הורים
תגובות (29 תגובות ב-13 דיונים)
13. אפשר להקטין את הסימפטומים לאוטיזם
היום הגישה ביו רפואית הקיימת בעשרות מקומות בארץ ובאלפי מקומות בחו"ל מציעה דרך טיפול אפקטיבית ביותר לטיפול באוטיזם.
* אלונה   30/11/16 | 13:05
12. גם אני אמא לבן שאובחן לאחרונה על הרצף.
מבינה מאוד את התחושה הקשה שעוברת כשמבשרים את הבשורה הקשה הזאת. את רוצה רק שהאדמה תבלע אותך באותו רגע.תחושה קשה ונוראית שנוחתת עלייך. אך עם הזמן מסתגלים ולומדים להכיר ולהשלים עם ההבחנה ,אוגרים כוחות ונלחמים על הילדים המדהימים האלה.כי הם עולם ומלאו.
* מיכל   18/11/16 | 21:23
11. וואו את מדהימה! ישר כח!!
* בתיה   12/07/16 | 11:23
10. גם אני אימא לארבעה בנים ושניים אוטיסטים
תהיי חסקה
* הילה    10/07/16 | 13:36
ואללה?!
מה הסיכויים? :) שולחת גם לך חיזוקים!
* אלונה   11/07/16 | 07:24
9. הלוואי והנסיכה שלי היתה אספרגר
אוטיזם נון זאת ההגדרה של הנסיכה שלי שהגיעה אחרי שני בנים רגילים לגמרי,ציפנו לה כמו מפעל הפיס בשבילנו אחרי שני בנים,מהלך הריון תקין לגמרי לא בישר לנו על הבאות ,אולי לא רצינו לראות ולשמוע עד שבטיפת חלב אמרה לנו היא לא מתקשרת היא לא מדברת ושלחה אותנו לאיבחונים שבסופם נפלה עלינו הפצצה ברעם ביום בהיר פשוט לא רצינו להאמין וממש עבר עליי ועל בעלי משהו כמו אבל עם בכי רב ואי ידיעה מהבלתי צפויי,אבל הזמן דוחק בבית ישנם עוד שני בנים ואת יש הנסיכה המלאכית שלנו שזקוקה לטיפול קלינאיות תקשורת רכיבה חיות טרמפולינה בריכות כל מה שיכול לעזור לה היום היא בת שמונה מתקשרת בצורה בהרבה יותר טובה ועדיין לא מדברת ילדה יפייפיה שאנשים פשוט לא מאמינים שאומרים להם שהיא כזאת,גדלה והופכת לגברת ,כל עוד נשימה באפי אעשה הכל בשבלה,מזל שיש לי את בעלי שתומך ועוזר לי מכל הבחינות גם שיש ימים שהיא בוכה ללא קול ואני מתרסקת מכך,באל אני כבר לא מאמינה כי עם הוא קיים היכן היה בשביל הנסיכה שלי,המון מחשבות רצות בראש מה יהיה בעתיד איתה מה יהיה עם הבנים האם נשים ירצו אותם למרות שידעו שיש להם אחות כזאת מה יהיה אחרי מי יטפל בה,שלא יפגעו בה כי היא לא תוכל לומר לנו,סליחה עם העצבתי אתכם
* רומי   09/07/16 | 11:13
תהי חזקה.
* אלונה   09/07/16 | 18:51
ריגשת, לא העצבת
קודם כל, נשמע שיש לך בעל תומך שעומד לצידך וזה כבר 90% מהכוח שנחוץ בשביל להתמודד. עם העתיד הרחוק תתמודדו ביחד כשיגיע. כרגע, תדאגי לעבור כל יום בצורה האופטימאלית שלו ותנסי לדחוק מחשבות לעתיד הרחוק. אין לדעת מה יהיה ולכן חבל לדאוג כבר מעכשיו. הייתה תקופה בה הלכתי לאיבוד בדאגות לעתיד אבל החלטתי שזה בזבוז זמן. עם הילדים המיוחדים כמו עם הנורמטיביים, הזמן עובר כל כך מהר. העתיד הרחוק יגיע לפני שנספיק לשים לב :)
* אלונה   09/07/16 | 21:20
אלונה תודה המון בהצלחה
* רומי   10/07/16 | 14:50
הכאב שלך וגם שלי
ריגש אותי... עד בכי ממש... כסבתא לנכד שאובחן אני מאד מבינה לליבך.. וגם במוחי רצות המחשבות מה יהיה בעתיד...ריסקת אותי שהיא בוכה ללא קול... ליבי אתך וגם דמעותיי ......... מסבתא שכל כך דואגת ומתייסרת ... וגם אני אגונן על נכדי עד יומי האחרון!!
* גולדי    09/07/16 | 22:12
8. לאוטיזם יש קשר ישיר לחיסונים שאנו מקבלים מגיל אפס
* לא לחסן   09/07/16 | 08:27
די עם השקרים
אין קשר
* אמא לאוטיסט   09/07/16 | 10:28
שקר שהופרך מכל כיוון.
אל תתנו למתנגדי החיסונים לשקר לכם. אין שום קשר.
* עוד באירופה היא היתה סקפטית   09/07/16 | 10:34
7. אמא מהממת
את אמא מדהימה וראויה להערכה רבה
* שולי   09/07/16 | 08:19
תודה :)
* אלונה   09/07/16 | 21:16
6. אוטיזם, מכה שלא ברא השטן. ההורים לא שקטים ודואגים מה יהיה עם
* הילד, אחרי לכתם.   08/07/16 | 23:38
נשימה עמוקה
הי, נושמים עמוק ומתמודדים כל יום עם האתגרים שבו. המחשבה על העתיד הרחוק מכבידה מאוד, אין ספק. הפסקתי לחשוב רחוק :)
* אלונה   09/07/16 | 21:16
5. מזדהה עם התחושה של ההלם
כשהרופאים והמומחים למיניהם נותנים שם לאבחנה, מרגישים כאילו השמיים נופלים. אמנם לבן שלי יש בעיות אחרות (בעיקר תסמונת טורט ועוד הפתעות ...) והוא לא על הספקטרום האוטיסטי אבל את אף פעם לא מוכנה לשמוע את המילים המדוייקות (גם אם זרקו לך בעדינות רמזים קטנים לפני זה). וגם אחרי שנופל האסימון, מתחילות הדאגות: איך הוא יסתדר בחברה ובחיים? איך ילדים אחרים יקבלו אותו? וכו'. הרבה לילות של בכי ונדודי שינה והרבה התייעצויות עם רופאים שהופכים את הילד לשפן נסיונות של כל מיני תרופות שגורמות לתופעות לוואי עד שהחלטתי לשים סוף לתרופות. חלק מהתרופות רק החמירו את המצב וגרמו לנזק. לא שהפסיכיאטר ילדים (מומחה לטורט!) התרגש מההחמרה. הוא לא היה זמין לדבר בטלפון ולא חזר אליי למרות שהתחננתי. בסוף החלפתי רופא. חשוב שיהיה רופא זמין וקשוב ולא רופא שעסוק בלתת הרצאות אבל לא עונה לאמהות מודאגות.
* תמי   08/07/16 | 15:33
4. אהבתי את הטור.. פרט למשהו אחד
היה מעניין מאוד לקרוא את הטור. קצת צרם לי שהשתמשת במילה 'מפגרת' לתיאור שלילי. " מה את מתעלפת, מפגרת, מה קרה?" כאמא לאוטיסטים הייתי מצפה שלא תשתמשי במילה הזו כמילת גנאי כמו שלא היית רוצה לשמוע 'מה אתה אוטיסט??'
* לל   08/07/16 | 15:31
מסכימה איתך לחלוטין!
* צודקת   09/07/16 | 11:42
צודקת.
צודקת, לא חשבתי על זה ככה. אני בהחלט מבינה את מה שאת כותבת. סליחה
* אלונה   09/07/16 | 21:14
מבינה את מה שאת אומרת
צודקת, לא חשבתי על זה ככה. אני בהחלט מבינה את מה שאת כותבת. סליחה
* אלונה   09/07/16 | 21:15
3. אמא מהממת !ריגשת מאוד!
בתור אחת שעובדת עם ילדי החינוך המיוחד ,ילדי תקשורת, אני יודעת שהעבודה לא קלה בכלל כל יום מביא איתו קושי חדש ,אחר ושונה אבל בסופו של דבר בסוף כל יום יש תחושה של סיפוק ואת אין ספק עושה עבודה מעולה חזקי ואמצי !!כל הכבוד לך !
* איילה   08/07/16 | 14:50
תודה!
* אלונה   09/07/16 | 21:12
2. .היה לי מאד קשה להתרכז בכתוב בגלל השמות המטופשים שנתת לילדים שלך
* ..   08/07/16 | 14:22
תגובה דוחה מאדם דוחה
* איכס   09/07/16 | 11:26
לא נוהגת להגיב אך את /ה
אדם רע. מעניין מה שמך שלא ציינת אותו
* סמדר   09/07/16 | 12:50
1. ש
שיהיה לכם בהצלחה, אבל מדוע הילדים מפרסמים בתמונה את הספר?
* הכל פרסומת   08/07/16 | 14:22
כיוון שהם ביקשו
הי, אני מבינה את השאלה אבל הילדים היו חלק מאוד פעיל בכתיבת הספר. היו דוגמאות שהם ביקשו להכניס ואחרות שהם ביקשו להוציא. כששמעו שיכתבו על זה, הם ביקשו להיות שם איתי. אחרי הכל, אני פה בזכותם. לא ההיפך :)
* אלונה   09/07/16 | 21:07