תשעה חודשים
תגובות (116 תגובות ב-85 דיונים)
85. תודה לך על השיתוף והאזהרות. אנחנו עוברים לשכיבה על הגב
הדמעות לא מפסיקות לזרום.
* שירן   14/08/16 | 08:39
84. שלא תדעו עוד צער. אשה אמיצה מאוד
כל הכבוד לך שאת משתפת. אמן שאת וילדיך תזכו לחיים ארוכים ומאושרים מעכשיו.
* אמא חרדתית   25/03/15 | 07:13
83. ואו כל כך עצוב ומטלטל תודה לך על השיתוף
שמעכשיו יהיה לכם רק אושר
* דנה   24/03/14 | 11:38
82. ה' נתן וה' לקח..
ושתדעי לך שהכתבה שלך מאוד חשובה ועכשיו אני יודעת.. בע"ה כשאהיה אימא..
* רחלי   12/02/14 | 16:30
81. ה' נתן וה' לקח..
הכל כתוב מלמעלה.. מפחיד בטירוף!! אני רואה עד כמה את חזקה ושהמשכת את החיים כי יש אנשים שהיו רוצים למות.. יישר כוח ואני מאוד כואבת את כאבך.. מאחלת למשפחתך ולך בריאות ושתדעי שהבן שלך נמצא במקום טוב וכמובן שמותר לך לבכות ולא בשקט-אלא בצעקה.. מעריכה מאוד!!
* רחלי   12/02/14 | 16:29
80. איזה כאבים
אני לא מצליחה להפסיק לבכות.. הקטנה שלי בת שמונה חודשים, ולא משנה איך אני משכיבה אותה, היא ישר מתהפכת על הבטן.. ככה היא אוהבת לישון.. מה עושים? איזה סיפור מזעזע, שיהיה רק נחת למשפחה!
* עדי   10/02/14 | 13:40
79. כואבת
נישבר לי הלב שלא נדע צער ורק שימחה ישתבח שמי לעד שישמור על כולנו .שלא נדע כאב וצער איזה כוחות היו לך
* כואבת   09/02/14 | 11:22
78. היי יעל, אפשר לשאול
האם הנקת? כתבה קורעת את הלב.. וחשובה כ״כ. תודה.
* עדי   09/02/14 | 02:10
77. כתבה מרגשת מאד, כואבת ונוגעת ללב כל אמא
תודה על ששיתפת.
* אמא טרייה   07/02/14 | 11:03
76. ישנם מחקרים המעידים כי הסיבה לכך היא המזרנים
מחקרים אומרים כי הסיבה הינה כימיקלים שנספגים בגוף התינוק זו הסיבה שאסור להשכיב על הבטן ואסור לחמם את החדר יותר מידי. ישנו מגן מזרן נקרא babe safe מישהו שמע עליו?
* אולי   06/02/14 | 18:40
חידשת לי
על זה טרם שמעתי. פעם ראשונה וקראתי הרבה מחקרים.
* יעל   06/02/14 | 21:20
75. מרגש וחשוב
תודה על הפתיחות והרצון לשנות. משתתף בצערכם.
* אורי   06/02/14 | 08:17
74. זה אף פעם לא נשכח. קרה לאמא שלי שהביאה אחרי זה
* 4 ילדים ועדיין בוכה על התינוקת ההיא.....   06/02/14 | 06:26
73. גמילה
לאחר סדנא להפסקת עישון אחת הסיבות למוות בעריסה זה בגלל הורים מעשנים שלא בהכרח בסביבת התינוק אלא לאחר שהרימו אותו על הידיים וריח הסיגריות נספג בבגד אגב באחוזים מאד גבוהים שנשמע רק בשורות טובות אמן, ולך יעל ליבי ליבי הצטערתי נורא לשמוע טרגדיה נוראית שכזאת והלואי ותגדלו ותתפחו למשפחה עם המון ילדים מקיר לקיר  
* ניסים    06/02/14 | 01:47
72. ריגשת כל כך לא מפסיקה לבכות
* משתתפת בצערך    05/02/14 | 23:59
71. ריסקת לי את הלב....
אני מצדיעה לך יעלי שהתאוששת ובחרת בחיים!!! אחותי איבדה תינוק בן יומו וחרב עליי עולמי... הייתי מנחמת אותה בזה ש״מזל״ שהיא לא טיפלה בו וקילחה אותו ונישקה אותו והסניפה אותו והניקה אותו ואז הוא היה הולך... זה נורא!!! עכשיו יש לה ילד והיא מבחינתה קברה את בנה בכורה... שה׳ ישלח לך חיזוקים אני שולחת חיבוקים!!!!
* מישהי   05/02/14 | 19:18
70. גם לאחי זה קרה
זה עצוב לפני 3 שבועות גם אחיין שלי שהוא הבכור לאחי וגסתי נפטר אצל המטפלת במוות בעריסה כל המפשחה שבורה וכואבת הייתי שמחה אם תוכלי לדבר איתם ואעכשהו לעודד אותם
* יעל   05/02/14 | 19:16
מוכנה לעזור
אנא פנה אלי דרך הפייס בוק חפש יעל דוד עובדת ב ibm אני אפנה אותם גם לעמותת עתיד שתתן להם תמיכה. השיברון הוא גדול ובשלב זה כל מה שניתן לעשות זה לבכות לבכות ולבכות ולהתאבל. אין קיצורי דרך. השנה הראשונה היא הקשה ביותר. גם אצלינו היה הבכור ואני הלכתי מייד לרופאת הנשים שלי ישבתי מולה בוכה ואמרתי לה תעזרי לנו בכל דרך להיות שוב בהריון כי אחרת לא נתרומם. למזלינו תוך חודשיים ובעזרתה של הרופאה בכל דרך, נכנסתי להריון וזה החזיק אותנו. זה מחבר מחדש לחיים.
* יעל   05/02/14 | 21:22
תודה אני אבקש ממנו שיפנה אליך
ושלא תדעו יותר צער
* יעל   06/02/14 | 07:40
69. חיבוק גדול
* דיקלה    05/02/14 | 16:59
68. לפני שלושה ימים נקלאתי לסיפור דומה
התינוק מבני ברק שמת ביום ראשון ממוות באריסה, ראיתי את אמא שלו מחזיקה אותו בידיים כחול וצורחת מחוסר אונים. זה גמר אותי. אני עדיין מתחילה לבכות כל פעם שנזכרת בזה. שאלוהים ישמור אותנו!
* חני   05/02/14 | 15:53
וואי , זה פשוט לא נתפס!!! תנחומיי! זה הוא בתמונה ???
* ליאל    06/02/14 | 03:07
67. אני בהריון ראשון אחרי שעברתי הפלה אחת
כל כל עצוב לי לשמוע את זה..שעברתי את ההפלה הרגשתי שכל העולם קורס...משתתפת בצער האמא..כל כך קשה לתאר ולשמוי..תנחמו מן השמים
* מיכל   05/02/14 | 12:47
66. 1
בשורות טובות
* ליטל   05/02/14 | 12:26
65. הרגת אותי
כולי דמעות . מאחלת לך את כל הטוב שבעולם והכי חשוב להיות חזקה
* דניאל   05/02/14 | 10:27
64. חיבוק גדול
אישה יקרה, כואבת את כאבך. לפני חודשיים איבדתי את בני שהיה כמעט בן שבעה חודשים מחיידק אלים שתקף אותו. הכאב והצער לא עוברים, אך החיים חזקים מאיתנו וצריך לחיות בשביל המשפחה שאיתנו בעולם הזה. אני בטוחה שעוד נפגש עם היקרים לנו בעולם אחר... זכרי שהאל לא יעמיד אותך במבחן שלא תוכלי לעמוד בו, את אישה חזקה! שולחת לך חיבוק גדול.
* Just me   05/02/14 | 08:36
ניחומים
מחזיקה לך חיבוק ענק ומחזקת אותך ומסכימה עם מה שאת כותבת. מלאכים קטנים שלנו בשמים. העידוד היחיד שיש לי הוא שלומדים לחיות עם הכאב והגעגוע. נשיקות
* יעל   05/02/14 | 21:25
63. אישה חזקה
עצוב ומצמרר אפילו לחשוב על זה שלא תדעו עוד צער לעולם !!
* אורטל   05/02/14 | 08:27
62. גם הבת שלע נרדמת רק על הבטן, אני מאוד ממליצה על המזרון עם הרשת
* אןדליב   05/02/14 | 08:11
61. תודה רבה על האומץ לשתף
* נטלי   05/02/14 | 05:10
60. תינוק נחנק מהצטברות של דו תחמוצת הפחמן בסביבת פיו
* גל   05/02/14 | 03:48
59. את לא יוצאת לי מהראש עוד כשפירסמת במאמזון
הסיפור שלך כל כך קורע לב ואין לי מושג איך הצלחת להמשיך בחיים.. זה הפחד הגדול ביותר בתור אמא.. הדמעות יורדות , מחזקת אותך ושאלוהים ישמור עליך ועל משפחתך!!!
* נויה   05/02/14 | 00:24
58. פעם שנייה שקוראת את הסיפור ודומעת.. פורסם גם במאמאזון
* חן   04/02/14 | 22:52
57. האם עישנת? בתקופת ההריון או בכלל? כנל לגבי האב.
* אני   04/02/14 | 22:16
עישון
אני לא עישנתי בעלי כן אבל אף פעם לא בבית.
* יעל   05/02/14 | 11:08
מלחיץ מאוד. משתתף בצערכם.
* אני   06/02/14 | 05:07
56. עצוב מאוד ומפחיד
משתתף בצער המשפחה...
* אבנר   04/02/14 | 21:43
55. כואב , ולמה זה בכלל צריך לקרות ???
למה זה קורה אין לי מושג !? ולדעתי כאשר השינה על הבטן אינה הסיבה לכך , את ובעלך אנשים כל כך חזקים לעבור את מה שעברתם ולהמשיך ולהביא לעולם עוד 2 ילדים , ועדיין לכתוב ולספר את הסיפור זה בשבילי אמיץ וחזק מהחיים , שלא תדעו צער בימיכם
* אייל   04/02/14 | 21:42
54. משתתפת בצערך... שלא תדעו עוד צער
פשוט מפחיד ובהחלט אי אפשר לדעת מתי ואיך דבר כזה קורה ... עצוב וכואב ... שלא תדעו עוד צער .. ושיבואו רק שמחות .
* מרגש    04/02/14 | 21:29
53. מוות נוראי
כואב הלב !!!!כל כך חשוב להישמע לאזהרות !!!!! לא לזלזל!!
* שגית   04/02/14 | 21:24
52. רק הכותרת קרעה לי את הלב
והסיפור האישי שלך פשוט שבר אותי לרסיסים! מחבקת אותך מרחוק ומצדיעה לך על הכוחות שלך שאספת את עצמך והמשכת הלאה. את אישה חזקה. שלא תדעי צער יותר.
* ברבי   04/02/14 | 21:09
51. משתתפת בצערך יעל היקרה, מאחלת לך ולמשפחתך ובכלל לכל עם ישראל בשורות טובות ושלא נדע צער, אמן.
* מעיין   04/02/14 | 20:43
50. אישה יקרה
ליבי נשבר איתך..תהיי חזקה!!
* שרי   04/02/14 | 20:40
49. מאחלת לך רק טוב ושתדעי ימים מאושרים מאילו
מאחלת לך רק טוב ושתדעי ימים מאושרים מאילו
* סיוון   04/02/14 | 20:32
48. זה הפחד להשים אצל מטפלת. את אף פעם לא תדעי מה בדיוק קרה.
זו פעם ראשונה שאני קוראת כתבה שלמה של 9 חודשים. אני משתתפת בצערך בכל מובן המילה. אני אף פעם לא סומכת על מטפלות ואחרי הכתבה הזו עוד יותר. אני בטוחה שהמטפלת מקסימה ומקצועית אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה קרה. חוסר תשומת לב יכול להביא לאסון גדול. אני יודעת שזו לא היתה הכוונה בכתבה שלך .אבל גם צריך לקחת את זה לתשומת לב.
* סיוון   04/02/14 | 20:30
really???
אין שכל אין דאגות!!! לא קשור למטפלת איך שלא תסתכלי על זה!!!
* tal   04/02/14 | 21:10
47. כואב לי על האובדן שלך
תהיי חזקה
* אריאל    04/02/14 | 20:26
46. ליעל
ליבי ליבי עלייך את אשה גדולה ואמיצה.מי יתן ולא תדעי עוד צער..ותגדלי את שאר ילדייך מתוך בריאות ושמחה אמן.
* אני   04/02/14 | 20:16
45. לא הפסקתי לבכות. עלייך, על בנך הפעוט
ועל אכזריותם של החיים... כל הכבוד לך על שבחרת בחיים ועל כתיבת הטור החשוב הזה. תודה.
* נתנאל   04/02/14 | 20:15
44. שלא תדעי עוד צער. כנראה זה הגורל...
* רינה   04/02/14 | 20:15
43. יוווו איזה סיפור עצוב...אני משתתף בצערך על אובדן הבן
* חמודי   04/02/14 | 20:09
42. נשבר הלב
עצוב וכואב כל כך מקווה שתדעו רק ימים טובים יותר
* אל   04/02/14 | 19:50
41. הסיפור הזה
הוא הסיוט של כל אמא ,את אמיצה מאוד לחשוף אותו כך וכל הכבוד לך שאת שמטרתך היא להזהיר אחרים,תבורכי ואני ממש מצטערת בשבילכם.
* ליעל   04/02/14 | 19:42
40. משתתפת בצערך
קראתי את הטור בכיתי וכאבתי.כל הכבוד לך על חשיפת המקרה הפרטי שהרי אם תצילי נפש אחת הרי זה עולם ומלאו.כל הכבוד
* יעל היקרה   04/02/14 | 19:27
39. גרמת לי לבכות ! זה הפחד הכי גדול שלי
אני אמא טרייה לתינוקת בת חצי שנה , ואין יום שאני הולכת לישון שאני לא בחרדות עצומות שאני לא אמצא את הבת שלי ללא רוח חיים בבוקר..אני תמיד משכיבה על הגב ,שמיכה מתוחה ,מזרון קשה עם בייביסנס דלוק וכמובן אנחנו לא מעשנים.. ועדיין למרות שאנחנו מקפידים עם זה עדיין החרדות של מוות בעריסה מהדהדות את הראש שלי כל יום וכל דקה..הבת שלי היא כבר עברה את החצי שנה והסיכויים של מוות בעריסה פוחתים אבל עדיין זה מפחיד! שלא תדעי עוד צער אמן! שולחת לך הרבה ניחומים ואין מה לעשות כשיש ילדים תמיד יהיו את החרדות האלה כי זאת האחריות שלנו לשמור עליהם!
* אמא טרייה   04/02/14 | 19:14
תשובה
ברגע ששמת על הגב הורדת את הסיכוי שזה יקרה. בנוסף כמו שאמרת כמעט האוב המוחלט של המקרים עד גיל חצי שנה. רק בריאות ואני שעברתי את הנורא מכל יודעת שחייבים לשחרר ורוב הדברים לא בשליטתי נו אחרת לא הייתי מסוגלת להמשיך ולהביא עוד ילדים. נ
* יעל   05/02/14 | 11:14
וזאת רק ההתחלה... נפחד עליהם כל החיים
* ילדים זה שמחה אבל גם דאגה רבה   06/02/14 | 06:24
38. את אעשה אמיצה ומדהימה!
תודה לך שבחרת לשתף את הסיפור הכל כך כואב שלך יעל יקרה! נקרע הלב לקרוא שורות אלו ואני מעריצה אותך על החוזק שיש בך ואני מודה לך מקרב לב על השיתוף הזה. שתזכי לנחת בריאות ואינסוף אהבה מהסובבים אותך!
* אלה   04/02/14 | 19:13
37. כמה דמעות.
ריגשת אותי לחלוטין!!! כאבתי את הכאב שלך וקשה להתמודד אחרי מקרה כזה ולמרות שעברו שלוש שנים לעולם אי אפשר לשכוח! שלא תדעו עוד צער!
* אורלי   04/02/14 | 19:12
36. למה אנחנו חייבות לעבוד
להשאיר תינוק קטן במשפחתון עם כל הוירוסים והמחלות. כואב הלב
* הילה   04/02/14 | 18:52