תשעה חודשים
תגובות (24 תגובות ב-10 דיונים)
10.
אפשר לקרוא ראיון עם הסופרת שכתבה את הספר, ג'ין לידלוף, לבאופן טבעי ‏https://www.beofen-tv.co.il/alon-beofen-tv/Jean_Liedloff_Hebrew.html
* שורא   08/06/20 | 09:13
9. אין כמו מגע
עוד בזמן הריון אנו יכולים לראות איך העובר מגיב למגע כאשר אימו מלטפת את ביטנה, המגע ראשוני של התינוק עם העולם הוא בזמן היניקה מאימו, לכן בזמן זה על האם להיות רגועה ושלווה, להקדישאת כולה להנקה, להתרכז ברגע מופלא זה של החיבור עם התינוק, ללטפו, להרגיש אותו, את חום גופו, פעימות ליבו והאנרגיה הזורמת מן האם אל התינוק ומובן גם בכיוון ההפוך. האב צריך להיות שותף לכל התהליכים בזמן ההנקה ללטף את הילד ואת אימו, לאחר ההנקה לעטופ את התינוק במגע אוהב, חשוב לזכור, מגע נכון הוא מגע של נתינה וקבלה. בזמן רחיצת התינוק עסו את כל חלקי גופו בעדינות ולטפו אותו, כאשר מלבישים את התינוק, אפשר תוך כדי משחק להניע את מפרקיו לכל מישורי התנועה, תנועות אלה יתרמו להגמשת השרירים והגדלת טווח התנועה של המפרק ולזרימת דם טובה יותר בגוף התינוק. המגע עם התינוק יעניק לו בטחון נפשי ובאמצעות התירגול ילמד להכיר את גופו ויכולתו הגופנית ואת מגבלותיו. יתרונות המגע מגע מהנה ומענג. מחזק את הקשר בין ההורה לילד. מחזק בריאות נפשית והתפתחות פיסית. מאפשר לנו להיות קשובים לגוף של הילד ולאבחן בעיה בשלב מוקדם. גופו של הילד מקודש, במידה שהילד אינו חש נוח עם מגע מסוים, יש להפסיקו מיד. יש לכבד את רצונותיו של הילד כבר מגיל אפס. על מנת לדעת מה נעים לילד ומה לא, יש להיות מספיק קשובים ורגישים לתגובותיו, מבנה גופו של התינוק/ילד קטן ועדין, לכן ישלהתאים את המגע לגודלו של הילד. חשוב להיות רגועים ונינוחים בזמן המגע/עיסוי עם הילד. בנוסף לכך יש להיות סבלניים, ילדים קטנים לא ישארו במקום אחד זמן רב, לכן יש לנוע יחד איתם ולא לנסות לקבעם במקום אחד. יש להתאים את משך המגע למידת סבלנותו של הילד, כאשר מדובר בתינוק רצוי לעסות את גופו במשך זמן קצר אך בתדירות גבוהה, ככל שהוא גדל ניתן להאריך את משך העיסוי ולהוריד את התדירות.
* פיונה בן דרור - Baby Base   18/04/12 | 12:27
8. זה עובד. הבת שלי צמודה אלי כבר 7 שנים
והיא גם ינקה עד גיל 6 כי קראתי בספר שכתב הגורו שלי שהנקה היא קארמה טובה ועוזרת לשיקום היחסים עם הגורו. היא הולכת לכיתה א בבית הספר המונטרופוסופי הדמוקטטורי הפתוח בתל אביב. יחד איתי כמובן - כי אנחנו עדיין מחזיקות רצף. היא נכנסה איתי ועם בן זוגי למיטה גם בגיל 6. ועד אז- נמנענו מסקס כמובן. שהרי אי אפשר לעזוב את הילדה לרגע. הגמילה שלה מחיתולים הייתה מהירה מאד: בקרוב היא תעבור לסיר לילה. עד אז אנחנו מחתלים אותה רק בלילות כי היא ישנה איתנו. אח, החיים ברצף.
* מיטשל   23/02/12 | 13:14
חברצ'יק,
הציניות רק מעידה על הפחד שלך. אבל דיי מצחיק, יאמר לזכותך. תמשיכו לשים את התינוקות שלכם באקווריומים. נורא
* חברה   21/03/12 | 21:42
7. כיועצת חינוכית וותיקה, (תואר שני-מהעברית), מנחת הורים, ואמא מנוסה
למרות שבספר שלה יש הרבה מסרים חשובים לאמא המערבית, הרעיון המרכזי שלה, זה שהיא קוראת "עיקרון הרצף" אינו מבוסס כלל וכלל. היא מתארת פרט אחד מחייהם של היקואנים, וצורת הגדילה שלהם, מוציאה אותו מההקשר, ובונה מזה תיאוריה שלמה. אין בדיקה בחברה אחרת , גם לא מחקר איכותני. היא בעצמה לא התחתנה, לא ילדה, ואומרת שיש לה נסיון אישי משינה מספר חודשים עם קוף במיטתה. אם מה שמוציאים מהספר זה התובנה שאמהות היום צריכות להיות נוכחות פיזית עם תינוקיהן, וצריכות להיות במגע פיזי עם ילדיהן במקום למסור אותם מגיל אפס למעונים (שהם בסך הכל מגרשי חנייה לתינוקות), אז הרווחנו. אם נשים חושבות שעל מנת להיות אמהות טובות דיין הן צריכות להדבק בשיטה הקיצונית והמגוחכת של לידלייף, אזי רק יפסידו הן וילדיהן. ישנם שיטות וגישות הרבה יותר בריאות ומאוזנות, המבוססות היטב על תיאוריה, מחקר, ושנים רבות של נסיון.
* יועצת חינוכית   19/02/12 | 08:24
יופי של תגובה. תודה.
* אבא   22/02/12 | 00:14
יפה נאמר, כל הכבוד!
* אם לתינוק בן שנה+   26/02/12 | 13:45
6. אל תהיו כאלה סגורים
אתם כל כך יוצאים נגד השיטה שהיתה דבר הכי טבעי במשך מאות אלפי שנים לאבותינו ובמשך מליוני שנים לאבותינו הקדומים יותר, ופתאום באים אנשים במאה האחרונה (פחות מ0.01% מזמן מהקיום האנושי)וממציאים את הגלגל מחדש וכולם פה מגינים על השיטות האלו בחירוף נפש. פשוט אבסורדי. שלא לדבר על כך שעל מנת שיהיה שינוי לטובה צריך לעבור אבולוציה(יש להניח שאנחנו כבר "מחווטים" לשיטת הגידול המסורתית שהקופים האחרים משתמשים בה). בל תשכחו שהשיטות המודרניות הן בדיוק אלו הלא מוכחות כאן, ואילו שיטות הגידול הקדומות בדוקות, הן הרי הביאו אותנו עד הלום
* מונקי   03/02/12 | 00:16
5. כן, זה מתאים לקופי מקק ולשימפנזים
אמריקאית משועממת מצאה פטנט למכור ספרים, וכל העדר דוהר. אני מציעה מחקר: קריסת ההורות במאה ה-20 והעלמותה במאה ה-21. כל מי שעיניו בראשו רואה שאבדה הדרך.
* גליה   25/01/12 | 08:39
ואיזה מחקר את עשית גליה? אצלנו במשפחה זה עבד.
יש לנו שני ילדים, הבוגר גדל לפי עקרונות המערב והקטן לפי עקרון הרצף. ההבדלים בינהם ברורים. הקטן משתלב בחברה ולא מפסיק לחייך לרגע. מה שלא תעשי לו הילד פשוט לא מפסיק לצחוק. הגדול לעומתו, לא מפסיק לבכות. לא משנה כמה אנו מנסים לשמח אותו, הוא תמיד ימצא סיבה להיות עצוב ולא מסופק. מבחינת החברה אגב, וזו כבר אינטרפטציה שלי, הגדול ישאף להשיג כל דבר חומרני, וכך יעזור לפתח את החברה המערבית המתועשת. הקטן יסתפק במועט ויהיה משהו בסיגנון של פילוסןף השמח בחלקו. (למרות שכרגע הוא דוקא חובב כדור רגל וכמובן אמא) עוד תוצאה של התהליך היא שהקטן מחובר מאוד לאימו ואילו הגדול אלי.
* אח של   31/01/12 | 00:02
באמת מפתיע
אולי הגדול לא מפסיק לבכות כי אחיו המפונדרק ישן במיטה של ההורים ולו אמרו לבכות בשקט עד שהוא נרדם?
* אוליאם הייצם אוהבים גם אותו...   05/02/12 | 17:02
הילד בא עם מטען משלו לעולם
לא ייתכן שכל ההבדלים באופי ובהתנהגות נובעים רק מנושא עקרון הרצף כן או לא. הבכורה שלי ביישנית, נוטה להיעלב בקלות, לוקח לה זמן להתרגל למקומות ואנשים חדשים, ואילו הקטנה לגמרי הפוכה - רק תנו לה קהל, מקומות חדשים ואנשים חדשים להקסים. את שתיהן, אגב, גידלתי בשיטה מעורבת - לא לגמרי עקרון הרצף, אבל מאחר שעובדת מהבית יכולתי להיות איתן יותר מאמא שיוצאת לעבודה כל בוקר וסומכת על מטפלות במקרים שהילד חולה וכו' - וכולנו הרווחנו מזה כמובן.
* הגורסת   08/02/12 | 12:10
אולי זה לא קשור רק לשיטת הרצף?
אצלנו במשפחה יש שני בנים בהפרש של שנה וחצי, גדלו באותה השיטה, לא עקרון הרצף אבל כן הרבה זמן ומגע עם ההורים. וראי איזה פלא - בכל זאת הם יצאו שונים! אחד צוחק ומתלהב מגיב לכל דבר בצחוק גדול גם לדברים מפחידים וגם לבשורות רעות. והשני חסר בטחון, די נבוך, ביישן... האם ייתכן שישנם עוד דברים שמשפיעים מלבד החזקת הילד על הגוף 24 שעות ביממה?
* נו באמת   22/02/12 | 00:28
תעשי טובה ..ותשתקי..
במקרה שלך עינייך בראשך..ומה לגבי תוכן? אמא את כנראה לא,ואם כן ,משתמע שלא במיטבך,את צריכה איזה 'אי בוי' כי בחום אהבה ומגע את פחות מבינה... או שאבדה לך הדרך... עשי טובה לעצמך ותרוקני קצת את הכלי שלך ועשי מקום למידע חדש ומועיל.. יום טוב .
* דריה   02/02/12 | 09:22
לדריה
אולי זה הזמן שלך, דריה לבדוק את עצמך, את השפה שלך והכבוד לאחר. ולשאול את עצמך איך את רוצה שהילדים שלך ילמדו להתייחס לאחר ולשונה מהם.
* תמר   22/02/12 | 07:55
לתמר
נראה לי שדווקא אתם צריכה לבדוק את היחס שלך לאחר, וההתערבות שלך בטכסטים של אחרים עם השיפוט המחמיר הזה. באיזו זכות? זו דעתה, וזו הגישה שלה. את לעומת זאת נשמעת כמו גננת פדנטית שיודעת לדקלם משפטים יפים ולעוסים, אבל ושה בדיוק את אותו הדבר: לא מכבדת את דעתו של האחר על טכסטים שלא מוצאים חן בעיניו.
* רות   17/09/14 | 02:11
לי דווקא נראה שאת עצמך גידלת כמה מקקים, אם זו ה'אמהות' שלך. להקיא.
כל מי שעיניה בראשה וקוראת את התגובה שלך רואה שהמשועממת הטפשה היא את ודעותיך, שמתאימות למאה הקודמת. לא הייתי נותנת לך לגדל אפילו חתול. מה שכן,מקקים בהחלט ישרדו אותך ושכמוך.
* מינה   17/09/14 | 01:28
4. לגדל במו בג'ונגל?!!!!
יש אנשים בהודו שלא מנגבים את הישבן שלהם מתוך אידיאולוגיה,למה לקחת דוגמה מהאינדיאנים שללא ספק חיים ברמת טרום סיביליזציה.,הם לא צריכים להתמודד אחר כך בחברה מודרנית,הישגית,הם ממשיכים לחיות עם אזור חלציים,וצדים או מגדלים את האוכל היומי שלהם?נפלתם על השכל? הילד צמוד אליהם כי אין להם מיטה או לול או טרמפולינה,
* אמא ותיקה   24/01/12 | 19:47
3. חבר'ה זה עובד ! צריך רק להעז ולנסות. התמורה מובטחת !
* ששון   22/01/12 | 17:01
2. ברור..
אמא זה הכי טבעי לתינוק, נכון? עד שמגיע חוק השיוויון ואומר שלא...חבל!
* טבעי?   22/01/12 | 11:55
1. ואני מבין שמבני האינדיאנים הלל יצאו כל גדולי הפילוסופיה והמדע
* י   22/01/12 | 08:03
איזו תגובה צינית! לא רק המיינד שולט בעולמנו, פתח את ליבך
* שירה   22/01/12 | 10:26
צודק לפי דעתי - מה התוצאה הסופית?
האם העמים שילדיהם מתחנכים בצורה כזאת הם מתקדמים? מאושרים? יש להם הישגים יוצאי דופן? חוץ מזה הבחורה שכתבה את הספר היא לא אנטרופולוגית, היא לא ערכה שום מחקר רציני, שלא לדבר השוואתי. לא צריך לקפוץ ישר אל כל דבר שנרא חדשני רק בגלל שהוא חדשני. מה גם שהוא לא כל כך חדשני: אין היום אף מומחה שברצינות טוען שלא כדי לשאת תינוקות על הידיים או להתאלם מהבכי שלהם. מאיפה הביאו את זה בכלל?
* אמא    23/01/12 | 10:52
יש גם דרך ביניים
כדאי בעיקר שההורה יקשיב לצורכי התינוק ולנטית ליבו.הבת שלי ,כשהיתה תינוקת ,מהר מאוד משכה עצמה ורצתה שנוריד אותה לריצפה וכך עשינו . כמובן שהיא היתה גם על הידיים.דבר נוסף יש לזכור את החשיבות של התפתחות התנועה שנתרמת מאוד מהשכבה על הגב והבטן
* פיזיותרפיסט   24/01/12 | 10:30