אני לא מזועזע אני לא מזועזע מהמתקפה נגדך, שר הביטחון, ואני הדוד של החייל היורה מחברון. ממש לא מזועזע וממש לא מתכוון לשלוח לך חיזוק. ישבתי עם אימו של החייל, שהיא במקרה משפחה שלי, ומאחר ואני מכיר את המשפחה מקרוב אני רואה את הדברים אחרת לגמרי משאר הציבור. לקחתם ילד בן 18 מביתו, ילד עדין כמו פודל נחמד, שחונך רק לאהוב ולתת למשפחתו ולעמו. תוך תקופה קצרה הכשרתם אותו להיות רוטווילר לוחם שלא רואה בעיניים. עם ישראל שלח אותו לשם בשביל לעשות עבורו את העבודה השחורה, ואיך מתגמלים אותו בתמורה? לפתע אני קורא ורואה בתקשורת שמנסים לקשר אותו לימין הקיצוני - הבל הבלים, לא ימין קיצוני ולא כלום. ואז נזכרתי כי הבן הגדול שלי עבר לפני הרבה שנים חוויה דומה כשהיה קצין באחת מהיחידות ברמאללה. גם אז סיפר לי בני כי מתוקף ישיבתם בתוך ישוב יהודי, הם היו מוזמנים לבתיהם של תושבי הישוב בשבתות ובחגים. הוא סיפר לי כמה האנשים האלה ציוניים, נחמדים ומאירי פנים. כשמערבבים אזרחים וחיילים צעירים בתוך חיי הקהילה בשטחים, אך טבעי שיווצרו קשרי חברות וראה זה פלא, קמה טענה שלחץ את ידו של פעיל ימין קיצוני. גם אם נניח לרגע שזה לא כך, ושהיה עוד לפני גיוסו פעיל ימין קיצוני, מדוע גייסתם אותו לצבא? ועל מי נופלת האשמה, אם בכלל?! לא החייל צריך ולא המשפחה החמה והערכית שלו, שבכלל איננה קיצונית ובטח לא משוייכת לימין הקיצוני, לבקש סליחה. המערכת הצבאית והפוליטית שלא מוצאות תשובות למצב המורכב באיזור, הן אלה שצריכות לבקש סליחה מהחיילים על הצלקות שנחרטות בנפשם תוך כדי שירותם הצבאי. חובת המערכת לאסוף לחיקה את החייל ולהגן עליו בכל כוחה. אני מניח ששר הביטחון זז בחוסר נוחות בכיסאו כאשר ראה את הסרטון, כך גם אני, אך איפה האחריות? איפה הבגרות? הראייה הרחבה? ועוד מאדם שעבר כל כך הרבה וראה הרבה, גם דרך כוונת הנשק. לקחת את החייל ומשפחתו ולשסות אותם בחיצי התקשורת ללא רחם? לתת לכל העולם לראות איך מוליכים אותו שפוף ואזוק לעיני כל? לא המשפחה היקרה הזאת היא זאת שצריכה להיות מושפלת, אלא אתם - המערכת הדורסנית - שהדלפתם חצאי אמיתות והודעות מתוך טענות התביעה, איפשרתם לעדת עיתונאים צמאי כותרות להיכנס לכותלי בית המשפט, לצלם אותם ללא רחם ולקרוע אותם לגזרים. כיצד מתמודדים מול מערכת אכזרית וצמאת דם שאינה יודעת לגבות ולהעריך את אותם החיילים שעדיין מוכנים לחרף את נפשם למען הרוב הדומם. קשה לי להבין איך המערכת הצבאית והפוליטית, שחברו יחד כולם נגד החייל ומשפחתו, אינה עושה חשבון נפש ומתקנת את עצמה, גם אם שגתה בתחילה. אני, בניגוד לאבי החייל, לא חושב שיש פה הסתה. אני רואה את רחשי הלב של מרבית האוכלוסיה ומרגיש רק חום והכרת תודה לחייל. לא יכול להיות שרק החייל ישלם את החשבון, גם למנהיגים יש חשבון ארוך עם תושבי המדינה אשר חשים חוסר ביטחון מוחלט ואינם מרגישים שיש מישהו שמנהיג אותם לחוף מבטחים. שר הביטחון חדד את נושא הוראות פתיחה באש מול החיילים בתוך היחידות. אל תחפש כותרות, ממילא העולם לא מאמין לנו. תרדו מהחייל וחפשו לכם פראייר אחר כי אנחנו לא נסכים לוותר עליו.

* בני גלילי   27/04/16 | 00:21

* גיא האמיתי    28/04/16 | 06:21