תרבות
תגובות (6 תגובות ב-5 דיונים)
5. ואולי-
כשראיתי לראשונה את הסרט INTO THE WILD נפעמתי מהנופים הפסקול המשחק ולבטח מרעיון הפרישות. עם זאת האנטי-היקשרות של הגיבור עם שותפיו למסע קצת איכזב אותי. אט אט הבנתי שחוסר המגע שהגיבור יוצר/לא יוצר עם כל מי שהוא פוגש הינו מכוון-קרי-הוא בא להעביר את המסר שלו-והוא-אני הולך לאלסקה.לא באתי להישאר, לא ליצור קשרים או אהבות אלא לזרוק מילה ואף יותר ולהמשיך אל היעד האמיתי ללא שבילים נסתרים או מיתרים קשורים (כמאמר דפש מוד). ולמה כל זה קשור? כי לעיתים הבמאי יוצר פרשנות מנוכרת במתכוון. ככלות הכל (כמאמר מוכר המים) מדובר בזונה שאינה אומרת לא. שגם רגש קל שהיא שולחת לעולם נתקל בחותנת מניפולטיבית שכל חפצה הוא שבנה יטוס ויטיס אותה לעזעזל. לעניות דעתי הצנועה הניכור הוא מכוון, חוסר הנשמה הוא הוא הענין כמובנה בעלילה הנמשלת קרה כקרח לצדיק ורע לו רשע וטוב לו. אכן המחזה אובר-תיאטרלי, עשוי לעילא ולעילא אך נראה לי שהקור הרוסי הנושב במחוזות סיצ'ואן אינו משב מקרי-אלא מתכתב עם המסר העגום. שווה לראות-ולו רק בשל איש האפקטים היושב לו בתחתית הבמה ומשם ללא בושה או רגשי נחיתות גונב את ההצגה.
* פיני    01/01/15 | 16:25
4. ההצגה עמוסה בלי סוף בדימויים שלא מתפתחים ולא מוסיפים להצגה...
בדיוק ההיפך ממה שברכט התכוון במחזות שלו... אין אפילו בחירה אחת - עיצובית או קונספטואלית- שהלכו איתה עד הסוף. וחבל...
* לי   30/12/14 | 19:32
3. רצחתם את המחזה שלי
* ברכט   30/12/14 | 17:11
2. לזרוב המלחחחחחחח !!!!
* אין עלב   30/12/14 | 13:28
1. אין על יחזקאל לזרוב השחקן הכי טוב בארץ
* גיל   30/12/14 | 08:26
מסכימה לגמרי
* מוריה   30/12/14 | 14:47