נראה לי שהכותבת לא יודעת מה זה חציון.

* סטטיסטקאי   12/02/18 | 12:58

בדרך כלל הן נכתבות מתוך גישה פטרנליסטית של הורים, של אלה שיש להם כסף כי הם גידלו ילדים בשנות ה-80, ואז אפשר היה לגדל משפחה ממשכורת אחת ועדיין לחסוך. או כתבה של מישהו צעיר שלא מרוויח כסף, אך בוחר לגור בתל אביב. סוף סוף כתבה מאוזנת שמראה את הדברים כמו שהם, לקנות דירה היום בשביל אדם צעיר, עם המשכורות הממוצעות בשוק, זה באמת כמו לבקש מאדם ממעמד הביניים לחסוך למטוס סילון.... אז אם אי אפשר לחסוך למטוס סילון אז לפחות לאכול כמו שצריך, לחיות את הרגע וכן, גם ללכת ולצבוע את השיער אצל הספר ולהראות מטופחים וליהנות משנות ה-20. יש לי רק הערה אחת, הרבה פעמים מסעדות הן מלאות, בעיקר בשעות הצהריים, בגלל שחלק מהעובדים מקבלים סבסוד מהעבודה לארוחות. מקום העבודה מגיע להסדר עם המסעדות בסביבה והעובדים אוכלים בהן במחיר מסובסד.

* אחלה כתבה   10/06/16 | 05:15

* מיואשים   15/04/16 | 12:47

(למען הגילוי הנאות, אני כבר לא "צעיר", מתקרב בצעדי ענק לגיל 40 ועדיין חווה את אותן בעיות וקשיים שמתוארים בטורים של הכותבת). הריבית במשק בעשור האחרון סובבת סביב ה-0%. חסכון של, נניח, עשרת אלפים שקלים בשנה, לאורך אותן עשר שנים, יגיע למשהו בסביבות 110 אלף בלבד (ופה הנחתי ריבית של בערך 1% שנתי, מה שכאמור, לא התקיים). מחירי הדיור לעומת זאת קפצו בקרוב ל-100% בעשור האחרון, ובמילים אחרות: הכפילו את עצמם! אם לפני עשור דירת 3 חדרים בתל אביב עלתה כ-800 אלף דולר, היום אותה דירה תעלה למעלה(!) מ-1.6 מיליון. וגם בבאר-שבע ואפילו בירוחם הורגשו עליות מחירים (הכל לפי נתוני הלמ"ס, גוף ממשלתי). רוצה לומר, שגם צעיר סגפן ונזירי לא היה מצליח לחסוך בעשור האחרון אפילו לא מספיק "הון עצמי" לקחת על עצמו משכנתא ל-30 השנה הקרובות. זה כל הסיפור. חיסכון?! למה?! אין ריבית, אין לכסף שאני חוסך תוחלת בחסכון, הוא יהיה שווה מחר בדיוק מה שהוא שווה היום... אבל היום אני יכול להשתמש בו כדי להיות מאושר כאן ועכשיו. מה שדור ההורים לא מבין, והם עוד מספיק צעירים כדי להיות בסביבה כאשר המדורה תתלקח באש גדולה, היא שבן-אדם יכול לסבול הכל... כל עוד יש לו תקווה לעתיד טוב יותר. צעירי ישראל מתחילים להתייאש ולהפסיק להאמין בעתיד טוב יותר לעצמם. מספיק רק להסתכל מה קרה במדינות שסובבות אותנו כדי לגלות מה קורה כאשר מאסה אדירה של צעירים מגיעה לאובדן תקווה מוחלט... (לחליפין, אפשר גם ללכת לצרפת של לפני 200 שנה. אותו עיקרון).

* א.פ.   10/04/16 | 17:08

אני בעצם שמה את העניין הכספי בצד: תהיו מחושבים, תחשבו על הבריאות שלכם, לא רק "להתפנק" אלא לאכול אוכל מזין, בריא, נורמלי. ואם רוצים להימנע מזה ולא מצליחים, אז תזכרו שלא כל דבר בחיים זה "או הכל או כלום". תשלבו. תבשלו. תשלבו אוכל בחוץ. מתכונים פשוטים, לא צריך להיות שפים בבית, גם מי שאוהב לבשל יודע שבישול יכול לקחת לפעמים 10 דקות ולפעמים גם 10 שעות. בקיצור- לחשב. לתכנן. להנות מהחיים. זה מה יש

* לאה   09/04/16 | 19:35

אני עובדת במקצוע פרארפואי. קורעת את התחת ומקבלת משכורת מגוכחת! וגם אם ארוויח קצת יותר, כמה אצליח לחסוך??? לכל מי שחושב אחרת, תפתחו את העיניים!! דירות נורמליות עולות יותר משני מיליון שקל! משהו שבחיים לא יהיה לרובכם! החיים פה פשוט יקרים מדיי! והמשכורות לא התעדכנו כבר שנים. וזה גורם לייאוש ומרמור. מסכימה עם הכותבת. והלוואי והיה פה שינוי. לפי התגובות כאן, כנראה שלא..

* מ   04/04/16 | 17:25

גם אני רוצה מטוס פרטי ולהתפנק במאלדיבים ואני יכול , אבל אז לא יהיה לי בית ולא אוכל לילדים ,בחיים הכל עניין של סדר עדיפויות ,היא גם לא רוצה לגור בפריפריה גם רוצה להתפנק במסעדות עם אגז בנדיקט,גם רוצה לטוס לחו"ל פעם או פעמיים בשנה כי מגיל 12 היא "חלמה" על זה , מה עוד? למה לא? החיים הם אללה בבאללה ,אתם קולטים שרוב אוכלוסיית העולם חולמת על הרבה פחות מזה? הפינוק וה"אכלו לי שתו לי" העבירו אותה על דעתה ...

* ירון   28/03/16 | 14:42

פשוט ניתוח פסיכולוגי וכלכלי מעולה

* עדי   28/03/16 | 09:01

* איילה   28/03/16 | 00:49

ובגלל זה הם עושים לנו (הצעירים) את המוות. חיים קשים. תקרת זכוכית זאת מחמאה לעומת המצב העגום היום.. אין תקרה פשוט קבורים מתחת להרים של חול... ביבי ושאר הטייקונים דואגים אך ורק ל(מה שיצא מ)אזור החלציים שלהם.

* הטייקונים הזקנים   27/03/16 | 16:37

לקרוא כתבה חביבה, זורמת וקריאה של 2500~ מילה (בהבדל ממאמרים מקצועיים/אקדמיים הםו הקורא ממש מזיע על המאמר שעות), זה "ארוך מדיי"... או במילים אחרות... הדבר הכי משמעותי שהשתנה בין הדורות זה מה נתפס/נחווה כ"קשה". תרבות האינסטנט וההתמכרות לסיפוקים המיידיים שלתוכה נולד המגיב הזה (ובני דורו), גורמת לו לראות קריאה מהנה של כמה דקות כפרוייקט שגדול עליו. אני לא מגנה אותו, אני לא שופט אותו, אבל זוהי עדות לרמת המסוגלות שלו לנהל את חייו בצורה מושכלת. המושג "אמ;לק" מוכר לרוב הגולשים המעודכנים (ובטח ובטל שלכותבים המתוסכלים). אי אפשר להתעלם ממה שהמושג הזה משקף לגבי הדור הזה. הכותבת מביאה, ובצדק (ובכשרון) רב, את העובדה שהמצב בו למעשים (אחראיים) אין תוצאות (מתגמלות) הוא שורש הרע. שלא לדבר על מצב שלמעשים אין תוצאה ברורה או קוהרנטית לטוב או לרע. זה לכשעצמו נכון, אבל אני חושב שמה שמשתקף בתגובה 1 הוא לכל הפחות חלק מהתשובה לשאלה שבה עוסק המאמר, אם לא החלק העיקרי.

* סוסון ים   26/03/16 | 13:17

(העולמית כמובן) של סביבת ריבית נמוכה שגרמה גם לעליית מחירי הדיור לרמות פסיכיות ממש. נוצרה תהום בין-דורית. אהבתי את המשפט (ציטוט מקוצר): "למה הצעירים לא חוסכים לדירה? בערך מאותה סיבה שההורים שלהם לא חוסכים למטוס פרטי."

* עכבר מירוצים   25/03/16 | 18:38

* יעל   23/03/16 | 07:12

שיתוף כלכלי. קיבוץ! ככה עושים את זה יפה היום.

* גלעד   21/03/16 | 03:49

אפשר להתווכח, אפשר להאשים את המדינה, ויש ללא ספק גם אמת בדברים שלדור ההורים שלנו היה יותר קל. אבל, כמו שאמרו לפני, חשוב לחסוך גם אם הסיכוי לדירה אפסי, ולא לחיות כאילו אין מחר מכסף שאין לך. להזמין אוכל כמה פעמים בשבוע זה ללא ספק נוח אך זה שורף כסף. זה מה שאני עושה- 1. לוקחים אוכל לעבודה ולא קונים קפה בחוץ יותר מפעם בשבוע. 2. אם באים מאוחר הביתה, מכינים טוסט או חביתה, לא חייבים לבזבז זמן על בישולי גורמה 3. מושכים כסף פעם בשבוע לכל השבוע 4. עובדים עם אקסל, זה באמת חוסך הרבה. 5. מחשבים את החיסכון כהוצאה קבועה חודשית, וזה אומר שמעבירים את הסכום המבוקש לחיסכון כבר כשמקבלים משכורת ולא מחכים לראות מה יישאר בסוף החודש 5. יוצאים למסעדה/ בית קפה/ סרט אחת לשבוע ונהנים.

* אני   20/03/16 | 21:23

אני מקבל על החיסכון אגורה בכל יום, ובאמת מתלבט אולי, למרות המאמץ לחסוך בשנים האחרונות, פשוט לצאת לטיול עם הכסף הזה, שמאבד מערכו כל יום שעובר.

* דן   20/03/16 | 18:15

ריביות גבוהות באות בדרך כלל בתקופות של אינפלציה וערך מטבע נמוך. אין פה באמת כסף יש מאין. אם את רוצה, את מוזמנת להשקיע בלירה המצרית או הטורקית - לקבל ריבית של מעל 9% ו״לחסוך״. יכול להיות אבל שתוך חודש או חודשיים פתאום כל החסכונות שלך יאבדו 30% מול הדולר וכל המוצרים במדינה שלך יתייקרו בהתאם. מעדיפה?

* סמי   20/03/16 | 15:17

אין מילים לתאר כמה את מפגרת. אני צעירה ממך, עוד לא בת 25, ואני חוסכת. יש אקסל, יש מטרות, מביאים אוכל לעבודה, יוצאים פחות החוצה, לא טסים כשאין ובסוף כל חודש חוסכים. האמת לא אכפת לי מה את וכמה מחברייך עושים, אבל אני מבטיחה לך שלא כולם סביבך במינוס, שלא כולם סביבך שורפים את הכסף על ברים ומסעדות. בשקט בשקט, יש סביבך אנשים שעושים את ההחלטות הנכונות וצוברים כל חודש סכום קטן או גדול שמקרב אותם למטרה שלהם.

* אנה   20/03/16 | 12:53

* mnm   20/03/16 | 10:40

את אומרת את מה שאני מרגיש ולא יכול לבטא! אני כל-כך מעריך אותך על הכתבות האלה.

* אלון   20/03/16 | 10:26

קרקע כמעט ולא עולה (במיוחד אם זה ישוב חדש) ומשכורת וחצי מסדרת את העניינים אם העניינים לא נדפקו לפני ממינוסים והלוואות

* אריק   20/03/16 | 08:47

כל התגובות כאן עם הכותרות: בכיינים או מפונקים הם גיבוב אחד גדול של שטויות. כל סיפורי ההצלחה כאן הם מינוריים, איזוטריים ותמיד מופיעה בהם המילה "הורים" לפחות פעמיים. אנחנו זוג עם שלושה ילדים (ולפני שאתם קופצים גם שהיה לנו אחד ושניים המצב היה דומה). עובדים מאוד קשה עד לפני שלוש שנים לא הצלחנו לחסוך שקל! ויותר מזה, עד לפני ארבע שנים כל חיינו היינו במינוס (עובדה שהשתנתה אחרי שעברנו תהליך עם ארגון "פעמונים" שלימד אותנו מה שלא לימדו אותנו ב 35 שנות לימוד משותפות, תואר שני וכזה, איך לנהל כלכלת בית). ואיך אתם שואלים התחלנו להתחיל לחסוך? זה היה פשוט מאוד: עברנו לקיבוץ שיתופי מצליח ומבוסס, עם חדר אוכל, מגורים וחינוך חינם אין כסף. אז נכון שאנחנו חיים מתקציב ונכון שאנחנו עדיין משלמים על הרכב, חשמל, כביסה עושים בבית, סופר וכמובן בילויים אך במצב כיום זו הסיבה היחידה שיצאנו מהמירוץ הטובעני והתובעני והתחלנו לחסוך כסף. בלעדי זה היינו ממשיכים לטבוע בעיר בהררי ההוצאות החודשיות וכל חודש (שוב בזכות "פעמונים") מסיימים על הקשקש. קצת נתונים סטטיסטיים: בחו"ל היינו פעם אחרונה לפני שש שנים. חופשות משפחתיות בחוף אכזיב או משהו דומה. מסעדות? פעם בחצי שנה. רכב שנת 2005 (הקודם היה 2001). לא מעשנים ואשתי הסתפרה שבוע שעבר בבית (קצוות). זה המצב היום במדינה שבלי עזרת ההורים (וגם שלנו עוזרים) לא שורדים! ואני לא מדבר על דירה אלא על פשוט לשרוד. והמצב ילך ויעשה הרבה יותר גרוע והפערים רק ילכו ויגדלו וגם ההון המועט של ההורים ילך ויתמוסס עם לא בדור ה Y אז בדור ה Z (הילדים שלנו).

* יהונתן   20/03/16 | 08:16

להגיע לכלום. אז מה זה משנה?

* מדוכאת   20/03/16 | 06:38

זה נכון שרובנו עובדים, רובנו מתפרנסים סביר, רובנו כבר הורים ולחלקנו הגדול יש דירה אבל...למעט כמה הייטקיסטים יחידי סגולה, כל מי שאני מכירה שקנה דירה עשה זאת בזכות עזרה נדיבה מההורים והשתעבדות לבנק לשניים שלושה עשורים. גם לנו אין קביעות, אין תנאים סוציאליים ואין אופק אלא אם כן להורים יש דירה שיוכלו להוריש לנו יום אחד. אנחנו מתפרקים תחת עול המיסים ורק עכשיו מתחלים להתפכח מהשקר הגדול שמכרו לנו שאם רק נלמד ונעבוד אז נצליח. בסופו של דבר כיום משנה אך ורק למי נולדת. ואם כמוני נולדתם להורים לא מבוססים אז זה לא כיף בכלל.

* ילידת 76   20/03/16 | 00:27

בסופו של דבר הבעיה שלנו היא פיצוץ אוכלוסין וזה רק יחמיר עד שימצא פיתרון יעיל שישנה סדרי עולם.

* שוש   19/03/16 | 21:48

* אמיתי   19/03/16 | 21:41

אני על הקשקש של דור הx עוד שנייה דור y ואשתי דור y. את דירת 3 החדרים שלנו רכשנו עם 96% מימון שם שתי משכורות ברוטו של 4500 ₪ שמתוכן משכנתה בגובה 3000 ₪. אז לא יצאנו לבלות ואוכל לעבודה היינו מביאים מהבית. בזמן שחברינו יצאו לבלות אנו בילינו יחד בבית (אירחנו בעיקר), בזמן שטסו לחו"ל אנחנו רק חלמנו על, בגדים היינו קונים רק מהתלושים לחג. אשתי לקחה על עצמה לצאת למשרה נוספת, פעמיים בשבוע ובסוף שבוע הייתה הולכת לנקות דירות ומשרדים רק כדי שלא נחרוג ממסגרת המינוס.אז לא נסענו על רכב חדש ואפילו די ישן.היום אני מתפרנס טוב יותר בזכות לימודים שיצאתי אליהם. אבל גם המשפחה התרחבה קצת.. אני רואה חברים שעדיין מתבייכנים על דירה ויוקר המחיה אבל טסים פעמיים לחו"ל ואוכלים במסעדות לעיתים קרובות ואני לא מדבר על ארוחות צהריים בעבודה.. קונים רק מותגים

* גל   19/03/16 | 21:32

* שי   19/03/16 | 21:32

לחיות מאשר להכנס לדכאונות

* מתן    19/03/16 | 21:14

אז מה הטעם? אז אני מתנחמת בטיסות לחול פעמיים בשנה. אם אין לנו עתיד - לפחות שלא נפספס את ההווה.

* בת 30   19/03/16 | 20:54

משכנתאת המקסימום שזוג צעיר ששניהם משתכרים שכר ממוצע של 5,500 לחודש יכולים להוציא היא 396,000 שקל (5,500x2x12x3=396,000). אין דירות במחירים לזוגות, וודאי אין דירות בחצי מהמחיר הזה לרווקים, אז ברור שאי אפשר לשאוף למה שהוא פי 3-4 מהיכולת הכלכלית המקסימלית. כמו כן - בשיא האינטיפדה השנייה בתחילת שנות האלפיים שער הדולר הגיע לכ4.90 ש"ח ומחירי המוצרים המיובאים עודכנו בהתאם. מאז נפל שער הדולר לרמה של 3.50 ש"ח, חזר וניסה להגיע כמה פעמים ל4 ש"ח אך לא הצליח להגיע לרמה זו. המחירים לא עודכנו בהתאם להתחזקות השקל והציבור משלם ליבואנים לפי שער חלופין מזוייף. ההבדל בין 4.90 ל3.85 (שער הדולר בעת כתיבת תגובה זו) הוא 1.05 ש"ח שאת כולם משלשל היבואן לכיסו על כל דולר שהוא משלם בחו"ל, עד 27% מהמחיר אותו משלם הצרכן הישראלי הוא תוצאה ישירה של עיוות המחירים הזה.

* Ccyclist   19/03/16 | 20:42

קראתי את כל הטורים עד כה והם חכמים, מדכאים וצודקים.

* נועה   19/03/16 | 20:35

אני עוד מהתקופה שלמלצרים לא שילמו משכורת אלא רק טיפים.. אז עבדתי גם עשר שעות עבור 80 שח. קרה.צריך לדעת לנהל את הכסף וזה אפשרי בהחלט.לא חייבים לקנות דירה ולצאת כל ערב לבר. אפשר להפגש בבית.. דור מפונק גם ילדיי שלי אני לא סתם משמיצה. החיים קשים אך אפשריים.. לא נולדנו עם כפית זהב והכל בסדר.

* אורית   19/03/16 | 20:14

יכולת לקצר אותה

* אשר   19/03/16 | 20:01

* אורי   19/03/16 | 20:00

* דנה   19/03/16 | 19:37

* מרתק   19/03/16 | 18:56

לעבודה אך מעשנים שמחזיקים בשני רכבים מקנאים בנו . אני עונה להם שהם יכולים לטוס פעמיים בשנה בכסף שחל סיגריות ואחזקת שתי מכוניות

* א   19/03/16 | 18:44

אני מתחננת את הטיול של חיי טיול סביב העולם

* אלפא   19/03/16 | 18:42

הכותבת שכחה שהריבית אכן נמוכה אבל גם האינפלציה וגם הריבית על משכנתא. יש קורלציה לא נמוכה בין ריבית לאינפלציה.

* מאיר   19/03/16 | 18:28

* צבי   19/03/16 | 18:26

אני מורה, מרוויח כ7K נטו בחודש. במקביל לומד לתואר 3 ומלמד במכללה ואחה"צ מעביר שיעורים פרטיים (שני ערבים בשבוע) סך ההכנסה שלי בנטו היא 10K לא יוצא כל ערב ולא כל סופש, וכשיוצא כן סופר על מה אני מוציא. וחי טוב. כל החברים שואלים אותי איך קניתי דירה בגיל 33 ואיך אני טס כל שנה לחול לחודש (יולי אוגוסט.... בכל זאת מורה :)) אז אני אומר שלחסוך זה לא עניין של מתמטיקה, זה עניין של גישה. אני בעצמי לא מבין איך מחישוב מתמטי שגם אני עושה בסוף מצטברים סכומים הרבה יותר גבוהים ממה שחשבתי.... מה שאני אומר - אל תהיו עצלנים, תשנו את מוקד המבט מ"כולם אשמים שאין לי" ל"אני אשם שאין לי" ופתאום הכל ישתנה

* מורה מהמרכז   19/03/16 | 18:20

* אמידה אבל לא מספיק כדי לנפוש בארץ   19/03/16 | 18:03

כל היום מתלוננים לא משנה על מה מבית הספר לסופר למסעדות לסרטים לבילויים רק תלונות וזה ההבדל בין הדורות שפעם היו חיים עם מה שיש ונהנים על הזכות הזאת ומעריכים היום הכל מגיע לנו הכל תעצרו רגע אחד ותחשבו על זה בוא נפסיק להתלונן ונגיד תודה על מה שיש גם אם זה לא הרבה תודה.

* רותי   19/03/16 | 17:43

כולנו קרבנות של מכונת שיווק משומנת שגורמת לנו לצרוך והרבה, מה זה הרבה? כמה שיותר. חלפו דור או שניים מאז תקופת הצנע, שבה להסתובב עם חולצה חדשה הייתה בושה. אנשים כבר לא משתמשים בתלושים ולא מחביאים אוכל בארון. החברה, התרבות והסביבה מעודדים אותנו לצרוך, איך? מה? וכמה? בכל ערוצי הנדיה הקיימים. אם פעם היה ערוץ 1 בלבד עם תשדירי חסות מדי פעם, היום בכל הערוצים המרכזיים, הפרסומות מציפות אותנו במבצעים והנחות, קנה אחד, תקבל שניים, עד 70% הנחה, מכירת חיסול, סוף עונה.... שלא נדבר על התכנים השיווקיים בתוך הצוכניות עצמן, מומחים מטעם שמנסים לשווק כל מה שאפשר. בואו נודה על האמת, אנחנו אוהביןץם לצרוך, ועם ריבית אפסית בבנק, אין סיבה לחסוך. אם תחסכו 100000 שח בבנק למשך שנה, הריבית השנתית שתקבלו תהיה 500 שח, 40 שח לחודש. אז למה לחסוך? מה יוצא מזה? כדי שבעתיד אוכל לצרוך בדיוק באותו ההון שהפקדתי לחסכון? מי יודע מה יקרה מחר, בואו נחיה עכשיו ונצרוך.

* ירון   19/03/16 | 11:19

קראתי התמונות סידרת הכתבות שלך והן מאוד מעניינות ונכונות אבל אגיד לך מה קורה לנו אנחנו לא יצרנים אנחנו לא דור שמייצר אנחנו דור שנותן שירות לקחו לנו את המקצועיות ונתנו לנו פנטזיות של עבודות שירות אנחנו כבולים במזיקים שלנו כי אנחנו לא יודעים משהוא אחר פעם לפני שלושים שנה בערך היה נגר סנדלר טכנאי וכו כל אחד יכול היה לבחור מקצוע שמתאים לו לייצר מוצר ולהרוויח עליו כסף בשלושים הדנים האחרונות קידוו את התארים והאוניברסיטה ( זה דבר טוב) אבל מעבד אותנו הכוונה פעם היו מריחים פר עבודה יכלו לייצר מוצר ולהרווי עליו כסף היום אתה צריך לעבוד המון שעות כדי להרוויח כסף אם נשנה את החשיבה שלנו ונתחיל גם לייצר לפחות חלקינו (כי לא לכולם מתאים עבודות ידיים) נוכל להתקדם היום יש לנו פלטפורמה מיוחדת אנטרנט נוכל לייצר ולמכור לכול העולם מה שפעם לא יכלו כשהיו יצרנים נוכל לעשות המון כסף לעצמינו בסדנאות ומכירה מהבית שלנו לתושבים הקרובים ובאמצעות האינטרנט לכול העולם ובכך לשנות את חוקי המשחק שקבעו לנו כל הזמן גם משקרים לנו שכולם רוצים להרוג אותנו ואין לנו עתיד כי מחר נמות ולכן אנחנו גם לא רוצים לחסוך כי מחר נמות אם נשאל בחור צעיר כמונו פשוט מה הוא רוצה הוא גם יגיד להתפרנס בכבוד (באמצעות האינטרנט ניתן לבדוק זאת ) אז גם הם באותו המצב לסיכום במקום לבכות על המצב שלנו דור הy או להתנצל שאנו מבלים ונהנים וחיים נמצא דרך לשבור את החוקים הישנים של שלושים השנים האחרונות ולייצר לעצמינו הכנסה שלא תלויה בשעות ולתת לנו עתיד ולא כישלון מראש גם יותר קל לנו אנו לא צריכים ללכת לאוניברסיטה כדי לילמוד באינטרנט יש הכל (אנו הולכים לאוניברסיטה כדי לקבל תעודה כדי להיות משועבד לאיזה חברה) ולהיות עבד מודרני חבל עלינו אנחנו חכמים ונבונים והגיע הזמן להצליח ולהוכיח שאפשר גם אחרת (אחרת לא היינו שורדים במסגרת כמו הצבא😉

* דור הy   19/03/16 | 09:32

קשקוש. הייתי מבשל בסוף השבוע לכל השבוע. יום עבודה נגמר בתשע בערב ולא בשבע. הייתי יוצא לפעמים לשתות קפה אבל בטח לא כל יום. וכמובן שטיסות היו רק לצורך עבודה.מי שלא מוכן לעבוד קשה ולא מוכן לחסוך יש לו פתרון אחד הורים עשירים. כך היה פעם כך זה עכשיו וכך יהיה רק בעתיד. תתרגלי.

* איל   19/03/16 | 03:20

וזה כדי לעבור לחו"ל. הכי התחברתי מכל הכתבה לשוק הנדל"ן בארץ המנתהל במטבע זר, לקנות דירה זה נראה דמיוני באותה רמה כמו לקנות חללית.

* דנה   19/03/16 | 03:09

מבשלים כמויות בסופ"ש ושומרים במקפיא. כן, האוכל טיפה פחות טעים אחרי ההפשרה... אבל בהחלט מספק! וזה הרבה יותר חסכוני מכל המסעדות וזה וזה. למה, אף אחד פה לא לומד שיטות מההורים?

* מרקו, 25   19/03/16 | 02:32