איני רוצה לפגוע אבל פגיעות היתר שלך מוגזמת ולדעתי את סובל מבעיה פסיכולוגית אחת או יותר. "אני יצור דוחה ומגעיל, עלוב, מיותר בעולם, מכוער, טיפש" - הייתי מרוצה, רק מוכיח את העניין. לדעתי יש לך חרדה חברתית עם עוד כמה תוספות איני פסיכולוג מוסמך לכי להיבדק. צורת המחשבה שלך קצת ילדותית את רוצה שאני ירגישו כמוך אבל לא חושב מדוע אני מתנהגת כל כך שונה מהרוב האנשים, אם תמשיכי בדרך זאת תגיעי למקום בעייתי מבחינות רבות את חייבת לשנות את חייך ומהר.

* דין   06/05/17 | 17:31

זה שאת חיה עם המישבה הבטוחה שאת צטדקת וכולם טועים וכולם חייבים לנהוג כמוך, בלי לחשוב לרגע שאולי את זו שטועה. את לא מבינה איך אף אחד לא מבין אותך, ואת לא מנסה לרגע להבין את האחר.

* א   24/04/17 | 14:50

ממש על הפנים תאמינו לי אל תתפלאו אם יפסיקו להכנס למאקו

* בגלל אנשים כמוך העולם שלנו נראה ככה   24/04/17 | 05:20

החיים שאת חיה כרגע הם לא חיים. את באמת רוצה להעביר את כל ימייך ככה? בעולם הזה אם אתה נותן לאנשים את האפשרות לדרוך עליך, הם ידרכו. באופן כללי את צריכה להבין שתפיסת העולם שלך, לפיה כל אינטראקציה אנושית היא דוחה בעיניי כל האנשים בעולם, ולכן צריך למנוע אותה מהם, היא שגויה. בעינייך אולי זה נכון, אבל לא בעיניי הרבה אחרים. לכן אין צורך ש"תחסכי" מהם משהו שבכלל לא מפריע להם. את חיה חיים של דיכוי רצונות, של ריצוי, של הנחות שגויות על העולם. הבעיה היא שאת מצפה ש"ההתחשבות" הזאת תגיע מהאחר, ויש לי חדשות בשבילך - היא לעולם לא תגיע, כי אחרים לא רואים סיטואציות כאלו כחוסר התחשבות. למשל, באמת הגיוני בעינייך שכשעולה יותר מאדם אחד במעלית זה חוסר התחשבות? את רואה את עצמך, ואת כל הסובבים אותך, כנטל והפרעה. אבל האדם הוא יצור חברתי, שהתפתח לחיים בקבוצות - לכן החשיבה הזאת היא לא הגיונית. את לא הפרעה והסובבים הם לא הפרעה. תפסיקי לבטל את עצמך ותפסיקי לזעום על כך שאנשים סביבך לא מבטלים את עצמם. אני מבקשת שתנסי ללכת לטיפול פסיכולוגי, באמת.

* .   24/04/17 | 01:46

חברים, אף פעם לא יזיק להתסכל קצת על עצמכם יותר ולבדוק אם אתם אי פעם מפריעים. בדיוק כמו שהבחורה החכמה הזו כתבה, תחשבו לרגע שאתם לא הכי חכמים, יפים, צודקים או כל דבר אחר,, פשוט תהיו יותר מודעים לסביבה שלכם למען השם! תחשבו יותר על טובת האחר מאשר עצמכם כל הזמן. אני רק נתקלתי במקרה בכתבה הזו וזה פשוט בדיוק מה שאני חושב - מילה במילה. אין לי עוד מה להוסיף חוץ מלהגיד - פשוט 'צודקת' ב100 אם לא 1000% . מדהימה!

* אחד שמבין   23/04/17 | 22:14

שאם אשן על כיסא בפינה נידחת (כשיש מיליון כסאות פנויים) בשדה תעופה זה יפריע למישהו... מעולם לא הפריע לי אדם ישן. כשאני בסיטואציה בה אני בטוחה שאני צודקת וכולם טועים, נדלקת אצלי נורה אדומה ואין לי ברירה אלא לבחון את עצמי, קצת ביקרת עצמית כי רק את עצמי אני יכולה לשנות ולא אף אחד אחר. אני בטוחה שאת מרגישה ככה, שרק את בסדר והעולם טועה ולכן בספק אם תלכי לפסיכולוג אבל יש כדורים ואת לא צריכה לסבול.

* כולםחוץממני   23/04/17 | 11:45

לפחות לגבי זה את צודקת וגם אנשים שמרשים לעצמם לפנות לאחרים כאילו למה שאני ארצה לדבר עם זרים? אבל חבר שהדברים האלה משפיעים עלייך ברמה הרגשית כל כך רק בגלל זה כדאי לשקול טיפול :) בהצלחה

* נ   23/04/17 | 11:12

ברחוב ולברך בשלום? אני אוהבת שמחייכים אליי. אני אוהבת לפנות לאנשים זרים ברחוב ולשאול האם הם צריכם עזרה עם הסלים. את מסווה את ההתנהגות שלך ב"התחשבות באחר" אבל את חושבת רק על עצמך. לא נוסעת ברכבת בשביל לא להעמיס? או בשביל לא להתקל במישהו שיסתכל לכיוונך? או חס וחלילה שתשבי ליד מישהו. את אומרת להתנצל קצת אבל "אני ממש ממש מתנצלת" זה לא קצת ולא, אני לא אתנצל על הקיום שלי. אני בנאדם מנומס ומכבד ומותר לי לחיות. יש רוע אמיתי בעולם כמו התעללות בבע"ח ואנשים שחושבים שהכלב שלהם זה רכוש, הם אלו שצריכים להתנצל על הקיום שלהם. את לא תגרמי לי להרגיש רע שאני נושמת ומחייכת וכיוון הזולת, את לא תגרמי לי להרגיש רע שאני מעזה לשבת בתחבורה ציבורית כי אם יבוא מבוגר/הריונית/או מי שמגיע לו המושב שלי יותר ממני, אקום. את יודעת מה, אני אקום ואפילו אעיז לחייך אליו. ואם אקבל מנה שלא הזמנתי, אומר למלצר "סליחה, אני מתנצלת אבל..." ולא אני ממש ממש מתנצלת", כי לא עשיתי שום דבר לא בסדר. מותר לי לחיות בעולם הזה. יש לי זכות, אני לא "דוחה" לפי הגדרתך, אני פשוט יצור חי בעולם הזה ולא אתעלם מהסביבה שלי בגלל שיש בנאדם אחד בעולם (את) שמפחד מבני אנוש.

* אישה   23/04/17 | 10:51

אני מנסה לחשוב ולהבין מה כל כך הרגיז אותי בכתבה הזו. הרי גם אני סובלת מחרדות ואני יכולה להבין כיצד ניתן לאבד שליטה על המחשבות והרגשות לעיתים. הבעיה היא שאת לא מצהירה על זה כבעיה. את לא מודעת אליה. יש ניגודיות מאוד גדולה בין מה שאת כותבת על עצמך לבין מה שאת כותבת על אחרים. מצד אחד את כותבת שאת מקטינה את עצמך למינימום האפשרי כי את מרגישה שאת דוחה ולא שווה כלום, מצד שני את מצפה שיתחשבו בך עד לרמת הנשימה ושאנשים אחרים חצופים ואיומים כי הם לא מבינים שהנוכחות שלהם דוחה אותך. למה מי את בכלל? אנחנו כולנו חיים בעולם הזה בשביל עצמנו, וכמו שנולדנו לבד אנחנו גם נמות לבד בסופו של דבר. כמובן שאנחנו יוצרים קשרים חברתיים במהלך החיים ובקשרים האלה ראוי ורצוי שנתחשב אחד בשני ונתמוך זה בזה. אבל בסופו של דבר רק אנחנו מתמודדים עם חיינו ולכן עלינו לעשות אך ורק מה שעושה לנו טוב (כמובן להתשדל שזה לא יהיה על חשבון האחר - אבל לא להגיע למצב שלגמרי מבטלים את עצמנו - זה מוגזם). את ואני ורובנו צריכים להבין שבתכלס, בבסיסנו, כולנו אגואיסטים. לכל אחד אכפת מעצמו ומהרווחה הכללית שלו. השאלה עד כמה אנחנו נשלטים ע"י האגואיזם הזה. ואני חושבת שחבל שאת מסתובבת ככה עם כל הברדק הזה בפנים. לדעתי כדאי שתכירי בעובדה שזה בעייתי ותפני לעזרה.

* יעל   23/04/17 | 09:32

יכולה להתחבר לחלק ממה שכתבת, אני גם משתוממת לפעמים מרמת החוצפה וחוסר ההתחשבות בארץ-ממש תופעה תרבותית. אנשים רבים לא מכבדים את המרחב הפרטי, מדברים בפלאפון בקולי קולות, נדחפים/נצמדים בתורים וכו. אנשים רבים לא מתחשבים באחרים ומצפים שיתחשבו בהם. עם זאת, נראה שאת חווה את זה באופן קיצוני באופן שפוגע לך באיכות החיים וחבל.

* דנה   23/04/17 | 08:59

אם אכן יש לך או סי די, תדעי שהמקור של "הבעיות" שלך בכלל לא בך, זו בעיה נוירולוגית ולא פסיכולוגית. דבר שני שאני רוצה להגיד לך: קשה לך להכנס לראש של אנשים אחרים מן הסתם כי את חיה עם המחשבות שלך. ברור שלוקח זמן להפנים שהשונות היא גדולה מאוד בין תפישת המציאות שלך לתפישה של הכלל. את מבינה את מקור השוני בין התפישות: אנשים טרודים בעצמם, מתעסקים במה שמטריד אותם כמו בעיות במשפחה,עבודה, הטיול שמתכננים, מצב רוח. לעומת זאת, המוקד שלך הוא כלפי חוץ. במקום לחשוב על עצמך, לתכנן תוכניות, לשקול מה לעשות, לדבר עם עצמך על הרגשות שלך, את טרודה בסביבה שלך. אני חושבת שזה חשוב שתבדילי בין דברים שבאמת יש אמת וצדק בדברייך ובחישבה שלך לבין הגזמות ומקומות שבהן את כועסת שלא באמת מבטאים זלזול. בשורה תחתונה, בגדול יש אמת בדברייך. אנשים בעולם אגואיסטים, הקשרים שלנו לא תמיד הדדים. לא כל חברה תעניק לך את מספר השעות שהענקת לה בטלפון אחרי שהיא נפרדה מחבר שלה בתורך. במצבים כאלה קשה מאוד לא להיפגע, לא לקחת ללב. גם כע השקעת ונתת מעצמך ולא קיבלת תמורה, וגם כי זהו אדם קרוב אלייך שבחרת. בשלב ראשוני תעשי את ההבחנה בין האנשים שאת בוחרת לעצמך לבין שאר העולם. גם אני בוחרת חברים לפי אנשים שאני מחשיבה כטובים בעיניי( שלא מרכלים, שאין בהם רוע ורצון לצחוק על אנשים, שאפשר לסמוך עליהם, שיקריבו בשבילך וכו'). המקום שאת נפגעת מאנשים שקרובים אלייך לשאר אנשי העולם צריך להיות אחר. דבר שני, דברים כמו קירבה או פנייה אלייך מצד אנשים זרים שאת תופשת כרוע וחוסר התחשבות. יש הבדל בין לשנוא את זה: יש אנשים בעלי חרדה חברתית, או אנשים שנגעלים מקרבה פיזית לאנשים אחרים, שלא מעוניינים ליצחר קשר עם אחרים. וזה דבר אחר. תבדילי את זה מן התפיסה שלך שאנשים שלא נוהגים כמוך במקרים כאלו הם רעים. אמרת בעצמך שלאחר הרבה זמן הבנת שאנשים לא מרגישים מה שאת מרגישה. כמו שאת יצאת מתוך נקודת הנחה שאם את נגעלת מאחרים והם מפריעים לך-וודאי שגם אחרין מרגישים זאת, אנשים חושבים "לא מפריעה לי קרבה של אחרים ולכן לא הגיונע שאחרים ייפגעו מדבר כזה". זוהי נקודה חשובה בעייני כדי שתשני ולו במעט את התפיסה הקשה שיש לך על העולם ועל ה"דווקאות" שלו. הייתי מאוד שמחה לדבר איתך, את נשמעת בחורה אינטיליגנטית,רגישה,אכפתית וזה אכן נדיר. אסיים בלתת לך עצה שנאמרת בגלל איך שסיימת את הכתבה. ברור שהחוויה היומיומית שלך היא בגדר מלחמה, יותר קשה לך מאחרים לעבור את היום. ברור שבמקרים כאלה זה חשוב לדבר עם פסיכולוג או אדם מאוד מבין ואינטיליגנט שיכול לתווך לך את פני הדברים ולהקל עלייך.אבל זה תהליך ארוך. נקודה למחשבה- המדינה שלנו ידועה בתור מדינה של אנשים "חצופים" ו"לא פראיירים" שלא יתחשבו ויחקו בתור. תקחי בחשבון את האופציה לעבור לגור במקומות שידועים בתרבות של נימוס כמו אירופה. הדברים שבאים לך באופן טבעי הם דברים שמוזרשים בתרבויות מסוימות שישראלים רואים כ"קרות" יותר, ואת תופסת כמתחשבות יותר. תהיי חזקה 3>

* מעין   23/04/17 | 01:32

ולמקללי נפשי תידום ונפשי לעפר לכל תהיה" אדם צריך לזכור מאיפה בא.. כולנו כבני אדם עפר ואפר .. ושחושבים על זה זה מוריד את הגאווה וגורם לחשוב על האחר. העניין הוא שרוב האנשים לא מבינים את זה ומניסיון זה באמת מביא לתסכול ואנשים דורכים , ומנצלים התחשבות וטוב לב ולכן צריך לפעול אחרת (לצערי מניסיוני כנציגת שירות בחברה גדולה אני עדה לומר שהלקוחות עם הדרישות, אלה החוצפנים יקבלו יותר מהלקוחות שיגידו אמן תודה וסליחה על כל מה שתגידי) ועל זה דוד המלך אמר בתהילים "עם תמים תיתמם עם נבר תתברר עם עקש תתפתל" יש אנשים שצריך להתנהג איתם בצורה ובשפה שהם מבינים .הם לא ראויים לכל הההתחשבות אובר הזאת. אני לא הגעתי לרמות שלך אבל גם הייתי מתחשבת תמיד ברצון האחר גם שבא על חשבוני ולא מקשיבה קצת לאני העצצמי שלי ועם הזמן בא התסכול והכאב הזה על העולם .. עם הזמן פתחתי מודעות התחלתי קצת יותר לראות את עצמי לעמוד על שלי. פיתחתי ערסיות שאני שולפת אותה במקרי קיצון. תגני על עצמך מהעולם בהצלחה מותק:)

* אפרת   23/04/17 | 00:57

מצד אחד אומרת שהאחר חשוב יותר ממךך מצד שני שהוא יותר נחות ואיך הוא מעז להתקרב אלייך.. תחליטי מאמי..

* אמיתי צריכה טיפול   22/04/17 | 22:50

* אולי היא קיצונית באמת אבל   22/04/17 | 22:25

* את נורמאלית לגמרי   22/04/17 | 22:23

* אני    22/04/17 | 22:16

* מרגיש בדיוק כמוך גועל   22/04/17 | 22:01

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו - לא האפלה שבתוכנו - שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו - איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות? אין שום-דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-ביטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד. - מריאן ויליאמסון { מתוך הספר "בחזרה לאהבה" }

* נעה   22/04/17 | 21:20

ויפה שעה אחת קודם

* אני   22/04/17 | 21:14

לא מכעס ולא להקניט באמת יש לך איזו שהיא מחלה וחוסר הויטמינים מצימחונות את באמת לא שפויה לגמרי וחבל שאת חיה חיים לא שמחים ומלאים. לא להיכנס למעלית כשיש שם אדם אחד מבני מינך מדוע? הוא נעלב ממך תאמיני או לא אם היה יודע את האמת את חייבת לעצמך אם לא לנו את לא רוצה להיות על ידם ולא כטובה וכהתחשבות לאחרים

* נורמלית   22/04/17 | 20:51

* הדר   22/04/17 | 20:45

גועלי שהיא מאחת שאנשים יחשבו שהם עלובים ומכוערים כדי שהיא תרגיש נוח

* ליאור בחורה נורמטיבית וכנה   22/04/17 | 20:19

* גרשון   22/04/17 | 19:38

ממליצה לך ללכת לטיפול כי יש לך פרנואיה מהסביבה על תצאי מהבית

* את קצת לא בסדר בראש תשבי בבית ועל תצאי וזהו   22/04/17 | 19:12

קורבן שבמקום לעבוד על עצמו ולהתחזק. מאשים את הסביבה בסבלו. רואה בבני אדם כמטרד ואת עצמה כצדיקה, כדי להצדיק את אותה התנהגות סוציופאטית. תתעוררי הבעיה נמצאת אצלך לא אצל כל העולם. מי הכניס לך לראש שיותר טוב לשנוא את עצמך. וככל שאתה שונא את עצמך אתה בנאדם יותר טוב? זה בדיוק ההפך. מי שלא אוהב ומכבד את עצמו מגיע למצב שלך שהוא קורא לאנשים בהמות ושונא אותם כל כל על כלום. את האגואיסטית את הלא מתחשבת ואת עוד מפילה את זה על כל העולם? תתעוררי נשמה חבל על החיים שלך.

* סילביה במפר   22/04/17 | 18:43

אל תישפטי את עצמך את בחורה טובה אבל בבקשה תלכי לקבל טיפול תרופתי עים שיחות בלי טיפול מצבך ידרדר יש לי חברה שדומה למיקרה שלך והיא לוקחת כדור סרוקסט זה נגד חרדות והיום היא מתפקדת מעולה והיא נשואה פלוס ילדים תטפלי בעצמך אן בן אדם מושלם ואלה שלועגים לך אל תיתייחסי אליהם הם מרגישים שהם בסדר אבל גם להם יום אחד יכול ליקרוא מיקרה דומה אן בן אדם חסין אנחנו חיים תחת לחץ חברתי חרדות מיפגועים ופחד מימלחמת עולם השלישית שקרב שכל הסימנים מראים על כך בתיקשורת אז אני לא רוצה להילחץ אז אני אומרת השם יעזור לכולנו יש פחדים וכל מיני מחשבות מוזרות אבל רובם מיתבישים לדבר על זה ומשחקים אותם גיבורים אז אן גיבור נפש של אדם היא עדינה ולכן שרואים שחרדה קשה לא עוברת חייבים לטפל בזה דחוף

* דנה   22/04/17 | 18:42

לדעתי צריכה להעיר לאנשים ככה ילמדו אחרת יהיו יותר ויותר גרועים...

* אינה   22/04/17 | 18:31

במדינה הזאת אסור להיות פראיר כי זאת ארץ אוכלת יושביה אחד אוכל את השני בחיים צריך להיות מפולפל אים רוצים להצליח בחברה האנושית יש מיקרים שצריך לוותר כמו לאדם זקן שעולה באוטובוס לתת לו לשבת זה כבוד לאדם מבוגר אוו אישה בהריון מיקרים מסוימים כן להיתחשב אבל עד גבול מסוים אבל לא יותר מידי מי שחלש נפשית הוא עלול להיתרסק בסוף ויש אנשים רעים שאוהבים אנשים חלשים בישבליהם הוא טרף קל שאפשר לעבוד עליו ולנצלו לכן אדם צריך שיהיה לו עקרונות מישלו

* דנה   22/04/17 | 18:30

היא מתארת פה מצב של מצוקה שהיא נמצאת בה, היא אולי כתבה כי היא חשה את הצורך לשתף ולפרוק כמו שכל אחד מאיתנו מרגיש לפעמים או כי אולי היא מחפשת שמישהו יעזור לה ויתן איזו עצה אז למה במקום לכבד או לעזור רוב האנשים פה כותבים תגובות כל כך דוחות בלי בכלל להבין איך זה מרגיש. עם חלק מהדברים שהיא מתארת אני יכולה להזדהות ואני יכולה להגיד לכם שכשאתם כותבים דברים בסגנון של: "היא מחפשת תשומת לב ולהראות לעןלם כמה היא טובה", אתם רק מורידים לה את הביטחון יותר כי אחד הדברים שאולי עוברים לה בראש זה שהיא אשמה בזה שהיא דורשת יותר מדיי תשומת לב או מפריעה למישהו בשיתוף של הרגשות שלה, מה שלא נכון בכלל! אז אם אין לכם משהו טוב להגיד, אל תגיבו פשוט.

* luli:)   22/04/17 | 18:07

זו לא בושה ללכת לטיפול פסיכולוגי, רבים וטובים עושים את זה. ברור לי שאת לא מתנשאת וכל מחשבותיך אינן מגיעות ממקום רע, מאחלת שתמצאי את הפשרה שתאפשר לך מצד אחד לשמור על שקט נפשי ומאידך לאפשר חיי חברה מספקים

* נועה   22/04/17 | 17:38

* סטודנט   22/04/17 | 17:10

* חבל   22/04/17 | 16:30

* אני   22/04/17 | 15:58

ועוד ביום שבת?

* התישה אותי.   22/04/17 | 15:17

בשתי מילים.

* מימוש   22/04/17 | 15:06

יכול להיות שהיא קצת צודקת

* אריק   22/04/17 | 13:17

אובייסלי משהו לא בסדר איתך, מאיפה החוצפה לדרוש משאר העולם להשתנות?

* אף אחד לא מושלם אבל   22/04/17 | 12:48

מהתחלה מעניינת הכתבה הפכה למייגעת מהר מאוד. מלאת חוסר מודעות לעולם וחוסר אנושיות. השוואות מזעזעות שאין להן מקום גם אם נורא רצית ללחוץ על אפקט השוק.

* מקווה שזה לא אמיתי.   22/04/17 | 12:46

אני מקווה שתצליחי לטפל בבעיה. בלי להבין בזה יותר מדי, אני מתאר לעצמי שכמו בעיות אחרות כמו ocd קיצוני,הפרעות אכילה וכדומה, יש דרך לטפל דרך אנשי מקצוע.

* אריק   22/04/17 | 12:44

איך אפשר לחיות עם בן אדם כזה

* 50   22/04/17 | 12:36

עם כל התגובות פה.. אחרי שהיא תקרא אותם ניראה לי לא תפסיק לבכות.. בכל אופן בחורה מסכנה אין להאשים אותה כנראה עבר עליה משהו בילדות .. ואם אף אחד מה"חברים" שלה לא מפציר בפניה ללכת לפסיכיאטר אז גם הם אשמים במצבה והם לא מתחשבים בה והם יצורים מגעילים ודוחים

* ביפ   22/04/17 | 12:36

* משפט אחד בשבילך   22/04/17 | 12:30

זה OCD ויש דרך לטפל בזה. בין אם זה ע"י כדורים פסיכיאטריים או טיפול פסיכולוגי שיעזור לך למתן את זה. אי אפשר לחיות כמו שאת חיה. קחי את עצמך בידיים, את לא מפלצת. יש המון אנשחם שמתמודדים עם בעיה כמו שלך שבאה בצורות וביטויים שונים.

* ליאורה   22/04/17 | 12:14

שמעי את צריכה טיפול דחוף המעלית לא שייכת לך ואין סיבה שאנשים לא יכנסו אלייה משוגעת

* רוני   22/04/17 | 12:07

סעי ליפן. אף אחד לא מדבר ברכבת לא איתך ולא בכלל. אסור לדבר בנייד. תור זה תור. זמן זה זמן. מרחב אישי זה מרחב אישי. ו...אחלה אוכל.

* בעל פתרון   22/04/17 | 11:59

כי את זו שסובלת מאוד, בוכה במשך שעות וכועסת על הכל רוב היממה. את סובלת. את צריכה דרך להתמודד עם העולם בשלווה, בקבלה, בהבנה. מסכימה שהעולם קשה ולא מובן...אבל גם יודעת שזה מה יש. ושכדי לשרוד אני חייבת לקחת אחריות על ההתנהגות שלי ולא לנסות לשנות אף אחד. לקחת אחריות זה להיות במודעות עצמית. להבין את עצמי ואז לדעת לעזור לעצמי.

* חבל שאת סובלת כל כך   22/04/17 | 10:23

אם לא טוב לך - יכולים לעזור לך. חוץ מזה, אני מבקש שלא תנשמי לידי כי את נושמת את החמצן שאני רוצה לנשום. נשמע מגוחך?

* עידו   22/04/17 | 09:55

אבל לא כי אני לא רוצה להפחית מהעומס עבור אחרים, אלא משום שאני לא רוצה שיהיה לי צפוף.

* עמית   22/04/17 | 09:44

* רוני   22/04/17 | 09:25