול קצר), הניב תוצאות יפות ומכובדות. ל מרות ועל אף שאני מנהלת אורח חיים בריא מאז ומעולם... פעילות גופנית לעייפה... תזונה צמחונית בריאה ומאוזנת למעלה משלושה עשורים... מודעות לבריאות... חיבור טוטאלי של גוף-נפש... והתעקשות בת עשרות שנים מול רופאים שמשהו לא בסדר ושהגוף לא במקום... ואכן צדקתי!!!!!!!! חטפתי אותה ברמות הקשות ביותר!!! חיי הם גיהנום!!! הרופאים בהלם ולא יודעים מהיכן וכיצד לתקוף את מצבי!!! אני רצה בין בדיקות, מעבדות, מכונים, רופאים מומחים ושלל בתי חולים (היי... אם מישהי זקוקה לייעוץ... המלצות... אני היא הכתובת!!!)... כולם נוגעים בי... ממששים אותי... מחטטים בי... פולשים לתוכי... האינטימיות שלי אבדה מזמן... הפרוצדורות הפולשניות והכואבות - סיגמואידיאוסקופיה, ציסטוסקופיה, אולטרסאונדים, ניהול יומני שתייה והטלת שתן, יומני אכילה, אולטרסאונדים וואגינאליים ושל כלל אברי גופי, בדיקות דם, בדיקות שתן, CT, מיפויי עצמות, MRI, מרפאות כאב, המטולוגיה, מעבדות בדיקת רקמות, ראומטולוגים, אורטופדים, נוירוכירורגים, פרוקטולוגים, גסטרואנטרולוגים, רופאי עיניים, פיזיותרפיסטים, אינספור גניקולוגים.... ועוד הזרוע נטוייה... ועדיין מנסה למצוא אור בקצה האפלה... משתדלת לדבוק במשהו הדומה לשיגרת חיים בכדי לשמור על שפיות... למרות ועל אף שאינני מצליחה לעצום עין... לא מצליחה למצוא תנוחה שתקל ולו במעט על כאבי התופת... לא שכיבה... לא ישיבה... לא עמידה... לא הליכה... כלום!!! רופאים ופזיותרפיסטים מסרבים לגעת בי מחשש להזיק... ובמאבקי אימה מול קופ"ח (כללית למי שתוהה), משרד הבריאות וביטוח לאומי! מרבית הזמן משתדלת להימנע מחברת אנשים כי בינינו, מי אוהב לשהות במחיצת אדם הנע באי נוחות, נאנק מכאב, בעל פתיל קצר???... מותשת... ועצובה. כל כך כל כך עצובה. זוהי אני! זוהי מציאות חיי! זוהי שגרת יומי ואני בהחלט מאמינה שעם הרופאים או בלעדיהם אצליח למצוא דרך להקל ולו במעט על מצבי ועל כאביי! אני מאחלת לכל אחת ואחת מכן שלעולם לא תחווה זעיר אנפין ממה שמוגדר שיגרת יומי ומציאות חיי... מן ההתמודדות עם שעון שמתקתק... שאיננו סובל דיחוי... אך מצבך (מכל אספקט שהוא) איננו מאפשר לך לפעול באופן המתאים והמתבקש... מן הקושי להכיר בכך שאת חולה ולהפנים זאת! התמודדות איומה עם כלל האספקטים הנוגעים לחיים עם אנדומטריוזיס - פיסיים, רפואיים, התנהלות מול מוסדות השלטון, התמודדות עם החברה... בורות החברה... בורות הרופאים... היבטים כלכליים... היבטים נפשיים... היבטים רגשיים, אובדן האינטימיות... הבדיקות הפולשניות והבלתי נסבלות... המישושים... החיטוטים... הנגיעות... ההשפעה על פוריות... הדימוי העצמי שנחרב. נרמס עד דק... וגם הכעס והזעם המפעמים בקרבי על שנים שהתייחסו אליי כאל משוגעת כאשר ידעתי בוודאות שכולם שוגים!!! אז כן... בטבורו של הסבל הנוראי והבלתי אנושי שהינו מציאות חיי ושגרת יומי, עודני מנסה ומתעקשת לראות נקודות אור ולהוציא את הטוב שבכל המצב הבלתי ניסבל הנ"ל... תבחרו לקרוא לי "תמימה"... זכותכן המלאה... מן הצד שלי אומר כי הייתי שמחה לו הייתי מעט תמימה והרבה הרבה פחות מציאותית ומודעת, עד לדקויות... לכלל ההשלכות מרחיקות הלכת של מצבי ושל הפרוצדורות הנגזרות ממצב מחורבן זה... ולא... מבחינתי הביציות המוקפאות שלי אינן גרנטי לדבר! ממש כשם שמועד ב' מעולם לא היה קיים בתודעתי במסגרת לימודיי האקדמיים, כך עובדת קיומו של "בנק הביציות" שלי איננו תעודת ביטוח לדבר!!! אך אני פועלת על מנת שלמקסם את האפשרויות הזעומות המתאפשרות לי... וכן... ההליך כרוך בסבל אשר לא ניתן לתארו במילים... מרום שנותיי ומהתמודדותי ארוכת השנים עם האנדומטריוזיס בהחלט יכולה לומר כי 2 דברים עיקריים התחזקו בי - ההבנה כי לעולם אינך יכול לדעת מה עובר באמת על אדם. גם אם לכאורה הוא נראה בריא כשור (אחת "הבעיות" הגדולות ביותר שלנו כחולות אנדו'), לעולם אינך יכול להתחיל להבין ולדעת מה באמת מתחולל בקירבו!... וחמלה... רגישות וחמלה אין קץ כלפי מכאוב של הסובבים אותי והניקרים בדרכי! שבת שלום לכולכן, בריאות & רגעים ללא כאבים, שלומית
* שלומית   25/08/12 | 17:58
13. גם לסכרת התזונה עוזרת
ידוע שסכרת מחלה קשה וא]פשר להקל או למנוע ע"י תזונה.התזונה יכולה לעזור ולהקל גם כאן ותמיד שווה לנסות לפחות לא מזיק כמו זריקות והורמונים.
* רינת   24/08/12 | 16:11
12. אולי את סובלת מהיפסטרונוקיהוליק?
* מישהו שמשחקת׳ה מבין   24/08/12 | 03:31
11. סופסוף מישהו כותב על המחלה הזו.. הלוואי ותהייה הרבה יותר מודעות
* מיכל   23/08/12 | 22:16
10. כל מחזור בית חולים..
גם לי לצערי הרב יש ..וגורם לכאבי מחזור שמצריכים להגיע לבית חולים עם כאבים עם קשיי נשימה..שנה של טיפולי פוריות לא מוצלחים עם הכאבים הללו..כאב באגן כאב ברחם וכאב בנפש..
* סובלת...   23/08/12 | 20:10
9. אנדומטריוזיס
אני בת 41 וסובלת מאנדומטריוזיס , עברתי כריתה של צ'סטה משחלה ימנית מגיל צעיר מאוד סבלתי כאבים חזקים מאוד, ורק לפני כ-6 שנים אובחנתי ע"י פרופסור חגיי, שגם ניתח אותי, לאחר הניתוח הייתה הקלה בכאבים, אך עדיין יש כאבים יומיומיים באגן, טיפוליי פוריות מזיקים מאוד ומגבירים את המחלה, בתקופה שקיבלתי טיפולים סבלתי מאוד והיו תופעות לוואי רבות גם אחריי. אני מאוד רוצה לחזור לטיפוליי הפוריות אבל מפחדת מנזקים שיגרמו לגוף שלי האם יש דרך נוספת? בלי טיפולים הורמונליים?
* גל    23/08/12 | 16:19
8. בזכות הטיפול של מרב, חזרתי לחיות חיים נורמלים, תודה לך מרב
* רקפת   23/08/12 | 14:02
7. טבעי זה הכי
שילוב מושלם של רופא וגישה אלטרנטיבית. תצליחו.
* דני   23/08/12 | 12:31
6. כדאי טבעי
כדאי קודם כל טבעי כמו שהסבירה התזונאית.זה יותר בריא ותמיד אפשר לשלב עם רפואה קונבנציונלית
* אורנה   23/08/12 | 12:00
5. אנדומטריאוזיס
גם לי יש אנדו מטריאוזיס לפני כשנה מכייון שכבר התקשתי ללכת כי נוראה כאב לי האגן ביצעתי לפרסקופיה ששינתה לי את החיים לטובה. חודש אחרי נכנסתי להריון אחרי המון שנים של נסיונות. לצערי זה לא תפס טוב ונאלצתי לבצע גרדה. שנה שלמה המשכנו לנסות ללא הצלחה אבל מה שהיה טוב זה שלא כאב לי יותר האגן, המחזור הרגשתי ממש טוב! כשהתחלתי טיפולי פוריות אחרי שנה הרגשתי זה חוזרה כי הכאבים לאט, לאט חזרו וכשהחלטתי להפשות הפסקת כי כבר היה לי קשה נפשית החלטתי שאני מפסיקה טיפולים ומתחילה ללכת לתזונאית שמתמחה בעניין וממש כמו בחלון חודשייים לאחר מכן התחלתי להרגיש קצת יותר טוב ונקלטתי שוב באופן ספונטני! אז ממליצה לכן להיות אופטמיות ולא לשכוח שיש גם דרכים טבעיות יותר לטפל בבעיות כאלה....
* רוזלי   23/08/12 | 08:13
4. לפני שרצים לניתוח
או מי שלא מעוניינת לקחת גלולות חצי שנה ברצף, אני ממליצה בחום על דיקור סיני שמשולב עם צמחי מרפא. בזכות המדקרת הנפלאה שלי, הדם נהיה דליל יותר, והכאבים פחתו משמעותית (מ-2 אדויל כל 4 שעות לאדויל 1 בכל תקופת המחזור) כמו שהיא אמרה- אין יותר דרמה סביב המחזור :)
* נעמיקו   23/08/12 | 07:03
3. אתן בלתי נסבלות בהריון איכסס
* אתן בלתי נסבלות בהריון איכסס   22/08/12 | 23:25
מקווה שאף אחת לא תעשה לך ילד/ה
* אתה לא נסבל למשך כל החיים...   23/08/12 | 07:24
2. ד"ר באום היקר
תבורך. מתגעגעים אליך מאוד...
lilach_7   22/08/12 | 15:29
1. לי יש אנדומטריוזיס ועברתי ניתוח- ברוך השם זה עזר לי...
גילו לי צ'יסטות בשחלה , הן היו די גדולות אז ההמלצה היתה לעבור ניתוח. עברתי את הניתוח ואז גילו שיש לי אנדומטריוזיס חשוב מאוד לעשות את הטיפול של לקחת גלולות להפסקת המחזור כי ככה אפשר למנוע יצירה של עוד צ'סטות . וגם- למי שלא יודעת : בכל בית חולים מוכר (כרמל, תל השומר ועוד) יש מרפאת מחקר מאוד גדולה בתחום האנדומטריוזיס - אם אובחנתן כסובלות מהבעיה אתן יכולות לפנות לשם והם מסייעים בטיפול, הדרכה ועוד.
* אידי   22/08/12 | 14:27